המוזיאון לתולדות יהודי פולין

מוזיאון בפולין

המוזיאון לתולדות יהודי פוליןפולנית: Muzeum Historii Żydów Polskich) הוא מוזיאון השוכן בוורשה בירת פולין, המציג את ההיסטוריה של יהדות פולין. המוזיאון ממוקם בשטח שבו נמצא בעבר גטו ורשה, במקום שבו ניצב בניין מפקדת היודנראט, ליד רחוב אנילביץ' ומול האנדרטה לזכר גיבורי גטו ורשה של הפסל נתן רפופורט[1].

המוזיאון לתולדות יהודי פולין
Muzeum Historii Żydów Polskich
המוזיאון לתולדות יהודי פולין (מלפנים נראית האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה)
המוזיאון לתולדות יהודי פולין
(מלפנים נראית האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה)
המוזיאון לתולדות יהודי פולין
(מלפנים נראית האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה)
מידע כללי
סוג מוזיאון היסטורי
כתובת ורשה, פולין
מיקום ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 450,000
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 2005 (נפתח באפריל 2013)
תאריך פתיחה רשמי 19 באפריל 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ריינר מהלמקי (Rainer Mahlamäki),
אילמרי להדלמה (Ilmari Lahdelma)
סגנון אדריכלי אדריכלות פוסט-מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°14′58″N 20°59′35″E / 52.249444444444°N 20.993055555556°E / 52.249444444444; 20.993055555556
http://www.jewishmuseum.org.pl
(למפת ורשה רגילה)
 
המוזיאון לתולדות יהודי פולין
המוזיאון לתולדות יהודי פולין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בנייה מחדש של בית הכנסת גוויזדץ במוזיאון
"ברחוב היהודי", תצוגה במוזיאון
אולם הכניסה למוזיאון
"המוזיאון שלי - עץ המשאלות" תצוגה במוזיאון

הקמת המוזיאון

עריכה

הרעיון להקים מוזיאון שיוקדש להיסטוריה של יהודי פולין נולד עוד ב-1997, וכבר באותה שנה הפשירה עיריית ורשה למטרה זו את השטח היחידי בתחומי הרובע היהודי לשעבר שנותר לא בנוי. המוזיאון נוסד רשמית בשנת 2005. ב-2007 החל לפעול המרכז החינוכי של המוזיאון, המארגן קורסים וסדנאות בפולין. ביוני 2007 נערך טקס הנחת אבן הפינה, במעמד נשיא פולין לך קצ'ינסקי ומכובדים אחרים. באפריל 2012, הקמת המוזיאון נקלעה למשבר ניהולי וכספי, לאחר שהיו חסרים כעשרה מיליון דולרים למימון השלמת המבנה[2].

עיריית ורשה וממשלת פולין כיסו כשני שלישים מהוצאות הבנייה, בשווי 60 מיליון דולר. תורמים שונים גייסו כ-30 מיליון דולר[2]. בין התומכים בהקמת המוזיאון הייתה גם ממשלת גרמניה, שתרמה בשנים 2006–2007 חמישה מיליון אירו למטרה זו. המוזיאון נפתח לקהל באפריל 2013. שנה לאחר מכן ערך המוזיאון תחרות לעיצוב אנדרטה לחסידי אומות העולם הפולנים, אך לאחר שנבחרה הצעה זוכה, הוחלט לדחות אותה ולפנות לדני קרוון שיעצב את האתר. האנדרטה עתידה להיחנך בקיץ 2018 בצמוד לבניין המוזיאון[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

תצוגות המוזיאון

עריכה

חלל המוזיאון מכיל תערוכות מתחלפות (1,300 מ"ר) ותצוגה קבועה (4,300 מ"ר). תצוגת הקבע מציגה אלף שנות היסטוריה של יהודי פולין, שהייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם, ומחולקות לשמונה חללים נפרדים לפי תקופות היסטוריות: יהדות פולין בימי הביניים, באיחוד הפולני-ליטאי, בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, בשואה ובתקופה שלאחריה.

במקום ניתן לקבל הסבר קולי על כל תחנה במוזיאון בעזרת מכשיר, ההסבר הקולי ניתן בשפות שונות בניהן גם עברית.

שמונת האגפים הם:

יער – אגף המספר על בריחת היהודים מהרדיפות במערב אירופה ובואם לפולין. בעקבות זאת הפכה פולין באלף השנים הבאות לבית האירופי הגדול ביותר עבור הקהילה היהודית.

מפגשים ראשונים (ימי הביניים) - אגף המוקדש למתיישבים היהודים הראשונים בפולין. מוצג בו דמותו של אברהם בן יעקב, נוסע, סופר ודיפלומט יהודי מקורדובה בן המאה ה-10, שעבודתו ידועה כתיאור האמין הראשון של המדינה הפולנית תחת מיישקו הראשון, השליט ההיסטורי הראשון של פולין. באגף מוצגים גם הפסוקים הראשונים שנכתבו ביידיש בספר תפילה משנת 1272.

תור הזהב (המאות ה-15 וה-16) - באגף זה מתואר כיצד התארגנה הקהילה היהודית במאות ה-15 וה-16 ומה התפקיד שמלאו היהודים בכלכלת המדינה. אחד האלמנטים החשובים ביותר הוא מודל אינטראקטיבי של קרקוב ויהודי קז'ימייז', המציג את התרבות העשירה של הקהילה היהודית המקומית. על פי המתואר, סובלנות דתית הפכה את המקום ל"גן עדן יהודי". תור הזהב של הקהילה היהודית בפולין הסתיים בפוגרומים שהתרחשו במהלך מרד חמלניצקי, אירועים המונצחים בלהבת אש סמלית.

לקראת המדינה (המאות ה-17 וה-18) – באגף זה מוצגת ההיסטוריה של יהודי פולין עד תקופת החלוקה. היא מציגה דוגמה של עיר ספר טיפוסית שבה יהודים היוו חלק משמעותי מכלל האוכלוסייה. החלק החשוב ביותר של התערוכה הוא שחזור של הגג ושל התקרה של בית הכנסת מעץ בעיר גבוז'דיאץ (Gwoździec_Synagogue), שהייתה בעבר בדרום פולין והיום נמצאת באוקראינה.

מפגשים עם המודרנה (המאה ה-19) – באגף זה תוצג תקופת החלוקה, כאשר היהודים היו שותפים לגורלה של החברה הפולנית שהתחלקה בין אוסטריה, פרוסיה ורוסיה. התערוכה כוללת את התפקיד שמלאו יזמים יהודים במהפכה התעשייתית בפולין, כיצד השתנה אורח החיים היהודי-מסורתי ותחומי החיים האחרים, והתפתחותם של תנועות חברתיות חדשות, דתיות ופוליטיות בקרב היהודים. תקופה זו כוללת גם את הופעתה של האנטישמיות המודרנית, שעמה יהודי פולין נאלצו להתמודד.

הרחוב (בין שתי מלחמות העולם) - האגף מוקדש לתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה, שנראית - חרף האתגרים שהמדינה הצעירה נאלצה להתמודד עמם - כתור זהב שני בהיסטוריה של יהודי פולין. האגף מציג את האירועים הפוליטיים החשובים ביותר של התקופה בין שתי מלחמות העולם, ומדגיש את התרבות היהודית בפולין: קולנוע יהודי, תיאטרון וספרות.

שואה – אגף זה מציג את זוועות השואה, שהביאה למותם של כ-90% מ-3.3 מיליון היהודים הפולנים, במוצגים שונים כגון תיאור החיים בגטו ורשה, כולל ארכיון "עונג שבת" של עמנואל רינגלבלום. התערוכה גם מציגה תגובות שונות של פולנים לנוכח השמדת היהודים.

לאחר המלחמה - האגף האחרון מציג את התקופה שלאחר 1945, כאשר רוב ניצולי השואה היגרו מפולין, בעיקר בגלל ההשתלטות הסובייטית לאחר המלחמה והמסע האנטישמי בחסות המדינה בשנת 1968, שנערך על ידי השלטונות הקומוניסטיים. סיומה של השליטה הסובייטית בשנת 1989 מוצגת כמועד תחייתה של קהילה יהודית קטנה אך דינמית בפולין.

ב-2009 השיק המוזיאון את פורטל האינטרנט "השטעטל הווירטואלי", הפועל בפולנית, אנגלית, גרמנית ועברית, ומכיל סקירה היסטורית, סטטיסטיקה, מפות ותמונות של אלפי העיירות היהודיות. מנהלי הפורטל שואפים שהוא יכלול מידע על כל קהילה יהודית שהתקיימה בפולין, עד הזעירה שבהן.

בניין המוזיאון

עריכה

בניין המוזיאון, מבנה מודרני עשוי אבן וזכוכית, תוכנן על ידי האדריכלים הפינים ריינר מהלמקי (Mahlamäki) ואילמרי להדלמה (Lahdelma).

האטרקציה המרכזית של הבניין היא הכניסה לאולם המרכזי. האולם המרכזי יוצר חומה גבוהה, גלית. החלל הריק מסמל את הסדקים בהיסטוריה של יהודי פולין. הוא דומה בצורתו לערוץ, אשר יכול גם להידמות לקריעת ים סוף של בני ישראל במצרים. במוזיאון כמעט 13,000 מטרים רבועים של שטח ובו, מלבד תערוכת הקבע, גם אולם רב תכליתי עם 480 מושבים, חדרי תצוגה זמניים, מרכז חינוך, מרכז מידע, חדר משחקים לילדים, בית קפה וחנות.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה