יעקב אריה גוטרמן

רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (ה'תקנ"ב, 1792 – י"ח בתמוז תרל"ד, 1874) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

יעקב אריה גוטרמן

לידה	1792
פטירה	1874 (בגיל 82 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה
תקופת הפעילות	?–1874

אוהל ראדזמין בבית הקברות היהודי בוורשה

קורות חייו

נולד לאביו רבי שלמה וגדל בוורקי. בצעירותו התקרב לתנועת החסידות ונסע לחצרותיהם של גדולי החסידות ומפיציה בפולין החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. נשא לאישה את בת רב העיירה ריטשעוואל ועבר להתגורר סמוך לחותנו. מאוחר יותר התמנה לרב העיירה ובהמשך עבר לכהן כרב הקהילה בראדזימין.

רבי יעקב אריה היה תלמידה המובהק של שיטת פשיסחא כפי שעוצבה על ידי היהודי הקדוש ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז (1827) נחלקו חסידיו בשאלת ההנהגה. חלק מהחסידים בראשות רבי יצחק מאיר אלתר בחרו ברבי מנחם מנדל מקוצק. הקבוצה השנייה ובהן רבי יעקב אריה תמכה בבנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה מפשיסחה, אך לאחר תקופה קצרה הוא נפטר וההנהגה עברה אל רבי יצחק מוורקא.

לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא בשנת תר"ח (1848) מילא את מקומו תלמידו רבי שרגא פייבל דנציגר שנפטר חצי שנה אחריו. לאחר פטירת רבי שרגא פייבל החל רבי יעקב אריה לכהן כאדמו"ר בראדזימין.

רבי יעקב אריה שהאריך ימים יותר משאר תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא נחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו והשפעתו הייתה רבה. הוא התפרסם כבעל רוח הקודש וכפועל ישועות ורבים נהרו לחצרו, לרבות אדמו"רים ורבנים.

נפטר בי"ח בתמוז תרל"ד (1877) ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה. על קברו הוקם אוהל שבו נקברו גם שני נכדיו, האדמו"רים רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורבי לוי יצחק גוטרמן וכן רבי נחמיה אלתר, בנו של השפת אמת שהיה נשוי לנינתו.

לאחר שנפתחו שערי פולין לביקורי יהודים יצא בשנת ה'תשמ"ה רבי יעקב אריה אלתר בראש משלחת לטפל ולשקם קברי אדמו"רים שנחרבו שם. לאחר שהתגלה מיקומו של אוהל ראדזימין התברר כי האוהל נהרס על ידי העצים הגבוהים שגדלו פרא ובשל השלגים נפלו על האוהל והמצבות. לאחר שפונו משם האבנים וההריסות, נחשפו המצבות והגדרות מברזל שמסביב לקברים, שברי מצבתו של רבי יעקב אריה מראדזמין שוחזרה במלאכת אומן מיוחדת ופיסות המצבה חוברו זה לזה על ידי ר' מנדל צישינסקי שהיה בקי באיתור ושיקום קברים עד שנשלמה המצבה כבראשונה והורכבה על קיר האוהל החדש.

בשנת ה'תשפ"ב היה חשש כי האוהל עלול להתמוטט, ביוזמת ר' שלמה קופלוביץ מנהל ישיבת בית נחמיה נתקבלה החלטה כי יש לשפץ את האהל, המצבות הורדו מהקיר ונמסרו לידי ר' מנחם בירנשטוק לשחזור, עבודת השחזור והקמת האוהל מחדש הייתה מורכבת במיוחד ומלאכת מחשבת לשמור על כל ההוראות שנאמרו להם להיזהר מאד ולשמור על כבוד הצדיקים הטמונים באזור האהל, מלבד זאת בית הקברות היהודי בוורשה נמצא תחת חוק שימור וכל תזוזה חייבת לעבור אישור מועדת השימור. בעבודת המחקר שעשה ר' מנחם בירנשטוק מחסידי גור בירושלים ובסיוע מומחים נוספים התברר כי המצבה במקור הייתה אבן שחורה עם כיתוב מזהב, עם מכשור משוכלל הצליח להחזיר את המצבה למצבה המקורי ולהשלים את המילים החסרות כמו כן הצליח לחבר את שברי המצבות כך שהמצבה נראית כחדשה, ולא כשברי מצבה ישנה. בהמשך עבודת השחזור התברר על פי תמונות מהעבר כי האוהל המקורי התנשא לגובה של כמטר וחצי יותר מהאהל שנבנה בשנת ה'תשמ"ה ובהתאם לכך שוחזר עכשיו..

