פתיחת התפריט הראשי

נלסון ויוואס

כדורגלן ארגנטינאי

נלסון דויד ויוואסספרדית: Nelson Davíd Vivas; נולד ב-18 באוקטובר 1969) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת המגן.

נלסון ויוואס
VivasPremioAlumni.jpg
מידע אישי
לידה 18 באוקטובר 1969 (בן 50)
גרנדרו באיגוריה שבארגנטינה
שם מלא נלסון דויד ויוואס
גובה 1.66 מטר
עמדה מגן
מועדוני נוער
1989 - 1990 סומיסה דה סן ניקולאס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1990 - 1994
1994 - 1998
1997 - 1998
1998 - 2001
2000
2001 - 2003
2003
2004 - 2005
סה"כ:
קילמס
בוקה ג'וניורס
לוגאנו
ארסנל
סלטה ויגו
אינטר מילאנו
ריבר פלייט
קילמס
93 (33)
86 (3)
22 (1)
40 (0)
13 (0)
19 (0)
7 (0)
24 (0)
275 (7)
נבחרת לאומית כשחקן
1994 - 2003 ארגנטינה 39 (1)
קבוצות כמאמן
2006 - 2007
2008
2009 - 2010
2013
2015
2016 - 2017
2017
אסטודיאנטס לה פלאטה (עוזר מאמן)
ריבר פלייט (עוזר מאמן)
סן לורנסו (עוזר מאמן)
קילמס
אסטודיאנטס לה פלאטה (מילואים)
אסטודיאנטס לה פלאטה
דפנסה וחוסטיסיה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאחר שהחל את הקריירה בארגנטינה במדי קילמס ובוקה ג'וניורס, עבר ויוואס לאירופה שם שיחק בלוגאנו, ארסנל, סלטה ויגו ואינטר מילאנו. הוא ייצג את נבחרת ארגנטינה עם קרוב לארבעים הופעות, ביניהן בשני טורנירי קופה אמריקה ובטורניר מונדיאל 1998.

לאחר פרישתו היה לעוזר מאמן ולאחר מכן למאמן ראשי בליגות הבכירות בארגנטינה.

קריירת משחקעריכה

ויוואס החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער סומיסה דה סן ניקולאס, וב-1990 החל את הקריירה הבוגרת במדי קילמס מליגת המשנה הארגנטינאית. בעונת הבכורה שלו בקבוצה הצליחה הקבוצה לזכות באליפות ליגת המשנה ולעלות לליגה הבכירה. את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה ערך ב-10 בספטמבר 1991, מול ניואל'ס אולד בויס, אך העונה העגומה של קילמס הסתיימה עם המקום האחרון בשני הטורנירים של העונה, האפרטורה והקלאוסורה, והובילה את קילמס חזרה לליגת המשנה. לקראת טורניר אפרטורה 1994 עבר ויוואס לבוקה ג'וניורס. הוא שיחק במדי הקבוצה במשך שלוש וחצי שנים, בהם לא הצליח להגיע להישגים משמעותיים עם הקבוצה.

במהלך עונת 1997/1998 החל ויוואס את הקריירה האירופית, כשעבר בהשאלה ללוגאנו מהליגה השווייצרית השנייה. ויוואס היה לחלק משמעותי מחזרתה של לוגאנו לליגה הבכירה מהמקום השני בטבלה. בסיום אותה עונה, בין היתר בעקבות הופעותיו במונדיאל 1998, הגיעה הפריצה הגדולה בקריירה של ויוואס, שנרכש מבוקה על ידי ארסנל תמורת כ-1.6 מיליון ליש"ט לקראת עונת 1998/1999.

בעונה הראשונה בארסנל היה ויוואס למגן המחליף של מגניה הוותיקים של ארסנל, לי דיקסון ונייג'ל וינטרברן. את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג ערך ב-22 באוגוסט 1998, במסגרת המחזור השני של העונה, כשעלה כמחליף שש דקות לסיום המשחק מול ליברפול באצטדיון אנפילד. בסך הכול רשם ויוואס 23 הופעות ליגה באותה העונה, מתוכן עשר בהרכב, והיה שותף למקום השני של ארסנל בטבלה.

עונה אחר כך, בעקבות הצטרפותם של סילביניו ושל אולג לוז'ני לקבוצה, נפגעו עוד יותר דקות המשחק של ויוואס. במחצית העונה הראשונה ערך ויוואס חמש הופעות ליגה, מתוכן אחת בלבד בהרכב, ובחלון ההעברות הושאל לסלטה ויגו מהליגה הספרדית. במדיה של סלטה ערך ויוואס 13 הופעות ליגה, מתוכן תשע בהרכב הפותח, ובסיום העונה חזר לארסנל. ויוואס התקשה למצוא את מקומו בארסנל גם בעונת 2000/2001, בה היה שותף ל-12 הופעות ליגה, מתוכן פתח רק בשלוש. שוב היה ויוואס לחלק מהסגל שסיים במקום השני בטבלת הפרמייר ליג.

לקראת עונת 2001/2002, עם סיום חוזהו בארסנל, הצטרף ויוואס לאינטר מילאנו האיטלקית, בהדרכתו של בן ארצו הקטור קופר. גם במדיה של אינטר התקשה ויוואס הוותיק להותיר חותם, ונותר מחוץ להרכב ברוב משחקי הקבוצה. בשתי עונות במדי אינטר ערך ויוואס 19 הופעות ליגה בלבד, ובסיום עונת 2002/2003 עזב את הקבוצה ואת הכדורגל האירופי, וחזר למולדתו ארגנטינה.

על אף עברו בבוקה ג'וניורס, הצטרף ויוואס ב-2003 ליריבתה המושבעת ריבר פלייט. עם זאת, הוא התקשה להשאיר חותם בקבוצה, ובעקבות קשיים כלכליים עזב אותה באמצע העונה לאחר שבע הופעות ליגה בלבד במדיה. לאחר שעזב את ריבר חזר לשחק במדי קילמס, בה החל את הקריירה הבוגרת. במדיה של קילמס חזר ויוואס להיות שחקן משמעותי, אך לאחר 24 הופעות ליגה במדי הקבוצה ובעקבות אי תשלום משכורות ובעיות כלכליות במועדון, פרש ב-2005 ממשחק פעיל, בגיל 35.

נבחרת ארגנטינהעריכה

ויוואס החל את דרכו בנבחרת ארגנטינה תחת המאמן דניאל פסארלה, וערך את הופעת הבכורה שלו ב-16 בנובמבר 1994 בניצחונה של ארגנטינה על צ'ילה 3-0 במשחק ידידות. ויוואס עלה מהספסל במקומו של מרסלו אסקודרו בדקה ה-81. שנה אחר כך נכלל בסגל של פסארלה לגביע המלך פהד 1995, אך לא שותף במשחקיה של ארגנטינה שסיימה את הטורניר במקום השני.

ויוואס זומן על ידי פסארלה לטורניר קופה אמריקה 1997 בבוליביה. ויוואס פתח בהרכב במשחקה האחרון של ארגנטינה בשלב הבתים, 1-1 מול פרגוואי, ושמר על מקומו גם ברבע הגמר, בו הודחה ארגנטינה לאחר הפסד 2-1 לפרו. שנה אחר כך נכלל ויוואס בסגל של פסארלה למונדיאל 1998 בצרפת. ויוואס פתח במשחקה הראשון של ארגנטינה, ניצחון 1-0 על יפן. במשחק השני בו גברה ארגנטינה 5-0 על ג'מייקה החליף ויוואס את רוברטו סנסיני לאחר 25 דקות בלבד, ושמר על מקומו בהרכב בניצחון 1-0 על קרואטיה בסיום שלב הבתים. לאחר ששיחק 120 דקות בניצחון על אנגליה בדו-קרב בעיטות עונשין בשמינית הגמר, לא שותף ויוואס בהפסדה של ארגנטינה 2-1 להולנד ברבע הגמר, שסיים את דרכה של נבחרתו בטורניר.

הטורניר האחרון של ויוואס בארגנטינה היה קופה אמריקה 1999, תחת המאמן מרסלו בייאלסה. לאחר שלא שותף בניצחון 3-1 על אקוודור, עלה ויוואס בהרכב בתבוסתה של ארגנטינה 3-0 לקולומביה, בו הוחלף לאחר כשעה. הוא שמר על המקום בהרכב בניצחון 2-0 על אורוגוואי, אך הורחק בכרטיס אדום בדקה ה-73. בעקבות ההרחקה החמיץ ויוואס את ההפסד 2-1 לברזיל שסיים את דרכה של ארגנטינה ברבע הגמר.

