הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס
הכתובות הדו־לשוניות מטמסוס הן שתי כתובות פיניקיות־יווניות (בכתב קיפרי הברתי (אנ')) שנחקקו על כני אבן המיועדים להצבת פסלים מעליהם, ונמצאו במתחם מקודש לרשף־אפולון בטמסוס (היא תמש בפיניקית) שבקפריסין. הן מתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה־4 לפנה"ס.
הכתובות נמצאו בקרבת מזבח הבערה בטמנוס (אנ') של האלים המקבילים רשף־אפולון ליד האתר טמסוס, משני צדדיו השונים.[1] הכתובות כתובות פיניקית באלפבית פיניקי ויוונית בכתב קיפרי הברתי – כתב הברתי שהיה נפוץ בקפריסין לכתיבת יוונית. כל אחת מהכתובות מקדישה "סמל" (פסל[א]) לאלוהי הטמנוס רשף־אפולון, עם אפיתטים מקבילים בשתי השפות.[3] בכתובות הפיניקיות נזכר תאריך ומניין שנים לפי שנות מלכות מלכיתן מלך כתי (כתיון) ואדיל (אידליון), כאשר בכתובות היווניות לא מוזכר תאריך כלל. השנים 17 ו־30 למלכות מלכיתן מקבילות בקירוב לשנים 375 ו־362 לפנה"ס בהתאמה.[3] הכתובות הפיניקיות מסתיימות בנוסחה הנפוצה בכתובות נדר פיניקיות, והכתובות היווניות מסתיימות בנוסחת מזל (לטיכה) הנפוצה בכתובות יווניות שונות.[4]
כתובת מנחם
עריכהכתובת מנחם חקוקה על כן שיש מיובא המיועד להצבת פסל מעליו.[5] הכתובת, המסומנת כ־KAI 41 ו־RÉS 1212, היא הקדשת פסל ל"רשף אליית"־"אפולון אֶלֶיטַס":
סמל אז אש יתן ויטנ
א . מנחם . בן בנחדש בן מנ
חם בן ערק לאדני ל[רש]ף
אליית בירח אתנם בשנת
שלשם 𐤘𐤗 למלך מלכיתן . מלך
כתי ואדיל . כ שמע קל . יברך
𐠰𐠙𐠯𐠥𐠀𐠭𐠚𐠰𐠝𐠰𐠝 . 𐠁𐠰𐠋𐠚
𐠊𐠩 . 𐠃𐠚𐠮𐠋𐠚 . 𐠔𐠙𐠩𐠩
𐠃𐠜𐠕𐠛𐠃𐠚 . 𐠰𐠂𐠯𐠃𐠂
𐠰𐠂𐠀𐠟𐠂𐠒𐠛 . 𐠰𐠂𐠁𐠐𐠂
𐠰𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂
תעתיק הכתובת הקיפרית ליוונית ופירושה בעברית הוא:[6][7]
אלפבית קיפרי הברתי | תעתיק לאותיות לטינית | המרה לאלפבית יווני[ב] | תרגום לעברית |
---|---|---|---|
𐠰𐠙𐠯𐠥𐠀𐠭𐠚𐠰𐠝𐠰𐠝 . 𐠁𐠰𐠋𐠚 |
to-na-ti-ri-a-ta-ne to-nu . e-to-ke-ne
|
τὸν ἀ(ν)δριά(ν)ταν τό(ν)νυ ἔδοϰεν
|
זה הפסל אשר נתן |
𐠊𐠩 . 𐠃𐠚𐠮𐠋𐠚 . 𐠔𐠙𐠩𐠩 |
ka-se . o-ne-te-ke-ne . ma-na-se-se
|
ϰὰς ὁνέϑεϰεν Μανασες
|
והקדיש מנסס |
𐠃𐠜𐠕𐠛𐠃𐠚 . 𐠰𐠂𐠯𐠃𐠂 |
o no-me-ni-o-ne . to-i ti-o-i
|
ὁ Νομενίον τοι ϑιοι
|
בן נומניוס, לאל |
𐠰𐠂𐠀𐠟𐠂𐠒𐠛 . 𐠰𐠂𐠁𐠐𐠂 |
to-i a-pe-i-lo-ni . to-i e-le-i-
|
τοι Ἀπείλονι τοι Ελεί-
|
לאפולון אלייטס |
𐠰𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂 |
ta-i . i tu-ka-i
|
ται ἰ(ν) τύχαι
|
למזל (טיכה). |
נחום סלושץ פרש את הכתובת הפיניקית כך: ”הסמל הזה אשר נתן והציב מנחם בן בן־חדש בן מנחם בן ערק לאדונו לרשף אליית בירח האיתנים בשנת שלושים 30 למלך מלכיתן מלך כתי ואדיל, כי שמע קולו, יברך”.[8][9] השם היווני Μανασες (או Mnāsēs) הוא חיקוי לשם הפיניקי מנחם,[10] והעתקת הח' כ־σ נובעת מהנטייה להגות לעיתים σ כ־ה' (העיצור הקרוב ביותר ביוונית ל־ח') בניב היווני הקפריסאי (מקרה דומה ניתן למצוא בכתובת עבדססם, בה σ יוונית מועתקת ל־ה' פיניקית).[11] והשם Νομενίος הוא תרגום של השם הפיניקי "בן־חדש", בן החודש, או תחילת החודש,[12] ומופיע כך בפיניקית ויוונית גם בכתובת בן־חדש מאתונה. "בן ערק" הוא המוצא הגאוגרפי,[8] אולי ערקה.[6] האפיתטים המקבילים בשתי השפות לשם האל רשף/אפולון הם "אליית" בפיניקית ו־Ελείται או Ελεϝίται[ג] ביוונית, ומשמעותו ביוונית כנראה "זה מביצת העשב".[6] החודש "ירח אתנם" הוא "ירח האיתנים" שמוכר גם במקרא, ומופיע בהקשר של תיאור בניית המקדש, תיאור שופע במונחים פיניקיים בעקבות השפעות בנאי המקדש הפיניקים על כתיבתו.[13]
כתובת עבדססם
עריכהכתובת עבדססם חקוקה על כן אבן גיר המיועד להצבת פסל מעליו.[14] הכתובת, המסומנת כ־RÉS 1213, היא הקדשת פסל נדור ל"רשף אלהיתס"־"אפולון אַלַסִיוֹטַס":
בימם 𐤗 𐤛 𐤛 לירח פעלת בש[נ]
ת 𐤗 𐤛 𐤛 𐤖 למלך מלכי[תן מלך כ]
תי ואדיל סמל אז אש יתן עב
דססם בן [...] לאדני לרשף א
להיתס הנדר אש נדר כ שמע
קל יברך
𐠀𐠯𐠥𐠀𐠩 . 𐠠𐠝𐠰 . 𐠁𐠰
𐠋𐠚 . 𐠀𐠞𐠨𐠫𐠗𐠩 . 𐠃𐠨
𐠔𐠵𐠩 . 𐠰𐠂𐠀𐠡𐠒𐠛𐠰𐠂
𐠀𐠏𐠪𐠃𐠭𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂
פירוש הכתובת הקיפרית ליוונית ולעברית הוא:[6][15]
אלפבית קיפרי הברתי | תעתיק לאותיות לטינית | המרה לאלפבית יווני | תרגום לעברית |
---|---|---|---|
𐠀𐠯𐠥𐠀𐠩 . 𐠠𐠝𐠰 . 𐠁𐠰 |
a-ti-ri-a-se . o-nu-to-ne-to-
|
Ἀ(ν)δριὰς ὄνυ, τὸν ἔδω-
|
זה הפסל אשר נתן |
𐠋𐠚 . 𐠀𐠞𐠨𐠫𐠗𐠩 . 𐠃𐠨 |
ke-ne . a-pa-sa-so-mo-se . o-sa-
|
κεν Αψασωμος ὁ Σα-
|
אפססום (עבדססם) בן סַמַווֹס |
𐠔𐠵𐠩 . 𐠰𐠂𐠀𐠡𐠒𐠛𐠰𐠂 |
ma-wo-se . to-i-a-[po-lo-]-ni-to-i
|
μᾶϝος τῶι Ἀ[πόλ(λ)ω]νι τῶι
|
לא[פולו]ן |
