זכויות ורווחת בעלי חיים בישראל

זכויות בעלי חיים ורווחתם בישראל נוגעים בטיפול ובחוקים הקשורים לבעלי חיים בישראל. החוק המשמעותי בנושא הוא חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) שנחקק בשנת 1994, ותוקן כמספר פעמים מאז. עוד כמה חוקים הקשורים גם הם לטיפול בבעלי חיים: פקודת הכלבת (1934), פקודת הדיג (1937), חוק הגנת חיות הבר (1955), פקודת מחלות בעלי חיים (1985), חוק הרופאים הווטרינרים (1991), חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (2002) ותקנות הכלבת (2005).

חוקים עריכה

חוק צער בעלי חיים עריכה

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) משנת 1994 הוא החוק המרכזי בישראל בנוגע לרווחת בעלי החיים.[1] החוק אוסר עלהתעללות והתשת בעלי חיים, וכן על הרעלת חיות ברעלים מסוימים (אלא אם ניתן היתר ממנהל השירות הווטרינרי), בעונש של שנה מאסר. תיקון משנת 2000 אוסר על עינויים ויחס אכזרי; שיסוע של חיה אחת נגד אחרת; ארגון תחרות בין בעלי חיים; וכן חיתוך ברקמה חיה של בעל חיים למטרות קוסמטיות. העונש על עבירות אלו הוא שלוש שנות מאסר.[2]

משרד החקלאות אחראי על יישום החוק והשר לאיכות הסביבה ממנה נאמנים להגשת תלונות כנגד עבריינים. החוק הקים קרן למען בעלי חיים לקידום חינוך, מידע וסיוע לארגונים העוסקים בנושא.[3][4] כ-3.5 מיליון ש"ח הושקעו בתחום זה בשנים 2005-2006.[5]

חוק ניסויים בבעלי חיים עריכה

חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) הסדיר את נושא ניסויים בבעלי חיים בישראל, והקים את המועצה לניסויים בבעלי חיים בת 23 חברים שעשויה לאסור שימוש בבעלי חיים כל עוד יש "חלופה סבירה". בשנת 2017 פרסמה המועצה דו"ח המראה כי מאז הקמתה 1,238,178 בעלי חוליות שימשו במחקרים שונים.[6] המינים הנפוצים ביותר בשימוש היו דגים (72%), עכברים (22%), חולדות (3%) וציפורים (2%).[7]

המועצה הלאומית לניסויים בבעלי חיים מחייבת לצמצם למינימום ההכרחי את כמות בעלי החיים בניסויים ואת סבלם. החוקרים נדרשים גם לקחת קורסים בטיפול בבעלי חיים, ואף נערכים ביקורי פתע במעבדות המחקר על מנת לאכוף ציות לחוק.[8]

חוק הגנת חיות הבר, 1955 עריכה

החוק נחקק על מנת לעמוד בסטנדרטים של אמנת וושינגטון, ואוסר על ציד חיות בר עם מלכודות, רשתות ורעלים.[9][10]

חוק הסדרת כלבים, 2002 עריכה

החוק מחייב רישיונות לכל הכלבים בני שלושה חודשים ומעלה, וכן השתלת שבבים לכלבים וחיסונים שגרתיים נגד כלבת. החוק מתייחס גם ליבוא והחזקה של כלבים מסוכנים.[9]

איסורים נוספים עריכה

בנוסף על החוקים, אסרה המדינה אסרה גם: ניתוחים של בעלי חיים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים (מותרת השתתפות בנתיחה שבאוניברסיטאות), הופעות בעלי חיים בקרקסים ופיטום אווזים. אף על פי שבישראל מעולם לא הייתה תעשיית ציד לווייתנים, היא הצטרפה לוועדת ציד הלווייתנים הבינלאומית על מנת להצביע כנגד כל חידוש ציד לווייתנים מסחרי.[11]

בעלי חיים המשמשים למאכל עריכה

חקלאות בעלי חיים עריכה

לפי דו"ח משרד החקלאות משנת 2014, בישראל יש את תפוקת החלב לנפש מהגבוהות בעולם, ותנובת החלב לפרה במדינה היא הגבוהה בעולם.[12]

ייצור בשר הבקר הישראלי עלה מ-13,000 טון ב-1960 ל-85,000 ב-2015[13] ייצור בשר עוף עלה מ-40,000 טון ב-1964 ל-125,000 ב-2000.[14]

בכל עת יש כ-8 מיליון תרנגולות מטילות במשקים המדינה.[15] ממשלת ישראל קובעת מכסה לייצור ביצים, אשר הועלתה מ-1.928 מיליארד בשנת 2014 ל-2.05 מיליארד בשנת 2015.[15][16]

טבעונות וצמחונות עריכה

הפופולריות של הטבעונות עלתה משמעותית בשנים האחרונות. במחקר משנת 2018, 5% מהמשיבים הישראלים זיהו כטבעונים ו-8% כצמחונים, לעומת 2.6% שהזדהו כצמחונים ב-2010[17] הצבא הישראלי מספק כעת אוכל טבעוני, מגפיים ללא עור וכומתות ללא צמר עקב הגידול במספר החיילים הטבעונים.[18][19]

לבוש ועורות עריכה

בשנת 2009 הועלתה בכנסת הצעת חוק לאסור כל גידול ויבוא פרוות. אם חוק זה היה עובר, זה היה החוק הראשון מסוגו בעולם.[20] עם זאת, הצעת החוק נכשלה שוב ושוב, למרות תמיכת רבים. בתהליך החקיקה הושמעו טענות על מעורבות שדלנית של גורמים בתעשיית הפרוות כנגד החוק.[21][22]

