הכפפה הזהובה

הכפפה הזהובה (בגרמנית: Der Goldene Handschuh, באנגלית: The Golden Glove) הוא סרט קולנוע גרמני מסוגת דרמה-אימה בבימויו של פאטי אקין ובכיכובו של יונאס דאסלר אשר יצא לאקרנים ב-2019. עלילתו מבוססת על ספר בעל שם זהה מאת היינז שטרונק המתעד את חייו של פריץ הונקה, רוצח סדרתי שנטל את חייהן של מספר נשים בין השנים 1970–1975 בהמבורג. הסרט עוקב אחר אורח חייו של הונקה, ניסיונותיו להשתלב בחברה תוך מציאת עבודה מסודרת וגמילה משתייה לשכרה, ומציג תכנים גרפים מפורטים אודות רציחותיהם של קורבנותיו הרבים.

הכפפה הזהובה
Der Goldene Handschuh

מבוסס על	הכפפה הזהובה
בימוי	פאטי אקין
הופק בידי	נורהאן סקרי פורסט פאטי אקין הרמן וייגל
תסריט	פאטי אקין
עריכה	אנדרו בירד פרנציסקה שמידט קרנר
שחקנים ראשיים	יונאס דאסלר
מוזיקה	פרנק מרטין איינהייט
צילום	ריינר קלאוזמן
מדינה	גרמניה צרפת
חברת הפקה	בומברו אינטרנשיונל אולפני האחים וורנר פאת'ה פילם
חברה מפיצה	אולפני האחים וורנר פאת'ה הפצה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	9 בפברואר 2019 (ברלין)
משך הקרנה	110 דקות
שפת הסרט	גרמנית יוונית
סוגה	דרמה אימה
הכנסות	603,434 דולר
דף הסרט ב־IMDb

עלילה

הסרט נפתח בשעת לילה מאוחרת ב-1970, מחוז סנקט פאולי , המבורג, בדירת עליית-הגג הקטנה והמלוכלכת של פריץ הונקה, אלכוהוליסט המתפרנס למחייתו בעבודות מזדמנות. על מיטתו שוכבת גופתה של גרטראוד ברואר, זונה מקומית שהביא לביתו ורצח לאחר ששתו לשכרה יחדיו. הונקה מחליט להיפטר ממנה ועוטף את גופתה בשקיות אשפה, אך ברדתו במדרגות הוא נתקל בילדה קטנה הנועצת בו את מבטה, ומשנה את דעתו. בשובו מעלה הוא שותה לשכרה ומעשן סיגריה כדי להתמודד עם העתיד לבוא, וכעבור כמה רגעים פותח במלאכת ביתור הגופה בעזרת מסור לצלילי השיר "הדמעה יוצאת למסע" מאת סלבטורה אדמו.

כעבור ארבע שנים נראה פריץ בפאב מקומי בעודו נתקל בפטרה שולץ, נערה חיוורת ובלונדינית הלומדת בכיתה י"א. הוא מדליק עבורה סיגריה, אך מפגשם נקטע במהרה עם הופעתו של וילי, נער חסר ביטחון המחזר אחריה. למרות היתקלותם הקצרה הופכת פטרה למושא הפנטזיות המיניות שלו, והוא נוטה לשקוע לעיתים קרובות בחלומות ארוכים אודותיה.

הונקה מעביר את ימיו כעובד ניקיון במפעל רתכות ומבקר מדי לילה בפאב הכפפה הזהובה שברובע החלונות האדומים, בחיפוש אחר זונות שיסכימו להתלוות עמו לביתו. לילה אחד הוא פוגש בגרדה ווס, דרת רחוב מוזנחת המסכימה לשכב עמו בתמורה לאלכוהול ולקורת גג. עם הגעתם לביתו הם שותים לשכרה אך הונקה אינו מצליח להגיע לזקפה, ובמקום זאת תוחב כף עץ ארוכה לאיבר מינה.

