המכללה האקדמית בוינגייט
המכללה האקדמית בווינגייט היא מכללה אקדמית הנמצאת במתחם מכון וינגייט שבנתניה. הלימודים במכללה מקנים הכשרה אקדמית המשולבת בהכשרות מקצועיות בתחומי התנועה, האימון, השיקום, הספורט וההוראה בחינוך גופני. בשנת 2023 התאחדה עם מכללת לוינסקי לחינוך לכדי המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
 | |
 | |
| המכללה האקדמית בווינגייט | |
| מוסד אקדמי | |
|---|---|
| מוטו | הופכים אהבה לקריירה |
| תקופת הפעילות | 1944–הווה (כ־80 שנה) |
| קמפוס | וינגייט |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' רוני לידור |
| מנכ"ל | שלמה בן-גל |
| דקאן | ד"ר אורלי פוקס |
| מיקום | |
| מיקום |
נתניה,  ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°15′39″N 34°50′03″E / 32.2608078°N 34.8342884°E |
| המכללה האקדמית בוינגייט | |
|
(למפת נתניה רגילה)   המכללה לחינוך גופני | |
מטרות המכללה
עריכההמכללה האקדמית בווינגייט נועדה להכשרת מורים ומומחים בתחומי ספורט, אימון, נופש, מחול ושיקום בתנועה. המכללה פועלת לקידום כוח אדם בכיר ומוסמך לתפקידי מחקר, ניהול ופיקוח בתחום הספורט; להקניית מבחר מגוון ככל האפשר של ידע בסיסי בחינוך גופני לעובדי הוראה, ספורט, חינוך, נופש, רפואה ושיקום; ולפיתוח מודעות באוכלוסייה לתרומת החינוך הגופני, החינוך לנופש והמחול להתפתחות האדם ולתפקוד התקין.
היסטוריה
עריכהב-2 באפריל 1944 החלו הפעולות להקמת מכון לחינוך גופני למורים ולמדריכים בארץ ישראל, בשורה של החלטות של מוסדות הוועד הלאומי לכנסת ישראל. ב-6 באפריל הצהיר ד"ר אברהם קצנלסון[1] כי בישיבת הנהלת הוועד הלאומי התקבלה הצעה להנצחת מותו של גנרל צ'ארלס אורד וינגייט בהקמת מכון לחינוך גופני על שמו, שיכשיר מורים ומדריכים בתחום.
ב-10 בספטמבר באותה שנה, החלו הלימודים בקורס השנתי להכשרת מורים לחינוך גופני, שנמשך עשרה חודשים וכלל שש שעות לימוד בכל יום. בקורס הראשון השתתפו, לאחר תהליך מיון שהתקיים במחנה של שבוע ימים, 16 תלמידים מן המניין ועוד 22 תלמידים שלא מן המניין. במסמך הוועד הלאומי אודות פתיחת הקורס[2], צוין כי "זו פעם ראשונה שבארץ נפתח קורס יסודי להכשרת מורים בחינוך הגופני... אנו אמונה שקורס זה ישמש אבן פינה לבית הספר לחינוך גופני ע"ש גנרל א. וינגייט, שעל הקמתו הכריזה הנהלת הוועד הלאומי, מיד כשהתנאים ירשו זאת".
בסיום שנת הלימודים הראשונה, ב-1 ביוני 1945, דיווח ד"ר קצנלסון למנהלת הוועד הלאומי על פעולות המחלקה להכשרה גופנית בשנת 1944–1945 בתחום הכשרת המורים[3], וטען כי קורס זה יהווה התחלה של מכון קבוע לחינוך גופני ע"ש וינגייט כפי שהחליט הוועד הלאומי. הוא תיאר את הלימודים בקורס: ”בקורס נמצאים 37 חברים וחברות: הלימודים תופסים 7 שעות ביום. מהן 3 שעות עבודה עיונית ו-4 שעות עבודה מעשית.”
