השושלת הרביעית של מצרים

שושלת המלכים הרביעית ששלטה בכל מצרים העתיקה
(הופנה מהדף השושלת הרביעית)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (7 באוקטובר 2024)

השושלת הרביעית של פרעוני מצרים העתיקה שלטה קרוב ל-120 שנה (2494-2613 לפנה"ס) ונחשבת כתור הזהב של הממלכה הקדומה. תקופה זו הייתה תקופה של שלום ושגשוג. והיא שייכת לתקופת הממלכה הקדומה ביחד עם השושלות השלישית, הרביעית והחמישית. תקופה זו מתוארת גם כעידן הפירמידות. עיר הבירה באותה תקופה הייתה ממפיס.

השושלת הרביעית של מצרים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בית האב הממלכה העתיקה של מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השושלת 2613 לפני הספירה – 2498 לפני הספירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שבר של אבן פלרמו המתעד הגעת אניות מסחר בתקופת השושלת הרביעית במוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית.

פרעוני השושלת הרביעית

עריכה

השושלת הרביעית בישרה את פסגת עידן הפירמידות. השלום היחסי בתקופת השושלת השלישית אפשר בתקופת זו פנאי לתרבות ואמנות. ניסויי סנפרו בבניה הובילו להתקדמות משלב פירמידות המדרגה כמו הפירמידה של ג'וסר (פירמידות נפוצות בתרבויות עתיקות שונות בעולם ושונות מהפירמידות המוכרות בעיצוב שלהן ובסגנון הבנייה) של סגנון המסטבה ועד לפירמידות ה'אמיתיות' בעלות הפאות החלקות, כמו הפירמידות בגיזה. אין עוד תקופה אחרת בהיסטוריה של מצרים שהיו בה הישגים מרשימים כל כך בארכיטקטורה כמו תקופת השושלת הרביעית. כל שליטי מצרים מהתקופה הזו בנו לפחות פירמידה אחת שתשמש אותם כקבר או כאנדרטה.

רשימת הפרעונים:

שם תאריכי שלטון הערות
סנפרו 2613-2589 לפנה"ס ראשון בוני הפירמידות הגדולות. קיבל את זכות המלוכה מאשתו חתפ-חרס שהייתה בתו של חוני
ח'ופו 2589-2566 לפנה"ס ידוע גם בכינויו היווני חפוס
ג'דפר 2566-2558 לפנה"ס יש הגורסים כי פרעה זה לא היה קיים
חעפרע 2558-2532 לפנה"ס ידוע גם בכינויו היווני חפרן
- - יש הטוענים שבתקופה זו מלך פרעה הידוע בשם היווני ביכריס
מנכאורע 2532-2503 לפנה"ס ידוע גם בכינויו היווני מיקרינוס.
שפססכאף 2503-2498 לפנה"ס -

סנפרו

עריכה

מייחסים לסנפרו, הפרעה הראשון בשושלת הרביעית, את השלמת הפירמידה האמיתית הראשונה הפירמידה האדומה בדחשור, לאחר שבנה את הפירמידה הנטויה ונטשה, וכפי הנראה לאחר שבנה את פירמידת מיידום. כמו כן בנה מספר פירמידות מדורגות קטנות יותר, וכך היה למקים הפירמידות הפורה ביותר באותה תקופה. מספרים כי סנפרו העתיק אבנים ולבנים יותר מכל פרעה אחר.

אשתו הבכירה של סנפרו הייתה אטפרס, אחותו למחצה ואם בנו ח'ופו. שתי נשותיו האחרות ילדו לו ילדים נוספים.

כשליט נוח לבריות חיזק סנפרו את הכוח של המשפחה השלטת על ידי העברת תפקידים רשמיים ועמדות בכירות לקרובי משפחה. הוא שלט על האצולה דרך שמירה קפדנית על האדמות והאחוזות. הוא קיים מסעות צבאיים בסיני, נוביה, לוב ויזם סחר עם לבנון לרכישת ארז.

מתקופת שלטונו שרד תיעוד של הקשר של מצרים עם שכנותיה אשר תועדו על אבן פלרמו. האינפורמציה המגולפת על האבן מקדימה את התקופה. למרות שכמה מחלקי האבן אבדו, אחד מהם מכיל אזכורים על הגעתן של ארבעים אוניות טעונות עצים מארץ זרה במהלך שלטונו של סנפרו.

ח'ופו, ג'דפר, חעפרע, ביכריס, מנכאורע

עריכה

שמותיהם של ח'ופו וג'דפר חרוטים במחצבות של גרניט לייט במדבר המערבי 65 ק"מ צפונית-מערבית לאבו סימבל. חפצים המתוארכים לתקופות של ח'ופו, חעפרע ומנכאורע (מיקרינוס) נחשפו בגבל. חפצים כמתנות דיפלומטיות או מסחריות המתוארכים לתקופתו של חעפרע נמצאו אפילו רחוק יותר, באבלה. בתל חצור נמצא שבר מגרניט של רגלי ספינקס שנשא את שמו של המלך מנכאורע. השבר בגודל 30 על 40 ס"מ, הערכה היא שהספינקס המקורי הגיע למשקל של 500 ק"ג.[1]

ח'ופו הוא השליט הידוע ביוונית כ: Χέοψ. בנו הוא חעפרע ונכדו הוא מנכאורע. כל השליטים הללו השיגו תהילה מתמשכת הודות לבניית הפירמידות שלהם בגיזה.