ויוואס הוסיף לשחק בנבחרת עד לשנת 2003, ובסך הכול ערך 39 הופעות במדי הנבחרת בהן כבש שער אחד.

קריירת אימוןעריכה

בשנת 2006, לאחר פרישתו ממשחק פעיל, התמנה ויוואס לתפקיד עוזרו של דייגו סימאונה באסטודיאנטס לה פלאטה, והשניים הובילו את הקבוצה לזכייה באליפות אפרטורה 2006. ויוואס המשיך ללוות את סימאונה כעוזר מאמן גם בריבר פלייט בשנת 2008, שם זכו באליפות הקלאוסורה, ובסן לורנסו בין 2009 ל-2010.

את תפקידו הראשון כמאמן ראשי קיבל ויוואס בקילמס, בה החל ובה סיים את קריירת המשחק שלו, לקראת עונת 2013/2014. לאחר שלושה חודשים בלבד בתפקיד, בהם השיג עם הקבוצה 14 נקודות ב-12 משחקי ליגה והוביל אותה למקום ה-16, החליט ויוואס להתפטר מתפקידו בעקבות אירוע חמור בו תקף אוהד של קבוצתו ביציע, לאחר שזה הקניט אותו במהלך משחקה של הקבוצה[1].

בפברואר 2015 חזר ויוואס למגרשים כשהתמנה לתפקיד מאמן קבוצת המילואים של אסטודיאנטס. לאחר כעשרה חודשים קודם לתפקיד המאמן הראשי של הקבוצה, במקומו של גבריאל מיליטו.

ביוני 2017 הודחה קבוצתו ממפעל הגביע לאחר הפסד לפסיפיקו מהליגה הרביעית מה שהוביל לפיטוריו.

תאריםעריכה

תארים כשחקןעריכה

ארסנל

סטטיסטיקותעריכה

נבחרת לאומיתעריכה

נבחרת ארגנטינה
שנה הופעות שערים
1994 1 0
1995 1 0
1996 2 0
1997 5 0
1998 8 1
1999 7 0
2000 6 0
2001 6 0
2002 1 0
2003 2 0
סה"כ 39 1

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נלסון ויוואס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה


נבחרת ארגנטינה - קופה אמריקה 1997

1 באסדס • 2 בריסו • 3 ברטי • 4 קלדרון • 5 רודולפו קרדוסו • 6 ראול קרדוסו • 7 קרוס • 8 דלגאדו • 9 גז'ארדו • 10 גונסאלס • 11 אוסאין • 12 לופס • 13 מרטינס • 14 מונסראט • 15 אוחדה • 16 פלגרינו • 17 פינדה • 18 פוסה • 19 רואה • 20 רוצ'ן • 21 ויוואס • 22 ספאטה • מאמן: פסארלה

ארגנטינה 
נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 1998

1 רואה • 2 אז'אלה • 3 צ'אמוט • 4 פינדה • 5 אלמיידה • 6 סנסיני • 7 ק. לופס • 8 סימאונה • 9 בטיסטוטה • 10 אורטגה • 11 ורון • 12 בורגוס • 13 פאס • 14 ויוואס • 15 אסטרדה • 16 ברטי • 17 קבאז'רו • 18 באלבו • 19 קרספו • 20 גז'ארדו • 21 דלגאדו • 22 זנטי • מאמן: פסארלה

ארגנטינה 
נבחרת ארגנטינה - קופה אמריקה 1999

1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 איבארה • 5 סימאונה • 6 סמואל • 7 בארוס שלוטו • 8 זאנטי • 9 פלרמו • 10 אורטגה • 11 לופס • 12 ביסארי • 13 ויוואס • 14 פוצ'טינו • 15 בריסו • 16 גוגליילמינפייטרו • 17 אוסאין • 18 קניה • 19 קלדרון • 20 איימר • 21 גונסאלס • 22 ריקלמה • מאמן: בייאלסה

ארגנטינה