יחיאל מיכל מזלוטשוב

(הופנה מהדף המגיד מזלוטשוב)

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו[1]כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד; 17261781 או 1784), מכונה "המגיד מזלוטשוב". מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
לידה 1731
ה'תפ"ו
ברודי, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1786 (בגיל 55 בערך)
כ"ה באלול ה'תקמ"א או -ה'תקמ"ד
יאמפיל, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ברודי, קאלק, זלוטשוב, יאמפולי
תקופת הפעילות ? – 1786 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו הבעל שם טוב
המגיד ממזריטש
תלמידיו רבי משולם פייבוש הלר, רבי חיים טירר, רבי דוד שלמה אייבשיץ ורבי מרדכי מנשכיז.
אב יצחק מדרוהוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בברודי שבגליציה (כיום באוקראינה) בשנת ה'תפ"ו (1726). אביו, רבי יצחק מדרוהוביטש, התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. מצד אביו היה מיוחס למשפחת רבנים וצדיקים גדולה. סבו היה רבי יוסף ספראווידליוור רב בפיסטין ואבי סבו היה רבי משה מסווירז'.

נישא לשרה רעכיל. לאחר פטירת הבעל שם טוב התחיל להנהיג עדה בישראל, וגם היה כמה פעמים אצל המגיד ממזריטש. הצטיין בהנהגה בקדושה עליונה ובפרישות יתרה, במיוחד במידת היסוד (שמירת הברית), וגם חונן בכישרון דרשני, ושמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד. הוא נעשה מגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפול. נהג להתפלל מאוחר וטען כי בדומה לשבט דן שצועד בסופו של מחנה ישראל ואוסף את האבדות, הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ומעלה אותן למקורן. באחרית ימיו זכה רבי מיכל לעושר ואמר כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת ה'. שימש כמגיד בזלוטשוב עד פטירתו בכ"ה באלול וקבורתו ביאמפול.

המגיד מזלוטשוב לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו מרבים לצטט את דבריו בספריהם. לאחר שנים הוציא הרב נתן נטע דונר ספר ליקוט מתורתו, בשם "מים רבים" (שם הספר נובע מראשי התיבות של שמו).

תלמידיו הבולטים היו רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי חיים טירר, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, רבי משולם פייבוש הלר, רבי דוד שלמה אייבשיץ, ורבי מרדכי מנישכיז.

ניגוניועריכה

רבי מיכל הלחין מספר ניגונים. ניגונו המפורסם נקרא "התעוררות רחמים רבים". החסידים מספרים שבשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, שהוא יצטרף לשירה בנשמתו ויעורר עליו רחמים רבים לפני אלוהים. מוטיבים מניגון זה נכללו בתוך הפואמה של ארנסט בלוך בפרק השני "ניגון".

בשנת ה'תשע"ד (2013) יצא דיסק בשם "רחמים רבים" ובו עשרה ניגונים המיוחסים לפי מסורות שונות, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

יחוסועריכה

אביו היה רבי יצחק מדרוהוביץ', תלמידו של הבעל שם טוב. אביו של רבי יצחק היה רבי יוסף מפיסטין שכונה "רבי יוסף איש אמת". אמו של רבי יצחק הייתה יענטה שכונתה "יענטה הנביאה". אביו של רבי יוסף היה רבי משה מסווירז'. סבו של רבי משה היה רבי יצחק חיותרח"צ - שע"ז), רבה של פראג, גיסו של המהר"ל מפראג, ומחבר ספר "אפי רברבי".

על פי מסורת משפחתית, רבי יחיאל מיכל היה נצר למשפחה מיוחסת מגליציה, שחיה ופעלה בעיירה ברודי ובסביבותיה. במסורות המשפחה, מיוחסת ראשית השושלת לרבי יצחק חיות הנזכר, שמשפחתו מתייחסת אל רש"י ואל דוד המלך[2]. בשם רבי יוסף מימפלא, בכור בניו של רבי יחיאל מיכל, מובא, ששבעים ושניים דורות לא פסקה רוח הקודש מבית אבותיהם. קשה להבחין במסורות אלה בין עובדות היסטוריות לבין סיפורי שבחים.

מוצאו של רבי יחיאל מיכל זכה לציון כבר בחייו בקרב תלמידיו, שביקשו לשבחו הן בגין צדקתו שלו והן בשל צדקת אבותיו. הערכה זו באה לביטוי בכינוי "בן של קדושים צדיק בן צדיק" שמכנה אותו תלמידו, רבי משולם פייבוש הלר.

בניועריכה

היו לו חמישה בנים, עליהם נהגו לומר: "חמישה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמישה חומשי תורה"[3].

  1. רבי יוסף מיאמפולה. אבי שושלת יאמפולה
  2. רבי יצחק מראדוויל, בעל הספר "אור-יצחק"[4] אבי חסידות ראדוויל.
  3. רבי בנימין זאב וולף מזבאריז'
  4. רבי משה גולדמן, מייסד חסידות זוועהיל
  5. רבי מרדכי מקרמניץ

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • משנת המגיד הקדוש מזלאטשוב ובניו הקדושים: על סדר פרשיות השבוע לחודשי הקיץ, ענייני שבת קודש, פרקי אבות / מכבוד רבי יחיאל מיכל, המגיד מזלאטשוב, ובניו הקדושים; לוקט סודר ונערך על ידי אליעזר עמנואל הלוי הורוויץ. ירושלים: מכון זכור לאברהם, תשע"ז 2017.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי מסורת אחרת נולד בשנת ה'תצ"א (יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה שניה, 1977, עמ' 243).
  2. ^ ראו כאן.
  3. ^ ישראל זאב סלאנים, מאמר מרדכי, ירושלים תשס"ה, חלק ב' עמוד קה
  4. ^ הספר יצא לאור לראשונה רק בתשכ"א. ד"ר רון וקס, רצון, הכרח ובחירה חופשית בהגותו של ר´ יצחק מראדויל.