למחרת בבוקר מאיים הונקה כי עליה לעזוב את המקום עד שישוב מעבודתו, אך היא מבלה את השעות הבאות בשתייה לשכרה וניקיון הדירה. עם חזרתו מגלה הונקה כי לא עשתה כדבריו ומכה אותה בחוזקה בפניה תוך כדי שבירת שיניה התותבות. כעבור כמה רגעים הוא מבחין עד כמה המקום נקי, ומזמין אותה חזרה פנימה. בזמן שהוא מדביק את שיניה זו לזו מציעה גרדה לבשל עבורו ומספרת לו על בתה רוזי בת השלושים, העובדת כקצבית. מסוקרן, מתחיל הונקה לדמיין בעיני רוחו את רוזי בתור פטרה, הנערה הבלונדינית הרודפת את מחשבותיו, ומסכים לגרדה להישאר עמו בתנאי שתפגיש ביניהם.

בימים הבאים ממשיך הונקה בשגרת חייו תוך כדי התעללות מינית קבועה בגרטה, המגיעה לשיאה כאשר הוא תוחב נקניקייה לאיבר מינה ואוכל אותה. כמו כן מגיע אחיו זיגי לבקר אותם, ומעת לעת שוקע הונקה בריבים עם שכניו היוונים, המתלוננים על צחנה מעופשת המגיעה מכיוון דירתו.

לילה אחד יושבים הוא וגרטה בפאב ומשוחחים על רוזי. מתוך שכרותה מודה גרטה כי בדתה את דבריה, ומספרת לו שרוזי כלל אינה רוצה כל קשר עמה. הונקה מתעצבן ומרוב כעס מנפץ את כוס השתייה שבידו. בעודו חובש את פצעיו בשירותים מתלווה גרטה לאשת צבא הישע המבקרת במקום, ומצילה בכך את חייה מזעמו חסר המעצורים של הונקה.

מאוכזב, מחליט הלה לרכוש בקבוק שנאפס, ומשכנע שלוש זונות היושבות במקום להתלוות עמו לביתו. אחת מהן מתעלפת במהלך הדרך והשנייה עוזבת עם הגעתם, לאחר שהוא דורש מהן לשכב זו עם זו ומרביץ לה כאשר היא מסרבת. מתוך זעמו הוא מכה את השלישית למוות באמצעות הטחת ראשה בשולחן עד זוב דם. בהמשך הוא נראה פותח דלת סתרים הנמצאת בתחתית אחד מקירות דירתו, וחושף חלל קטן המכיל חלקי גופות. הוא מקיא על הרצפה ותוחב פנימה את גופתה המבותרת של הזונה.

עם אור השחר יוצא הונקה לרחוב ונדרס בידי רכב מסחרי גדול, אך שורד את התאונה ובעודו מחלים שם לעצמו מטרה לעצור את התמכרותו ולהיגמל מאלכוהול. הוא מוצא עבודה בתור שומר לילה במרכז משרדי, בו הוא פוגש את הלגה דנינגסן, אשת ניקיון הנושאת חן בעיניו.

באחד הימים חוגגת הלגה את יום הולדתה יחד עם בעלה, המגיע לבקרה במקום העבודה. פריץ מצטרף אליהם, והשלושה עושים לעצמם מנהג לשבת יחדיו מדי ערב. הלגה מתוודה בפניו כי בעלה פוטר מעבודתו בראשית השנה ומאז החל לבזבז את כל כספה על שתייה. הוא נכנע לתחנוניה וחולק עמה כוס משקה קטנה, אשר משיבה אותו במהרה להתמכרותו הישנה. כעבור מספר ימים מנסה הונקה לאנוס אותה מתוך שכרותו במקום העבודה, אך הלה חומקת ממנו, והוא שב אל הפאב הסמוך לביתו.

מחוסר עבודה ואינו בטוח מה לעשות, שב הונקה לדרכיו הישנות. הוא מזמין את כל חבריו בפאב לסיבוב על חשבונו ומפתה את אחת הזונות היושבות במקום לבוא עמו. עם הגעתם לביתו שוב אינו מצליח להגיע לעוררות מינית ומכה אותה בחוזקה בפניה מתוך התקף עצבים. היא מתעוררת במהלך הלילה ומורחת את איבר מינו בחרדל, ובעודו צורח מכאבים תופס הלה סמרטוט מטבח וחונק אותה למוות במריבה אלימה הנמשכת דקות אחדות. כעבור מספר ימים הוא מפתה זונה נוספת לבוא לביתו, ולאחר שאינה מסכימה לשכב עמו הוא גוזר את לשונה עם זוג מספריים ורוצח אותה.

