ויקיפדיה

זיכרון טרום לידתי

זיכרון טרום לידתי, הנקרא גם זיכרון עוברי, חשוב לפיתוח הזיכרון בבני אדם. גורמים רבים עלולים לפגוע בזיכרון העובר ובתפקודיו, בעיקר פעולות שמבצעת האם. קיימות טכניקות מרובות זמינות לא רק כדי להדגים את קיומו של זיכרון עוברי אלא גם כדי למדוד אותו. זיכרון העובר עלול להיפגע ממחלות מסוימות של האם, עד כדי כך שחשיפה עלולה לפגוע לצמיתות בהתפתחות העובר ואף להוביל להפסקת ההיריון ולגרום להפלה של העובר. תזונת האם והימנעות מסמים, אלכוהול וסמים אחרים במהלך כל תשעת חודשי ההיריון (במיוחד בתקופה הקריטית שבה מתפתחת מערכת העצבים) חשובה להתפתחות העובר ומערכות הזיכרון שלו. השימוש בחומרים מסוימים עלול לגרום להשפעות ארוכות טווח על העובר שעלולות להימשך לאורך כל חייו. גם מצבה הנפשי של האם בתקופת ההיריון משפיע על העובר, במיוחד מצבי מתח ומצוקה.

רקע ופונקציות

עריכה
 
זיכרון עוברי הוא חלק בלתי נפרד מההתקשרות של אם-תינוק

יש עדויות לכך שזיכרון העובר מתחיל להתפתח בטרימסטר השני לאחר ההתעברות, בסביבות 30 שבועות לאחר ההתעברות.[1] זיכרון עוברי חשוב לזיהוי ההורים לאחר הלידה, ומקל על הקשר בין הילד להורים. אחד מסוגי הזיכרון החשובים ביותר הוא זה המאחסן מידע התורם לקשר בין התינוק לאם. צורת זיכרון זו חשובה לסוג של התפתחות המכונה היקשרות.[2] זיכרון עוברי הוא אפוא קריטי להישרדות העובר הן לפני הלידה (ברחם) והן לאחר הלידה כתינוק.

התפתחות

עריכה

מערכת העצבים המרכזית (CNS) והזיכרון בעובר מתפתחים מהאקטודרם בעקבות ההפריה באמצעות תהליך הנקרא היווצרות נירולה. האקטודרם הוא השכבה החיצונית ביותר של העובר. הדבר מתרחש לקראת סוף השבוע השלישי להריון ומסתיים עם תחילת ההתפתחות של הצינור העצבי, מבנה חשוב ומכריע בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית. מספר ראיות מצביעות על כך שהזיכרון אחראי למעשה להתפתחות ה-CNS במהלך היווצרות הנירולה. עם זאת, נדרש מחקר נוסף בנושא. זיכרון העובר והתפתחות המוח עלולים להיפגע כתוצאה ממספר מחלות של האם. אדמת, היפוקסיה תוך רחמית ותת-פעילות של בלוטת התריס הן חלק מהדוגמאות שנחקרו יותר. גם אלכוהול וחומרים אחרים, כמו סמים קשים, עלולים להשפיע על תהליך זה (ראו המשך המאמר).

פונקציות

עריכה

לאחר השלמת יצירת הנירולה והתפתחות מערכת העצבים, זיכרון העובר אחראי על מגוון משימות. אחד מתפקידיו העיקריים בשלב זה הוא לשלוט בנשימה של העובר. כמו כן, ביכולתו לשלוט בתנועת העיניים ובקואורדינציה במהלך כל תשעת חודשי ההתפתחות ברחם. קיימות עדויות לכך שאלו מתקיימות ברחם ומתבצעות באופן דומה כמו לאחר הלידה.

גם לימוד שפה אצל התינוק דורש זיכרון עוברי. כיום ידוע שקולה של האם נשמע בבירור מתוך הרחם ושהעובר יכול להבדיל בין צלילי דיבור, במיוחד פונמות (קטע צליל בודד) בדיבור. הדבר ניכר אצל התינוק עם היוולדו, והוא מגלה סימנים רבים של הבנת שפה. כמו כן, הוכח כי תינוקות מעדיפים את שפת האם של אמם לאחר שנחשפו אליה ברחם.[3]

במספר מחקרים הסתבר כי התינוק זוכר גם שירים שהאם שרה לו בהיותו ברחם ומגיב אליהם לאחר הלידה. כשהאם שרה לעובר שיר אחד באופן תכוף, שיר זה בדיוק היה מרגיע אותו כבמטה קסם לאחר הלידה.[4][5] באופן דומה הגיב התינוק לסיפור חוזר ששמע בעודו ברחם.[6]

קיימות גם הוכחות לכך שהתינוק, כשהוא נולד, מעדיף את ריחה וקולה של אמו משום שהוא זוכר זאת מהרחם.[7] הזיכרון הוא קריטי לתהליך הזיהוי המתרחש אצל האם והתינוק באמצעות ההנקה. חלב אם מכיל חומרים שהתינוק מזהה משום שנחשף אליהם דרך מי השפיר. מכיוון שהתינוק כה תלוי באם, לתזונה האימהית יש גם תפקיד גדול בפיתוח תפקוד מוחי בריא של התינוק; כולל פונקציית הזיכרון, שהתינוק אינו יכול לחיות בלעדיה. לפיכך, זיכרון העובר הוא קריטי להישרדות ולהתפתחות בריאה של התינוק לפני ואחרי הלידה. רבות מהפונקציות הללו נמדדות באמצעות שיטות כמו התניה קלאסית, הביטואציה (התרגלות) ולמידה באמצעות חשיפה, שהן הפופולריות ביותר.[2]

שיטות מדידה

עריכה

יש שלוש פרדיגמות המשמשות לחקר הלמידה והזיכרון של העובר: התניה קלאסית, התרגלות ולמידה באמצעות חשיפה.[8]

התניה קלאסית

עריכה

התניה קלאסית היא חיבור של גירוי מותנה (CS) (כגון רטט) לגירוי לא מותנה (US) (כגון רעש חזק) באופן המעורר תגובה מותנית (CR) (אגיטציה). בהתאמה זו, הרטט יוצג מיד ולאחריו רעש חזק. בתחילה, הצגת הרעש החזק (US) תגרום לתגובה הבלתי מותנית (UR) (ערבול טבעי) ללא התניה קלאסית מוקדמת. עם זאת, הזיווג המתמשך של הרעש החזק (US) עם הרטט (CS) הופך את התגובה הבלתי מותנית (UR) לתגובה מותנית (CR), והעובר לומד שהצגת הרטט תגרור אחריה רעש חזק. בסופו של דבר, העובר יגיב לרטט (CS) מבלי להיחשף לרעש החזק (US); זהו סימן לכך שהתרחשה התניה. התניה הוכחה רק ב-12–15 זיווגים של הרטט (CS) עם הרעש החזק (US) בעוברים כבר בשבוע ה-32 להריון.[8] מחקר אחר שיחזר ממצאים אלה.[2]

הִתרַגְלוּת

עריכה
 
עדויות מראות שילודים בתקופת היילוד, כמו בתמונה שלעיל, רגילים לגירויים שמיעתיים שהם חוו בעודם עוברים.

תוצאות ממחקר אחר שנערך לאחרונה מצביעות על כך שעוברים הצליחו לבנות זיכרונות לטווח קצר וארוך כאחד.[9] מסקנה זו נגזרה מהעובדה ששיעורי ההתרגלות (מספר הגירויים הדרושים להרגל) היו גבוהים יותר אצל תינוקות לאחר הלידה שלא נחשפו בעבר לגירוי עוברי בהשוואה לאלו שכן נחשפו. כך הוכח שזיכרון של הגירוי בשלב העוברות מועבר לשלב שלאחר הלידה.

למידה באמצעות חשיפה

עריכה

שיטת הניסוי האחרונה המשמשת לחקירת הלמידה והזיכרון אצל העובר היא למידה באמצעות חשיפה. שיטה זו מאפשרת לנסיין שליטה רבה על הצגת הגירוי בבדיקות הבאות.[2] בלמידה באמצעות חשיפה מציגים לעובר שוב ושוב גירוי בעודו ברחם, כגון מנגינת פתיחה של תוכנית טלוויזיה, ולאחר מכן בודקים אם קיים זיהוי (למידה) של מנגינה זו לאחר הלידה. בניסוי אחד נחשפו עוברים למנגינת הפתיחה של תוכנית הטלוויזיה "שכנים" בעודם ברחם.[10] במצב הראשון של הניסוי, המנגינה הושמעה לאחר הלידה ליילודים בני 2–4 ימים שנחשפו למנגינה בעודם ברחם. עם שמיעת המנגינה, יילודים אלו הראו שינויים פיזיולוגיים, כגון ירידה בקצב הלב. שינוי זה לא התרחש ביחס למנגינות לא מוכרות, או ליילודים שלא נחשפו למנגינה זו ברחם; מכאן שהיילודים למדו את המנגינה בעודם ברחם. זיהוי המנגינה היה חזק 2–4 ימים לאחר הלידה, אך פחת לאחר 21 יום ללא חשיפה חוזרת.[10]

השלכות

עריכה

בסך הכול, מחקרים מצביעים על יכולת למידה וזיכרון עובריים באמצעות התניה קלאסית, התרגלות ולמידה באמצעות חשיפה, וכי ניתן למדוד את רמת הזיכרון. חשוב לציין שתקופות מסוימות בהתפתחות העובר מאפשרות יכולות למידה וזיכרון שונות, ויש לקחת זאת בחשבון כשקובעים שקיים זיכרון עוברי. גירויים שמיעתיים המוצגים ברחם יכולים להישמר וניתנים לזיהוי בימים שלאחר הלידה, והלמידה היא ספציפית לגירויים שמיעתיים מוכרים.[11][12] מדידת למידה וזיכרון בעובר נדונות רק במונחים של הריונות בריאים; אך יש לציין כי גורמים רבים משפיעים על תהליכים עדינים אלה, כגון מצבי מחלה.

