פתיחת התפריט הראשי

זאב הרצוג (נולד בשנת 1941) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בתחום תקופת בית ראשון, ומאנשי הזרם המינימליסטי בארכאולוגיה.

זאב הרצוג
זאב הרצוג
לידה 1941 (בן 78 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט יוחנן אהרוני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
הרצוג וישראל פינקלשטיין פיתחו את התיקון הגדול בכרונולוגיה של תקופת הברזל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

זאב הרצוג היה תלמיד בולט של יוחנן אהרוני. הוא קיבל את התואר דוקטור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1977, ומשמש שם מאז מרצה לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום וראש המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר.

הרצוג חפר יחד עם יגאל ידין בתל חצור ותל מגידו, ויחד עם אהרוני בתל ערד, ותל באר שבע. לאחר מות אהרוני המשיך בחפירות בתל ערד ובתל באר שבע ולחקור אתרי התנחלות בבקעת באר שבע. הרצוג חקר את קשרי הגומלין שהיו אז בין אזור זה לבין קפריסין. על קשרים אלה מצביעים כלים מיובאים מקפריסין, שנמצאו בתל באר שבע, שככל הנראה היו קשורים עם עיר-המדינה כתיון שבקפריסין ( בשטחה של לרנקה של ימינו) ששיגשגה באותה עת. עדות נוספת הם מאות צלמיות שנמצאו באזור, להן ארבע רגליים של בעל חיים, ככל הנראה סוס, וגוף אנושי. השילוב בין ראש אנושי לגוף של סוס אינו אופייני ליהודה, אלא לתרבות שרווחה בעולם האגאי[1].

הרצוג ניהל חפירות בתל מיכל שליד הרצליה ובתל גריסה שעל גדות הירקון. בשנת 1997, לאחר יותר מעשרים שנה של הפסקה בחפירות ביפו העתיקה, חידש הרצוג את החפירות באתר. החפירות מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם החברה לפיתוח יפו העתיקה, התרכזו בקצה הדרומי של גן הפסגה, באזור המכונה "גן שער רעמסס". באזור זה נחשפה מצודת השלטון המצרי, שחלקים משער הכניסה שלה נחשפו בחפירות יעקב קפלן בשנים 1974-1956. מטרת המשלחת של הרצוג הייתה לחשוף את חלקיה הפנימיים של המצודה, ממערב לשער שנחשף בידי קפלן[2].

הרצוג וישראל פינקלשטיין פיתחו את התיקון הגדול בכרונולוגיה של תקופת הברזל, ובכך איחרו את כל מה שיוחס לממלכה המאוחדת במאה העשירית - למאה התשיעית. כתוצאה מכך הממלכה המאוחדת נותרה ללא ממצאים ארכאולוגים בשטח. "שערי שלמה" בתל גזר, תל מגידו, תל חצור התאחרו לימי רחבעם או מאוחר יותר. בשנת 2004, פרסם מאמר, יחד עם לילי זינגר אביץ, בו הציע שיטת תיארוך למערכת הכרונולוגית של תקופת הברזל בארץ ישראל, שאינה מתייחסת באופן בלעדי לתיארוך מוחלט של האתרים, אלא להגדרת השלבים השונים על פי שינויים תרבותיים שניתן לזהות באמצעות הממצא החומרי, בדגש על הממצא הקרמי. לפי תיארוך זה ו"תקופת הברזל 2" מתחלקת ל: תקופת הברזל 2א' (925-880/800 לפנה"ס), תקופת הברזל 2ב' (800-732/701 לפנה"ס), ותקופת הברזל 2ג' (732/701-538 לפנה"ס)[3].

בכתבה שהתפרסמה ב-29 באוקטובר 1999 בעיתון הארץ תחת הכותרת הפרובוקטיבית: "התנ"ך - אין ממצאים בשטח" גרם הרצוג התנגדות רבה כשפרש את משנתו הארכאולוגית: "קשה לקבל זאת, אבל לחוקרים ברור היום שעם ישראל לא שהה במצרים, לא נדד במדבר, לא כבש את הארץ במסע צבאי ולא הנחיל אותה לשנים-עשר שבטי ישראל. עוד יותר קשה לעכל את העובדה המתבררת, שהממלכה המאוחדת של דוד ושלמה, המתוארת במקרא כמעצמה אזורית, הייתה לכל היותר ממלכה שבטית קטנה. בנוסף לכך, צפויה אי נוחות לכל מי שיצטרך לחיות עם הידיעה כי ליהוה, אלהי ישראל, הייתה בת זוג, וכי הדת הישראלית הקדומה אימצה את המונותאיזם רק בשלהי תקופת המלוכה ולא על הר סיני"." דעתו, שהייתה קיצונית בשעתו ושהובעה בדרך פרובוקטיבית, הפכה בשנים האחרונות למרכזית יותר בארכאולוגיה המודרנית[4]. ב-19 באוקטובר 2017, פרסם העיתונאי ניר חסון מאמר המשך בו חזר לברר את הטיעונים של הרצוג בראי המחקר מאז, מסקנתו הייתה "שמה שהרצוג הציג ב-1999 נמצא כיום לא רחוק מהקונצנזוס המדעי וכי מרבית הארכאולוגים יסכימו עם קביעותיו יותר מאשר עם אמירות לפיהן הארכאולוגיה הצליחה להוכיח שהכתוב במקרא הוא אמת היסטורית"[5].

מפרסומיועריכה

ספרים:

מאמרים:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רז קלטר וזאב הרצוג: הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר שבע, קדמוניות חוברת 127 (2004)
  2. ^ לילי זינגר אביץ, החפירות המחודשות בתל יפו באתר רשות העתיקות
  3. ^ Herzog, Z. and Singer-Avitz, L. (2004). Redefining the Centre: the Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31: 209–244
  4. ^ התנ"ך. אין ממצאים בשטח, באתר הארץ, 29 באוקטובר 1999
  5. ^ ניר חסוןסלע קיומנו או אגדת ילדים: האם התנ"ך קרה באמת?, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017