שגרה זו הייתה עשויה להימשך לעד, אולם שכניו היוונים של הונקה מבחינים באחד הימים בעשרות תולעים הנופלות אל תוך צלחותיהם מתוך התקרה במהלך ארוחה משפחתית. בה בעת מבלה הונקה בפאב, כאשר לפתע נתקלות עיניו בלא אחרת מאשר פטרה, הנערה הצעירה אשר אינה יוצאת מראשו מזה מספר חודשים. הונקה עוקב אחריה לאורך מספר רחובות כאשר לבסוף הם מגיעים לבניין העולה בלהבות, ולתדהמתו הוא מגלה כי זה הוא מקום מגוריו. שכניו המבוהלים השאירו את תנורם דולק, וכאשר הכבאים משתלטים על האש ועולים מעלה הם מגלים את הגופות שהחביא בקירות ביתו. הוא מסתובב על עקביו ומנסה להימלט, אך נתפס בידי קבוצת שוטרים ונעצר.

דמויות

יונאס דאסלר – פריץ הונקה – רוצח סדרתי המבלה את מרבית זמנו בפאב הכפפה הזהובה בשתייה לשכרה ובחיפוש אחר זונות. ככל הנראה סובל מאין-אונות בין אם בגלל שתייתו המוגזמת או בשל סיבה רפואית כלשהי, אך כך או אחרת בכל פעם שאינו מצליח להגיע לעוררות מינית נקלע הלה להתקף זעם ומרביץ לנשים הנמצאות בחברתו, התפרצויות אשר מעת לעת מסתיימות במותן האלים. גרטה סופי שמידט – פטרה שולץ – נערה מתבגרת הפוגשת במקרה את הונקה באחד הפאבים הסמוכים לרובע החלונות האדומים והופכת במהרה לאובססיית הפנטזיות המיניות שלו. מרגרט טיזל – גרטה ווס – דרת רחוב אלכוהוליסטית המתפרנסת בלית ברירה כזונה. מתלווה אל הונקה לאחר שהשניים נפגשים בפאב הכפפה הזהובה, ומצליחה לרכוש את אמונו כאשר היא מספרת לו על בתה הצעירה, רוזי, אותה הוא מבקש להכיר. נחלצת מידיו בשן ועין לאחר שאשת צבא הישע מצילה את גורלה. טריסטן גובל – וילי – נער צעיר וחסר ביטחון המחזר אחר פטרה שולץ ומזמין אותה לבוא עמו לפאבים שונים ברובע החלונות האדומים. זוכה ליחס מזלזל מצד הטיפוסים המאכלסים את המקומות הללו, ולקראת סוף הסרט אף חווה השפלה כואבת מהם. מארק הוזמן – זיגי הונקה – אחיו של פריץ, טיפוס בדחני ורועש החולק עמו את אהבתו לטיפה המרה. מבקר אותו מעת לעת בביתו או בפאב המועדף עליו. קטיה שטודט – הלגה דנינגסן – אשת ניקיון המועסקת במרכז המשרדי בו מוצא פריץ הונקה עבודה לאחר שהוא נגמל מהתמכרותו לאלכוהול. ללא כוונה גורמת לו הלגה לשוב חזרה להרגלי שתייתו, ובהמשך מנסה הלה לאנוס אותה מתוך שכרותו, אך היא מצליחה לחמוק מבין ידיו. מקס הופ – אריך דנינגסן – בעלה של הלגה, שתיין ומובטל המבקר אותה מעת לעת במקום עבודתה.

