חבייר סביולה

כדורגלן עבר ארגנטינאי

חבייר פדרו סביולהספרדית: Javier Pedro Saviola; נולד ב-11 בדצמבר 1981 בבואנוס איירס שבארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ארגנטיני ששיחק בעמדת החלוץ. לזכותו 40 הופעות בנבחרת ארגנטינה. סביולה כונה אל קונחו (El Conejo) - הארנב בספרדית, זאת בשל גובהו הנמוך, הזריזות והמהירות שאפיינו אותו מתחילת הקריירה.

חבייר סביולה
Javier Pedro Saviola
חבייר סביולה במדי ברצלונה
חבייר סביולה במדי ברצלונה
מידע אישי
לידה 11 בדצמבר 1981 (בן 42)
בואנוס איירס שבארגנטינה
שם מלא חבייר פדרו סביולה
גובה 1.68 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1998–2001
2001–2007
2004–2005
2005–2006
2007–2009
2009–2012
2012–2013
2013–2014
2014–2015
2015–2016
סך הכול:
ריבר פלייט
ברצלונה
מונקו
סביליה
ריאל מדריד
בנפיקה ליסבון
מאלגה
אולימפיאקוס
הלאס ורונה
ריבר פלייט
86 (45)
123 (49)
29 (7)
29 (9)
17 (4)
69 (24)
27 (8)
26 (12)
15 (1)
14 (0)
434 (159)
נבחרת לאומית כשחקן
2000–2007 ארגנטינה 49 (11)
קבוצות כמאמן
2016–2022
2022–
אורדינו (עוזר מאמן)
ברצלונה עד גיל 19 (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ב-4 במרץ 2004 נבחר סביולה על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

ביוגרפיה

עריכה

סביולה ערך את הופעת הבכורה שלו בכדורגל מקצועני במדי קבוצת ריבר פלייט הארגנטינאית כבר בגיל 16. למרות מבנה גופו הצנום, הפך סביולה לאימת ההגנות בארגנטינה, הוא חיפה על מבנה גופו בזכות זריזות ומהירות מסחררת וזכה לכינוי "הארנבון" (אל קונחיטו). סביולה שיחק עבור הקבוצה ב-86 משחקי ליגה בהם כבש 44 שערים.

בקיץ 2001, לאחר שזכה במדי הנבחרת הצעירה של ארגנטינה באליפות העולם לנוער, ובתואר השחקן המצטיין של הטורניר, הועבר סביולה לידי המועדון הספרדי ברצלונה תמורת סכום משוער של 35 מיליון אירו. בתחילה שותף סביולה במרבית המשחקים כמחליף ובעיקר במשחקי הבית של הקבוצה אך במהרה תפס מקום בהרכב הקבוצה וסיים את עונתו הראשונה עם מאזן מרשים של 17 שערים ב-32 משחקים. בנוסף, הבקיע ארבעה שערים ב-11 הופעות בליגת האלופות.

אחרי הגעתו של לואי ואן חאל לקבוצה בקיץ 2002, נפגע מעמדו של סביולה. ואן חאל השמרן והנוקשה התעקש להציב את סביולה בעמדה התקפית פחות וסביולה התקשה לבטא את יכולתו. רק לאחר פיטוריו של ואן חאל חזר סביולה להציג יכולת טובה וסיים את העונה עם 13 שערים ב-36 משחקי ליגה וכמו כן כבש שבעה שערים ב-12 הופעות בליגת האלופות.

בקיץ 2003 החתימה הקבוצה את ההולנדי פרנק רייקארד כמאמן הקבוצה. אף על פי שזכה לשחק בהרכב הפותח של הקבוצה, ניתן היה להבחין בחוסר אמון של המאמן ההולנדי בשחקן. סביולה סיים עם 14 שערי ליגה ב-33 הופעות וכבש שלושה שערים בשבע הופעותיו בגביע אופ"א. רכישתו של סמואל אטו, משכורתו הגבוהה וכן יחסו עם המאמן גרמו להצבתו של סביולה לרשימת ההעברות אך תג המחיר הגבוה וכן משכורתו הגבוהה הרתיעו את הקבוצות שהתעניינו בשירותיו והמועדון נאלץ להשאילו.

לאחר הניסיונות הכושלים למכרו, פנו לקבוצה מונקו ואולימפיק ליון, שתיים מהקבוצות הבכירות של צרפת בבקשה להשאיל את השחקן. אחרי משא ומתן החליט המועדון להשאילו למונקו. סביולה עבר עונה בינונית וכבש רק שבעה שערי ליגה ב-29 הופעות וכבש ארבעה שערים בשבע הופעות בליגת האלופות. למרות זאת, עונתו במונקו ראויה לציון שכן סביולה שינה את סגנון משחקו במהלך העונה, הוא החל לשחק רחוק יותר מהשער והחל להיות מעורב יותר במשחק קבוצתו אם כי הדבר גם התבטא בירידה במספר השערים שהוא כבש.

גם לאחר שנת השאלה, התעקש רייקארד להתעלם מסביולה, גם הפעם תג המחיר ומשכורתו הגבוהה המשיכו להרתיע את הקבוצות שהתעניינו בשירותיו והמועדון נאלץ להשאילו עונה נוספת, הפעם לסביליה. סביולה אמנם אכזב בהתחלה אבל השתפר בצורה משמעותית לקראת סיום העונה. הוא סיים כמלך השערים של הקבוצה עם תשעה שערים ב-30 משחקי ליגה, שישה שערים ב-12 הופעות בגביע הספרדי וחמישה שערים ב-12 משחקים בגביע אופ"א, בו זכתה קבוצתו לאחר ניצחון 0–4 במשחק הגמר על מידלסברו, ונבחר לשחקן המצטיין של התחרות.

כמו בשתי העונות שקדמו, גם הפעם התעקש רייקארד למכור את סביולה. הוא צורף בלית ברירה למסע המשחקים של הקבוצה בארצות הברית והרשים מאוד. יכולתו במסע המשחקים וכן העובדה שהוא עומד בפני סיום חוזהו בתום העונה הביאו לרישומו בסגל הקבוצה לקראת העונה. למרות היכולת הגבוהה שהציג במשחקי ההכנה ובאימונים, העדיף רייקארד לשתף את סביולה במשחקים פחות מאשר החלוצים האחרים בקבוצה. רק לאחר פציעתו של אטו והאכזבה מחלוץ הרכש איידור גודיונסון, הביאו את רייקארד לתת הזדמנות לסביולה. סביולה אמנם כבש חמישה שערים וגילה יכולת טובה אך עם חזרתו מהפציעה של אטו סביולה מיעט לשחק פעם נוספת.

למרות היחס הלא טוב שקיבל סביולה במהלך שלוש השנים האחרונות, הוא נותר נאמן לקבוצה ובכל הראיונות שנערכו איתו הביע את אהבתו לקבוצה ולאוהדיה. בפני השחקן הוצגו הצעות רבות לקראת העונה הבאה, והשחקן עצמו הצהיר כי הוא מעוניין לשחק באחת הליגות הבכירות עם עדיפות לליגה הספרדית.

עם תום חוזהו בברצלונה הפך סביולה לשחקן חופשי. בשחקן התעניינו מעל ל-15 קבוצות ברחבי אירופה אם כי השחקן עצמו העדיף להישאר בספרד, כשהקבוצות הספרדיות הבולטות שהתעניינו בו היו ריאל סרגוסה וויאריאל. מינויו של ברנד שוסטר לתפקיד מאמן ריאל מדריד הביא את סביולה לחתום בקבוצה, על אף שהוא שיחק בברצלונה, הנחשבת ליריבה המרה של ריאל מדריד.

גם בריאל מדריד שותף במעט משחקים שכן היה עליו לחלוק את משבצת החלוץ עם שחקנים כדוגמת רוד ואן ניסטלרוי, ראול גונזלס, גונסאלו היגוואין ורוברטו סולדדו. סביולה הבקיע שלושה שערים בתשעה משחקים בתום העונה בה ריאל מדריד זכתה באליפות ספרד. בעונה הבאה זכה למקום בקבוצה עקב פציעותיהם של שחקני ההתקפה של מדריד. את שערו הראשון לעונה כבש מול חטאפה ב-30 בנובמבר 2008.

ב-10 במאי 2009 חתם בבנפיקה ליסבון, עמה זכה באליפות פורטוגל בעונתו הראשונה בקבוצה. בספטמבר 2012 עבר למאלגה, עמה העפיל לשלב רבע גמר ליגת האלופות.

ב-25 ביולי 2013 חתם באולימפיאקוס היוונית על חוזה לשנתיים. לאחר כשנה חתם בהלאס ורונה מהסרייה א'. ב-22 ביוני 2015 חזר למועדון נעוריו ריבר פלייט לאחר 13 שנה, ובסיום העונה פרש.

תארים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חבייר סביולה בוויקישיתוף


נבחרת ארגנטינהקופה אמריקה 2004 (מקום שני)

1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קירוגה • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 זאנטי • 9 פיגרואה • 10 ד'אלסנדרו • 11 טבס • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 רודריגס • 15 פרננדס • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 ק. גונסאלס • 19 דלגאדו • 20 מדינה • 21 רוסאלס • 22 קולוצ'יני • מאמן: ביילסה

ארגנטינה 
נבחרת ארגנטינהאולימפיאדת אתונה 2004 (מדליית זהב)

1 קבאז'רו • 2 אז'אלה • 3 בורדיסו • 4 קולוצ'יני • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 דלגאדו • 9 פיגרואה • 10 טבס • 11 ק. גונסאלס • 12 רוסאלס • 13 מדינה • 14 רודריגס • 15 ד'אלסנדרו • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 לוקס • מאמן: ביילסה

ארגנטינה 
נבחרת ארגנטינהמונדיאל 2006

1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן

ארגנטינה