בהמשך אותה שנה, ב-23 ביולי, פנה ד"ר קצנלסון ליצחק בן-צבי ולדוד רמז והצהיר על כוונות המכון[4]:
- ”עם פטירתו של וינגייט החליטה ההנהלה להקים מכון לחינוך גופני על שמו לצורכי הכשרת מורים להתעמלות, מדריכים לחינוך גופני ולארגוני הנוער והספורט. הכוונה להקים קדר של צעירים מחונכים ברוח וינגייט.”
בשנות ה-60 ארכו הלימודים לתעודת הוראה בחינוך היסודי שנתיים ושנה שלישית העניקה תעודת הוראה לחינוך על יסודי. בתחילת שנות ה-70 נדרשו כל התלמידים ללמוד תוכנית של שלוש שנים[5]. בשנת 1970 הושגה הסכמה לשיתוף פעולה בין המכון לאוניברסיטת תל אביב. על פי ההסכמה, תלמידי בית המדרש במכון יוכלו להשלים את לימודיהם לתואר ראשון במהלך השנה השלישית או לאחר סיום לימודיהם על ידי לימוד בחוג אחד באוניברסיטה ולימודיהם במכון יוכרו כחוג שני[6]. בעקבות זאת התקבלו תלמידי המכון להתאחדות הסטודנטים[7]. בהמשך נפתחה האפשרות להשלים את הלימודים לתואר ראשון גם באוניברסיטת חיפה[8]. עם זאת, המועצה להשכלה גבוהה סירבה לאפשר למכון להעניק תארים אקדמיים דבר שגרם לבוגרים רבים של המכון לנסוע למדינות אחרות ללימודי המשך באוניברסיטאות שהכירו בלימודים במכון כשווי ערך לתואר ראשון. חלק מבוגרים אלו לא חזרו לישראל והצטרפו למצבת היורדים[9]. בספטמבר 1984 קיבל המכון הכרה למתן תואר ראשון "בוגר בהוראה" מהמועצה להשכלה גבוהה[10].
עד שנת 2005 השתמשה המכללה במתקנים של מכון וינגייט. בשנת 2005 התגלעה מחלוקת בין המכללה למכון סביב התשלום עבור השימוש במתקני המכון[11]. בשנת 2021 הגיעו המכון והמכללה להסכם חדש[12].
בשנת 2014 חגגה המכללה 70 שנה להיווסדה. לכבוד האירוע עוצב לוגו חדש השומר בתוכו את המוטיב של הלוגו הקלאסי שעוצב לכבוד המחזור הראשון שלמד במכללה ב-1944.
בתי ספר ויחידות הפועלות במכללה
עריכה
- המכללה האקדמית בווינגייט - מסלול לתואר ראשון ושני בחינוך גופני - המכללה מכשירה לחינוך, הוראה, אימון ושיקום בתחומי החינוך הגופני והספורט. הלימודים כוללים הכשרה אקדמית-פדגוגית ואפשרות להתמחות באחד ממקצועות המשנה של החינוך הגופני. מגמות הלימוד בתואר הראשון: ניהול ספורט, פעילות גופנית מותאמת, שיקום לב, טיפוח היציבה והתעמלות מונעת, פעילות גופנית בגיל הזקנה, וחינוך גופני בגיל הרך. בתואר השני המכללה מכשירה לתואר מוסמך במדעי החינוך הגופני, באחת מהמגמות: המגמה למדעי החיים של הפעילות הגופנית, והמגמה למדעי ההתנהגות והיבטים פדגוגיים של הפעילות הגופנית.
- בתי הספר ללימודי תעודה ולהשתלמויות - השתלמויות המאפשרות למורים להרחיב את השכלתם בתחומים רבים, המבטאים את השינויים בעולם החינוך הגופני לאורך השנים.
- בית הספר למדריכים ומאמנים בספורט - קורסי בסיס ולימודי המשך בתחום ההדרכה בספורט והאימון במכללה האקדמית בווינגייט.
- בית הספר לתיירות אתגרית - X-COOL - אקס-קול הוא בית-הספר היחיד בארץ ללימודי תעודה בתחום התיירות האתגרית. מטרתו היא להכשיר מדריכים מוסמכים בתחום התיירות, הפנאי האתגרי והנופש.
