היקיקומורי

היקיקומורי (יפנית: ひきこもり או 引き籠もり, בתרגום חופשי: מתחבא, מסתגר) הוא המושג היפני לתופעה בה אדם מבודד את עצמו מהחברה באופן קיצוני, בעקבות גורמים אישיים וסביבתיים שונים. המונח היקיקומורי מתייחס גם לתופעה הסוציולוגית וגם לאנשים המשתייכים אליה.

היקיקומורי ביפן, 2004

היקיקומורי החל ביפן בשנות השבעים. ההפרעה פוגעת בעיקר במתבגרים או במבוגרים צעירים שחיים מנותקים מהעולם, בבתיהם או בבתי הוריהם, נעולים בחדר השינה שלהם במשך ימים, חודשים ואפילו שנים ארוכות. הם מסרבים לתקשר אפילו עם משפחתם, משתמשים באינטרנט בשפע, ורק יוצאים לדרך להתמודד עם צורכיהם הגופניים הכרחיים ביותר כמו יציאה לשירותים. לעיתים הם מבלים יותר מ-12 שעות ביום מול המחשב.[1]

פסיכולוגים מערביים משווים את ההיקיקומורי עם חרדה חברתית ואגורפוביה, אך הגישה התרבותית היפנית מתייחסת לתופעה כאל סטייה חברתית.[2]

הגדרהעריכה

משרד הבריאות היפני הגדיר היקיקומורי כאדם שמסרב לצאת מביתו, ומתבודד למשך תקופה של לפחות שישה חודשים. בעוד רמת התופעה מגוונת אצל אנשים שונים, במקרים חמורים ההיקיקומורי מתבודד למשך שנים. לעיתים קרובות, התופעה מתחילה כסרבנות בית ספר, הכוונה היא לאנשים שמסרבים להגיע לבית הספר מסיבות דיכאוניות או חרדתיות. בשנת 2010, העריך משרד הבריאות היפני שכ-700,000 היקיקומורי מתגוררים ביפן, ושגילם הממוצע הוא 31.[3][4] עם זאת, יש המעריכים את מספרם במיליון איש ויותר.[5]

מחקר שפורסם ב-2019 על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת אקיטו ביפן, מלמד כי היקיקומורי קשור בקשיים ביחסים בין אישיים ובמקרים מסוימים בסיכון בהתאבדות. המתמודדים עם היקיקומורי נוטים להיות גברים, יש להם רקע של נשירה מלימודים והם בעלי היסטוריה קודמת של טיפול פסיכיאטרי.[6]

בעקבות מגפת הקורונה, תופעת ההיקיקומורי גדלה וחלה עלייה של 40% בשיעורי ההתאבדות ביפן.[7]

סיבות משוערות לתופעהעריכה

לתופעה, אשר נחשבת בעיה תרבותית מהותית ביפן, יכולות להיות מספר סיבות. הדרישות והלחצים של החברה היפנית יכולים להיות משתקים עבור בני נוער רגישים. חלקם מרגישים כי אינם יכולים לעמוד בציפיות מהם שכן טרם גיבשו זהות עצמית (הונְנֶה, 本音) וחזות ציבורית (טאטֶמַאֶה, 建前) החיוניים לחיים הבוגרים ביפן. בשיח אודות התופעה רווחת הדעה כי החברה היפנית הפוסט-תעשייתית אינה מספקת למתבגרים טקסי חניכה משמעותיים החיוניים לעיצוב תפקידם כבוגרים אחראיים בחברה.

גורמים משפיעיםעריכה

ניתן לזהות גורמים מרכזיים שעלולים להביא נער עם נטייה מוקדמת להתבודדות קיצונית:

  1. היקיקומורי דומה להסתגרות שקיימת לעיתים בתסמונות על הספקטרום האוטיסטי כגון אוטיזם קלאסי, אספרגר, וPDD-NOS. לכן פסיכיאטרים שונים משערים שזוהי הפרעה על הספקטרום הזה, אך היא מתבטאת בצורה שונה מההתבטאות האופיינים של התסמונת במערב, בגלל לחצים הנובעים מהמבנה החברתי היפני.
  2. הרבה פעמים יש חפיפה בין היקיקומורי להפרעות נפשיות אחרות, או ששני המצבים קורים ביחד, למשל חרדה חברתית, אגורפוביה, או דיסתימיה.
  3. כלכלת יפן נמצאת במיתון במשך שנים. הדור הקודם וזה שלפניו עדיין נהנים מעבודה מובטחת לכל החיים בתאגידים גדולים וחברות יציבות. אולם לאנשים צעירים היוצאים לשוק העבודה, מחכה מציאות קשה של אבטלה מתגברת וביטחון תעסוקתי נמוך. כדי למצוא עבודה טובה נדרשים לימודים אינטנסיביים בסביבה תחרותית ביותר מגיל קטן. עבור בני נוער מסוימים, העתיד המאיים והחוסר במטרה ברורה בחיים יכולים להביא למצב של היקיקומורי.
  4. התופעה נתפסת עדיין כסטייה ולא כבעיה, וגורמת למשפחות רבות בושה והדחקה של הבעיה בלי לתת מקום כדי להציף אותה על פני השטח ולהתמודד איתה בצורה אישית וקולקטיבית (בין המשפחה לילד ובין הילד לעצמו והתמודדות כמצב חברתי).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. ^ Stip et al, Internet Addiction, Hikikomori Syndrome, and the Prodromal Phase of Psychosis, Frontiers In Psychiatry, 2016
  2. ^ ליקוי חמה מלא Psychology Today.
  3. ^ Nonprofits in Japan help ‘shut-ins’ get out into the open, Japan Times
  4. ^ Hikikomori: Adolescence without End by Tamaki Saito, Times Higher Education
  5. ^ Saitō Tamaki, Hikikomori: Adolescence without End, 2013, University of Minnesota Press
  6. ^ Original Rrsearch Article Akita Universty
  7. ^ עלייה בשיעורי ההתאבדות ביפן במהלך הקורונה - היקיקומורי