מחלות המשפיעות על זיכרון העובר

עריכה

מחקרים רבים הראו שמחלות אנדוקריניות,, נוירולוגיות ומחלות אחרות של האם או האב עלולות להשפיע לרעה על התפתחות העובר.[13] רוב המחקר שנערך בנוגע להתפתחות המוח של העובר, וכתוצאה מכך הזיכרון שלו לאחר הלידה, התמקד במצב אחד ובשתי מחלות עיקריות: היפוקסיה תוך-רחמית, תת-פעילות של בלוטת התריס ואדמת.

היפוקסיה תוך-רחמית

עריכה
 
האונה הקדמית (מודגשת באדום) היא חלק במוח העובר שעלול להיות מושפע לרעה מירידה ברמות חמצן עקב היפוקסיה תוך-רחמית.

היפוקסיה תוך-רחמית היא מצב הנגרם מרמות חמצן נמוכות המגיעות לעובר במהלך ההיריון, עם השפעות מזיקות על התפתחות מערכת העצבים המרכזית שלו (CNS).[14] במקרים רבים, היפוקסיה תוך-רחמית גורמת למות העובר. מערכת העצבים המרכזית חיונית לתקשורת ולהעברת תגובה בין המוח לשאר חלקי הגוף באורגניזם. חוסר תפקוד במערכת זו גורם לפגיעות שונות, כמו פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ופגיעה ביכולת הקשב, וכתוצאה מכך נפגעת היכולת לפענח או לקודד מידע וליצור זיכרונות.[15] כמו כן, התגלה כי רמות נמוכות עוד יותר של חמצן המגיעות לעובר המתפתח עלולות להפחית את כמות החומר האפור המיוצר במוחו[16] ולהגדיל את כמות הסולקל (הכוונה לסולקוס: סדק בפני השטח של המוח) בנוזל המוחי (CSF); במיוחד באונה המצחית ובאונה הטמפורלית, שהם מרכזי זיכרון חיוניים.[17] לאחרונה נקשרה תופעה זו גם לסכיזופרניה (הפרעת נפש המשפיעה על תהליכי חשיבה). החומר האפור הוא מרכיב חשוב של מערכת העצבים המרכזית וקשור לשליטה בשרירים, תפיסות חושיות, זיכרון, רגשות ודיבור.

תת-פעילות של בלוטת התריס

עריכה

תת-פעילות של בלוטת התריס היא מחלה שעלולות להיות לה השפעות קשות על התפתחות המוח בעובר. בעיות אלו נגרמות לרוב על ידי "מעבר" מהאם או מרעלן עצבי חיצוני הגורם לפגיעה ביכולת הקוגניטיבית, ובמקרים קיצוניים לפיגור שכלי.[18]

תת-פעילות של בלוטת התריס נגרמת בדרך כלל כתוצאה ממחסור ביוד המוביל לייצור מופחת של הורמוני בלוטת התריס, או בלוטת תריס לא מפותחת עם השפעות דומות.[14] שחרור הורמון בלוטת התריס מווסת על ידי הורמון מעורר הנקרא תירוטרופין (TSH) באדם המתפקד באופן נורמלי. במקרים חריגים, כאשר יש רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס, רמות ה-TSH עולות כדי לפצות על כך, ולכן רופאים וחוקרים בתחום הרפואה יכולים למדוד את רמות ה-TSH כדי לחזות תת-פעילות של בלוטת התריס.[19] לרמות מופחתות של הורמוני בלוטת התריס יש השלכות פיזיות וקוגניטיביות רבות על העובר לאחר שהתפתח במלואו. עקב סיבות אתיות, רוב המחקרים בוצעו על חולדות ויונקים אחרים. עם זאת, במוח היפותירואיד של חולדה נמצאו מומים רבים: מיאלין מופחת של נוירונים ב-CNS, מחסור של נוירונים בקליפת המוח, קליפת הראייה וקליפת השמיעה, ההיפוקמפוס והמוח הקטן, הקשורים ללמידה כללית ולרכישת מיומנויות מוטוריות.[20]

אַדֶמֶת

עריכה

אדמת, שם נרדף לחצבת גרמנית, היא מחלת ילדים הנגרמת על ידי וירוס בעל אותו שם והיא מדבקת מאוד. נלחמים בה לעיתים קרובות באמצעות אמצעי מניעה, בדרך כלל באמצעות חיסון. אצל ילדים ומבוגרים ניתן למנוע את המחלה בקלות יחסית באמצעות חיסון, אך אם העובר נחשף לנגיף, במיוחד במהלך השליש הראשון (שלושת החודשים הראשונים) להיריון, עלולות להיות לכך השלכות שליליות רבות.

