המגפר
המגפר היה מפעל ישראלי לייצור מוצרי גומי ונעליים, שפעל תחת שם זה משנות ה-30 של המאה ה-20 עד שנות ה-80.
 | |
| מפעל המגפר במפרץ חיפה, 1947 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1935–1998 (כ־63 שנים)  |
  | |
היסטוריה עריכה
המגפר נוסד ב-1935 במפרץ חיפה כמפעל קואופרטיבי לייצור מוצרי גומי, בפרט גיפור צמיגים, תהליך המקנה למוצר קושי, גמישות ועמידות. מפעולת הגיפור נגזר שמו של המפעל. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחבה פעילותו לשיפוץ צמיגים לצבא הבריטי[1].
בשנות ה-40 נרכש המגפר על ידי ההסתדרות ושולב בקבוצת סולל בונה[2], בניהולו של יוסף טייכר[1]. בהמשך התמקד המגפר בייצור נעליים, הוא היה אחד ממפעלי חברת חברת העובדים, והוחזק בשותפות על ידי "כור תעשיות", "המשביר המרכזי" וחברת "נוע"[3]. בתחילה ייצרו נעלי צבא. ב-1954 בעקבות הסכם עם חברה קנדית, החלו לייצר נעלי עבודה מעור ומגפי גומי. בשנות ה-50 וה-60 ייצר המפעל כ-50 דגמי נעליים שונים. הנעליים יוצרו על פי פטנט, שאיחד בין עור הנפה והגומי בעודו רך, ללא תפר או סרט מאחד. המגפר ייצרו גם נעלי ספורט לפי הסכמי ידע עם החברות האמריקאיות Welco ו-Ro-search. ב-1968, בעקבות הסכם ידע עם חברת "סלמנדר" האירופאית, החל המפעל לייצר את המותג "יגואר", נעל חצאית אלגנטית, שזכתה לפופולריות רבה[4].
בשנת 1958 רכש 50% מהבעלות על מפעל הנעלים "אינגום" בנתניה[5].
בשנת 1965 המפעל בחיפה העסיק 300 עובדים ויצר 1,100,00 נעלים בשנה[6].
בשנת 1968 רכש את מפעל "נעלי ירושלים" שייסד נחמן חבס[7]. ב-1979 החל המפעל לייצר נעלים של המותג הצרפתי "קיקרס" (Kickers)[8].
בשנות ה-70 וה-80 ייצר המפעל דגם של נעלי "פלדיום" (מותג צרפתי), שאומץ על ידי יחידות העילית של חיל הים הישראלי: שייטת 13 וילת"ם והיה אהוד גם על בני הנוער[9].
נעלי הבית החורפיות של המגפר, מבד עבה בגווני חום בדוגמת פסים או משבצות, היו פופולריות מאוד בישראל במשך 40 שנה[10], עד כדי כך ששימשו גם להליכה מחוץ לבית. הדמות קיפי בן קיפוד מרחוב סומסום (בגילומה של שרי צוריאל) נעלה אותן, דבר שתרם אף הוא לפופולריות שלהן[11].
אהרון מידן, שהיה מנהל אגף השיווק של המגפר בין השנים 1984–1987, מיתג מחדש את החברה ושמה שונה ל"מגה". המפעל שכר את שורותיו של המעצב האיטלקי ג'יאן-פרנקו ג'ירוטי ומיתג את מוצריו תחת הסיסמה: "מגה ג'ירוטי - האיש שנולד עם הנעל ביד"[12].
המפעל נסגר בשנת 1990[13], ובמקומו הוקם המרכז המסחרי "חוצות המפרץ"[14].
תמונות עריכה
- ייצור ושיפוץ צמיגים במפעל המגפר:
-
-
-
1942 -
1942
- ייצור נעליים בהמגפר:
-
-
1946 -
1946
קישורים חיצוניים עריכה
- מפעל המגפר, בעמוד הפייסבוק של המפעל הציוני
- נעלי בית המגפר שנות ה-40, באתר הארץ, 26 באפריל 2006
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2
עופר אדרת, פיתח צמיגים עמידים לירי עבור "ההגנה", באתר הארץ, 21 באוגוסט 2014
- ^ המגפר לקראת חידוש הציוד, קול העם, 16 ביולי 1947
- ^ "המגפר" מרחיב ייצורו, למרחב, 4 בספטמבר 1955
- ^ "המגפר" רוכש ציוד חדיש, דבר, 17 ביוני 1973
- ^ "המגפר" רכש את "אינגום", קול העם, 16 בדצמבר 1958
הםכם־שותפות ,המגפר' ,ואינגום', הארץ, 16 בדצמבר 1958 - ^ דגמים חדשים של "המגפר", דבר, 21 ביולי 1965
- ^ איחוד "המגפר" ו"נעלי ירושלים", על המשמר, 21 באוגוסט 1968
- ^ האמיתיות הגיעו, דבר, 24 בנובמבר 1978
- ^ צועדות קדימה: נעלי פלדיום נוחתות בישראל, באתר Xnet, 22 במרץ 2012
סהר שלו, הדרך הארוכה של הפלדיום, באתר הארץ, 28 בינואר 2013 - ^ נעלי בית המגפר מיוצרות כבר 40 שנה, חדשות, 17 באפריל 1991
- ^ אביב הברון, רחוב הסומסום בעברית, בטלוויזיה / השוטף החדש של מוחות הילדים, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983
- ^
מגה ג'ירוטי - האיש שנולד עם נעל ביד, סרטון באתר יוטיוב
- ^ אריק מירובסקי, העסקים בצ'ק פוסט התנהלו כאילו הם באמצע העולם - אבל אמצע העולם זז, באתר הארץ, 3 במרץ 2005
- ^ אלעזר לוין, כור מחסלת את כור נכסים שהקים גאון: הנדל"ן נמכר והעובדים מפוטרים, באתר גלובס, 2 בינואר 2001