ארגון והזנת כוח העבודה הנדרש ליצור הפירמידות הללו דרש ממשלה ריכוזית עם סמכויות נרחבות, ואגיפטולוגים מאמינים כי בתקופה זו הממלכה הקדומה הפגינה רמת תחכום ושגשוג ממושך שנדרשו לביצוע פרויקטים מורכבים כגון אלה. בחפירות שנעשו לאחרונה מחוץ לחומה של קרואו על ידי ד"ר מארק לאנר נחשפה עיר גדולה שנראה כי מטרתה הייתה להלין, להאכיל ולספק את צורכי עובדי הפירמידה.

למרות שפעם נטו להאמין כי עבדים הם אלו שבנו את המבנים המונומנטליים הללו -השערות המבוססות על סיפור יציאת מצרים המקראי- הרי שמחקר של שומרי קברים הוכיח כי הם נבנו על ידי איכרים מרחבי מצרים. ככל הנראה הם עבדו בתקופות בהן לא הייתה עבודה בשדות – בזמן שההצפה השנתית של הנילוס כיסתה את שדותיהם, יחד עם צוות גדול של מומחים שכלל פסלים, ציירים, מתמטיקאים וכהנים. תיעודים מלמדים כי כל משק בית היה אחראי על מתן עובד אחד עבור פרויקטים אזרחיים. העשירים יכלו לשכור אחרים שימלאו את מקומם. החובות האזרחיות לא היו בהכרח מיזמי בניה. מדובר היה בתפקידים גם כמו מקדשים, ספריות ופסטיבלים אשר נשים וגברים כאחד מילאו אותם.

ניתן להסיק מבנייתן של פירמידות אלו כי מצרים נהנתה משגשוג חסר תקדים בתקופת השושלת הרביעית. הרודוטוס גם הוא עזר לבסס את הדעה כי הפירמידות נוצרו בעזרת כוח אדם שהוכרח לבנותן. עם זאת, למרות שהצורה בה מוצג ח'ופו בפפירוס ווסטקאר תרמה ליצירת רושם שלילי על הפרעונים, הרי שמלכים אלו לא היו רודנים. למעשה, אותו פפירוס מתאר את סנפרו באור חיובי ביותר. דבר זה מוכיח שהפרעונים נזכרים בהקשר ל[דרושה הבהרה] כנדיב מאוד שאף הייתה מסורת של זיכרון שלילי בעקבות הצורה ח'ופו המוצגת בווסטקאר פפירוס.

חנטקאוס הראשונה

עריכה

מעמדה של חנטקאוס הראשונה שקברה בנוי בשביל מנכאור הוא אולי המסקרן ביותר. חנטקאוס הייתה הבת של מנכאור והיא שלטה כפרעונית. הקבר שלה היה קבר מסטבה עם כוך קבורה נוסף שני שנבנה מעליו אך לא במרכז.

בפתח המוביל לקבר של חנטקאוס רשומות כתובות שיכולות להתפרש או יתירה מזאת, התיאור המופיע בפתח הקבר גם נותן לה את הקישוטים המקובלים של משפחת המלוכה, כולל זקן (שלא היה) של פרעה. התיאור והכותרת הובילו כמה אגיפטולוגים להצעה שהיא משלה כפרעונית בסוף השושלת הרביעית.

המצבה שלה עם גימור אופייני של נישה ארכיטקטית שהייתה מקובלת אצל אישים ידועים. הנישות הללו מולאו מאוחר יותר באבן גיר.

ג'דף-פתח ושפסס כאף

עריכה

הפרעה המתוארך הבא הוא שפסס כאף, בנו של מנכאור. תקופת שלטונו הייתה קצרה אבל הוא הספיק להשלים פרויקטים שונים שאביו התחיל ולהנחיל סגנון ארכיטקוני משלו.

ג'דף-פתח הוא דמות צללים אשר שלטונה מיוחס לתקופות שנים שונות וקיומה אף מוטל בספק.

שפסס כאף נחשב בדרך כלל כפרעה האחרון של השושלת הרביעית. למרות זאת, מנתון, היסטוריון מצרי קדום, מונה אישים שונים בתפקיד וגם רשימת המלכים מטורינו, מקור נוסף על שליטים מצריים מונה עוד פרעה שמלך בערך שנתיים לאחר שפסס כאף. ייתכן שזה היה צ'דפתה.

למעשה, לא ברור מתי וכיצד הגיעה שושלת זו לקיצה. הרמז היחיד שניתן לדלות הוא כי מספר שליטי השושלת הרביעית אומתו על פי התיעודים הרשמיים של השושלת החמישית תחת אוסרקף.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה