זמר נוגה

שיר של רחל המשוררת

"זֶמֶר נוּגֶה" (מוכר גם במילותיו הראשונות, "הֲתִשְׁמַע קוֹלִי") הוא שיר מאת רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנות העשרים של המאה ה-20. נחשב לאחת הקלאסיקות של הזמר העברי.

זמר נוגה
מאת רחל המשוררת

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רַב,
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.

אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרֵדָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.

מתוך "ספיח"
"זמר נוגה"
שיר בביצוע החלונות הגבוהים
סוגה עברי
שפה עברית
כתיבה רחל המשוררת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2009 הגיע השיר למקום ה-16 במצעד של המדינה, תחת לחנו של שמוליק קראוס.[1]

בשנת 1913 יצאה רחל מארץ ישראל לצרפת כדי ללמוד חקלאות באוניברסיטת טולוז. בלימודיה פגשה את מיכאל ברנשטיין, שהיה מהנדס במקצועו, והתאהבה בו, ואף שקלה להינשא לו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו הלימודים, ורחל חזרה לאביה ברוסיה, שם עבדה בבית יתומים. בתום המלחמה חזרה לארץ ישראל, אולם ברנשטיין סירב להצטרף אליה ונשאר ברוסיה, כך שעד יום מותה לא פגשה בו עוד.

זמן קצר לאחר חזרתה לארץ התגלתה אצלה מחלת השחפת, והיא התבקשה לעזוב את קבוצת דגניה בה גרה ועבדה. היא התאשפזה בבית החולים בצפת, ואחר כך התגוררה בתל אביב, ובה כתבה את "זמר נוגה".

בגרסה ראשונה של השיר הייתה השורה המסיימת אותו "כאשר חיכתה סולוויג לדודהּ". סולוויג (Solveig) הייתה אהובתו של פר גינט, גיבור מחזהו של הנריק איבסן, שחיכתה לו בזמן מסעותיו בעולם, וברנשטיין כינה לעיתים במכתביו את רחל בשם זה: "הרחק-הרחק חיה סולוויג"; "סולוויג מן הצפון, שהלכה לארץ התמרים". רחל מסרה גרסה זו לאחייניתה שרה, ושאלה אותה לדעתה על השיר, וזו השיבה שלדעתה עדיף לסיים את השיר עם דמות מן הספרות העברית ולא מן הספרות האירופית. בעקבות זאת שינתה רחל את השורה האחרונה ל"כחכות רחל לדודה", מהסיפור התנ"כי על עבודת יעקב באהבתו לרחל, וכן כרמז לשמה של המשוררת רחל עצמה.[2]

ביצועי השיר וייצוגיו בתרבות הישראלית

עריכה

השיר זכה למספר לחנים, ובהם אלו של שמוליק קראוס, מרדכי זעירא, זהר לוי ויוסף מוסטקי. לחנו של מוסטקי מוכר בעיקר בביצוע צמד הפרברים ובביצועה של עפרה חזה בתקליט "שירי מולדת". את לחנו של קראוס הקליטה לראשונה להקת החלונות הגבוהים, שבה היה קראוס חבר. מאוחר יותר הקליטו לחן זה זמרים רבים נוספים, והוא הנפוץ מכולם. בשנת 2008 זכה השיר בביצוע החלונות הגבוהים במקום הראשון במצעד שירי ישראל, "מצעד השישים", שנערך על ידי שידורי קשת בערוץ 2.[3][4][5] את השיר ביצעה ריטה במשדר המיוחד בהגשת ארז טל וקרן פלס.[6] בשנת 2010 זכה השיר במקום הראשון במצעד שירי שמוליק קראוס שערכה רשת ג', לכבוד יום הולדתו ה-75 של קראוס.[7]

לחן נוסף, שלמעשה מעולם לא יצא לאור, הוא הלחן של פירות חמישה עשר (״שלג על עירי״) של נעמי שמר, שלמעשה במקור הולחן עבור ״זמר נוגה״, ולאחר מכן נגנז, ונעמי שמר חיברה עבורו מילים חדשות, וכך נוצר השיר פירות חמישה עשר.

רונה רמון, אשתו של אילן רמון, בחרה להעלות את השיר "זמר נוגה" בלחנו של קראוס אל מעבורת החלל קולומביה. לאחר שהמעבורת התרסקה, הושמע השיר פעמים רבות ברדיו כזיכרון לאילן רמון ולאסון המעבורת.

באפריל 2019 העניק צה"ל למבצע להשבת גופתו של החלל זכריה באומל, שנעדר 37 שנה מאז קרב סולטן יעקב, את השם: "מבצע זמר נוגה". בשנת 2019, ביצעה שרית חדד את השיר מחדש, ואף הוציאה אותו כסינגל.[8]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ המצעד של המדינה, באתר "פזמונט"
  2. ^ אורי מילשטיין, שירי רחל סוד קסמם (ביוגרפיה וכן כל השירים לרבות טיוטות ושירים היתוליים), מהדורה שישית מורחבת, תל אביב, שרידות 1997, עמ' 365-368.
  3. ^ ביקורת: מצעד השישים בערוץ 2., העם רצה, העם קיבל, באתר יוסמיוסיק
  4. ^ גואל פינטו, אפשר לזרוק את הטלוויזיה, באתר ynet, 6 במאי 2008
  5. ^ אסף נבו,   מדינה נוגה, על בחירת "זמר נוגה" לשיר ה-60 בתאריך 07 במאי 2008, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  6. ^   ריטה התשמע קולי - זמר נוגה, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ אסף נבו, ‏השיר הנבחר של שמוליק קראוס: "זמר נוגה", באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2010
  8. ^ שרית חדד, זמר נוגה (התשמע קולי), באתר יוסמיוסיק, ‏2019-05-08