וחיד חלילהודז'יץ'

כדורגלן בוסני

וחיד חלילהודז'יץ'אנגלית: Vahid Halilhodžić; נולד ב-15 במאי[דרושה הבהרה] 1952) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל בוסני.

וחיד חלילהודז'יץ
Vahid Halilhodžić
חלילהודז'יץ כמאמן נבחרת אלג'יריה ב-2014
חלילהודז'יץ כמאמן נבחרת אלג'יריה ב-2014
מידע אישי
לידה 15 במאי 1952 (בן 72)
יבלינקה, יוגוסלביה
שם מלא וחיד חלילהודז'יץ
גובה 1.82 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1968–
1968–1971
FK Turbina Jablanica
ולז' מוסטאר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1971–1981
1971–1972
1981–1986
1986–1987
ולז' מוסטאר
← NK Neretva
נאנט
פריז סן-ז'רמן
סך הכל
207 (103)
18 (8)
163 (93)
18 (8)
406 (211)
נבחרת לאומית כשחקן
1976–1985 נבחרת יוגוסלביה בכדורגל יוגוסלביה 15 (8)
קבוצות כמאמן
1990–1992
1993–1994
1997–1998
1998–2002
2002–2003
2003–2005
2005–2006
2006
2008–2010
2010–2011
2011–2014
2014
2015–2018
2018–2019
2019–2021
ולז' מוסטר
AS Beauvais Oise
רג'א קזבלנקה
ליל
סטאד רן
פריז סן-ז'רמן
טרבזונספור
אל-איתיחד
חוף השנהב
דינמו זאגרב
נבחרת אלג'יריה
טרבזונספור
נבחרת יפן
נאנט
נבחרת מרוקו
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירת מועדונים

עריכה

חלילהודז'יץ' יליד יבלניצה (אנ'), החל לשחק כדורגל בשנות העשרה המוקדמות שלו במועדון המקומי FK Turbina Jablanica, כאשר אצטדיונה של הקבוצה נמצא במרחק מאה מטרים מביתו. רק בגיל 16 החליט להפוך את תחביב הכדורגל למקצועי, והצטרף למועדון ולז' מוסטאר שם שיחק במשך כשנתיים וחצי, בין היתר בהשפעת אחיו, סלאם, אשר שיחק בעצמו ככדורגלן בתפקיד חלוץ, וכשחתם וחיד לאחר מכן על חוזה מקצועי ראשון, הושאל לשישה חודשים ל-NK Neretva.[1]

עם חזרתו מהשאלה, הוא שולב במהירות בסגל הקבוצה הבוגרת בעונת 1972/1973 וסייע לקבוצה לסיים כסגנית האלופה אחרי הכוכב האדום בלגרד. לאחר מכן, במשך כל שנות השבעים, נחשב וחיד לאחד משחקני המפתח במועדון והופיע בסך הכל 207 פעמים במדי הקבוצה בהן כבש 103 שערים לפני שעזב בספטמבר 1981 והצטרף לנאנט הצרפתית.

בעונתו הראשונה בנאנט התקשה וחיד להתאקלם ולהציג יכולת טובה אף על פי שהיה שחקן הרכב קבוע. בעונתו הראשונה בקבוצה, כבש שבעה שערים ב-28 הופעות. בעונה שלאחר מכן, הציג יכולת הרבה יותר טובה ועזר לנאנט לזכות באליפות השישית של המועדון עם עשרים ושבעה שערים ב-36 הופעות. וחיד שיחק בנאנט חמש שנים בהן כבש 93 שערים ב-163 הופעות. בעונת 1984/1985 סיים כמלך השערים בליגה הצרפתית עם 28 שערים.

בשנת 1986, החליט חלילהודז'יץ' לחזור לולז' מוסטר על מנת להיות קרוב לאביו החולה. על מנת להשתחרר מהחוזה עם נאנט, ביקש וחיד סכום גבוה בהרבה ממה שידע שהמועדון יכול לשלם לו על מנת שישחררו אותו, אך במפתיע קיבל הצעה מפריז סן ז'רמן והחליט לחתום במועדון מהבירה הצרפתית. הוא הופיע במועדון 18 פעמים וכבש שמונה שערים. במהלך העונה נפטרה אמו במפתיע ועקב כך החליט וחיד לפרוש מכדורגל באמצע עונת 1986/1987.

קריירה בינלאומית

עריכה

חלילהודז'יץ' הופיע במדי נבחרת יוגוסלביה 15 פעמים בהן כבש שמונה שערים. קודם לכן שיחק גם בנבחרת הצעירה של המדינה עד גיל 21 ועזר לה לזכות באליפות אירופה בשנת 1978 בה זכה גם כמצטיין הטורניר. באותם ימים הותר לנבחרת עד גיל 21 לשתף שני שחקנים מעל גיל 21 כאשר אחד מהם היה וחיד. חלילהודז'יץ' ערך גם שתי הופעות במונדיאל 1982.

בשנות האלפיים נשאל וחיד מספר פעמים ל עברו בנבחרת יוגוסלביה והביע כעס על כך שלא שותף מספיק וציין בציניות שהעובדה ששם המשפחה שלו ארך יותר מידי על לוח התוצאות, זו הסיבה שבגינה מיעט לשחק ובכך רמז כי העובדה שהוא מוסלמי עשויה להיות הסיבה בגללה מיעט לשחק במדים הלאומיים.[2][3]

קריירת אימון

עריכה

ביולי 1997 חתם ברג'א קזבלנקה מליגת העל המרוקאית. בעונתו הראשונה בקבוצה, זכה עמה בליגת האלופות האפריקאית ובעונתו השנייה באליפות מרוקו. הצלחות אלו העלו את הפרופיל הבינלאומי של וחיד.

באוקטובר 1998 שב לצרפת ומונה למאמנה של ליל אשר באותה העונה שיחקה בליגת המשנה.

בעונתו הראשונה סיים עם הקבוצה במקום הרביעי, כאשר הקבוצה מפספסת את העלייה לליגה הבכירה רק עקב הפרש שערים פחות טוב. בעונת 1999/2000, עונתו השנייה במועדון, סיימה ליל בראש הטבלה במרחק של 16 נקודות מהמקום השני ועלתה לליג 1.

ההופעות הטובות של ליל על המגרש נמשכו גם בעונה שלאחר מכן, והן סיימו במקום השלישי בליגה הצרפתית בעונת 2000/2001, שבע נקודות בלבד לאחר האלופה נאנט. עקב כך העפילה הקבוצה גם לגביע אופ"א לעונת 2001/2002, לראשונה בתולדות המועדון. לאחר שהדיחה את פארמה בשלב המוקדמות, הודחה הקבוצה בשלב שמינית הגמר על ידי בורוסיה דורטמונד. בסיום העונה שלאחר מכן, החליט וחיד לעזוב את המועדון מפני שלטענתו הבעלים אינם שואפים להגיע רחוק.

סטאד רן

עריכה

ב-14 באוקטובר 2002 מונה וחיד למאמנה של סטאד רן. הוא מונה לתפקיד על מנת להציל את הקבוצה מירידת ליגה לאחר שהקבוצה השיגה שמונה נקודות בלבד בעשרה מחזורים. הוא הצליח לסיים עם הקבוצה במקום ה-15 מתוך 20 קבוצות והשאיר את הקבוצה בליגה.

לאחר הצלחותיו ברן ובליל, הפך חלילהודז'יץ' לאחד המאמנים המבוקשים ביותר באירופה, ולאחר שקיבל מספר הצעות מגרמניה ומספרד, החליט לחתום ביוני 2003 בפריז סן ז'רמן.

פריז סן ז'רמן

עריכה

במהלך עונתו הראשונה כמאמן פריז סן ז'רמן חווה הציג המועדון את אחת העונות הגדולות בתולדותיו כאשר הקבוצה זוכה בגביע הצרפתי ומסיימת במקום השני בליגה, שלוש נקודות בלבד אחרי אולימפיק ליון ובכך משיגה כרטיס לליגת האלופות לעונת 2004/2005. לעומת זאת, בעונתו השנייה במועדון לא הצליחה הקבוצה להציג יכולת דומה לקודמתה. זה החל בהפסד 0–3 לצ'לסי בפתיחת שלב הבתים בליגת האלופות כשלבסוף הקבוצה מסיימת במקום האחרון בבית לאחר פורטו, צ'לסי וצסק"א מוסקבה, וכלה בתוצאות מאכזבות בזירה המקומית.

