הילריון קפוצ'י
הילריון בן באשיר קפוצ'י (קבוג'י; בערבית: هيلاريون كبوجي; 2 במרץ 1922 – 1 בינואר 2017) היה כומר סורי, שפעל בסוריה והחל משנת 1965 בירושלים, כיהן כארכיבישוף של קיסריה וארץ ישראל משנת 1965 ועד 1974 מטעם הכנסייה היוונית קתולית וכממלא מקום בירושלים של פטריארך אותה כנסייה בשנים 1965–1977. שהה בגלות רומא משנת 1977, בעיני הכנסייה החזיק בתואר ארכיבישוף קיסריה וארץ ישראל[1] גם בגלותו. נודע כמשתף פעולה עם פעילויות אש"ף, וכשותף לפעילות טרור נגד ישראל. היה חבר במועצה הלאומית הפלסטינית.[2]
 | |
| צילום משנת 2012 | |
| לידה |
2 במרץ 1922 חלב, סוריה  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 2017 (בגיל 94) רומא, איטליה |
| מדינה |
סוריה |
| מקצוע | כומר מלכיתי |
| תפקיד |
|
| השקפה דתית |
הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית |
| פרסים והוקרה |
מסדר אל-קודס (2013) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשנותיו בסוריה
עריכהקפוצ'י נולד בחלב בשנת 1922 כבן למשפחה ערבית הנושאת שם ממקור טורקי - קפוג'י, בהיגוי ערבי - קבוג'י. מאוחר יותר אימץ קפוצ'י שינוי כתיב והיגוי שם משפחתו ברוח השפה האיטלקית - Capucci.[3] הוסמך לכמורה ב-1947 במסגרת מסדר הבזילי של חלב. ניהל סמינר בדמשק[2] ובשנים 1962–1965 כיהן כ"סופריור כללי", ראש המסדר הבזילי בחלב. השתתף בוועידת ותיקן השנייה.
פרשת קפוצ'י
עריכהב-1965 קיבל את המינוי כארכיבישוף קיסריה וארץ ישראל בירושלים, ראש הקהילה המלכיתית הקטנה בעיר. עד 1967 עמד בצלו של ארכיבישוף הגליל המתון, ג'ורג' חכים, אך עם מינויו של האחרון לפטריארך אנטיוכיה בסוריה עם המושב בדמשק, עלה כוחו של קפוצ'י, הוא הפך לארכיבישוף של כל ארץ ישראל ולממלא מקום הפטריארך עם המושב בירושלים. הוא היה מתנגד חריף של מדינת ישראל וסייע ככל יכולתו למחבלים הפלסטינים נגדה. בביקוריו התכופים בלבנון נפגש עם ראש הזרוע הצבאית של אש"ף, אבו ג'יהאד. כתוצאה מהחזקת דרכונו הדיפלומטי מטעם קריית הוותיקן והכבוד שרחשו כוחות הביטחון לאנשי דת, שלא חיפשו ברכבו, הצליח להבריח ברכבו מזוודות מלאות באמצעי לחימה (עשרות לבנות חבלה, שעונים עם נפצים, רימונים, תת-מקלעים ושלוש רקטות קטיושה עם משגריהן) ומכשירי ציתות מלבנון לישראל, עבור אנשי אש"ף, לצורך ביצוע פיגועי טרור בישראל. עמד בקשר רצוף עם ערפאת.[4]
ב-8 באוגוסט 1974 נעצר קפוצ'י בידי השב"כ. הוא הועמד לדין בעוון סיוע לארגון טרור ומגע עם סוכן זר. במשפטו טען לחסינות דיפלומטית.[5] במשפט הצהיר קפוצ'י: "הכובשים בני העוולה הגיעו מן האפלה כדי לחלל את העיר הקדושה ירושלים, ערש שתי הדתות - הנצרות והאסלאם. רק לישוע המשיח, המבכה בשמיים את גורל ירושלים, זכות לשפוט אותי". [6] במשפט הוא הורשע ונדון ל-12 שנות מאסר.