𐠀𐠏𐠪𐠃𐠭𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂 |
a-la-si-o-ta-i . i-tu-ka-i
|
Ἀλασιώται ἰ(ν) τύχαι
|
אַלַסיוֹטַס, למזל (טיכה). |
"פעלת" הוא שם חודש פיניקי.[16] השם "עבדססם" מבוסס על הרכיב התאופורי הפיניקי "ססם" הנפוץ במיוחד בקפריסין;[17][18] החלק "בדס" מתוך השם "עבדססם" הצטמצם בתעתיק ליוונית ל"בס", בניגוד למקרים אחרים באלפבית קיפרי הברתי בהם השתמר זכר לעיצור ד'.[19] שם האב, המופיע בקיפרית כ־sa-ma-wo-se, לא השתמר בפיניקית; אגטמייר פרש את הכיתוב היווני כ־Samâs,[6] ואמדסי־גוזו (אנ') וזמורה (אנ') משערים שהשם היה שם מקוצר עם הרכיב "שמע־" או "שמ־"[ד]; שמות מקוצרים בפיניקית מכילים א' במקום הרכיב התיאופורי, ולכן לפי השערתם מדובר בשם "שמעא" או "שמא".[15]
קיים קוצנזוס לפרש את "אפולון אלסיוטס" כ"אפולון האלשי", אפולון של אלשיה (שם קדום לקפריסין).[21][22] סיווג אתני או גאוגרפי ספציפי של אלוהות ידוע מאוד מהעולם הפיניקי, אולם הוא מופיע כשיוך בסמיכות (למשל "בעל צור" ולא "בעל הצורי") בניגוד ל"אלסיוטס", שהוא תואר.[21] בנוסף, ייתכן מאוד שאף שהתואר "אלסיוטס" מקורו בשם אלשיה, המקור הקדום נשכח ומקדיש הפסל כבר לא הבין את משמעות התואר כ"אפולו הקפריסאי".[21] המקבילה הפיניקית "אלהיתס" לא מבוססת ישירות על השם הלבנטיני "אלשיה", אלא מהווה תעתיק מדויק (בכתיב חסר לחלוטים) לתואר היווני כולל הסיומת ס' והיחלשות העיצור השורק (ה־ש' הפיניקי המקורי בשם "אלשיה" שהפך ל־ס' ביוונית) מ־σ ל־ה' (בהתאם למבטא היוונית הקפריסאי – ביוונית קפריסאית נהגה השם כ"אַלַהִיוֹטַס"[11]); זאת אף שהשם "אלשי" לאי קפריסין ידוע בפיניקית אף מסוף המאה ה־4 לפנה"ס.[21]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהביאורים
עריכה- ^ כך גם בלשון המקרא: ספר דברים, פרק ד', פסוק ט"ז; ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוק ז', פסוק ט"ו.[2]
- ^ בתעתיקים מאלפבית קיפרי הברתי לאלפבית יווני יש דיאקריטיות שאין באלפבית הרגיל. בכתובת מנחם, האותיות שיש לתעתק עם מקרון (אנ') הן: האומיקרון ב־ἔδοϰεν, האפסילון השני ב־ὁνέϑεϰεν, שני האומיקרונים והאפסילון ב־Νομενίον והאומיקרון ב־Ἀπείλονι; האותיות שיש לתעתק מקרון וגג הן: האפסילון ב־Μανασες, האומיקרון בכל החזרות של המילה τοι, והאומיקרון במילה ϑιοι.