תזונה וזיכרון של העובר

עריכה

לתזונת העובר יש השלכות הן על התפתחות המוח לטווח קצר והן לטווח ארוך. מסיבות אתיות, מחקרים שעלולים לגרום לירידה בתפקוד הגופני או לנזק קצר/ארוך, מתבצעים לרוב על בעלי חיים לפני שהם נחשבים בטוחים לניסויים בבני אדם.

יש שני שלבים בהתפתחות המוח של מכרסמים שבמהלכם טיפול בנוירוטרנסמיטר כולין מוביל לשיפור לכל החיים של הזיכרון המרחבי.

 
כולין, נוירוטרנסמיטר חשוב לזיכרון המרחבי

השלב הראשון הוא בין 12–17 ימים להתפתחות העובר, והשני בין 16 ל-30 ימים לאחר לידת החולדה. חולדות תינוקות של אימהות שניזונו מתזונה חסרת כולין במהלך שני שלבים אלה סובלים מתפקוד לקוי של הזיכרון יותר מחולדות תינוקות של אימהות שקיבלו כולין. כאשר הוא ניתן בתקופות קריטיות אלו, הכולין גורם לשיפור משמעותי בביצועי הזיכרון כשהחולדות מאומנות במבוך. אפילו בחולדות מבוגרות נמשכים שינויים אלה בזיכרון וניתן להשתמש בהם כדי לזהות בקלות אילו חולדות נולדו לאימהות שקיבלו מספיק כולין. נראה שתוספת כולין מפחיתה את המהירות שבה הזיכרון מידרדר עם הגיל. כולין לפני הריון קשור גם לשינויים בלידה, מוות והגירה של תאים בהיפוקמפוס במהלך התפתחות החולדות התינוקות ברחם. כולין קשור גם למיקום ולצורה השונים של נוירונים המעורבים באחסון הזיכרון במוח.[21]

במחקר אחר שעשה שימוש בחולדות, נמצא שגודל ההיפוקמפוס (האזור המרכזי בתפקוד הזיכרון) הושפע מתת-תזונה של חלבון. ליתר דיוק, נראה היה שרק אזור CA1 של ההיפוקמפוס הפגין ירידה משמעותית בגודל. אזור זה של ההיפוקמפוס היה קטן ב-20% בצאצאים של אימהות שניזונו מתזונה חסרת חלבון בהיריון. מכיוון שהאזור בהיפוקמפוס המושפע מתת-תזונה של חלבון הוא ספציפי, תפקוד ההיפוקמפוס הכללי אינו נפגע, אלא רק התפקוד שנראה כקשור ל-CA1. חולדות עם CA1 בנפח מצומצם גילו ביצועים גרועים במשימות הדורשות עיכוב התנהגותי ותזמון תגובה מדויק.[22]

מכיוון ששני מחקרים אלה נערכו רק על חולדות, עדיין לא ידוע בוודאות אם אותן השפעות של כולין יתגלו בבני אדם. דרוש מחקר נוסף בתחום זה.

השפעות החשיפה לתרופות לפני הלידה על הזיכרון לטווח ארוך

עריכה
 
מתאמפטמין גבישי הוא דוגמה לסם שעלולות להיות לו השלכות שליליות חמורות על התפתחות הזיכרון של העובר אם משתמשים בו במהלך ההיריון.

בדומה לתזונה, תרופות הנצרכות על ידי האם במהלך ההיריון עלולות להשפיע על התפתחות המוח של העובר. מחקר נרחב עוסק בהשפעות המזיקות של שימוש בסמים לפני הלידה, וכיצד בדיוק פוגע שימוש זה בתפקוד זיכרון הילד בעתיד. המחקר התמקד במגוון סמים, בעיקר אלכוהול, קוקאין, הרואין ומתאמפטמין.

קטגוריית ההיריון

עריכה

רוב התרופות מסווגות על ידי מינהל המזון והתרופות לקטגוריית סיכון בהריון, שכוללת הערכה רשמית של הסיכונים לעובר שטומן בחובו השימוש בסמים על ידי האם. הרמות של קטגוריית הסיכון בהיריון (מהמסוכנת פחות למסוכנת ביותר) הן A, B, C, D ו-X והן מתוארות כך:[23]

  • קטגוריה A: "מחקרים נאותים ומבוקרים היטב לא הצליחו להוכיח סיכון לעובר בשליש הראשון של ההיריון (ואין עדות לסיכון בשלישים הבאים)."
  • קטגוריה B: "מחקרי רבייה של בעלי חיים לא הצליחו להוכיח סיכון לעובר ואין מחקרים נאותים ומבוקרים בנשים הרות."
  • קטגוריה C: "מחקרי רבייה של בעלי חיים הראו השפעה שלילית על העובר ואין מחקרים נאותים ומבוקרים היטב בבני אדם, אך יתרונות פוטנציאליים עשויים להצדיק שימוש בתרופה בנשים הרות למרות הסיכונים הפוטנציאליים."
  • קטגוריה D: "קיימות עדויות חיוביות לסיכון לעוברים אנושיים המבוססים על נתוני תגובה שלילית מניסיון מחקרי או ניסיון שיווקי או מחקרים בבני אדם, אך יתרונות פוטנציאליים עשויים להצדיק שימוש בתרופה בנשים הרות למרות הסיכונים הפוטנציאליים."
  • קטגוריה X: "מחקרים בבעלי חיים או בני אדם הוכיחו חריגות עובריות ו/או קיימות עדויות חיוביות לסיכון לעוברים אנושיים המבוססות על נתוני תגובות לוואי מניסיון מחקרי או ניסיון שיווקי, והסיכונים הכרוכים בשימוש בתרופה בנשים בהריון עולים בבירור על יתרונותיה."

