ויקיפדיה

הלובי הערבי בארצות הברית

הלובי הערבי בארצות הברית היא אוסף של קבוצות פורמליות ובלתי פורמליות ואנשי שדולה מקצועיים בארצות הברית, חלקם פועלים בתשלום על ידי מדינות המפרץ ותורמים פרטיים מטעם מדינות ערב.

היסטוריה

עריכה

.האגודה הלאומית של ערבים-אמריקאים (National Association of Arab-Americans), שנוסדה ב-1972, הייתה קבוצת הסברה פוליטית ראשונה שמטרותיה היו לחזק את יחסי ארצות הברית עם מדינות ערב. זאת לאחר שבתחילת שנות ה-70 התגברו הרגשות האנטי-ערביים בעקבות הסכסוך הערבי-ישראלי ואמברגו הנפט של 1973. אלה השפיעו במיוחד על הזכויות והאקטיביזם של האזרחים הערבים-אמריקאים[1]. התגובה הייתה הקמה של קבוצות דוגמת איגוד בוגרי אוניברסיטה הערבית-אמריקאית, הוועדה האמריקאית-ערבית נגד אפליה והמכון הערבי-אמריקאי. בסוף שנות ה-70 החלה פעילות הלובי הערבי לקבל חשיפה תקשורתית[2]. בנוסף החלה ערב הסעודית גם לעסוק בפעילות לובי בארצות הברית, עם התגברות עוצמתה הכלכלית[1]. וגם הארגון לשחרור פלסטין החל לעסוק בפעילות מדינית ושתדלנות בארצות הברית[3].

באפריל 1978 הלובי הערבי הגיש לראשונה עתירה נגד ישראל לבית־משפט בארצות הברית. בעתירה נאמר כי ישראל חרגה מהסכמי הנשק שחתמה עם בארצות הברית, שהשתמשה בפצצות־מצרר נגד האוכלוסייה האזרחית בדרום לבנון, במהלך מבצע ליטני, ותבע את הפסקת המשלוחים[4].

בשנת 1980 ייסדו הסנטור ג'יימס אבורזק והסופר והמרצה ג'יימס זוגבי את "הליגה הערבית נגד השמצה" (American-Arab Anti-Discrimination Committee). זוגבי עמד בראש הארגון עד שנסגר בשנת 1984[5]. הארגון ביקש לשפר את הדימוי של הקהילה הערבית בתקשורת האמריקאית, ולתת מקום נרחב יותר לעמדה הערבית[5]. זוגבי ייסד אחר כך את המכון הערבי האמריקאי ("AAI")[6]. פעיל מרכזי נוסף בלובי הערבי בשנות ה-80, היה ג'ון ה. סנונו, שכיהן כמושל ניו המפשייר בשנים 1983–1989 וכראש סגל הבית הלבן תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש בשנים 1989–1991[7].

לדברי מייקל לואיס, מנהל המדיניות של הוועדה האמריקאית לעניינים ציבוריים בישראל, במשך שנים רבות פעלו הקבוצות הללו יחד בנושא הפלסטיני, לרבות באמצעות עיתונים, דיוור ישיר וקמפיינים פרסומיים נגד ערבויות להלוואות אמריקאיות לישראל ורכישת איגרות חוב של מדינת ישראל, גינוי של הפרת זכויות האדם של הפלסטינים וקריאות לממשלת ארצות הברית ללחוץ על ישראל לשפר את מצבם של הפלסטינים תחת הכיבוש[8].

לובינג של מדינות ערב

עריכה

רבים מהפעילים בלובי הערבי מקבלים שכר ישירות מממשלות ערב. הניו יורק טיימס מתאר אותם כ"קבוצה מובחרת של חברי קונגרס לשעבר, דיפלומטים לשעבר ופעילים שסייעו למדינות המזרח התיכון לפעול בנושאים עדינים כמו עסקאות נשק, טרור, נפט והגבלות סחר". ממשלות ערב שילמו "עשרות מיליוני דולרים" לחברות לובינג "מובילות" הפועלות להשפיע על הממשלה האמריקאית.[9] זה כולל את הלובי הסעודי בארצות הברית, הלובי של מצרים והלובי של לוב .

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, ערב הסעודית שכרה את חברות הלובינג פאטון בוגס וקורביס תמורת 14 מיליון דולר בשנה, במטרה לשפר את התדמית שלה בארצות הברית.

עמלות הלובי שמשלמים ממשלות ערב לחברות בודדות מגיעות לרוב לרמות של 50,000 דולר ומעלה. בשנת 2009 לבדה הוציאה איחוד האמירויות הערביות 5.3 מיליון דולר, במטרה לקבל אישור לרכישה של טכנולוגיה גרעינית. ב-2009 מרוקו הוציאה 3 מיליון דולר ואלג'יריה הוציאה 600,000 דולר על לוביסטים בוושינגטון .

לפי אגון התחקירים פרופבליקה 4 מתוך 10 הממשלות המובילות בפעילות לובניג בוושינגטון הן ערביות, מבחינת הוצאות. איחוד האמירויות הערביות במקום הראשון, לאחר שהוציאה 10,914,002 דולר ב-2007 וב-2008. עיראק, מרוקו וערב הסעודית גם הוציאו יותר מ-3 מיליון דולר, וטורקיה גם הוציאה יותר מ-3 מיליון דולר[10].

ביוני 2017, קטאר החלה ב"קמפיין לובינג מסיבי" בארצות הברית, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ צידד בסעודיה, ולאחר שאיחוד האמירויות הערביות ומדינות ערביות אחרות הטילו מצור כלכלי נגד קטאר. עד אוגוסט 2018, קטאר שכרה 35 חברות לובי בארצות הברית ושילמה להן סכום כולל של לפחות 19.5 מיליון דולר. על פי המסמכים שנחשפו, הלוביסטים יצרו קשר עם מאות חברי הקונגרס האמריקני ועשרות עיתונאים ופקידי ממשל טראמפ תוך שהם הוציאו מיליוני דולרים על פרסום שמקדם את קטאר כבעלת ברית של ארצות הברית"[11].

ארגוני זכויות אזרח ערבים אמריקאים

עריכה

הוועדה האמריקאית-ערבית נגד אפליה (ADC) הוקמה בשנת 1980 על ידי הסנאטור ג'יימס אבורזק. זהו ארגון זכויות האזרח הערבי-אמריקאי הגדול ביותר בארצות הברית. חברת הקונגרס לשעבר מרי רוז אוקר היא הנשיאה הנוכחית[12].

המכון הערבי האמריקאי ("AAI"), שנוסד בשנת 1985 על ידי ג'יימס זוגבי, הוא ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בוושינגטון די.סי. המתמקד בסוגיות ובאינטרסים של הערבים בארצות הברית[13]. הארגון שואף להגביר את הנראות של המעורבות הערבית-אמריקאית כמצביעים ומועמדים במערכת הפוליטית האמריקאית[14].

כוחו של הלובי

עריכה

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 גדלה השפעתו של הלובי הערבי, עם הגידול במספר האזרחים האמריקאים ממוצא ערבי ומוסלמי[15].

בתדרוך של מרכז העיתונות החוץ של מחלקת המדינה ב-2007, ג'יימס זוגבי מהמכון הערבי-אמריקאי הכחיש ערבים-אמריקאים לעסוק בממשלות ערביות. הוא אמר לקהל: "יש שדולות ערביות רבות. כל ממשלה ערבית שוכרת לוביסטים שיעשו את עבודתם עבורם. ואנחנו הערבים-אמריקאים לא לובי ערבי. אני חושב שהדבר שמעניין בקהילה היהודית הוא שהקהילה היהודית היא תומכת בישראל וממשלת ישראל עובדת בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם גורמים בקהילה היהודית האמריקאית סביב התכנסות של רעיונות וסוגיות ואינטרסים, וזה יצר את התחושה של לובי ישראלי". זוגבי גם אמר "המציאות לגבי ערבים אמריקאים היא שאנחנו מתגלים כקבוצה פוליטית"[16].

החוקרים שרי רפוגל וחליל מרר כותבים: "בעוד שדלנות פרו-ערבית מחווירה בהשוואה לאלו של השדולה הפרו-ישראלית, סופה של המלחמה הקרה, המלחמה הנוכחית בטרור ותמיכה אמריקאית ובינלאומית ברורה בשני- פתרון המדינה כפי שמתבטא בסקרי דעת קהל, הצהרות של קובעי מדיניות והחלטות מועצת הביטחון של האו"ם 1397 ו -1515, מספקים ללובי הפרו-ערבי הזדמנות מכרעת להגשים את חזונו לגבי מדינה פלסטינית"[17].

בשנת 2010 הצליחו לוביסטים בתשלום, בשליחותי ממשלת מצרים, למנוע מהסנאט להעביר הצעת חוק הקוראת למצרים לצמצם את הפרת זכויות האדם[18].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 יהושע תדמור, הלובי הערבי מגביר פעולותו בארה"ב, דבר, 1 ביוני 1981
  2. ^ עסט"א, "הלובי הערבי" מתחזק והולך, על המשמר, 24 במאי 1978
  3. ^ שלמה אלגדי, הלובי הערבי לוחץ למתן היתר לעדפאת לבקר בארה"ב, דבר, 2 בינואר 1979
  4. ^ ה"לובי" הערבי בארה״ב הגיש תביעה נגד ישראל על השימוש בפצצרת־מיצרר, על המשמר, 18 באפריל 1978
  5. ^ 1 2 ליאון הדר (וושינגטון), הלובי הערבי: נצחון בנקודות, חדשות, 6 ביולי 1984
  6. ^ הלובי הערבי בארה"ב בפעולה, מעריב, 4 באוגוסט 1987
  7. ^ שריאל שני (וושינגטון), יוסי ורטר (ניריורק), 2 סאנונו טס הביתה, חדשות, 5 בדצמבר 1991
    אבינועם בר-יוסף, ארה"ב מתעלמת מן ההבנות, מעריב, 11 באוקטובר 1991
  8. ^ Michael Lewis, Israel's American Detractors - Back Again, Middle East Quarterly, December 1997.
  9. ^ Eric Lichtblau, Arab Unrest Puts Their Lobbyists in Uneasy Spot, The New York Times, March 1, 2011.
  10. ^ Anupama Narayanswamy and Luke Rosiak, Adding it up: The Top Players in Foreign Agent Lobbying, ProPublica, August 18, 2009.
  11. ^ "Accusations, lawsuits challenge Qatar's multimillion-dollar lobbying, 'damage control' PR". The Arab Weekly. 5 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "American-Arab Anti-Discrimination Committee web page". אורכב מ-המקור ב-2009-03-27. נבדק ב-2020-06-20.
  13. ^ בני אבני, ניו יורק, וזוגבי מגלה אופטימיות - ראש הלובי הערבי בוושינגטון מנסה לפזר את ענן הדיכאון, חדשות, 13 בנובמבר 1992
  14. ^ You can still watch Walt and Mearsheimer on 'Viewpoint' (אורכב 21.12.2007 בארכיון Wayback Machine) on the AAI website.
  15. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏סקר בארה"ב: 45% תומכים בהפסקת הסיוע לישראל ולפלשתינים - אם לא תהיה התקדמות, באתר גלובס, 14 במרץ 2001
    קרן צוריאל-הררי, ‏שובו של החרם הערבי?, באתר גלובס, 18 במרץ 2002
  16. ^ "Arab Americans and the Middle East Policy in the 2008 U.S. Elections" (אורכב 04.02.2009 בארכיון Wayback Machine), Dr. James Zogby, President of the Arab American Institute Foreign Press Center Briefing, Washington, DC November 29, 2007
  17. ^ "The Effects of the Pro-Arab Lobby on American Foreign Policy in the Israeli-Palestinian Conflict" Paper presented at the annual meeting of the International Studies Association 48th Annual Convention, Hilton Chicago, CHICAGO, IL, USA, Feb 28, 2007
  18. ^ Eric Lichtblau, Arab Uprisings Put U.S. Lobbyists in Uneasy Spot, The New York Times, ‏2 במרץ 2011
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הלובי_הערבי_בארצות_הברית&oldid=39036125"