המשרד לנושאים אסטרטגיים
המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא ממשרדי הממשלה בישראל. תפקיד המשרד הוא לפעול נגד ארגוני הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| תאריך הקמה |
לראשונה: 2006 הוקם מחדש: 2015, 2023 |
| תאריך פירוק |
אוגוסט 2021 |
| ממשלה |
 ממשלת ישראל |
| שר | רון דרמר |
  | |
המשרד הוקם בשנת 2006 ובראשו עמד אביגדור ליברמן. ב-2008 המשרד פורק, והוא הוקם מחדש בשנת 2009 בראשות משה יעלון. ב-2015, בממשלה ה-34, שונתה תצורתו של המשרד. הממשלה ה-36 החליטה על פירוק המשרד בשנית, אולם בדצמבר 2022 חודשה פעילות המשרד עם מינויו של רון דרמר לשר לעניינים אסטרטגיים.[2]
היסטוריהעריכה
במהלך אוקטובר 2006 קיים ראש הממשלה אהוד אולמרט מגעים עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן על הצטרפות מפלגת "ישראל ביתנו" לקואליציה. במהלך המגעים עלתה סוגיית התיק ליו"ר המפלגה, שדרש את תפקיד השר לביטחון פנים, כמימוש הבטחת הבחירות שלו. הדבר היווה מוקד לשתי בעיות לראש הממשלה: האחת, ליברמן נחקר בפרשות שונות במשטרה, לכן לא היה ראוי שיהיה הממונה על הגוף החוקר אותו; בעיה שנייה הייתה מציאת תפקיד לשר המכהן בתפקיד מאז הרכבת הממשלה, אבי דיכטר, אז חבר מפלגת "קדימה", בה היה חבר גם אולמרט, ועל כן מינויו של ליברמן לתפקיד עלול היה לערער את היחסים בין דיכטר לבין אולמרט. בסופו של דבר הוסכם להפקיד בידיו של ליברמן את הטיפול בסוגיית הגרעין האיראני ובלשכת הקשר נתיב, ולשם כך הוקם המשרד לנושאים אסטרטגיים.[3]
בינואר 2008 פרש השר ליברמן מן הממשלה ובחודש אפריל החליטה הממשלה על פירוק המשרד והעברת משימותיו למשרדי ממשלה אחרים.[4]
הממשלה ה-32 הקימה את המשרד מחדש ב-6 במאי 2009, ובראשו הועמד משה יעלון,[5] לאחר שתיק הביטחון ניתן לאהוד ברק. המשרד הקנה ליעלון אפשרות לעסוק בתחומי מודיעין וביטחון מבלי שהחזיק בפועל את תיק הביטחון. יעלון התרכז בחקר ההסתה הפלסטינית והיה מהגורמים העיקריים שעסקו בנושא והפכו אותו למוכר וידוע.
ב-30 בנובמבר 2014 החליטה הממשלה לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין.[6]
במאי 2015 החליטה הממשלה לפרק את משרד המודיעין לשני משרדים, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ומשרד המודיעין.[7][1] ביוני 2020 החליטה הממשלה לשנות את שם המשרד לשמו הנוכחי, המשרד לנושאים אסטרטגיים.[8]
לקראת הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, נקבע בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד לימינה כי המשרד לנושאים אסטרטגיים ייסגר וסמכויותיו ישובו אל משרד החוץ[9].
מטרות המשרדעריכה
מאז הקמתה, וביתר שאת מאז שנת 2001, מדינת ישראל מתמודדת עם מאמצים מתמשכים מצד מדינות, ארגונים ופרטים לקדם מערכה לדה-לגיטימציה כלפי זכות הקמתה וקיומה של ישראל. הגדרת הדה-לגיטימציה, כפי שהתקבלה ואושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל היא: "תופעה רב מערכתית ורב תחומית המתנהלת בזירות רבות ובדרכים שונות, לרבות חרמות, שנועדה לחתור תחת זכות הקיום של מדינת ישראל, כמדינה שבה העם היהודי מממש את זכותו להגדרה עצמית או תחת זכותה של מדינת ישראל לממש את זכויותיה הריבוניות כמקובל במשפט הבינלאומי".
בשיאה של תנועת החרם, בשנת 2015, הצליח הקמפיין להוביל ליציאתן של שלוש חברות בינלאומיות מישראל (ויאוליה, G4S[10] ואורנג')[11][12] והימנעות של חברות נוספות מכניסה לישראל; חרם של אומנים אשר ביטלו את הופעותיהם בישראל (לורן היל,[13] אלביס קוסטלו[14] ועוד); הביא לעלייה בחרמות בתחום האקדמי, האזרחי והמשפטי; והוביל קמפיין עולמי יחד עם ג'יבריל רג'וב להחרמתה של ישראל בארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א.[15]
לנוכח כל זאת, ולנוכח ביקורת כנגד ישראל בהובלת גורמי דה לגיטימציה ו-BDS – החליט הקבינט המדיני-ביטחוני באוקטובר 2015, כי יש צורך לנקוט בגישה התקפית, אחרת מזו שהייתה נהוגה עד אז, כדי לסכל ולבלום את התפתחות והתפשטות איום הדה-לגיטימציה, וביתר שאת את פעילות קמפיין ה-BDS. על כן, הטיל הקבינט,[16] על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות גלעד ארדן, את "האחריות הכוללת להובלת המערכה נגד תופעות הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל".
במסגרת המשרד הוקם כוח משימה לאומי הנקרא "המערכה",[17] כנגד קמפיין הדל"ג והחרם על מדינת ישראל.
פעילות המשרדעריכה
מחקרעריכה
- "מפת השנאה".[18]
- "נתיב הכסף 1" ו-"נתיב הכסף 2".[19]
- "מחבלים בחליפות", פברואר 2019.[20]
- "ההונאה הרשתית של קמפיין ה-BDS נגד האירוויזיון", מאי 2019.[21]
- "מאחורי המסכה" ספטמבר 2019[22][דרוש מקור]
- "נגיף השנאה", מאי 2020.[23][דרוש מקור]
- דו"ח על הארגון "אדאמיר", מאי 2020.[24][25]
- "המערכה של ארגוני הדה-לגיטימציה נגד הסכמי הנורמליזציה", פברואר 2021.
הרשת הפרו-ישראליתעריכה
המשרד הוביל להקמה של שלוש רשתות גלובליות: GC4I[26] – הרשת הגלובלית של המנהיגים הפרו-ישראליים, DigiTell – רשת מקצועית של בלוגרים ומשפיעני מדיה חברתית,[27] LNI – רשת משפטנים פרו-ישראליים - הפועלות מול ארגוני דל"ג המבקשים לקדם חרמות נגד ישראל.[28][דרוש מקור]
קלע שלמהעריכה
קלע שלמה, שנודע בהמשך גם בשם מיזם קונצרט הוא חל"צ בבעלות פרטית שהוקם לשם יישום חלק מפעילותו בנוגע למאבק בתופעת הדה-לגיטימציה, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.[29] החברה הוקמה ביום 10 במאי 18 נחתם הסכם ההתקשרות עם החל"צ, כאשר תכלית המיזם היא הקמת תשתית כוללת למאבק בתופעת הדה-לגיטימציה, שלה מספר תשתיות-בת הפועלות במרחבים שונים – מידע ומחקר, פעילות מקוונת, תודעת המונים, משלחות וביקורים, מענקי פעילות לארגונים פרו-ישראליים ופיתוח כלים חדשים למאבק בדה-לגיטימציה לישראל. המיזם אשר החל לפעול ב-2019, מיועד ליצור סינרגיה ברשת הפרו-ישראלית ומאפשר לגייס מקורות כספיים נוספים לטובת המאבק בתופעת הדה-לגיטימציה, לפחות 50% מעבר למשאבי הממשלה. המיזם לא הצליח לגייס את כמויות הכספים המקוות ובשנת 2020 קוצץ תקציבו.[30]
שרים לנושאים אסטרטגייםעריכה
.png)
.jpg)
.jpg)
.jpeg)
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המשרד לנושאים אסטרטגיים- רוני סופר, הממשלה פירקה את המשרד לעניינים אסטרטגיים, באתר ynet, 13 באפריל 2008
אורי בלאו, כך מגבשת ישראל את אסטרטגיית החרם שלה, באתר הארץ, 26 במרץ 2017- צבי זרחיה, המשרד שנלחם ב–BDS יוחרג מחוק חופש המידע, באתר TheMarker, 20 ביוני 2017
- איתמר ב"ז, כך התפורר צבא האמת של מדינת ישראל, באתר העין השביעית, 20 בינואר 2021
- ליאת לוי, הסיפור המוזר של לורי קרדוזה מור, שקיבלה ממדינת ישראל 300 אלף שקל, באתר TheMarker, 28 במאי 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 צירוף חבר הכנסת גלעד ארדן לממשלה, ומינויו לשר לביטחון הפנים ולשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 25 במאי 2015
- ^ עמית סגל, Telegram
- ^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 802 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 3433 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 69 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ איחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין, החלטה מספר 2255 של ממשלת ישראל, משנת 2014, באתר של משרד ראש הממשלה
הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה, 30 בנובמבר 2014 - ^ חלוקת משרד המודיעין – למשרד לנושאים אסטרטגיים ולמשרד המודיעין, החלטה מספר 14 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ הודעה על שינוי שם של משרד, ילקוט הפרסומים 8936, 23 ביוני 2020
- ^ מורן אזולאי, המשרדים שייסגרו - וחלוקת האחריות: ההסכם המלא בין לפיד ובנט, באתר ynet, 11 ביוני 2021
- ^ בגלל ה-BDS? חברת השמירה הגדולה בעולם יוצאת מישראל
- ^ אורנג' העולמית בעד חרם: רוצים לצאת מישראל
- ^ תנועת החרם צוברת הישגים
- ^ למה באמת ביטלה לורן היל את הופעתה בישראל
- ^ אלביס קוסטלו ביטל הופעותיו בישראל
- ^ ג'יבריל רג'וב תוקף: ישראל משליטה אפרטהייד
- ^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה 2015
- ^ "קורא לקהל הישראלי לקחת חלק" - ריאיון עם המשנה למנכ"ל המשרד ומנהל המערכה, צחי גבריאלי
- ^ מפת השנאה
- ^ דו"ח "נתיב הכסף"
- ^ דו"ח "מחבלים בחליפות"
- ^ דו"ח "ההונאה הרשתית של קמפיין החרם נגד האירוויזיון"
- ^ דו"ח "מאחורי המסכה"
- ^ דו"ח נגיף השנאה
- ^ דו"ח כספי הדמים
- ^ טור דעה של מנכ"ל המשרד, צחי גבריאלי
- ^ קמפיין נגד ה-BDS מושק במהלך כנס GC4I
- ^ "אנחנו יוצרים בפעם הראשונה רשת פרו-ישראלית עולמית"
- ^ הרמת רשת משפטנים בינ"ל למאבק בחרם
- ^ נעה לנדאו, שגרירים ואלופים לשעבר בחברה שתממן המדינה למאבק ב"תודעת ההמונים", באתר הארץ, 9 בינואר 2018
- ^ איתמר ב״ז, כך התפורר צבא האמת של מדינת ישראל, מתוך אתר העין השביעית, 20 בינואר 2021
- ^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 999 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 87 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 2829 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ חזקי עזרא, חילופי מנכ"לים במשרד לעניינים אסטרטגיים, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2014
- ^ מינוי המנהלת הכללית של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 798 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 6 בדצמבר 2015
- ^ מינוי המנכ"ל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, רונן מנליס - החלטת ממשלה