ב-8 בפברואר 2005, לאחר הפסד 0–2 בבית נגד לאנס, ירדה הקבוצה למקום ה-12 בליגה, החליטה הנהלת המועדון לפטר את חלילהודז'יץ'.[4]

טרבזונספור

עריכה

ב-2 באוקטובר 2005, חתם חלילהודז'יץ' בטרבזונספור מליגת העל הטורקית. אף על פי שסיים עם הקבוצה במקום הרביעי בליגה בעונת 2005/2006, ובכך השיג כרטיס לגביע אופ"א, החליט המאמן לעזוב את המועדון ביוני 2006 לאחר עונה אחת בלבד.

נבחרת חוף השנהב

עריכה

במאי 2008 מונה למאמן נבחרת חוף השנהב. באותם ימים נחשבה הנבחרת לדור הזהב כשחלק מסגל הנבחרת כלל את דידייה דרוגבה, יאיה טורה, קולו טורה, סלומון קאלו, עמנואל אבואה ועוד. הוא הצליח להפעיל עם הנבחרת לגביע אפריקה לאומות 2010 שנערך באנגולה ולמונדיאל 2010 בדרום אפריקה. הנבחרת אכזבה והודחה בגביע אפריקה בשלב רבע הגמר כשהפסידה 2–3 לאלג'יריה. עקב כך, הודח חלילהודז'יץ' ב-27 בפברואר 2010, פחות מארבעה חודשים לפני גביע העולם.

דינמו זאגרב

עריכה

ב-16 באוגוסט 2010, חתם חלילהודז'יץ' על חוזה לשנתיים וחצי בדינמו זאגרב. למרות מספר תוצאות מעודדות בתחילת העונה, הן בליגה המקומית והן במסגרת גביע אופ"א שם לא הצליחה להעפיל משלב הבתים כאשר דינמו מפסידה במשחק מכריע במגרשה הביתי לפאוק סלוניקי.

בעונת 2010/2011 הוביל את המועדון לאליפות בקלילות רבה, אף על פי כן, התעוררו קשיים במשא ומתן על תנאי חוזהו החדש וב-6 במאי 2011 עזב את המועדון בפתאומיות בעקבות תקרית צעקות בחדר הלבשה עם נשיא דינמו זדרקו מאמיץ' במהלך מחצית של משחק ליגה.[5]

נבחרת אלג'יריה

עריכה

ב-22 ביוני 2011, הודיעה ההתאחדות לכדורגל האלג'יראית כי חלילהודז'יץ' יהיה מאמן הנבחרת הלאומית החל מ-1 ביולי של אותה השנה בחוזה לשלוש שנים. הוא הוביל את הנבחרת בהצלחה לגביע אפריקה לאומות 2013, ובמשחקי ההכנה לקראת הגביע זומנה נבחרת בוסניה והרצגובינה, מדינת הולדתו של וחיד, למשחק מול אלג'יריה. את המשחק ניצחה בוסניה והרצגובינה 0–1 משער בדקות האחרונות של המשחק.

למרות אכזבה גדולה בגביע אפריקה 2013 והדחה בשלב הבתים, קיבל המאמן גיבוי מההנהלה והמשיך בכל זאת בתפקידו. המטרה לאחר מכן הייתה להעפיל למונדיאל 2014. הנבחרת הצליחה להבטיח את השתתפותה בתחרות ב-19 בנובמבר 2013. הייתה זו הפעם הרביעית שאלג'יריה משתתפת בתחרות גביע העולם והראשונה מזה 32 שנה.

ההופעה של אלג'יריה במונדיאל 2014 בברזיל הייתה מרשימה במיוחד כאשר ניצחו 2–4 את קוריאה הדרומית וסיימו בתיקו 1-1 עם רוסיה והעפילו לראשונה בתולדות הנבחרת לשלב שמינית הגמר. בשלב שמינית הגמר התמודדה הנבחרת נגד גרמניה החזקה. למרות היריבה הקשה, וזו שזכתה בטורניר בסופו של דבר, הסתיים המשחק בתיקו 0-0 ורק בהארכה השכילו הגרמנים לכבוש פעמיים, לפני שער מצמק של עבד אל-מואמן ג'אבו שלא הספיק, והדיחו את האלג'יראים מהתחרות. לאחר התחרות הוצע לחלילהודז'יץ' הארכת חוזה, אך ב-7 ביולי 2014 בחר לעזוב את הנבחרת.