במספר פיגועים דרשו המחבלים לשחרר את קפוצ'י מהכלא, בהם הפיגוע במלון סבוי (מרץ 1975), הפיגוע בכפר יובל (יוני 1975), וחטיפת מטוס איירבוס A300 של אייר פראנס (יוני 1976) שהסתיימה במבצע יונתן.[7] בעת המאסר הכריז קפוצ'י מספר פעמים על שביתת רעב.[8] ב-6 בנובמבר 1977 שוחרר קפוצ'י מכלא רמלה, וגורש לרומא.[9] שחרורו התאפשר לאחר שנשיא מדינת ישראל אפרים קציר העניק לו חנינה בעקבות בקשת האפיפיור פאולוס השישי שהביע דאגה לבריאותו.[10] האפיפיור הבטיח שבתמורה יסייע להעלאת עצמות אלי כהן, הבטחה שלא קיים.[11]
המחלוקת סביב הפרשה בכנסייה היוונית-קתולית
עריכהב-20 באוגוסט 1974 פרסם הפטריארך מאקסימוס החמישי (ג'ורג' חכים), שמושבו היה בדמשק, בעיתון הניו יורק טיימס גינוי חריף בנוגע למעצרו של קפוצ'י, בו ראה, כדבריו, ביטוי ל"מדיניות של ייהוד ירושלים" ול"שיטות הטרור" הנקוטות על ידי שלטונות ישראל נגד תושבי העיר.[12] לעומת זאת התבטא הארכיבישוף של הגליל, יוסף ראיה, נגד קפוצ'י, מה שהביא להדחתו של ראיה על ידי סינוד הכנסייה היוונית-קתולית בלבנון באוגוסט 1974. ראיה התפטר ובחודש ספטמבר 1974 יצא למנזר בקנדה.[13]
פעילותו ברומא
עריכהלאחר שהתיישב ברומא היה קפוצ'י פעיל במפגני סולידריות עם המאבק הפלסטיני נגד ישראל ובפעילויות סולידריות עם קרבנות מוסלמים בעולם, בין השאר, בקוסובו. בשנת 1979 ערך ביקור אצל בני הערובה האמריקאים בטהראן. התקבל אצל הנשיא סדאם חוסיין בשליחות למען שחרור שבויים איטלקים במלחמת המפרץ[14] ואצל הנשיא בשאר אל-אסד (לאחרונה ב-21 בדצמבר 2008). בשנת 1997 ערך ביקור אצל שר החוץ האיראני ולאיאתי לצורך דיון בנוגע לירושלים ופלסטין. בשנת 1998 ממשלת ישראל אסרה על כניסת הארכיבישוף בוטרוס מועלם למדינה עקב קשריו עם קפוצ'י.[15] ב-7 באפריל 2012 השתתף קפוצ'י בהפגנות השמאל הקיצוני האיטלקי ברומא לסולידריות עם העם הפלסטיני והביע הזדהות עם השהידים של האינתיפאדה השנייה ("ברכות לבני האינתיפאדה ולשהידים ההולכים להיאבק כאילו הולכים לחגיגה" "אינתיפאדה עד לניצחון!").[16]
בגלות רומא הוענק לו בשנים 1996–1997 מעמד של אקסרך פטריארכי של ירושלים מטעם הכנסייה היוונית-מלכיטית ובשנים 1997–2000 מעמד של פרוטוסינקלוס אמריטוס של ירושלים.
בפברואר 2009 היה על סיפון ספינה לבנונית שניסתה להגיע לעזה בניסיון לשבור את המצור הימי עליה שהוטל על ידי ישראל בעת מבצע עופרת יצוקה. הוא גורש חזרה ללבנון. בסוף חודש מאי 2010 השתתף שוב במשט ספינות שיצא מטורקיה ונועד לשבור את המצור.
לגבי מלחמת האזרחים בסוריה אימץ קפוצ'י את העמדה הרשמית של ממשלת סוריה לפיה המרידות במדינה הן תוצאה של קשר אמריקאי-ישראלי שנועד להבטיח השתלטות מדינות אלה על הנפט ומשאבי המזרח התיכון, בשם יצירת "מזרח תיכון חדש".[17]
קפוצ'י מת ברומא ב-1 בינואר 2017 בגיל 94.
פרסים ואותות הוקרה
עריכה- 1977 - בסודאן, עיראק, לוב, מצרים וסוריה הונפקו בולי דואר עם דיוקנו של קפוצ'י
- אוקטובר 2013 - מדליית כבוד מידי יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, על סיועו לעם הפלסטיני
בתרבות
עריכה- פרק של תוכנית הטלוויזיה הסאטירית, "ניקוי ראש", ששודר ב-29 באוגוסט 1974, כלל מערכון שבו גילם שמעון לב ארי את קפוצ'י.
- ב-2020 שידר ערוץ הטלוויזיה אל-מיאדין סדרה בשם "חארס אל-קודס", ובמרכזה סיפורו של קפוצ'י.
לקריאה נוספת
עריכה- רוני שקד, שלמה הררי, השב"כ בעקבות קפוצ'י, ידיעות אחרונות 1995
- Bishop Hilarion Capucci (foreword), Neo-Conned!: Just War Principles: A Condemnation of War in Iraq, Ihs Press, 2006
- Robin Bidwel Dictionary of Modern Arab History, Routledge 2010 עמוד 109
- Bat Ye'or Islam and Dhimmitude: Where civilisations collide, Fairleigh Dickinson University Press, 2001
קישורים חיצוניים
עריכה
- הכרעת הדין בתיק מדינת ישראל נגד הילריון בן באשיר קפוצ'י(הקישור אינו פעיל)
- תיאור פרשת קפוצ'י, באתר השב"כ
- חנן גרינברג, במקום בעזה: הספינה הלבנונית עגנה באשדוד, באתר ynet, 5 בפברואר 2009
- עופר אדרת, 2017-1922 | סופו של ארכיבישוף, שהיה לארכימחבל, באתר הארץ, 30 במרץ 2017
- Archbishop Hilarion Capucci, באתר www.catholic-hierarchy.org
- אתר הדיוקסיה היוונית קתולית ירושלים
- ריאיון עם קפוצ'י בעיתון הספרדי "אל פאיס" 19.2.1981
- "Condeno la violencia, pero, apoyo la resistencia del pueblo palestino"
- Freiburger Rundbrief - Beiträge zur christlich-jüdischen Begegnung Jahrgang XXVI 1974 Nr.97/100 תרומות למפגש נצרות-יהדות - באתר אוניברסיטת פרייבורג - הפרק 11 - על פרשת קפוצ'י
- .11 Zum »Fall Capucci« — Verurteilung des melkitischen Patriarchalvikars von Jerusalem, Hilarion Capucci wegen Waffenschmuggels für die Fatah, עמודים 83–85
הלריון קפוצ'י (1922-2017), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אתר דיוקסית ירושלים
- ^ 1 2 R.Bidwel
- ^ Frankfurter Allgemeine Zeitung Nr.204,4.09.1974 מצוטט ב-
- ^ רוני שקד, ממחברי הספר אודותיו, בריאיון לגלי צה"ל, 2 בינואר 2016
- ^ יוסף צוריאל, קפוצ'י "מתחפר"בבית המשפט מאחורי טענת חסינות, מעריב, 5 בספטמבר 1974
- ^ Islam and Dhimmitude: Where civilisations collide, Bat Ye'or, Fairleigh Dickinson University Press, 2001, ע' 269, בתרגום מאנגלית
- ^ שש פעמים ניסו המחבלים לשחרר את קאפוצ'י בחטיפת בני־ערובה, דבר, 4 בנובמבר 1977
- ^ קאפוצ'י לא ישוחרר בינתיים, מעריב, 18 בדצמבר 1974
- ^ קאפוצ'י נמסר לידי קברניט אלאיטליה, דבר, 7 בנובמבר 1977
- ^ הבוקר שיחרור קאפוצ'י וגירושו, דבר, 6 בנובמבר 1977
- ^ רוני שקד ממחברי הספר אודותיו בריאיון לגלי צה"ל 2.1.16
- ^ Freiburger Rundbrief עמוד 84, המכתב של הרב לאו רודלוף מארצות הברית, עם הערת שוליים 3
- ^ Freiburger Rundbrief, המכתב של גבריאל שטרן, עמודים 84–85, ציטוט מביטאון ארגון "עולי מרכז אירופה", עם הערת שוליים 3
- ^ כתבה ב"לוס אנג'לס טיימס"
- ^ באתר race is run כתביו של א. ויקסטד E.Wixted על תאולוגיה, תאוקרטיה ודת
- ^ כתבה בעיתון האיטלקי "לה סטמפה" ג'קומו גאלאצי, 17.8.2011
- ^ "לה סטמפה" 17.8.2011