- ^ KAI קראו ί במקום ϝί, אך אגטמייר (עמ' 282 ו־813) טען שעל אף הדמיון בסימנים, בכתובת מנחם שני הסימנים נפרדים פלאוגרפית, ומדובר ב־ϝί; זאת על אף שהגרסה הפיניקית "אליית" ללא ו' נוטה לכיוון Ελείται. המקור הוא כנראה Έλος+ita. מדובר ב־ϝ לא אטימולוגית, אך יש לכך דוגמות נוספות ביוונית קפרסאית. ייתכן שמדובר בשם מקומי המכוון לאזור טמסוס, אך ייתכן שמדובר באפיתט מיובא מהפלופונסוס, במיוחד מהלוס (אנ') שבלקוניה, דבר שעשוי להעיד על מקור חלק מאוכלוסיית טמסוס.
- ^ כמו בשם "שמואל", שמואב, שומו-ל-אל, ועוד רבים.[20]
הערות שוליים
עריכה- ^ Philippe Berger, La seconde inscription bilingue de Tamassus, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 31, 1887, עמ' 187 doi: 10.3406/crai.1887.69318;
לתוכנית הטמנוס ומיקום מציאת הכתובות בתוכו, ראו:
Julius Euting, Zwei bilingue Inschriften aus Tamassos, Sitzungsberichte der Königlich Preussischen Akademie der Wissenschaften zu Berlin, 1887, עמ' 115 - ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 71
- ^ 1 2 M. G. Amadasi Guzzo, J. A. Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 82 doi: 10.1093/jss/fgx037
- ^ Markus Egetmeyer, Le dialecte grec ancien de Chypre, כרך 2: Répertoire des inscriptions en syllabaire chypro-grec, De Gruyter, 2010, ISBN 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ base (BM 125321, כתובת מנחם), באתר המוזיאון הבריטי
- ^ 1 2 3 4 5 Markus Egetmeyer, Salamine–Provenance indéterminée, Le dialecte grec ancien de Chypre, כרך 2: Répertoire des inscriptions en syllabaire chypro-grec, De Gruyter, 2010, עמ' 813, ISBN 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ KAI 41
- ^ 1 2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 113
- ^ תרגום דומה (לגרמנית) נמצא אצל: Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 56
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 112
- ^ 1 2 Markus Egetmeyer, Consonnes, Le dialecte grec ancien de Chypre, כרך 1: Grammaire, De Gruyter, 2010, עמ' 168 (פסקה §182), ISBN 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ Markus Egetmeyer, Formation des anthroponymes, Le dialecte grec ancien de Chypre, כרך 1: Grammaire, De Gruyter, 2010, עמ' 382 (פסקה §459), ISBN 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 142
- ^ base (BM 125322, כתובת עבדססם), באתר המוזיאון הבריטי
- ^ 1 2 M. G. Amadasi Guzzo, J. A. Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 81–82 doi: 10.1093/jss/fgx037
- ^ שם חודש זה מופיע גם ב־KAI 37B, 43, ו־112
- ^ למשל KAI 35 מכתיון, KAI 40 (כתובות מקדש אידליון) מאידליון, וכתובת קבורת עבדמלקרת הכתי ברודוס
- ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 32
- ^ Markus Egetmeyer, Formation des anthroponymes, Le dialecte grec ancien de Chypre, כרך 1: Grammaire, De Gruyter, 2010, עמ' 381 (פסקה §458), ISBN 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ François Thureau-Dangin, Un comptoir de laine pourpre à Ugarit, d'après une tablette de Ras-Shamra, Syria. Archéologie, Art et histoire 15, 1934, עמ' 142 doi: 10.3406/syria.1934.3738, JSTOR 4195826
- ^ 1 2 3 4 M. G. Amadasi Guzzo, J. A. Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 82–83 doi: 10.1093/jss/fgx037
- ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 56