בשנת 2020 הוגבל השימוש בפרוות של חיות הבר בתעשיית האופנה. החוק גם מטיל קנסות של עד 22,000 דולר לכל מי שנתפס מוכר או קונה פרווה לאחר כניסת האיסור לתוקף. עם זאת, חרדים פטורים מהחוק, לאור השימוש הנפוץ בשטריימל.[23]

אקטיביזם עריכה

האקטיביזם למען זכויות בעלי חיים החל לכל המאוחר בשנות ה-80, והתעצם בשנים האחרונות.[24] ב-23 באוקטובר 2015 השתתפו כ-10,000 בני אדם במחאה לזכויות בעלי חיים בתל אביב - המחאה הגדולה ביותר בישראל עד כה בנושא. פעילים בהפגנות אלה מתנגדים לתעשיית המזון מן החי ולניסויים בבעלי חיים. מחאות אלו מתקיימות בישראל מאז 2012.[25]

הזינוק בעניין הישראלי בטבעונות ובזכויות בעלי חיים יוחס בחלקו לפעילותו של היהודי האמריקאי גארי יורופסקי מ-2010 והלאה. סרטון המתעד הרצאה של יורופסקי הפך ויראלי וביותר במדינה בעת פרסומו.[18][19]

אנימלס עריכה

"אנימלס" (לשעבר "אנונימוס"), היא אחת מקבוצות האקטיביסטים הגדולות בישראל בנושא.[26] פעילותם כוללת חקירות סמויות של פעולות גידול בעלי חיים, הסברה לטבעונות ושדלנות. ב-2015 הם ביצעו שבע חקירות סמויות שהוצגו בערוצי החדשות ואף הובילו לסגירה זמנית של בית מטבחיים. העמותה גם מפעילה תוכנית בשם "אתגר 22+" המעודדת תזונה טבעונית.

269life עריכה

269 הוא המספר שניתן לעגל שנולד ברפת ישראלית שחולץ על ידי פעילים. בהפגנות שהתקיימו ב-2 באוקטובר 2012 החלו פעילים לקעקע או למתג עצמם עם המספר 269.[27] זו הייתה תחילתה של תנועת 269life, שהתפשטה למספר מדינות אחרות.[28]

במרץ 2013 הניחו פעילים ראשי פרות וכבשים על מזרקות בתל אביב-יפו, וצבעו את המזרקות באדום כדי לסמל את דם חיות המשק שנטבחו. הפעולה עוררה סערה ציבורית והקמת צוות חקירה מיוחד.[28]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Concern for Helping Animals in Israel. "The Animal Protection Law". נבדק ב-19 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Cruelty to Animals Law (Animal Protection), 5754-1994" (PDF).
  3. ^ Israel Ministry of Agriculture: Veterinary Services Cruelty to Animals Law, 1994 (English) (אורכב 10.04.2011 בארכיון Wayback Machine).
  4. ^ Amendments to the Cruelty to Animals Law, December 2005 (English)
  5. ^ Ministry of Environmental Protection. (October 2, 2005). Environment Minister Simhon Allocates an Additional Million Shekels for Animal Welfare (אורכב 25.04.2005 בארכיון Wayback Machine). Retrieved July 22, 2006.
  6. ^ The Council for Experiments on Animal Experiments, 2018 Report
  7. ^ Israel reports large rise in number of animals used in research in 2017, Speaking of Research, 2018
  8. ^ Watzman, Haim. (May 18, 2001). "Israeli Researcher Receives Death Threat".The Chronicle of Higher Education 47.36.
  9. ^ 1 2 Israel Ministry of Environmental Protection. Legal Framework for Animal Welfare (אורכב 19.07.2011 בארכיון Wayback Machine)
  10. ^ "Wildlife Protection Law, 1955". GOV.IL (באנגלית). נבדק ב-2023-03-19.
  11. ^ Whale Survival at Stake in War Over Commercial Whaling
  12. ^ Reut Hadar (19 במאי 2015). "The Dairy Industry: Fewer Farms, but More Milk". The Times of Israel. נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Israel Beef and Veal Meat Production by Year". 2016. נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Israel Broiler Meat (Poultry) Production by Year". 2016. נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Orna Rinat (29 בדצמבר 2015). "The Brutal Reality Behind Israel's Egg and Poultry Quotas". נבדק ב-18 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Israeli 2015 Egg Quota to Surpass Two billion". 30 בדצמבר 2014. נבדק ב-18 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Tova Cohen (21 ביולי 2015). "In the land of milk and honey, Israelis turn vegan". Reuters. נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 Erica Chernofsky (25 בינואר 2016). "Israeli veganism takes root in land of milk and honey". BBC News. נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Sarah Toth Stub (16 בפברואר 2016). "Life After Brisket". נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Cecilia Mille; Eva Frejadotter Diesen; Niki Woods (trans.) (2009). "The best animal welfare in the world?" (PDF). נבדק ב-19 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Report: Israeli Lawmakers Shelved Fur Ban After Taking Funded Trip to Denmark". Haaretz. 1 במאי 2015. נבדק ב-19 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Michelle Kretzer (5 במאי 2015). "Are Dirty Politics Holding Up Ban on Fur in Israel?". נבדק ב-19 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 'Israel moves to ban 'immoral' animal fur trade, BBC
  24. ^ Haggai Matar (9 בנובמבר 2013). "the rise of Israel's animal rights movement". נבדק ב-19 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Ilan Lior (5 באוקטובר 2015). "10,000 March in Largest-ever Animal Rights Parade in Israel". נבדק ב-18 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Animal Charity Evaluators (4 במאי 2016). "Anonymous for Animal Rights Review". נבדק ב-18 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 269life. "Who is 269?". נבדק ב-18 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 Netta Ahituv (21 במרץ 2013). "The Israeli Calf That Started a Mass Tattoo Movement". נבדק ב-18 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)