משקאות אלכוהוליים

עריכה
 
משקאות אלכוהוליים הם הסם המזיק הנפוץ ביותר, וכוללים בירה, יין ומשקאות חריפים אחרים.

משקאות אלכוהוליים הם הסם הנפוץ ביותר, ומסיבה זו, רוב המחקרים על שימוש בסמים לפני הלידה התמקדו בו. אלה מראים שלחשיפה לפני הלידה למשקאות אלכוהוליים עלולות להיות השלכות שליליות רבות, והיא קשורה באופן משמעותי לבעיות זיכרון, בעיות קשב וירידה בתפקוד הקוגניטיבי (תהליכים נפשיים המעורבים בזיכרון, תפיסה, חשיבה וכו') אצל הצאצאים בהמשך החיים. כמו כן, הדבר עלול להוביל להתפתחות של בעיות הקשורות למשקאות אלכוהוליים בשנים מאוחרות יותר, כגון התמכרות.

אחד המחקרים השווה נתונים על צריכת אלכוהול של האם במהלך ההיריון לתצפיות שנאספו על הצאצאים שנים רבות לאחר הלידה.[24] רמות השתייה האלכוהולית של האם באמצע ההיריון נמדדו באמצעות מדדי דיווח עצמי (שאלון). במחקר אורך זה (מחקר שמודד שינויים של המשתתפים לאורך זמן באמצעות מדדים חוזרים), הצאצאים דיווחו גם על הרגלי השתייה שלהם בגיל 21, והשלימו את סולם התלות באלכוהול (שאלון לדיווח עצמי).[25] התוצאות העלו כי קיים מתאם מובהק בין חשיפה לאלכוהול לפני הלידה לבין נוכחות של בעיות אלכוהול מסוכנות בגיל 21.

אחד הפריטים בסולם התלות באלכוהול הקשורים בצורה החיובית ביותר לחשיפה לאלכוהול לפני הלידה הוא "רגעי שכחה". רגעי שכחה הן אמנזיה הקשורה לאלכוהול, המתרחשת כאשר הזיכרון לטווח ארוך נפגע במהלך שתייה. תדירות רגעי השכחה בקרב צעירים בזמן שתייה קשורה קשר הדוק לחשיפה לאלכוהול לפני הלידה: אלה שנחשפו לאלכוהול כעוברים פגיעים יותר לרגעי שכחה כמבוגרים. חשיפה לאלכוהול לפני הלידה עלולה גם להוביל לירידה במיומנויות של פתרון בעיות ו/או לליקויי קשב. הפרעות קשב גורמות לחוסר יכולת לשמור על מיקוד במשימה אחת במשך זמן רב, ונטייה להסחות דעת.[24]

מחקר אחר בדק את הקשר בין חשיפה לאלכוהול לפני הלידה וביצועי תפקוד ניהולי באמצעות מספר בדיקות.[26] תפקודים ניהוליים הם קבוצה של תהליכים שמטרתם ויסות תפקודים מוחיים בסיסיים יותר, כגון זיכרון, מיומנויות מוטוריות וקשב. מטופלים שנחשפו לפני הלידה לאלכוהול מראים ירידה ביכולת להחזיק ולתפעל מידע בזיכרון העבודה (מערכת הזיכרון המשמשת לזכור דברים במהלך משימות מורכבות). לסובלים מתסמונת אלכוהול עוברית (FAS) והשפעות אלכוהול עובריות (FAE) (פגמים הנגרמים כתוצאה מצריכת אלכוהול של האם במהלך ההיריון), יש כישורי פתרון בעיות גרועים בהשוואה למשתתפי קבוצת הביקורת (למשתתפים שאין להם FAS או FAE). מבחני הזיכרון ששימשו להערכת המשתתפים במחקר זה כללו את המבחנים הבאים:

  • מבחן טריגרמות עיצורים (CTT) - מדד של זיכרון עבודה. המשתתף מנסה לזכור שלושה עיצורים בזמן שהוא סופר לאחור בדילוגים של שלושה מספרים תוך כדי עיכובים שונים.
  • טווח ספרות - מדד נוסף של זיכרון עבודה. המשתתף מקבל קבוצה של מספרים ומתבקש לספור כמה שיותר אחריהם.
  • מבחן למידה מילולית בקליפורניה (CVLT) - מבחנים על רשימות שנלמדות במשך ניסויים חוזרים.

חשיפה לאלכוהול לפני הלידה משפיעה ישירות על היכולת לעבור בין משימות, לשמור על קשב וכן לשמור ולתפעל מידע בזיכרון העבודה למרות הסחות דעת. לכן, כמעט בכל המקרים במחקר זה, חולים עם תסמונת אלכוהול עוברית או השפעות אלכוהול עובריות גילו ביצועים נחותים בבדיקות בהשוואה לקבוצת הביקורת. דפוסים מראים שהשפעות החשיפה לאלכוהול לפני הלידה על הזיכרון לטווח ארוך מתבטאות הן במישרין והן בעקיפין במנת משכל נמוכה יותר.

קוֹקָאִין

עריכה
 
קוֹקָאִין

קוקאין הוא ממריץ ממכר, ולמרות שאין בסיס מחקר אקדמי בדומה לאלכוהול, יש מספר לא מבוטל של מחקרים שמראים השפעות שליליות על ביצועי הזיכרון לאחר חשיפה לפני הלידה. רמת הקוקאין בקטגוריית ההיריון היא C, כמתואר לעיל.

חשיפה לפני הלידה לקוקאין נקשרה גם לירידה בתפקוד הקוגניטיבי בילדים בגיל בית ספר, כולל ציונים נמוכים יותר בהערכות זיכרון לטווח קצר. אחד המחקרים בדק את ההשפעות של חשיפה לקוקאין לפני הלידה, בין היתר, על היכולת הקוגניטיבית אצל ילדים.[27] מבחן Stanford-Binet IV, שהוא מבחן מנת משכל (IQ), ניתן לילדים שנחשפו לקוקאין ברחם (לפני הלידה) וכן לקבוצת ביקורת של ילדים (שלא נחשפו לקוקאין ברחם). בסך הכול, ילדים שנחשפו לקוקאין במהלך ההיריון קיבלו ציונים נמוכים יותר בסולם הזיכרון לטווח קצר מאשר ילדים שלא נחשפו לאלכוהול בכל הגילאים, במיוחד בנים. חשיפה לקוקאין גם ניבאה ציוני IQ נמוכים יותר באופן כללי.[28] חשיפת צאצאים לפני הלידה לקוקאין עלולה לגרום נזק בלתי הפיך ולהגביר את הסיכונים ההתפתחותיים.[28]

סקירה של 42 מחקרי מעקב על ילדים שנחשפו לסמים לפני הלידה מעלה שקוקאין משפיע על התחומים הנוגעים לבעיות התנהגות, קשב, שפה וקוגניציה אצל ילדים שנבדקו בין גילאי 4 ל-13. באופן ספציפי, זיכרון לטווח קצר, זיכרון מרחבי חזותי לטווח קצר (זיכרון לטווח קצר של מידע חזותי) וזיכרון עבודה הושפעו לרעה במספר מחקרים.[29]

הֵרוֹאִין

עריכה

המחקר על חשיפה לפני הלידה לאופיאטים, כגון הרואין, מצומצם יותר. למרות זאת, הרואין נמצא ברמת סיכון הריון X, הדירוג הגבוה ביותר. אחד המחקרים הציע שילדים שנחשפו להרואין טרום לידה הפגינו ביצועים גרועים יותר בתת-סולמות הזיכרון של מאזני מקארתי. במילים אחרות, בני נוער שנחשפו לפני הלידה להרואין הצליחו פחות במשימות קוגניטיביות כלליות, כולל אלו הקשורות לזיכרון.[29]

מתאמפטמין

עריכה
 
ההיפוקמפוס (אדום), שהוא חיוני לקשב ולזיכרון מילולי, הוכח כמופחת בחולים עם חשיפה למתאמפטמין לפני הלידה.

מתאמפטמין הוא ממריץ נוסף שהוכח כנושא השפעות שליליות על צאצאיה של אישה בהריון, ונחשב לתרופה מקטגוריית הסיכון בהריון ברמה C. אחד המחקרים ניסה לקבוע את ההשפעות הנוירוטוקסיות (פגיעה בתאי עצב) של חשיפה למתאמפטמין לפני הלידה על התפתחות המוח, כמו גם על תפקוד קוגניטיבי. ילדים שנחשפו למתאמפטמין ברחם קיבלו ציון נמוך יותר במדדים מרכזיים של ביצועי זיכרון, כולל קשב, זיכרון מילולי וזיכרון מרחבי לטווח ארוך.