אדם פוסדוקוס – לפטריס – שכנו היווני של פריץ הונקה המתגורר בקומה מתחתיו. בין השניים קיימים יחסים עוינים והם רבים לעיתים קרובות אודות הצחנה הנודפת מדירתו של הונקה. ויקטוריה טראוטמנסדורף – גיזלה – אשת צבא הישע המבקרת לעיתים קרובות בפאב הכפפה הזהובה בחיפוש אחר נפשות אבודות הזקוקות ליד תומכת. מצילה את חייה של גרטה ווס לאחר שהיא מחלצת אותה, ללא ידיעתה, מידיו של פריץ הונקה. אוה רוהדה – הרברט נירנברג – בעלי הפאב הכפפה הזהובה. סימון גורס – ארני "אנוס" – מלצר העובד בפאב הכפפה הזהובה העוזר להונקה לעיתים קרובות כאשר הלה מבקש ממנו להביא משקאות לנשים המוצאות חן בעיניו. דירק בוהלינג – נורברט "החייל" – טיפוס מבוגר ושתיין הפוקד באופן קבוע את פאב הכפפה הזהובה וקיבל את שמו בשל שירותו בזמן המלחמה בשורות השוצשטאפל. נוטה להטריד את וילי בעת ביקוריו בפאב, ובמקרה אחד אף מטיל עליו את מימיו. ברברה קראבה – אנה – זונה המבלה את ערביה בפאב הכפפה הזהובה והופכת לקורבנו השני של פריץ הונקה, אותה הוא רוצח באמצעות הטחת ראשה בשולחנו עד זוב דם. מרטינה אייטנר אחמפונג – פרידה – זונה הפוקדת את פאב הכפפה הזהובה מעת לעת והופכת לקורבנו השלישי של פריץ הונקה, אותה הוא רוצח דרך חניקתה בעזרת סמרטוט מטבח. ג'סיקה קוסמלה – רות – זונה חסרת-כל המחפשת אחר שאריות מזון ברחוב והופכת לקורבנו הרביעי והאחרון של פריץ הונקה, אותה הוא רוצח על ידי גזירת לשונה עם מספריים.

פרסים

טקס פרסי פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין (2019) מועמד עבור פרס הסרט הטוב ביותר – פאטי אקין טקס פרסי הקולנוע הגרמני (2019) זוכה פרס האיפור הטוב ביותר – מייקה היינליין, דניאל שרודר, ליזה אדלמן מועמד עבור פרס השחקן הראשי הטוב ביותר – יונאס דאסלר מועמד עבור פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר – מרגרט טיזל מועמד עבור פרס עיצוב ההפקה הטוב ביותר – טמו קונץ מועמד עבור פרס עיצוב התלבושות הטוב ביותר – קתרין אשנדורף טקס פרסי פסטיבל הסרטים ספלאט (2019) זוכה פרס הסרט המזעזע ביותר – פאטי אקין

טקס פרסי פסטיבל הקולנוע לילות שחורים בטאלין (2019) מועמד עבור פרס בחירת הקהל – פאטי אקין טקס פרסי איגוד מבקרי הקולנוע הטורקי (2019) מועמד עבור פרס הסרט הזר הטוב ביותר – פאטי אקין טקס פרסי איגוד מבקרי הקולנוע הגרמני (2019) זוכה פרס הפסקול הטוב ביותר – פיה הופמן טקס פרסי המשחק הגרמני (2019) זוכה פרס הופעת המשחק החזקה ביותר – ברברה קראבה

הפקה

מימון

הסרט הופק על ידי חברת בומברו אינטרנשיונל בשיתוף פעולה עם אולפני האחים וורנר ופאת'ה פילם , לאחר שקיבל כ-750 אלף אירו מקרן מימון הקולנוע המבורג שלזוויג-הולשטיין , כ-520 אלף אירו מסוכנות מימון הקולנוע הגרמנית הלאומית , וכ-300 אלף אירו נוספים מידי משרד התרבות והתקשורת הגרמני שבראשותו עמדה מוניקה גרוטרס , השרה לענייניו דאז. תקציב הסרט, אם כן, עמד על כ-1.57 מיליון אירו.

פאב הכפפה הזהובה בריפרבאן , סנקט פאולי , המבורג, בו נהג פריץ הונקה לבלות ולתור אחר זונות. כמה מהן אף הפכו בהמשך לקורבנותיו.