נבחרת יפן

עריכה

ב-12 במרץ 2015 מונה חלילהודז'יץ' למאמן נבחרת יפן.[6]

באוגוסט 2017 ניצחה הנבחרת את נבחרת אוסטרליה 0-2 והעפילה למונדיאל 2018. בדצמבר 2017 התקיימה אליפות מזרח אסיה, כאשר חלק גדול משחקני הנבחרת לא הגיע לתחרות, הובסה הנבחרת היפנית 1–4 על ידי הנבחרת מקוריאה הדרומית דבר אשר התסיס את יחסו עם התקשורת וההתאחדות המקומית מה שהוביל בסופו של דבר לפיטוריו בחודש אפריל, מעט יותר מחודשיים לפני מונדיאל 2018.[7]

נאנט

עריכה

באוקטובר 2018 מונה חלילהודז'יץ' למאמנה החדש של נאנט הצרפתית, בה שיחק בעצמו כחלוץ בשנות השמונים. הניצחון הראשון שלו הגיע ב-22 באוקטובר בניצחון 0–4 על טולוז.[8]

ב-5 במאי 2019 ניצחה נאנט את דיז'ון 3–0 ובכך הוביל חלילהודז'יץ' את המועדון ל-5 ניצחונות רצופים בליגה, דבר אשר לא קרה במועדון 18 שנה.[9]

ב-2 באוגוסט 2019, החליט חלילהודז'יץ' לעזוב את המועדון לאחר חילוקי דעות עם נשיא המועדון.[10]

נבחרת מרוקו

עריכה

באוגוסט 2019 אושר מונה חלילהודז'יץ' למאמנה של נבחרת מרוקו.[11]

חיים אישיים

עריכה

במהלך מלחמת בוסניה בשנת 1992, נפצע חלילהודז'יץ' אך התאושש לאחר מספר חודשים.[12] הוא עזב את ולז' מוסטאר במאי 1993 עקב איומים שהתקבלו כנגדו כאשר המלחמה הקרואטית-בוסנית עלתה מדרגה. לאחר שעזב את ביתו נבזז ונשרף ביתו.[13]

חלילהודז'יץ' נשוי ואב לשניים. מקום מגוריו העיקרי הוא בליל, שם מתגוררת משפחתו. הוא דובר בוסנית וצרפתית.

תארים

עריכה

כשחקן

עריכה
ולז' מוסטר
נאנט
נבחרת יוגוסלביה עד גיל 21
  • אליפות אירופה עד גיל 21: 1978

אישיים

עריכה
  • השחקן המצטיין של אליפות אירופה עד גיל 21: 1978
  • השחקן הזר של השנה בצרפת: 1984, 1985

כמאמן

עריכה
רג'א קזבלנקה
ליל
פריז סן ז'רמן
דינמו זאגרב

אישיים

עריכה
  • מאמן השנה בליגת המשנה הצרפתית: 1999
  • מאמן השנה בצרפת: 2001

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא וחיד חלילהודז'יץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה


נבחרת מרוקוגביע אפריקה לאומות 2021

1 בונו • 2 חכימי • 3 מאסינא • 4 אמראבט • 5 אגרד • 6 סאיס • 7 לוזא • 8 אונאחי • 9 אל-כעבי • 10 אל-חדאדי • 11 פג'ר • 12 מוחמדי • 13 שאער • 14 אבוח'לאל • 15 אמלאח • 16 ברקוק • 17 בופאל • 18 שאכלא • 19 א-נסירי • 20 עלכוש • 21 אל-כרוואני • 22 א-תגנאותי • 23 ר. מאי • 24 ס. מאי • 25 א-שיבי • 26 באנון • 27 רחימי • 28 טיסודאלי • מאמן: חלילהודז'יץ'

מרוקו