הגודל המופחת של מבני המוח הקשורים לזיכרון ולקשב צוין גם באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI), תהליך המשמש להפקת תמונות של המוח לצורך תצפית.[30] לדוגמה, לאלו שנחשפו למתאמפטמין לפני הלידה היה, בממוצע, היפוקמפוס קטן יותר מאשר למשתתפי קבוצת הביקורת. נמצא מתאם בין צמצום זה בגודל לבין קשב מתמשך גרוע יותר (ירידה ביכולת להתמקד במשימה בודדת למשך פרק זמן מסוים) ועיכוב בזיכרון מילולי (זיכרון של מילים שנקראו או נשמעו). המסקנה ממחקר זה היא שחשיפה למתאמפטמין לפני הלידה עלולה להיות לפגוע במוח העובר המתפתח.[31]

השפעות מתח, מצוקה ומצבים נפשיים אחרים

עריכה

לא רק מצבים גופניים ומחלות משפיעים על זיכרון העובר. ב-50 השנים האחרונות התפתח תחום אינטר-דיספלינרי שחוקר את התפיסה הרגשית של העובר ואת השפעותיה על הזיכרון, החשיבה וההתנהגות שלו לאחר מכן במשך החיים. תחום זה מחולק לשניים: הפסיכולוגיה הפּרֶה-נטאלית – מרגע היווצרות העובר עד תחילת הצירים, והפסיכולוגיה הפּרִי-נטאלית – מתחילת תהליך הלידה עד שהתינוק יוצא לעולם.

אחד החוקרים בתחום מייחס חשיבות רבה למתרחש בתקופת העוברות. לטענתו, מצוקה של האם ההרה יכולה להשפיע לטווח הרחוק על הילד ועלולה לגרום להתפתחות דיכאון, אוטיזם, הפרעות בהתפתחות המנטלית והמוטורית, היפראקטיביות, ליקויי למידה, סימפטומים פסיכוסומטיים ונטייה לאלימות ולתוקפנות.

לדוגמה, הריון לא רצוי משפיע על יכולת העובר לפתח מנגנון עמידות והישרדות. הסיכוי של עוברים שהם תוצאה של הריון לא רצוי למות תוך 28 יום מרגע ההתעברות גדול פי 2.5 יותר מעוברים שהם תוצאה של הריון רצוי. יש יותר הפלות ספונטניות בהריונות לא רצויים מאשר ברצויים.[3]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • ורני, ת., ד"ר קלי, ג'., החיים המסתוריים של התינוק טרם לידתו, זמורה ביתן, תל אביב, 1983

