הנרי בייקר טריסטראם

הנרי בייקר טריסטראם (באנגלית: Henry Baker Tristram; ‏11 במאי 1822 - 8 במרץ 1906) היה כומר, חוקר טבע, מלומד, נוסע ואורניתולוג אנגלי. טריסטראם הוא אחד מהחוקרים האירופיים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, אשר כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19‏.

הנרי בייקר טריסטראם
Henry Baker Tristram

לידה	11 במאי 1822 אגלינגהאם, הממלכה המאוחדת
פטירה	8 במרץ 1906 (בגיל 83) דרהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
ענף מדעי	זואולוגיה
מקום מגורים
מקום לימודים	לינקולן קולג' בית ספר דרהאם
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית
בן או בת זוג	Eleanor Mary Bowlby (5 בפברואר 1850–?)
צאצאים	Eleanor Frances Tristram
תרומות עיקריות
חקר מיני ציפורים.

תצלום הכניסה לקברי המלכים בשלהי המאה ה-19; אוסף ספריית הקונגרס האמריקני

ביוגרפיה

נולד באגלינגהאם שבנורת'מברלנד, בנם של הכומר הנרי בייקר טריסטראם (1795-1837) ושארלוט ג'וסלין מארי סמית (1798-1830), נקרא על שם אביו, הוא למד באוקספורד. ב-1844 קיבל תואר "מוסמך בלימודים קלאסיים" אולם לא הצליח לקבל תמיכה להמשך לימודיו. ב-1846 הוסמך לכמורה. באותה שנה רכב ביום סגריר כדי לערוך טבילה וחלה בשחפת, דבר שהכריח אותו מאז לנסוע כל חורף לארצות הדרום. התגורר בדרהאם שבצפון אנגליה יחד עם אשתו, אלנור מרי, וילדיו ומשם יצא למסעותיו. מצבו הרפואי הרעוע אינו ניכר בתיאור מסעותיו המפרכים.

טריסטראם התעניין בעולם הטבע מגיל צעיר. בגיל 14 כבר הכין את הפוחלץ הראשון שלו, ציפור קאק שנמצאת עד היום בחדר העבודה שלו במוזיאון דרהאם.

היה מזכירו של מושל ברמודה מ-1847 ועד 1849, נסע למדבר סהרה בחורפים 1855 ו-1857 וביקר בארץ ישראל ב-1858, וחזר אליה ב-1863, 1872 וב-1897 למסעות נוספים שבהם חקר את עולם החי והצומח והתעניין בכתבים עתיקים. ב-1881 שב לאזור וסייר גם בעבר הירדן, לבנון, מסופוטמיה וארמניה.

נוסף על כך סייר מספר חודשים במערב ארצות הברית, טייל לאורך החוף המערבי של נורווגיה ועד החוג הארקטי והגיע גם לסרי לנקה (ציילון), סין, יפן, רוסיה וב-1891 ביקר בצפון מערב אמריקה הצפונית. ב-1905, שנה לפני מותו, הוא טייל בסיציליה.

טריסטראם היה אחד מחוקרי הטבע הראשונים של ארץ ישראל בדורו. כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים (עורות של בעלי חיים) שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19. את סיפורי מסעותיו אסף ופרסם ב-1865 בספרו "מסע בארץ ישראל – יומן 1864–1863".

טריסטראם נחשב ל"אבי הזואולוגיה בארץ-ישראל". ספרו "החי והצומח של ארץ ישראל", שראה אור לראשונה ב-1889, נחשב לאבן יסוד רבה במחקר הביולוגי של הארץ. במיוחד התעניין בציפורים והיה ברשותו לקראת סוף המאה ה-19 אוסף של 20,000 פריטים מכל חלקי העולם, אותם מכר למוזיאון ליברפול. פוחלצי היונקים שאסף במסעו בארץ-ישראל בשנות השישים, הגיעו למוזיאון דרום קנסינגטון בלונדון. וחלק מהצמחים שאסף אל המוזיאון הבוטני בקיימברידג'.

ציפור טריסטרמית הקרויה על שמו

טריסטראם היה נוצרי מאמין והתייחס ביראת כבוד לארץ ישראל. מספר פעמים בספרו הוא מספר על ההתפעמות שאחזה בו כשעמד מול מקום קדוש, כבית אל או ירושלים. במסעותיו הוא לא חדל לחפש ראיות לנאמר בכתבי הקודש. הוא פעל בשירות המיסיון ואולם לא עבד כמיסיונר בארץ ישראל והתייחס בכבוד ליהודים הגרים בה.

ביומנו ניסה למצוא באתרי הארץ עדויות לדברים הכתובים בתנ"ך.

• אחד האזורים שבהם הירבה לטייל הוא סביבות ים המלח וכך הוא מייחס את מזמור מ"ב בתהילים לנחל דוד.
• ביקר בשכם וציין כי "בתיה משופרים בדרך כלל מבתי ירושלים, רחובותיה נקיים יותר, ובאמצע רבים מהם ניגר זרם קטן של טחנה ומימיו צלולים מאד". הוא מצא בשכם 200 שומרונים ופחות מזה יהודים. הוא מבקר בקבר יוסף. הקבר נמצא בין "באר יעקב" - אתר הקדוש לנוצרים לבין הכפר הקטן "עסקר" שבו יש מעיין שופע. לדעתו, זהו מקום "שלם" העתיקה. על קבר יוסף הוא אומר כי הוא קטן ומסויד אך "אינו מצטיין בשום דבר מיוחד". עם זאת, הוא סבור כי אין לפקפק בזיהוי שלו.
• גולת הכותרת של מסעו היא ירושלים. הוא מספר על הגילוי של קברי המלכים על ידי משלחת פליסיאן דה סוסי באותה שנה. בתוך ארון הקבורה היה שלד של אישה ועל הסרקופג כתובת בעברית. ההשערה הראשונית של המגלה הייתה כי אלו העצמות של אחת מבנות המלך דוד. הוא מבקר בהר הבית ומראים לו את המערה מתחת לכיפת הסלע. הוא כותב : "בו מנהרות המקשרות אותו עם נקבת השילוח ועם עיר דוד".

על שמו של טריסטראם קרויים בעלי חיים רבים; המפורסמת שבהם היא הציפור טריסטרמית, אך ישנם בעלי חיים נוספים הקרויים על-שמו כגון מריון (מכרסם דומה לעכבר) טריסטרמי, לטאת טריסטר'ם ועוד.

חיים אישיים

הוא נישא לאלינור מרי בולבי בצ'לטנהאם ב-5 בפברואר 1850. תשעת ילדיהם כללו את המיסיונרית והמנהלת קתרין אליס סלווין טריסטראם. שאר ילדיו היו: מרי, אלינור, הנרי, פרנסיס, לואיסה, שארלוט, כריסטינה וג'ון.

אזכורים בספרות העברית

• זרובבל גלעד במסע לעין גדי כולל מוטו מתוך ספרו של טריסטראם מסע בארץ ישראל (מעריב, ה' בסיון תש"ט)

לקריאה נוספת

• טריסטראם, מסע בארץ ישראל (לחקר חיי הארץ וטבעה), יומן 1864-1863, מוסד ביאליק, 1977 (תורגם מאנגלית על ידי חיים בן-עמרם בתוספת מבוא והערות של המתרגם); מהדורה מתוקנת יצאה ב-1981.
• טריסטראם, החי והצומח של ארץ ישראל (Fauna and Flora of Palestine), מוסד ביאליק, 2007 (תרגום חדש מאנגלית, תורגם על ידי חיים מויאל וכולל את האיורים המקוריים).
• שמעון בודנהיימר, הנרי בייקר טריסטראם: אבי הזואולוגיה של ארץ-ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1957 (תורגם מכתב היד על ידי חיים בן-עמרם).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנרי בייקר טריסטראם בוויקישיתוף

• אבי ארבל, בימים שבהם דובים סוריים שוטטו בגליל, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
• הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון, "בין תל קשיש לבאר טבעון - תחנות בעקבות טריסטראם"
• יהושע בן אריה, "ספרי מסעות: המקור להכרתה של ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19", פרק מתוך ירושלים במאה התשע עשרה, סדרת אוניברסיטה משודרת, משהב"ט, 1980 (הספרייה הווירטואלית של מטח)
• אברהם אופיר שמש, "הנרי בייקר טריסטראם חוקר עולם הטבע המקראי – שיטות זיהוי, מחקר ופרשנות בספרו 'יומן מסע'", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, תשע"ב-2012, עמ' 285–325
• עוזי פז, טבע הדברים, מסעות הכומר טריסטראם בעקבות חיות הבר, באתר ynet, 15 באפריל 2014
• 150 שנה להופעת ספרו של הנרי בייקר טריסטראם "מסע בארץ ישראל" יום עיון, יום סיור ופתיחת תערוכה 5-6.4.16, אוניברסיטת חיפה
• משה גלעד, לפני 150 שנה הסתובבו כאן דובים ותנינים: מסע בעקבות הספר "מסע בארץ ישראל", באתר הארץ, 20 במרץ 2016
• מפות טריסטראם, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
• הנרי ביקר טריסטרם (1822-1906), דף שער בספרייה הלאומית