אולימפיק ליון

אולימפיק ליון
מידע כללי
כינוי	"לה גון" (Les Gones; הילדים)
תאריך ייסוד	1896 (תחת השם ראסינג קלאב דה ליון)
אצטדיון	פארק אולימפיק ליון, ליון ; (תכולה: 59,186)
בעלים	לובה ויטלסקי
נשיא	ז'אן-מישל אולס
יו"ר	ז'אן-מישל אולס
מאמן	רודי גארסיה
ליגה	ליגה 1
	http://www.olweb.fr
תלבושת

אולימפיק ליון (בצרפתית: Olympique Lyonnais; נקרא לעיתים גם "Lyon" או "OL") הוא מועדון כדורגל צרפתי מהעיר ליון שנוסד בשנת 1950. הקבוצה משחקת את משחקי הבית שלה בפארק אולימפיק ליון, המכיל 59,186 מקומות ישיבה, אותו חנכה בשנת 2016. עד אז שיחקה הקבוצה בסטאד דה ז'רלן המכיל 40,500 מקומות ישיבה. אולימפיק ליון זכתה באליפות הראשונה שלה בעונת 2001/2002 בה החלה גם רצף של שבע אליפות ברציפות, אשר נחשב לארוך ביותר בתולדות הליגה הצרפתית.

המועדון נודע בעיקר בשל פיתוח שחקנים צעירים שהצליחו ברחבי אירופה, כגון מייקל אסיין, פלורן מאלודה, סידני גובו, ז'וניניו, אריק אבידל, מחמדו דיארה, קרים בנזמה, אלכסנדר לאקזט, סמואל אומטיטי, אנטוני מרסיאל, קורנטן טוליסו ורבים אחרים.

היסטוריהעריכה

קבוצת הכדורגל הוקמה לראשונה ב-1896 בשם ראסינג קלוב דה ליון. ב-1910, המועדון זכה באליפות צרפת לראשונה. לאחר שנים רבות של חילוקי דעות לגבי ורצון עז להפוך את הקבוצה למקצוענית, שכן המועדון השתייך דאז לאוניברסיטה של ליון. ב-3 באוגוסט 1950, כמה אנשי כדורגל מליון פיצלו את המועדון מראסינג קלוב דה ליון והקימו את אולימפיק ליון. לאחר הפיצול, אולימפיק ליון עברה לשחק באצטדיון סטאד דה ז'רלן ושיחקה את משחקה הראשון ב-26 באוגוסט באותה שנה, נגד ס.א. פאריס, אותה הביסה בתוצאה 3-0 לעיני כ-3,000 צופים. בעונה הראשונה של המועדון, הוא זכה באליפות ליגת המשנה, ועלה לליגה הראשונה בצרפת.

בעונת 1963/64, זכתה ליון לראשונה בתולדותיה בגביע הצרפתי, לאחר ניצחון 2-0 בגמר נגד בורדו. כעבור שלוש שנים, זכתה ליון בפעם השנייה בגביע הצרפתי, כאשר הפעם ניצחה 3-1 את סושו. ב-1972/73 השלימה זכייה שלישית ב-9 שנים, כאשר גברה במשחק הגמר על נאנט בתוצאה 2-1.

ביוני 1987, המועדון נרכש על ידי איש עסקים ממחוז רון, ז'אן-מישל אולס, שרכש את השליטה הבלעדית במועדון במטרה לבסס אותו בליגה הראשונה בצרפת ולהפוך אותו למועדון מצליח בכדורגל הצרפתי. התוכנית השאפתנית שלו, שכונתה "OL-Europe", הייתה לחזור לליגה הראשונה בצרפת, ליגה 1, ולהעפיל למפעלים האירופיים תוך 4 שנים. אולס החזיר למועדון שני שחקני עבר בתפקידים מקצועיים - ריימונד דומאנק כמאמן, וברנאר לקומב כמנהל ספורטיבי. בעונה הראשונה של שניהם במועדון והשנייה בלבד של אולס, הקבוצה זכתה באליפות ליגת המשנה והעפילה חזרה לליגה 1. שתי עונות לאחר מכן, ליון סיימה שישית בטבלה והעפילה לגביע אופ"א. לאחר מכן, דומאנק לא הצליח לרשום הצלחות נוספות בתפקיד המאמן והוחלף על ידי שחקן העבר ז'אן טיגנה, שהוביל את הקבוצה לעונה מרשימה ב-1994/95, בה היא סיימה שנייה בטבלה.

בתחילת המילניום החדש, ליון החלה להצליח יותר ויותר בכדורגל הצרפתי. המועדון ביסס את עצמו כחזק ביותר בצרפת, והחל מעונת 2001/02 זכתה הקבוצה בשבע אליפויות רצופות. עד עונת הכדורגל 2018/19 היה זה שיא אירופאי שנשבר לאחר שקבוצת הכדורגל האיטלקית יובנטוס השלימה זכייה שמינית ב סרייה א'. בעונת 2009/2010 העפילה הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה לשלב לחצי גמר ליגת האלופות, שם הפסידה 4:0 לבאיירן מינכן בסיכום שני המשחקים. גם בעונת 2019/2020, העפילה לחצי גמר ליגת האלופות בו שוב הודחה על ידי באיירן מינכן, הפעם בתוצאה 0-3.

סגל השחקניםעריכה

נכון ל-25 בינואר 2021 ^[1]

מס'		עמדה	שם
1	פורטוגל	שוער	אנתוני לופש (קפטן שני)
2	חוף השנהב	בלם	סינאלי דיאומנדה
3	אלג'יריה	מגן	ג'מאל בנאלעמרי
5	בלגיה	בלם	ג'ייסון דנאייר
6	ברזיל	בלם	מרסלו
7	קמרון	חלוץ	קרל טוקו אקמבי
8	צרפת	קשר	חוסאם עוואר
10	הולנד	חלוץ	ממפיס דפאי (קפטן)
11	זימבבואה	חלוץ	טינו קאדוורה
12	ברזיל	קשר	לוקאס פקאטה
14	צרפת	מגן	ליאו דובואה (קפטן שלישי)
17	צרפת	הגנה	מאלו גוסטו
18	צרפת	חלוץ	ריאן שרקי

מס'		עמדה	שם
19	טורקיה	מגן	סנק אוזאקור
20	אלג'יריה	חלוץ	אסלאם סלימאני
22	איטליה	הגנה	מתיה דה שיליו (בהשאלה מיובנטוס)
23	ברזיל	קשר	טיאגו מנדש
25	צרפת	קשר	מקסנס קאקרה
26	צרפת	בלם	מלווין בארד
27	חוף השנהב	חלוץ	מקסוול קורנה
28	צרפת	קשר	פלורן דה סילבה
29	צרפת	חלוץ	יאיא סומארה
30	גרמניה	שוער	יוליאן פולרסבק
39	ברזיל	קשר	ברונו גומיארש
40	צרפת	שוער	מלקולם ברקולה

שחקנים מפורסמים בעבר ובהווהעריכה

תאריםעריכה

אליפות צרפת (7)
- 2001/02, 2002/03, 2003/04, 2004/05, 2005/06, 2006/07, 2007/08
הגביע הצרפתי (5)
- 1963/64, 1966/67, 1972/73, 2007/08, 2011/12
גביע הליגה הצרפתית (1)
- 2000/01
הסופר קאפ הצרפתי (8) (שיא משותף)
- 1973, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2012
ליגת האלופות
- חצי גמר (2): 2009/10, 2019/20
הליגה האירופית
- חצי גמר (1): 2016/17
גביע המחזיקות
- חצי גמר(1): 1963/64
גביע האינטרטוטו (1)
- 1997