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Springen K (2010). "Fetal Recall?—Memory in Utero". Scientific American Mind. 21 (1): 15. doi:10.1038/scientificamericanmind0110-15a.
  2. ^ 1 2 3 4 Hepper PG (באוקטובר 1996). "Fetal memory: does it exist? What does it do?". Acta Paediatrica. 416: 16–20. doi:10.1111/j.1651-2227.1996.tb14272.x. PMID 8997443. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 ר.ר., זיכרונות מהרחם, באתר הגיל הרך, ‏2011-02-07
  4. ^ A. B. Makar, K. E. McMartin, M. Palese, T. R. Tephly, Formate assay in body fluids: application in methanol poisoning, Biochemical Medicine 13, 1975-06, עמ' 117–126 doi: 10.1016/0006-2944(75)90147-7
  5. ^ קלי וורנר, החיים המסתוריים של התינוק טרם לידתו, תל אביב: זמורה ביתן, 1983
  6. ^ Anthony J. DeCasper, Melanie J. Spence, Prenatal maternal speech influences newborns' perception of speech sounds, Infant Behavior and Development 9, 1986-04, עמ' 133–150 doi: 10.1016/0163-6383(86)90025-1
  7. ^ תינוקות ברחם שומעים וזוכרים יותר משדמיינתם, באתר Infomed
  8. ^ 1 2 Spelt DK (ביוני 1948). "The conditioning of the human fetus in utero". Journal of Experimental Psychology. 38 (3): 338–346. doi:10.1037/h0059632. PMID 18865236. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Gonzalez-Gonzalez NL, Suarez MN, Perez-Piñero B, Armas H, Domenech E, Bartha JL (2006). "Persistence of fetal memory into neonatal life". Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica. 85 (10): 1160–1164. doi:10.1080/00016340600855854. PMID 17068673.
  10. ^ 1 2 Hepper PG (ביוני 1988). "Fetal "soap" addiction". Lancet. 1 (8598): 1347–1348. doi:10.1016/S0140-6736(88)92170-8. PMID 2897602. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Naidoo N (1988). "Fetal 'soap' addiction". The Lancet. 332 (8604): 223. doi:10.1016/S0140-6736(88)92329-X.
  12. ^ Wilkin PE (1993). "Prenatal and postnatal responses to music and sound stimuli". In Blum T (ed.). Prenatal perception learning and bonding. Berlin: Leonardo.תבנית:Page needed
  13. ^ Benitz W, Stevenson D, Sunshine P (2003). Fetal and Neonatal Brain Injury: Mechanisms, Management and the Risks of Practice (3rd ed.). Cambridge: Cambridge University Press.תבנית:Page needed
  14. ^ 1 2 "Human Diseases and Conditions: Birth Defects and Brain Development". Human Diseases and Conditions. Advameg. 2011.
  15. ^ Tolsa CB, Zimine S, Warfield SK, Freschi M, Sancho Rossignol A, Lazeyras F, et al. (ביולי 2004). "Early alteration of structural and functional brain development in premature infants born with intrauterine growth restriction". Pediatric Research. 56 (1): 132–138. doi:10.1203/01.PDR.0000128983.54614.7E. PMID 15128927. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Cannon TD, van Erp TG, Rosso IM, Huttunen M, Lönnqvist J, Pirkola T, et al. (בינואר 2002). "Fetal hypoxia and structural brain abnormalities in schizophrenic patients, their siblings, and controls". Archives of General Psychiatry. 59 (1): 35–41. doi:10.1001/archpsyc.59.1.35. PMID 11779280. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Molina V, Reig S, Sanz J, Benito C, Pascau J, Collazos F, et al. (בדצמבר 2002). "Association between relative temporal and prefrontal sulcal cerebrospinal fluid and illness duration in schizophrenia". Schizophrenia Research. 58 (2–3): 305–312. doi:10.1016/S0920-9964(02)00166-4. PMID 12409171. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Porterfield SP (ביוני 2000). "Thyroidal dysfunction and environmental chemicals--potential impact on brain development". Environmental Health Perspectives. 108 (Suppl 3): 433–438. doi:10.2307/3454533. JSTOR 3454533. PMC 1637839. PMID 10852841. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Casey BM, Dashe JS, Wells CE, McIntire DD, Byrd W, Leveno KJ, Cunningham FG (בפברואר 2005). "Subclinical hypothyroidism and pregnancy outcomes". Obstetrics and Gynecology. 105 (2): 239–245. doi:10.1097/01.AOG.0000152345.99421.22. PMID 15684146. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Oppenheimer JH, Schwartz HL (באוגוסט 1997). "Molecular basis of thyroid hormone-dependent brain development". Endocrine Reviews. 18 (4): 462–475. doi:10.1210/edrv.18.4.0309. PMID 9267760. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Zeisel SH (באוקטובר 2000). "Choline: needed for normal development of memory". Journal of the American College of Nutrition. 19 (5 Suppl): 528S–531S. doi:10.1080/07315724.2000.10718976. PMID 11023003. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Lister JP, Blatt GJ, DeBassio WA, Kemper TL, Tonkiss J, Galler JR, Rosene DL (2005). "Effect of prenatal protein malnutrition on numbers of neurons in the principal cell layers of the adult rat hippocampal formation". Hippocampus. 15 (3): 393–403. doi:10.1002/hipo.20065. PMID 15669101.
  23. ^ FDA Pregnancy Categories (אורכב 14.12.2010 בארכיון Wayback Machine)
  24. ^ 1 2 Baer JS, Sampson PD, Barr HM, Connor PD, Streissguth AP (באפריל 2003). "A 21-year longitudinal analysis of the effects of prenatal alcohol exposure on young adult drinking". Archives of General Psychiatry. 60 (4): 377–385. doi:10.1001/archpsyc.60.4.377. PMID 12695315. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Allen JP, Wilson VB, eds. (2003). "Alcohol Dependence Scale" (PDF). Assessing Alcohol Problems: A Guide for Clinicians and Researchers (2nd ed.). National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism. pp. 282–4. OCLC 680815704.
  26. ^ Connor PD, Sampson PD, Bookstein FL, Barr HM, Streissguth AP (2000). "Direct and indirect effects of prenatal alcohol damage on executive function". Developmental Neuropsychology. 18 (3): 331–354. doi:10.1207/S1532694204Connor. PMID 11385829.
  27. ^ Bennett DS, Bendersky M, Lewis M (ביולי 2008). "Children's cognitive ability from 4 to 9 years old as a function of prenatal cocaine exposure, environmental risk, and maternal verbal intelligence". Developmental Psychology. 44 (4): 919–928. doi:10.1037/0012-1649.44.4.919. PMC 2556289. PMID 18605824. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 Martin MM, Graham DL, McCarthy DM, Bhide PG, Stanwood GD (ביוני 2016). "Cocaine-induced neurodevelopmental deficits and underlying mechanisms". Birth Defects Research. Part C, Embryo Today. 108 (2): 147–173. doi:10.1002/bdrc.21132. PMC 5538582. PMID 27345015. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 Lester BM, Lagasse LL (באפריל 2010). "Children of addicted women". Journal of Addictive Diseases. 29 (2): 259–276. doi:10.1080/10550881003684921. PMC 4451952. PMID 20407981. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Roussotte F, Soderberg L, Sowell E (בדצמבר 2010). "Structural, metabolic, and functional brain abnormalities as a result of prenatal exposure to drugs of abuse: evidence from neuroimaging". Neuropsychology Review. 20 (4): 376–397. doi:10.1007/s11065-010-9150-x. PMC 2988996. PMID 20978945. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Chang L, Smith LM, LoPresti C, Yonekura ML, Kuo J, Walot I, Ernst T (בדצמבר 2004). "Smaller subcortical volumes and cognitive deficits in children with prenatal methamphetamine exposure". Psychiatry Research. 132 (2): 95–106. doi:10.1016/j.pscychresns.2004.06.004. PMID 15598544. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זיכרון_טרום_לידתי&oldid=38888147"