פיתוח

הסרט מבוסס על ספרו של היינז שטרונק הכפפה זהובה , המתאר את סיפורו האמיתי של הרוצח הסדרתי פריץ הונקה, אשר צד אחר קורבנותיו בסביבת רובע החלונות האדומים שברחוב ריפרבאן , מחוז סנקט פאולי , המבורג, בטרם הובילם לדירתו בה רצח אותם וביתר את גופותיהם. בחלק מהם נתקל בפאב המכונה הכפפה הזהובה , ומכאן מגיע שמו של הסרט. התסריט, אפוא, נכתב בידי אקין על בסיס ספרו של שטרונק, אך גם מתוך ידיעות שאסף אודות חייו ופשעיו של הונקה, ומהווה את צעדיו הראשונים בעולם סרטי האימה.

לדבריו של אקין הוא בחר להפוך את הסיפור לסרט בשל הקשר הקרוב הקיים ביניהם, גם אם הוא נראה קלוש, דבר לו הוא נזקק בכל אחד מסרטיו. ”בשבילי, הונקה הוא לא עוד רוצח סדרתי כמו חניבעל לקטר בשתיקת הכבשים. לקטר רוצח בארצות הברית והוא סתם דמות בדיונית בכל מקרה. הונקה היה בן אדם אמיתי מהשכונה שלי. כשלמדתי בבית הספר היסודי נפוצה השמועה: "היזהרו, אחרת הונקה יבוא!". הוא נחשב לדמות מפחידה בילדותי”.

אחד משכניו היוונים של פריץ הונקה היה סנדקו של השחקן אדם פוסדוקוס, המגלם בסרט את שכנו היווני והשנוא, כך שהזדמן לאקין לשוחח עם כמה מבני המשפחה, וביניהם בת דודתו של פוסדוקוס שהתגוררה באותו הבניין. הלה סיפרה לו שהייתה ילדה באותה העת, וחזתה בתולעים שכרסמו בגופות שהחביא הונקה בתוך קירות ורצפת דירתו כאשר החלו ליפול עליהם מתוך התקרה. שיחה זו, אפוא, היוותה מקור השראה עבור הסצנה הזהה המופיעה לקראת סוף הסרט.

כאשר נשאל לגבי האלימות הגרפית המוצגת בסרט הסביר אקין כי לא רצה לביים אותו בצורה מוגזמת כך שייראה כאילו נועד לחקות את סגנונו של קוונטין טרנטינו, אך מנגד גם לא ביקש להיפטר מהתכנים האלימים לחלוטין. התשובה הופיעה בדמות מציאת דרכים ויזואליות להציג את האלימות מבלי להראות אותה בפירוט רב כך שהצופים ישלימו את החוסרים בראשם. דוגמה בולטת היא ביתור גופת הזונה בראשית הסרט, כאשר נראה רק גופה העירום בזמן שראשה, אותו מנסר הונקה, נותר מחוץ למסך כך שאינו בטווח הראייה. רעשי הניסור ותנועות ידיו של הונקה מלמדים על מה שקורה על אף שהדבר אינו נראה באופן ברור.

סט הצילומים בו צולמו הסצנות המתרחשות בפאב הכפפה הזהובה. במאי הסרט פאטי אקין ביקר בפאב האמיתי אך החליט כי לא יהיה מסוגל לצלם בתוכו, ונאלץ לבנות אותו מחדש באולפן.

צילום

צילומי הסרט החלו ב-2 ביולי 2018 ונמשכו מעט יותר מחודש ימים עד ה-4 באוגוסט אותה שנה. פאב הכפפה הזהובה, כאמור, הוא מקום אמיתי, והסצנות הראשונות צולמו ברחוב בו הוא נמצא. בעת סיורו הראשון בפנים הבין אקין כי במידה ויחליט לצלם את הסרט בתוכו ייאלץ להתמודד עם הסחות דעת רבות, דבר שגרם לו לאבד את תחושת הדומיננטיות הנחוצה, לדבריו, לצורך עבודת הבימוי, בעיה עמה לא חש בנוח.

הפאב, אפוא, נבנה מחדש במיוחד עבור הצילומים, וגם דירתו של הונקה. תחילה לא חש אקין שביעות רצון מהצורה בה בנו את הדירה ועמד להרוס את הכל ולהתחיל את הצילומים מחדש, אבל התחרט משהבין כי אין בידיו את הסבלנות או את הכסף הדרושים לשם כך. לבקשתו, קירב צוות ההפקה את הקירות לכיוון פנים הדירה לאחר כל רצח, כך שהצפייה תיצור מעין תחושה קלאוסטרופובית המתגברת ככל שמצבו של הונקה מחמיר.