דברי תורתו נאספו מכת"י בספרים שיצאו לאור לאחר פטירתו על ידי האדמו"ר מלומאז' -קאצק רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן: "דברי אבי"ב" על בראשית רבה "ביכורי אבי"ב" על התורה והמועדים ו"ליקוטי אבי"ב".

צאצאיו

בנו, רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן (נפטר בט"ו בשבט תרס"ג, 1903), כיהן כאדמו"ר בראדזימין לאלפי חסידים. שימש גם כנשיא קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין. חתנו היה רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.

בנו של רבי שלמה יהושע דוד, רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (י"ח באלול תר"כ, 1860 - ט' באלול תרצ"ד, 1934). התחנך בצעירותו אצל סביו והיה תלמידם של רבי אברהם בורנשטיין מסוכוצ'וב ורבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט. היה חתן רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה. תיאור שלו ושל אשתו הראשונה, בתו של האדמו"ר יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, מתאר יצחק בשביס-זינגר, מנקודת ראותו כילד, הוא מספר גם על הסיבות לגירושיו מאשתו הראשונה. כנראה שאביו של בשביס-זינגר, שגם כיהן בראשות הישיבה שהקים רבי אהרן מנחם מנדל, ערך את הגט. בנישואיו השניים נישא לבתו של רבי יעקב משה ספרין מקומרנה. התפרנס ממסחר והיה בעל נכסים. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר. היה עסקן ציבורי ובין היתר עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס. בתרפ"ט (1929) הגיע לארץ ישראל ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין, בראשה העמיד את הרב פינחס מנחם זינגר (אביו של בשביס-זינגר), מחבר "מגדים חדשים", והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. בסוף ימין כהן כרב בנשלסק. כתב חיבורים רבים שמהם נדפסו: "חינוך הבנים", "צמח מנחם" על הגדה של פסח ו"עלים לתרופה" על דף אחד במסכת ביצה. מעט מקורותיו הובאו בספר "תועפות ראם" (ורשה תרצ"ו). רבי אהרן מנחם מנדל לא הניח אחריו בנים, ולאחר פטירתו עברו חסידיו לבני גיסו, רבי יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ. שניהם נספו בשואה.

נכד נוסף של רבי יעקב אריה מראדזימין הוא רבי לוי יצחק גוטרמן (נפטר בכ"ג בטבת תרס"ה), בנו של רבי ישראל גוטרמן. בנישואיו השניים היה חתנו של האדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון ודרכו התקרב לתורת חב"ד. לאחר פטירת חותנו בשנת תר"מ החל לכהן כאדמו"ר בליאדי, ממנה עבר מאוחר יותר לסיראטין (בלשון היהודים:סיראטשינה). בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר. חתנו^{[דרושה הבהרה]} היה רבי מרדכי מנחם קאליש מסקרנביץ-אוטבוצק.

מצאצאיו של רבי יעקב אריה מראדזימין מכהנים כיום כאדמו"רים, רבי יעקב אריה אלתר מגור ורבי יעקב אריה מיליקובסקי מאמשינוב.

בחודש אלול ה'תשפ"ד נפתחה בבני ברק ישיבה גדולה על שמו בשם "ראדזימינער ישיבה" בנשיאות רבי ישראל מנחם אלתר בן האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, חמישים צדיקים, כרמל, 1977, עמ' 177
• הסבא קדישא מראדזימין 2 כרכים, ליקט והוציא לאור יעקב דוד לנדוי בעריכת בן ציון קלוגמן, תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת, תשפ"א.

קישורים חיצוניים

רבי יעקב אריה גוטרמן:

• יעקב אריה גוטרמן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• בצלאל לנדוי, ‏רבי יעקב אריה מראדזימין, באתר "דעת"
• יעקב אריה גוטרמן, ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר היברובוקס
• דוד אברהם מנדלבוים, מכתבים ואגרות קודש, עמ' 237–266, באתר היברובוקס
• כתב יד האדמו"ר מראדזימין - סגולה לשמירה
• מידע על יעקב אריה גוטרמן בקטלוג הספרייה הלאומית

רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן:

• תועפות ראם, ורשה תרצ"ו, באתר היברובוקס
• אהרן מנחם מנדל גוטרמן, הגדה של פסח צמח מנחם, ורשה תר"צ, באתר היברובוקס
• אהרן מנחם מנדל גוטרמן, עלים לתרופה, ורשה תרצ"ו, באתר היברובוקס