- בית הספר לרפואה משלימה Medi-Win - פועל במסגרת בית הספר להשתלמויות של המכללה האקדמית בווינגייט, ועוסק בהכשרת מטפלים ומורים ואפשרות להתמחות באחד ממקצועות הרפואה המשלימה. תוכניות הלימודים מותאמות לדרישות האיגודים המקצועיים השונים. המנהל האקדמי של תוכניות הלימודים הוא פרופ' רפאל קרסו.
- המרכז לניהול וביטחון - הוקם בשנת 2007 כמיזם הדרכה משותף של המכללה ושל בכיר שב"כ לשעבר, בעבר מנהל בית הספר לאבטחה וללחימה של שב"כ. בית הספר עוסק בהכשרת מנהלי אבטחה וקציני ביטחון במגזר הציבורי והפרטי למילוי תפקידם בשגרה ובחירום. כחלק מפעילותו עוסק בית הספר בהכנת גופים ציבוריים, חברות וארגונים להתמודדות עם מצבי חירום שונים.
- היחידה למתודיקה ולרפואה בספורט - עוסק בקידום מאמנים, אנשי מדע, אנשי מקצוע ובעלי תפקידים בספורט הישגי, בספורט עממי ובפעילות גופנית באמצעים מדעיים ומקצועיים מודרניים. המרכז, שנמצא במכללה האקדמית בווינגייט, עוסק במעקב, בקרה וייעוץ מתודי, מדעי ורפואי לספורטאי הישג, נבחרות, קבוצות, שופטים וספורטאים בודדים; קידום מאמנים ואנשי מקצוע; השתלמויות, ימי עיון וכינוסים למאמנים; הכשרה, הסמכה והעשרה באמצעות קורסים בספורט הישגי ותחרותי, בשיתוף עם ארגוני ספורט. מנהל המרכז הוא ד"ר איציק בן מלך, מומחה בתורת האימון.
- מכינות קדם-אקדמיות המכינות פועלות בחסות חברת מרמנ"ת של משרד החינוך ובפיקוחה, ובחסות הקרן לקליטת חיילים משוחררים של משרד הביטחון. המכינות הקדם אקדמיות כוללות 2 מכינות: מכינה לבגרות - מיועדת לכל המעוניינים בהשלמת תעודת הבגרות או בשיפור תעודת הבגרות, מכינה ייעודית - מיועדת לכל מי שאין בידם תעודת בגרות או שברשותם תעודת בגרות חלקית או שאינה מספקת, ומעוניינים להתקבל במסלול ישיר למכללה האקדמית בווינגייט.
מרכזים לשירות הקהילה
עריכההמכללה האקדמית בווינגייט מפעילה מרכזי שירות לציבור הרחב, לילדים ולמבוגרים, במטרה לטפח מערכת שירותי שיקום בתנועה, המתבססים על ערכים מקצועיים ופדגוגיים. המרכזים עומדים בפיקוח אקדמי של המכללה ומנוהלים בידי מומחים בתחומי ההתפתחות, היציבה והשיקום. באמצעות התנועה מטפלים בקבוצות וביחידים בילדים מגיל 4 ועד מבוגרים הזקוקים לשיקום. קיימת גם אפשרות להעניק טיפול רב תחומי.
- המרכז לכושר ותנועה משקמת - מיועד לילדים, בני נוער ומבוגרים עם נכויות במערכת התנועה כגון פוסט פוליו, שיתוק מוחין, פגיעות בחוט השדרה, פגיעות ראש, אירוע מוחי (C.V.A.) ועוד. הפעילויות נועדו לטפח שליטה במיומנויות יומיומיות, לפתח כישורים גופניים ולסייע בפיתוח עצמאות וקשרים חברתיים כמעט ללא תלות.
- המרכז לפעילות מוטורית קוגניטיבית בגיל הרך - עוסק בפיתוח התפקוד הגופני והמוטורי בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד, תוך רכישת ביטחון והנאה בפעילות כיחיד בקבוצה, פיתוח קשב וריכוז, חשיבה ודמיון, וכן הגברת מודעות ההורים והמחנכים לחשיבות הפעילות המוטורית-קוגניטיבית בהתפתחות הילד ובחיזוק הקשר המשפחתי.