ליהוק

יונאס דאסלר הוא השחקן הראשי המגלם את דמותו של פריץ הונקה בסרט. דאסלר ואקין נפגשו לראשונה ב-2017 במהלך טקס פרסי הקולנוע הבווארי , כאשר אשתו של אקין העירה, ”אם הבחור הזה היה מבוגר בעשר שנים הוא היה הופך להונקה שלך”. שיניו הרקובות, אפו השבור ועורו המגורד של הונקה נוספו באמצעות שימוש במסכה, והפזילה בעיניו בעזרת עדשות שיוצרו בהזמנה מיוחדת בלונדון.

פסקול

פסקול הסרט הורכב בעיקרו משירי אהבה סנטימנטליים שיצאו בראשית שנות ה-70, הנשמעים לאורך הסרט דרך מכשיר הג'וקבוקס בפאב הכפפה הזהובה, או באמצעות הפטיפון בדירתו של הונקה.

הכפפה הזהובה
מס'	שם	כותב(ים)	משך
1.	הלב של סנקט פאולי	הנס אלברס	02:12
2.	הדמעה יוצאת למסע	סלבטורה אדמו	03:01
3.	הספינה תבוא	דליה לביא	03:33
4.	אל תבכה	היינצ'ה	03:04
5.	לילה טוב ילדי	רוקו גרנטה	03:05
6.	כשאת איתי	רוי בלאק	03:51
7.	מדונה השחורה	באטה איליק	03:21
8.	ילדי, חזור שוב בקרוב	פרדי קווין	03:27
9.	תחת כוכבים זרים (ספינה לבנה מפליגה להונג קונג)	פרדי קווין	02:48
10.	רכבת לשום מקום	כריסטיאן אנדרס	04:43
11.	אם אינך מכיר אף אחת	לאלה אנדרסן	03:09
12.	לילה שלם	הנר הויאר	03:10
13.	יחף בגשם	מיכאל הולם	02:42
14.	פעם אחת מסביב לעולם	קרל גוט	03:00
15.	היום שבו קוני קרמר מתה	יוליאן ורדינג	03:25
16.	מונג'ה	אורכסטרת סטארלייט והזמרים
17.	להתראות חברים	סשה דיסטל	02:26
משך כולל:			00:50:57

הפצה

הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-9 בפברואר 2019 כחלק מהטקס ה-69 של פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין. הפצתו לבתי הקולנוע בגרמניה התרחשה כעבור מספר ימים, ב-21 בפברואר. הסרט הופץ בהמשך באוסטריה, ב-1 במרץ, וכן בארץ הולדתו של הבמאי, טורקיה, ב-12 באפריל, ולאחר מכן בשאר מדינות אירופה. הפצתו בארצות הברית נערכה רק לקראת סוף אותה שנה, ב-27 בספטמבר.

הגבלת גיל

המוסד לאסדרת תעשיית הקולנוע בגרמניה, האחראי על דירוגי גילאים לסרטים, לא העניק לסרט אישור המאפשר צפייה חופשית לילדים ובני נוער והגדירו כ-FSK-18, כלומר ניתן לצפייה מגיל שמונה עשרה ומעלה בלבד, בהסבר ”בהתאם לוועדת ההערכה נקבע כי לסרט המתואר יש השפעה שלילית על אנשים צעירים”.

ביקורת

מסכמי ביקורות

אתר האינטרנט עגבניות רקובות העניק לסרט ציון מבקרים שלילי של כ-54 אחוזים מתוך סיכום של שלושים וחמש ביקורות, ציון קהל חיובי של כ-74 אחוזים מתוך סיכום של יותר מחמישים דירוגי משתמשים, וניקוד ממוצע סופי של כ-5.60 מתוך 10 נקודות. הקונצנזוס הכללי שהביע צוות המבקרים של האתר הוא: ”בעוד שהצפייה בו מחרידה עד כדי דופי, הכפפה הזהובה מציג ירידה בנויה היטב אך דוחה במלוא מובן המילה לתוך נבכי נפשו המושחתת, המבאישה והברוטאלית של רוצח סדרתי”. דבר הקהל, עם זאת, לא נכתב.

אתר האינטרנט מטקריטיק העניק לסרט ציון שלילי של כ-38 מתוך 100 נקודות על פי סיכום של כ-15 ביקורות, כאשר ציון המשתמשים עמד על כ-6.9 מתוך 10 נקודות על בסיס 20 דירוגי משתמשים.

עיתונים

קרלוס אגילר מהלוס אנג'לס טיימס טען כי הסרט בוחן את גבולותיהם של הצופים לחוש סלידה וגועל, ותיאר את חוויית הצפייה במילים ”תמונות דוחות השטופות בדם וזיעה מציירות הצהרה של מוסר חלוד בחברה אשר עדיין נרדפת בידי רוחות המלחמה”. אקין, לדבריו, ניסה לגייס לידיו את כל העגמומיות המצויה בסיפור על מנת לדחוף את הצופים לקצה הסיבולת שלהם. הסרט, במילותיו המדויקות, הוא ”סימפוניה אדירה של שחיתות החושפת רצח מעורר-הקאה ורעשי קריעה של בשר אנושי”.

בן קניגסברג מהניו יורק טיימס פתח את ביקורתו בטענה כי במאי קולנוע מתקשים לעיתים ליצור סרטים מיוחדים או בולטים בסוגת הרוצחים הסדרתיים. אקין, כך נראה, מצא פתרון לבעיה המתוארת באמצעות הפקת סרט מבחיל ככל האפשר. קניגסברג זיהה צד הומוריסטי בדמותו של הרוצח הסדרתי הונקה, אשר לדבריו נעלם רק כאשר נתקף הלה בהתפרצות כעס ורוצח את קורבנותיו. הוא מסכם את דעתו בטענה כי יש להעריך את אקין על כך שלכל אורך הסרט לא סטה אף לרגע מדרכו הגרוטסקית, כאשר מנגד סרטים כגון שתיקת הכבשים או זודיאק מתרכזים יותר בפן הקרימינולוגי של הפשעים, על אף שגרוטסקיות לבדה אינה מלמדת את הצופים דבר.

פיטר בראדשו מהגרדיאן כתב ביקורת מעורבת במקצת אודות הסרט, בה הדגיש את חשיבותו של צבעו החום, אשר לטענתו מופיע לכל אורכו, ומשרה מעין אווירה של דיכאון עמוק. בראדשו תהה האם הונקה מוכר בגרמניה כרוצח סדרתי בדומה לדניס נילסן בממלכה המאוחדת או לג'פרי דאהמר בארצות הברית, ומשבח את הסרט על כך שלא האליל אותו כפי שחברת נטפליקס עשתה בסדרתה דאהמר - מפלצת. ”הבנאליות, אשר יש לומר גם מקבילה לרשע, נמצאת שם”, כתב, וציין כי האלימות והמיזוגניה מעוררות החרדה המוצגות בסרט מעוררות תחושה אמיתית של אותנטיות. הוא סיכם את ביקורתו בדברי שבח ליונאס דאסלר, אשר לטענתו עשה עבודה מוצלחת בתור הונקה, וכתב כי על אף שמבחינה טכנית הסרט הושלם, עדיין נותר בו דבר-מה דל ועקר.

כתבי עת ומגזינים

סטפני זכרק מטיים שיבחה את הסרט על כישורי הבימוי שהושקעו בבנייתו המוצלחת, אך טענה שהוא ”חסר לב” וכי ייתכן שבסופו יחוש הקהל חרטה על כך שצפה בו. מבין כל הסרטים המועמדים שהשתתפו בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין, לדבריה, היה זה הסרט בעל הפוטנציאל הגדול ביותר, ”עד שהקהל צפה בו”. שיפוטו של אקין, לדעתה, נטש אותו ללא כל הודעה מוקדמת.

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה

• מדיה וקבצים בנושא הכפפה הזהובה בוויקישיתוף

אתרי קולנוע

• "הכפפה הזהובה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "הכפפה הזהובה", באתר נטפליקס
• "הכפפה הזהובה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "הכפפה הזהובה", באתר Metacritic (באנגלית)
• "הכפפה הזהובה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)