ויקיפדיה:הומור/ארכיון 11

ויקיפדיה:הומור - מאמרים שנכתבו על כוס תמד

הביסוס האקסיומטי של מושג ה'אימו' ו'תרבות האימו' עריכה

מבוא: כמו ברטראנד ראסל והמתמטיקה גם אני מנסה כוחי בתרומה קטנטנה לאנושות - הביסוס האקסיומטי החד משמעי לתרבות האימו. בקטע הבא אעמיד את ההגדרות והאקסיומות שיגדירו באופן חד משמעי מה היא תרבות האימו ומי הוא ה'אימו' המיסתורי שהגדרתו הלא עקבית גרמה לרבים להחשב לאימואים למרות שאינם אימואים.

הגדרת תרבות האימו התבססה על עצם השימוש במילה אימו על ידי הקבוצה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעד כה לא הייתה הגדרה אמיתית לאימו (שאלו שלושה חברים : "איך אתה מגדיר אימו?" ותראו שתקבלו שלוש תשובות שונות). על כן רק ההגזמה בשימוש במילה אימו מאפשרת את האבחנה בין חבר בתרבות האימו לאדם אשר לא חבר בה.

בעזרת ההגדרות והאקסיומות אסביר בין השאר מדוע האימו הוא אדם אנטי-חברתי, ומדוע אימואים פוחדים ממי שהם חושבים שהוא אימו. בנוסף אענה על השאלה מדוע הגדרת האימו לא ברורה ולא עקבית. בסוף אסביר לחברי תרבות האימו שירצו לצאת מהתרבות כיצד לעשות זאת.

הבנת המאמר תספק לכם את הכלים לאתר את האימואים האמיתיים ולהציל אותם מהתרבות הכל כך אכזרית שהם נמצאים בה. מי ייתן ונפשות רבות יוצלו.

מקרא קיצורים:

אק' - אקסיומה

הג'- הגדרה

מ' - משפט

משל - מה שהיה להוכיח

הביסוס האקסיומטי של מושג ה'אימו' ו'תרבות האימו':

הגדרה 1: תרבות האימו: קבוצת האנשים אשר מובדלת משאר בני-האדם בשימוש המופרז שהיא עושה במילה 'אימו' (ומכאן שמה של תרבות זאת) (המילה תוזכר לפחות פעם אחת בכל שיחה, או אם עניינינו בלוגים - בפוסט).

הגדרה 2: אימו: חבר בתרבות האימו.

הגדרה 3: אדם אנטי חברתי: אדם הוא אנטי חברתי אם הוא לא יכול לקבל אנשים אחרים והוא חושב אך ורק על עצמו.

אקסיומה 1: חבר בתרבות האימו ינסה בכל מאודו להוכיח שהוא לא אימו.

אקסיומה 2: כדי להוכיח שאינך דבר מסוים אתה חייב להראות במה אתה נבדל מאותו דבר.

אקסיומה 3: כדי לקבל את האחר יש צורך במציאת מכנים משותפים עימו.

אקסיומה 4: אדם פוחד מפני מי שמזכיר לו שהוא משהו שהוא מנסה בכל מאודו להוכיח שהוא לא.

הערה: אקסיומה 4 מסבירה בידיוק את ההפרעה הנפשית : הומופוביה.

הערה: מסיבה לא ברורה. בניגוד מוחלט לתרבויות אחרות, האימואים מתכחשים לעובדה שהם חברים בתרבות האימו. כך לדוגמה בניגוד לחבר בתרבות הפאנק או המטאל לעולם לא תראה אדם המתגאה בכך שהוא אימו ומצהיר זאת בריש גלאי.

משפט 1: תרבות האימו מורכבת אך ורק מאימואים.

הוכחה:

העיסוק המוגבר באופן קיצוני בהגדרה האישית שנובע מהצורך של החבר בתרבות האימו להוכיח שהוא לא אימו (אק' 1) הופך אותו באופן מידי לאימו (הג' 2) מ.ש.ל.

הערה:

בזאת הוכחנו שקבוצת האימואים שווה לקבוצת החברים בתרבות האימו וזהה לה.

משפט 2: האימו הוא אדם שאכפת לו רק מעצמו.

הוכחה:

ההתעסקות הקיצונית בהגדרתו העצמית גורמת לאימו לא לשים לב למצוקות האחר והופכת אותו לאגואיסט אשר אכפת לו רק מעצמו. מ.ש.ל.

משפט 3: לכל חבר בתרבות האימו הגדרה משלו לאימו ששונה מהג' 2

הוכחה:

האימו מנסה בכל מאודו להוכיח שהוא לא אימו (אק' 1). כדי להוכיח שאינך דבר מסוים אתה חייב להראות במה אתה נבדל מאותו דבר (אק' 2). מכאן שדרכו של האימו להוכיח שאין הוא אימו היא על ידי הצבעה על אדם אחר (או מספר אחרים) שאינו תואם להגדרת האימו כאימו וביסוס הגדרת האימו בהתאם לאופי שלו וכל הנגזר ממנו.

הערה:

מכאן הגיעו הטענות שאימואים חותכים ורידים ומנסים כל הזמן להתאבד כאשר בכלל מדובר בתרבות שאין לה כל קשר לתרבות האימו

משפט 4: חבר בתרבות האימו אינו יכול לקבל את האחר שהוא תופס כאימו.

הוכחה:

מ' 3 מוכיח כי כל אימו בונה לעצמו הגדרה למושג האימו (ששונה מהג' 2). מכיוון שמציאת מכנים משותפים עם מי שהוא מגדיר כאימו תגרום להפיכתו לאימו הוא אינו מסוגל לקבל אותו (אק' 3) מכיוון שהאימו על פי אק' 1 ינסה בכל מאודו להראות שהוא לא אימו.

משפט 5: חבר בתרבות האימו פוחד ממי שהוא מחשיב לאימו.

הוכחה:

הדבר נובע ישירות ממ' 4 ואק' 4.

משפט 6: החבר בתרבות האימו הוא אנטי-חברתי:

הוכחה:

הדבר נובע ממשפט 4 משפט 2 והג' 3

משפט 7: כדי להפסיק להיות חבר בתרבות האימו כל שעל האימו לעשות הוא להפסיק להגיד את המילה אימו.

הוכחה:

אם יופסק השימוש במילה אימו החבר בתרבות האימו יפסיק להיות חבר על פי הג' 1. ועל כן לא תתממש לגביו הג' 2 והוא לא יחשב לאימו.

קאקפו מדבר עברית עריכה

הערך עם הכי הרבה קישורי שפה שלא קיים בויקיפדיה העברית. תומפקינס 15:06, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

נצרות קתולית הוא קצרמר די מביש שמכסה בעצם את אותו הנושא. ‏Harel‏ • שיחה 15:10, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
יתכן בגלל שאין מספיק נוצרים דוברי עברית בעולם שלנו, לא ככה? תומפקינס 23:26, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
אז איך הערך קאקאפו כל כך מוצלח? כמה קאקאפו דוברי עברית יש בעולם? דוד שי 23:29, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
מה זאת אומרת? כל הקאקאפו הם דוברי עברית רהוטה! הם עומדים מאחורי כל הערכים של אביהו! מה באמת חשבת שאדם אחד יכול לכתוב כל כך הרבה ערכים מומלצים? :-) טרול רפאים 23:39, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
לעומת זאת, ערכים כמו מייקל ג'קסון או אלביס פרסלי לוקים בחסר (וזה בלשון המעטה), שאלו שניים חשובים באופן מיוחד לתעשיית המוזיקה האמריקנית ובכלל, ושלא נדבר על ג'רי לי לואיס. תומפקינס 23:36, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
אין ספק, אני מציע שהראל יעזוב מיד את הנצרות הקתולית ויעבור לדברים החשובים באמת. ‏odedee שיחה 23:39, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
זה היה רק דוגמא. תומפקינס 00:25, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

תנו צ'אנס לשלום עריכה

מתוך שיחת משתמש:דוד שי:

יש להבדיל בין משחיתים וטרולים כמו דיזה וחנוכה לבין משתמשים צעירים שמתקשים, לעתים, להביע את עצמם בכתב. גילגמש שיחה 10:22, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
איזה יונת שלום אתה, ממש עושה לי חשק למלא אותך באורז, בשר טחון וצנוברים. בברכה, Shayakir שיחה. 10:23, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

יום הגלוקוז הוא אירוע שקורה פעם במאה שנה.
בתאריך קבוע והוא: 6.12.06
תאריך זה ניתן לו מכיוון שהנוסחה הכימית של גלוקוז היא: C6H12O6
בחגיגות יום הגלוקוז נהוג לאכול סוכר במידות מופרזות. למרות שסוכר הוא סוכרוז (דו סוכר משמע 2 מולקולות גלוקוז).

פארודיה על תבניות בויקיפדיה באנגלית עריכה

כאן. בברכה,  _MathKnight_  (שיחה) 18:18, 6 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

באדיבות: חגי אדלר 23:50, 11 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

ה"ערכים" מדברים על כפר (או כפרים - לא ממש בטוח אם זה מקום אחד או שניים) בתימן, שמקומו אינו ידוע, ו"ייתכן" שנחרב ב-1905. שני שד"רים ישנו שם ב-1900 בדרכם לעדן... אלה ערכים שיש בהם אפס מידע, על כפר שיש עליו אפס איזכורים בגוגל. מבחינתי נשוא הערך כלל לא קיים, וגם אם הוא קיים, הוא חסר חשיבות לחלוטין. באותה מידה אפשר לכתוב על מאהל בדואי שהיה במרוקו בין הדיונות לבין הדקלים, עד שהבדואים עברו משם. ‏odedee שיחה 04:40, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

מעשה בכפרון בתימן,
שאבד ונחרב די מזמן,
התכסה הוא בחול,
ונשכח מלב כל,
אז מדוע נזכיר אותו כאן?

אלמוג 07:11, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

ראיתי אצל מישהוא רכוז של כל ה"צחוקים" שמצא בויקי. לא זוכר מי. החמשיר של אלמוג חייב להיות שם! ענק! חגי אדלר 10:13, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
התכוונת לוויקיפדיה:הומור? בברכה, ינבושד.
לא, מקום אחר. אבל בסיום נעביר את זה לויקיפדיה:הומור חגי אדלר 18:50, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
אם יש מקום לדוגמן,
גם כפר קטן בתימן,
שהוצב להצבעת מחיקה,
זוכה לרגע של תהילה,
גם אם בכלל לא היה.
ליש 10:01, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
אריה, ככה לא כותבים חמשיר. תקן שורה חמישית. חגי אדלר 10:10, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
חגי, תן חופש לאמן,
שכתב על כפר בתימן,
במקום להציג דוגמה נוקשה,
שלא הועמדה להצבעה,
ליצור חמשיר אתה מוזמן.
ליש 10:49, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
תעזבו את הכפר המסכן,
לא אוכל, לא שותה, רק ישן.
אל תשכחוהו,
בטח יש מישהו,
שבו יום אחד יתעניין!
odedee שיחה 10:14, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
היה בתימן פעם כפר,
גורלו כנראה לא שפר.
בין הר להר בגיא נידח
שנים ישב מלב נשכח
עד נקבר לעד בעפר.
--שלומית קדם 20:57, 8 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

איזה יופי, אם הייתם כותבים במקום שירים ערכים היה אפילו טוב יותר. גילגמש שיחה 10:15, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

איזה קשוח גילגמש,
אינו מסכים להתגמש.
וכאשר החברים,
רוצים לכתוב שירים,
הוא תכף פותח באש!
דודסשיחה 10:19, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

אולי יום יבוא וערכים לשכתוב יחומשרו כחלק מתהליך הקצרמור :) ערן 13:20, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

תרומתי הצנועה, השיר השני לפי התבנית, הראשון סתם חמוד.

היה היה דובון שמנמן,

בנחת גר לו בתימן,

היה מלא הוא בשמחה,

מהשקיעה עד הזריחה,

עד שנמחק בעריכה.


בכפר בתימן גר לו מלך,

שכולם לכבודו כרעו ברך,

הוא חקר ושאל,

"איך אהיה קצת אומלל ?",

ואז ישב והקליד את הערך.

--אבי קדמי 16:14, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]


הרשיתי לעצמי להוסיף את החמשירים שכתב מגיסטר לעודד. חגי אדלר 04:52, 5 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

מעשה במפעיל, שמו עודד

שזריז ומהיר הוא כשד.

לא נם, לא ישן

על מקלדת רוכן

ומונע נזק כבד.


על הכל הוא עובר,

הבלים משחזר;

ובנוהל מהיר -

משחיתים הוא מזהיר

וגם טרולים תמיד מאתר.

מוגש בהערכה לעודדי. מגיסטר 10:16, 4 בנובמבר 2006 (IST)

תחרות החמשיר המוצלח עריכה

נראה שהיום כבר לא נכתוב ערכים... אז בא נעסוק בתחרות החמשיר המוצלח. מיהו בעל החמשיר המוצלח ביותר לעיל? (בעל החמשיר אינו רשאי להצביע בעד עצמו) חגי אדלר 18:41, 3 בנובמבר 2006 (IST) (אבוי, מארגן התחרות שכח לחתום בזמן...)[תגובה]

אלמוג עריכה

  1. חגי אדלר 10:33, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  2. מבחינת המשקל דודסשיחה 11:30, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  3. אלמוג, בוודאי. קלונימוס 11:48, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  4. סקרלט 11:59, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  5. ערן 13:20, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  6. ליש 15:09, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  7. אין ספק... A&D - עדי 15:21, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  8. מעולה קבל ח"ח --אבי קדמי 16:27, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  9. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 18:42, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  10. אבל זה לא תחרות הוגנת. דרור 23:19, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

ליש (אריה) עריכה

  1. סקרלט 11:59, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  2. קרני שיחהזה הזמן ל... 04:22, 4 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

עודדי עריכה

  1. מבחינת החידוד דודסשיחה 11:30, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  2. גילגמש שיחה למרות שהחמשיר של דודס נפלא בעיני :-)
  3. סקרלט 11:59, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

דודס עריכה

  1. סקרלט 11:59, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  2. ההתייחסות לגלגמש חמודה. אליזבט •• שיחה 12:12, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  3. אביהו 14:22, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  4. דוד שי 15:49, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  5. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 18:41, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
  6. מתן 03:32, 4 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

אבי קדמי עריכה

  1. סקרלט 16:56, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
סקרלט, התנהגותך האדיבה נוגעת ללב! הצבעת בעד כולם. חגי אדלר 18:43, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

מגיסטר עריכה

  1. ינבושד.

שלומית עריכה

קוקה קולה והרבנות עריכה

מתוך שיחה:קוקה קולה

שני אנשים מכירים את הנוסחא? מה עם הרבנים שצריכים לתת כשרות למוצר? הם חייבים להכיר את הנוסחא ואני חושב שהם אכן מכירים. ואיך מכינים את המשקה במפעלים מחוץ לארה"ב? שני האנשים האלה מחלקים ביניהם את כדור הארץ וכל אחד טס לערבב את החומרים במפעל אחר, במדינה אחרת בכל יום? Erwin138 21:04, 16 יולי 2005 (UTC)

אכן מוזר מאד, אבל גם בערך האנגלי על קוקה קולה כתוב משהו דומה שש"ז 21:13, 16 יולי 2005 (UTC)
לגבי הכשרות, הרבנים אני מניח יודעים את החומרים אך לא את הכמויות והיחס בין החומרים שמהווה את עיקר הנוסחא. מלך הג'ונגל 00:50, 17 יולי 2005 (UTC)
בעת סיור במפעל קוקה קולה בבני ברק הוסבר לנו כי ענייו הכשרות אכן היווה בעיה מבחינת חשיפת נוסחת התרכיז. הם אומרים כי בפני הרבנים נחשפו חלק מהמרכיבים, אלו שרלוונטיים לעניין הכשרות אבל לא כל הנוסחה ושזה סיפק אותם. טומי (שיחה) 23:23, 16 ינואר 2006 (UTC)
אפשר לשער מה נמסר להם שסיפק אותם (ולא בטוח שזה היה רשימת מרכיבים). מגיסטר 23:33, 16 ינואר 2006 (UTC)
-:)))טומי (שיחה) 23:41, 16 ינואר 2006 (UTC)
רק כדי לא להשאיר את שם הרבנים מוכפש - אם יצרני החברה מתחייבים שהחומרים הסודיים לא מכילים בשר, חלב, או מוצרים בעיתיים אחרים, לא נראה שיש בעיה להעניק כשרות למוצר. דוד 20:48, 18 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

[1] דניאלשיחה 12:27, 22 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

תירגמתי את הערך חוטיני מויקיפדיה האנגלית, אבל כעת חורף ואין לי אפשרות להשיג תמונות של בחורות בחוטיני, אז אשמח אם מישהי מהויקיפדיות תעלה תמונה שלה בחוטיני - כי ערך בלי תמונה הוא כמעט חסר ערך. תודה: מיכאלי 16:58, 21 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

יש בשביל זה את ויקישיתוף. סקרלט 17:00, 21 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
איך מעלים משם תמונות? מכל מקום אני חושב שבויקיפדיה העברית עדיף להיות מקוריים ולהעלות חומר מקומי. מיכאלי 17:01, 21 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
מיכאלי, האם כשתרגמת לא שמת לב כי "החוטיני משמש גברים ונשים כאחד"? מצבו הנוכחי של הערך, שבו יש קישור לוויקישיתוף לנוחות החפצים בכך, מצוין, ואין צורך שתעלה תמונה שלך בחוטיני. דוד שי 00:23, 22 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
ויקישיתוף איננה מפעל מקורי כויקיפדיה הישראלית, בטח שלא בתחום החוטיני. כשהייתי באירופה לפני שנתיים אמר לי אירופאי בר דעת, כי בזכות החומוס לישראלים יש במה להיות גאים, ואכן מביקוריי הרבים בחוף הים, הבנתי שאותו אירופאי ידע היטב על מה הוא מדבר. לכן, אני מעוניין שיעלו לערך תמונות של בחורות ישראליות בחוטיני ולא בשר זר. לגבי גברים בחוטיני זה נשמע לי מבחיל ולכן גם לא הרחבתי על כך בערך עצמו ולבטח שלא אעלה תמונה של גבר בחוטיני לערך. במידה ואף אחת לא תעלה לכאן תמונה בחוטיני, אז נאלץ כולנו להמתין לקיץ, עכשיו כשיש לי מצלמה בטלפון הנייד שלי העסק יהיה הרבה יותר קל! מיכאלי 13:42, 22 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

פסקה שהוספה לערך דינוזאורים עריכה

עוד טענה הגיונית היא הטענה לפיה משפחת דיפלודוקוסים יצאו לרעות בשדה. לפתע מבין השיחים קפצה על הגור שלהם להקת דיאנוניכוסים ואכלה אותו. ההורים של הדיפלודוכוס הצעיר מתו מצער . במהלך הסעודה החגיגית של הדיאנוניכוסים אחד מהם נחנק מעצם הצוואר של הדיפלודוקוס הצעיר- ומת. ראו חבריו של הדיאנוניכוס והצטערו והבינו מה הרגישו הוריו של הדיפלודוכס. החליטו הדיאנוניכוסים לכפר על עוונם ע"י זה שיטרפו אחד את השני, וכך טרפו אחד את השני עד שנותר רק דיאנוניכוס אחד. ראה הדיאנוניכוס הבודד שאין מי שיאכל אותו והתחיל לצעוק כמה הוא טעים. הטירנוזאורוס השכן שמע את הצעקות ואכל אותו! כמובן שהוא נשאר רעב אז הוא הלך לנשנש באיזה אנקילוזאורוס. לצערו של הטירנוזאורוס הטיפש אי אפשר ללעוס את השריון של האנקילוזאורוס, לכן הטירנוזאורוס נחנק ומת. האנקילוזאורוס שנשאר תקוע בגרון של הטירנוזאורוס מת לאחר שבוע מרעב. חברו הטוב של האנקילוזאורוס- הטריצ'רטופ, מת מבדידות. שמע את הסיפור חברם הטוב של האנקילוזאורוס והטרינצ'רטופ -הסטגוזאורוס ונכנס להיסטריה, הוא התחיל לרוץ כמו צפירתית מטורפת ולפתע דרך עליו ברכיוזאורוס. הסטגוזאורוס מת עקב המעיכה, והרכיוזאורוס שנדקר מלוחיות גבו של הסטגוזאורוס מת מאיבוד דם וזיהום ממאיר. ברגע שמתה כמות גדולה זו של דינוזאורים, שהיו צרכני חמצן גדולים, מתו כל שאר הדינוזאורים מעודף חמצן.כידוע כולנו עשויים מקולה (ראה ערך חומצה זרחתית) וגם הדינוזאורים היו עשויים קולה. אבל הדינוזאורים היו עשויים גם מנמלים שהוחדרו בעזרת חיצי הממלוקים החובזים לאויביהם - הכפכפים השקשוקים (בתוך הבטן התפתחו הנמלים לדינוזאורים ופוצצו את הבפנוכו של הכפכף).מכאן אפשר להבין שגם הנמלים היו עשויים קולה! ואם כן נשאלת השאלה ממה עשויות נמלים כתומות? מפאנטה!

על איינשטיין, תורת המיתרים והמימדים החבויים של העולם (תוספת שהוסרה מהערך חוצנים) עריכה

רפואה משלימה בעזרת חוצנים עריכה

ע"פ עדויות רבות, חוצנים רבים מתקיימים במימדים רבים מעבר ליכולת האדם לראותם בראיה פיזית. איינשטיין ציין בתורת המיתרים כי קיימים מימדים נוספים שעדיין המדע לא גילה אותם. ע"פ עדויות רבות בארץ ובעולם קיימים מרפאות אלטרנטיביות אשר המטפלים בהם "מתקשרים" בצורה טלפאטית עם אותם חוצנים אשר עוזרים למטופלים לרפא מחלות ובעיות ריגשיות. הנושא נבחן כבר מספר שנים וקיימים מטופלים רבים שבשיטה זו מצאו פתרון מלא או חלקי לבעיות הרפואיות שלהם.

צורת הטיפול נעשית ע"י טיפול במימד האנרגטי, החוצנים מטפלים במימד האנרגטי של המטופלים וכך מתמזג הגוף האנרגטי לגוף הפיזי. הדבר דומה לצורות ריפוי רבות במזרח הרחוק כגון רייקי, צ'י גונג וגם הילינג אנרגטי טקסט מודגש

 
קומקום

שיטת הקומקום היא שיטה מתמטית לפתרון בעייה או הוכחת משפט, על ידי הבאת המקרה או הבעייה הנוכחיים למקרה אחר שכבר נפתר. שיטה זו נפוצה מאוד, במיוחד בקרב מתמטיקאים, ולמעשה היא די מייחדת את עבודתם.

מקור השם הוא בבדיחה הידועה הבאה:

פיזיקאי ומתמטיקאי משתתפים בניסוי. הם נמצאים במבנה ובו 2 חדרים, בחדר אחד כיריים ובחדר השני קומקום עם מים. הבוחן מבקש מהם להרתיח מים בקומקום.
הפיזיקאי הולך לחדר השני, לוקח את הקומקום, שם אותו על הכיריים ומרתיח מים.
המתמטיקאי הולך לחדר השני, לוקח את הקומקום, שם אותו על הכיריים ומרתיח מים.
בשלב השני של הניסוי הקומקום והכיריים נמצאים באותו חדר. שוב הם מתבקשים להרתיח מים.
הפיזיקאי לוקח את הקומקום, שם אותו על הכיריים ומרתיח מים.
המתמטיקאי לוקח את הקומקום, שם אותו בחדר השני ומכריז: "וזו בעיה שכבר פתרנו."

יחידות מידה עריכה

"הדבר המשותף לאנשים בקטגוריה הזו לא רלוונטי במיוחד להם כאישים. הוא מעניין מהכיוון של יחידות המידה, אבל לא מהכיוון של האנשים. על כל אחד בנפרד זה רלוונטי להזכיר שעל שמו נקרא האוהם, מעלות צלזיוס, ואט, שניה וכו', אבל אין ממש קשר בין גאורג אוהם, אנדרס צלזיוס, ג'יימס ואט ואליזבת השניה"

(עמנואל, בדיון על אנשים שנקראה יחידת מידה על שמם).

מתוך הערך ברטאן עריכה

זה בגלל ההפניה מבריטני. דניאלשיחה 22:01, 20 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

אני מבקש להוריד את ערך זה, הוא פוגע.

מתוך הערך על אביב גפן עריכה

"ב-1991 הוקלט אלבומו הראשון, "זה רק אור הירח", עם להקת "התעויוט", שמלווה אותו עד היום. תקליט זה יצא בספטמבר 1992 ונמכר ב-200 עותקים בלבד באותה שנה, אך לימים נחשב אחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל. בשנות ה-90 נהג אביב להוריד את חולצתו ולצרוח."

תיאוריית קונספירציית הביסלי עריכה

ערך שנמחק זה עתה:

החומר ביסלי הוא חומר נדיר, שהוא בעצם תרכובת של טיטאניום, נתרן, פלדה, אלומיניום וחיטה. החומר נמצא בסוף שנות השישים, 1969 ליתר דיוק, עם נחיתתה של החללית "אפולו 11" על הירח. כאשר האסטרונאוט באז אולדרין מיד לאחר הצעדים הראשונים של אדם על אדמת הירח, החליט לבסס את השליטה האמריקנית בירח ובחלל - לאחר תקיעת הדגל האמריקני, הוא מחליט לפתוח חבילת "נשיקות" של "הרשי'ס". לאחר שגילה שהוא אינו יכול לאכול את החטיף דרך קסדת האסטרונאוט הוא משליך את עטיפת האלומיניום הקלאסית על אדמת הירח.

עטיפת החטיף נצמדת לרכב הנחיתה החללי בשל מנגנונים מגנטיים שונים בגוף החללית. בשלב הזה הכל נראה תמים, ולהשבת הצוות הביתה היה צריך רק לשגר את הקפסולה (שבה נמצא צוות האסטרונאוטים והיא מיועדת לנחות על כדוה"א בעזרת מצנחים). אך מה שרבים לא יודעים, הוא שלאחר שיגור קפסולת הצוות, סוכנות הביון האמריקאית ביחד עם סוכנות החלל האמריקאית מחליטות לרסק את רכב הנחיתה החללי על שדות חיטה בקנזס, במקום להשאיר אותו על אדמת הירח. (דבר שבסופו של דבר, תרם להתפתות תאוריית הקשר בנוגע לנחיתה האמריקאית על הירח מכיוון שאף טלסקופ לא ראה מעולם את רכב הנחיתה החללי עומד על אדמת הירח).

הסיבה לריסוק - פשוטה: התחממות גלובלית. האמריקאים מבינים שהתחממות גלובלית תגרום לעלייה בטמפרטורות במדינות השונות (ביניהן קובה), ולשינוי אקלימי משמעותי. עליית הטמפרטורות בקובה משמעותה אחת - הרוסים יבינו שקובה היא מקום חם ומגניב, ויחליטו להציב שם, שוב, בסיס טילים שיאיים על ארה"ב.

לאחר הריסוק, ועדת חקירה ממלכתית מגלה שנוצר חומר חדש שלא נראה כמותו לאנושות. החומר הוא תרכובת של פלדה, אלומיניום וטיטאניום (מרגליו של רכב הנחיתה), נתרן, שנותר מהאריחי הבידוד, וחיטה, משדות החיטה בקנזס. החומרים נמסו והגיעו לחומר מרתק, שאותו כינתה ועדת החקירה "ilsid". אך בסוף שנת 1969, האמריקאים מחליטים למסור את החומר הנדיר לידיים ישראליות, כהוקרה על הקמת תוכנית הגרעין ובטענה ש: "החומר ilsid הוא חומר שהולך טוב עם מונוסודיום-גלוטמט, שידוע כחומר נרקוטי. שמירת החומר בידיים אמריקאיות תאוות-מזון ושמנות בלי קשר, היא סכנה לציבור האמריקני".

עם הגעתו לארץ של החומר, קולפה המדבקה מהכלי שהכיל את החומר, ונשאר השם "bisli" שהוא "ilsid" בכתב מראה. לימים, יעבור החומר תהליך תרמו-כימי, שיהפוך אותו למוצר שכולנו אוהבים, במסווה שזהו מוצר העשוי מחיטה ותבלינים בלבד. ולא במקרה החטיף "ביסלי" הוצא בשנת 1970 בדיוק, כשנה לאחר הנחיתה על הירח ומציאת החומר הנדיר.

אל תחקו את ישו עריכה

  בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:11, 15 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

איך מנקים מסך של לפטופ? עריכה

איך מנקים מסך של מחשב נישא בלי לגרום לו נזק ובלי שיישארו "פסים"? אביעד המקורי 13:34, 13 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

להלן מתכון לניקוי מסך. מלמד כץ 15:09, 13 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אלוהים אדירים! כבר יותר פשוט לעשות איזון גלגלים לאוטו. אביעד המקורי 15:18, 13 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בימינו למי אין כוהל איזופרופילי בבית... משתמשים בו אפילו בהכנת חשיש. מלמד כץ 16:30, 13 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
שיטה אלטרנטיבית: מלא אמבטיה בתערובת של מים פושרים ואקונומיקה. השרה בתוכו את הלפטופ למשך 24 שעות. המסך יצא מבהיק, ובו זמנית טיפלת היטב בכמה בעיות נוספות - דואר זבל, טרדני מסנג'ר, התמכרות-ויקי ועוד. בהצלחה! מגיסטר 16:53, 13 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

פלדת זיון עריכה

"ו-483 קילומטר של פלדת זיון". לא כותבים במקרה פלדה מזויינת במקום? אולי? לא מבינה בזה, אבל זה נשמע לי יותר טוב. נעה 13:02, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הבטון הוא מזוין - הפלדה המשמשת לזיון היא "פלדת זיון" או "מוטות זיון מפלדה". בברכה, השמח בחלקו (-: 13:20, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אה טוב, מה שאתה אומר. נעה 13:58, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
שמב"ח, מה אמרתי לך??! :-) אביעד המקורי 15:43, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
P-: אכן אמרת. השמח בחלקו (-: 16:10, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מדברים על זיונים ולא קוראים לי? לא הבנתי את הבדיחה של אביעד והשמב"ח. ‏Harel‏ • שיחה 16:11, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מצטער, אני נמנע אבל מלהסביר בדיחות על זיונים... השמח בחלקו (-: 16:13, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הראל, די דערקלערונג זאָלסטו אין דער דיסקאשען פיידזש פון דעם שמח בחלקו געפינען. אביעד המקורי 16:52, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אכזו. א שיינע דאנק. דו ביסט א גוטער פראמער ייד. ‏Harel‏ • שיחה 16:54, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
香港國運同全貨運航班 宣傳同埋推廣科 על שניכם!!! השמח בחלקו (-: 16:57, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מסכימה עם השמב"ח!!! (אבל רק עם 4 המילים הראשונות, זה מספיק). עושים בדיחות על זיונים על חשבוני, הא?? נעה 18:00, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

ויקי-זין עריכה

 
ויקי-זין

גלשתי לי בויקי הגרמנית וראו מה מצאתי ויקי-זין. תחילה חשבתי שזה סתם פרוייקט מקומי בשפה הגרמנית, אבל מה שמצחיק הוא שיש אתר בינלאומי ב-www.wikizine.org הנושא שם לא שגרתי זה. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 14:14, 9 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

יש לציין שויקיזין הוא מגזין המסקר את פרויקטי קרן ויקימדיה העולמית. הוא משמש גם כאחלה מקור לחדשות החוץ בטילדה הרביעית. זהר דרוקמן - I♥Wiki16:38, 9 במרץ 2007 (IST)[תגובה]