- המרכז לטיפול קוגניטיבי התנהגותי - הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) ידוע כאחד משיטות הטיפול האפקטיביות ביותר לטיפול במגוון של הפרעות נפשיות. שיטת הטיפול הוכחה כיעילה מאוד בטיפול של דיכאון, חרדה, פאניקה, OCD, פוסט טראומה, הפרעת אישיות גבולית, התמכרויות ועוד באין ספור מחקרים. הטיפול ממוקד וקצר מועד. הוא מומלץ על ידי רופאים, פסיכיאטרים, אנשי חינוך וטיפול כפתרון היעיל והקצר ביותר.
- המרכז לביומכניקה ושיקום תנועתי - במרכז ניתנים שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול ביומכניים לאוכלוסיות ספורטיביות ולאוכלוסיות בעלות פגיעות אורתופדיות או נוירולוגיות. המידע הביומכני משרת אנשי מקצוע העובדים עם אוכלוסיות אלה, כגון אורתופדים, פיזיותרפיסטים, מאמני כושר ומאמנים ענפיים.
- המרכז לרפואת ספורט - כולל צוות רב תחומי של רפואת ספורט (רופא ספורט, פיזיולוג של המאמץ, דיאטנית קלינית וטכנאי ארגומטריה), המבצעים בדיקות סקר לכושר גופני לצורך הערכה בריאותית כללית, שיפור הישגים ואיכות החיים, בניית תוכנית אימונים אישית והדרכה לתזונה נכונה עם תפריט אישי.
לקריאה נוספת
עריכה- המכללה האקדמית בווינגייט: 70 שנות, עורכים: חיים קאופמן, ורדיתה גור, רוני לידור, נתניה: המכללה האקדמית בוינגייט, 2014
- המכללה האקדמית בוינגייט והספורט התחרותי ספורטאים | מאמנים | שופטים, עורכים: חיים קאופמן, אורי אפק, רוני לידור, יורם אהרוני, דוד בן-סירא, אורי גולדבורט, נתניה: המכללה האקדמית בוינגייט 2017
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המכללה האקדמית בוינגייט- עמוד הפייסבוק של המכללה האקדמית בוינגייט
- המכללה האקדמית בוינגייט, באתר "גיידסטאר ישראל"
- מפת הקמפוס, באתר המכללה
מכון וינגייט, המכללה לחינוך גופני על שם זינמן, דף שער בספרייה הלאומית
המכללה האקדמית בוינגייט, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
עריכה- ^ המסמך המקורי מהישיבה, באתר המכללה
- ^ המסמך המקורי של הוועד הלאומי על פתיחת הקורס, באתר המכללה
- ^ המסמך המקורי ובו דיווחו של קצנלסון, באתר המכללה
- ^ המסמך המקורי ובו פנייתו של קצנלסון, באתר המכללה
- ^ בית המדרש הממלכתי למורים לחינוך גופני, דבר, 14 במרץ 1971; בית המדרש הממלכתי למורים לחינוך גופני, דבר, 18 בינואר 1972
- ^ משה לרר, חצי יובל לביהמ"ד למורים ובר מצווה למכון וינגגיט, מעריב, 22 במרץ 1970
בית המדרש בוינגייט ישולב באוניברסיטת תל אביב, דבר, 16 ביולי 1970
מרדכי רינקובסקי, מעמד אקדמאי למורי החינוך הגופני, דבר, 28 ביולי 1970 - ^ תלמידי וינגייט התקבלו להתאחדות, מעריב, 28 בספטמבר 1970
- ^ לחינוך גופני במכון וינגייט, מעריב, 16 במאי 1980
- ^ אהרן כפיר ואשר פרידברג, קביעת מדיניות בתחום הירידה מן הארץ, מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 26, אביב תשמ"ז, עמ' 49
- ^ שנתון הממשלה לשנת תשמ"ה, עמ' 228, בארכיון המדינה
- ^ דפנה הראל כפיר, מה קורה במכללה לחינוך גופני?, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2005
- ^ סוף לסכסוך: הסכם קרקעות היסטורי הושג בין מכון וינגייט למכללה האקדמית, באתר mynetnetanya, 2021-07-05