חדר אקוטי

חדר אקוטי (או חדר 4) הוא שמו של חדר במרכז רפואי בו מרוכז הטיפול הרפואי והמשפטי הראשוני בנפגעי תקיפה מינית. את הטיפול בחדר מנהלת עובדת סוציאלית ומשולבים בו מספר אנשי מקצוע ובהם רופאים וחוקרי משטרה. המרכז מהווה את אחד השלבים הראשונים בטיפול בנפגעי תקיפה מינית (אנ') וניתנים בו טיפול רפואי ונפשי ראשוניים.

ההגעה לחדר אמורה להיות מהירה (עד שבוע מיום האירוע) בכדי לאפשר מתן מענה נפשי ראשוני ובכדי למזער את הפגיעה באיכות הראיות הנאספות.

אלימות מיניתעריכה

  ערכים מורחבים – אלימות מינית, תקיפה מינית

תקיפה מינית היא עבירת מין לפי חוק העונשין בישראל ובחדר נמצאת ערכת אונס המאפשרת לקיחת דגימות שיהיו קבילות כראיה משפטית. לאלימות מינית השפעות פסיכולוגיות וחברתיות רבות[1] כגון חרדה, הפרעות שינה ודיכאון, שעשויות להגיע להוביל לנטיות אובדניות. תופעה קשה ועוצמתית במיוחד היא הפרעת דחק פוסט-טראומטית אשר עלולה לבוא לידי ביטוי שנים רבות לאחר האירוע.[2] במקרים רבים הקורבנות נזקקים לעזרה נפשית, כדי להתמודד עם הטראומה שעשויה להימשך שנים רבות.

הטיפול הנפשי הראשוני שניתן בחדר עשוי לצמצם את התפתחות הטראומה ויצירת נזק נפשי.

מבנה הטיפולעריכה

המרכז מהווה את הצעד הראשון בטיפול בנפגעי תקיפה מינית (אנ') וניתנים בו טיפול רפואי דחוף, מתן תרופות ייעודיות, ליווי נפשי וביצוע בדיקה קלינית לשם איסוף ראיות משפטיות. ההגעה לחדר אמורה להיות מהירה ככל האפשר (עד שבוע מיום האירוע) בכדי לאפשר מתן מענה נפשי ראשוני ובכדי למזער את הפגיעה באיכות הראיות הנאספות. במידה והנפגעת פונה לאחר מכן היא מופנית למרכז הלאומי לרפואה משפטית. החדר ממוקם בדרך כלל בכניסה לבית החולים ולרוב באזור חדר המיון.

החדר האקוטי הראשון בישראל (שנקרא חדר 4) הוקם בישראל בוולפסון בחולון. חדרים נוספים הוקמו בבני ציון בחיפה (חדר 10), הדסה (ירושלים), בית חולים סורוקה (באר שבע) ופוריה (טבריה). בשנת 2020, נפתח חדר נוסף ביוספטל שבאילת.[3] בלניאדו פעל חדר אקוטי במשך שנה עד שנסגר בשנת 2017 בעקבות מחסור בתקציב. באוקטובר 2019 אישר משרד הבריאות הקמת חדר בבית החולים מאיר בכפר סבא אך הקצה להקמתו תקציב חלקי בלבד.[4]

את הטיפול מלווה עובדת סוציאלית המנהלת לרוב גם את שאר אנשי המקצוע ובהם:

רופא משפטי אינו נוכח תמיד ורק בוולפסון נוכח בשעת לקיחות הדגימות רופא המגיע מהמרכז לרפואה משפטית באבו כביר. במרכזים האחרים נלקחות הדגימות בידי רופאי נשים שאינם מוכשרים בלקיחת דגימות לצורך ראיות משפטיות.

בשלב הראשון, נאספות הראיות הפורנזיות באמצעות ערכה מיוחדת אשר מאפשרת קבילותן במהלך משפט פלילי. במידה ומוגשת תלונה, הראיות נשמרות במעבדת זיהוי פלילי במשטרת ישראל כמוצג משפטי. אם לא הוגשה תלונה בתוך 3 חודשים מיום איסוף הראיות, הראיות שנשמרו במרכז הלאומי לרפואה משפטית מושמדות בהסכמת הנאנסת.

מבנה הטיפול מאפשר אספקת תרופות כגון גלולת היום שאחרי, טיפול בפציעות הנגרמות ממאבק בין התוקף לקורבן, הגשת תלונה במשטרה ובמידת הצורך, הפנייה להמשך טיפול כגון לועדה להפסקת הריון.[5]

חקיקהעריכה

בשנת 2003, הסדיר חוזר מנכ"ל משרד הבריאות את הטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבתי חולים.[6] בחוזר הוגדרו הדרישות להגדרת מרכז רפואי כ"מרכז אבחון וטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית": צוות ייעודי ובו רופא ועובד סוציאלי שעברו הכשרה ייעודית, קו כוננות הפעיל 24/7, מתן תרופות והקמת חדר ייעודי. מכח פקודת בריאות העם וחוק העונשין, הצוות הרפואי המטפל מחויב בדיווח למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל לקורבן בגיר[7] ולקטין או חסר ישע[8], אך אין נתונים פומביים המאשרים את ביצוע הדיווח.

כ-95% מהפונות לחדרים האקוטיים הן נשים, וכ-40% מהפונות הן קטינות.[9], בשנים 2015-2014, טופלו בממוצע כ-600 נפגעות עבירות מין, מתוכן כמחצית בבית החולים וולפסון. נכון לשנת 2020, טופלו בחדר האקוטי בוולפסון מעל ל-4000 נפגעי תקיפה מינית כאשר כ-25% מהם קטינים.[10]

באמנת מועצת אירופה למאבק בעבירות מין ואלימות במשפחה ומניעתן הומלצה הפקת DNA מהדגימות הנלקחות ללא קשר אם הוגשה תלונה, בכדי לאפשר הגשת תלונה במועד מאוחר יותר.[11]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Holmes MM et al. Rape-related pregnancy: estimates and descriptive characteristics from a national sample of women. American Journal of Obstetrics and Gynecology, 1996, 175:320–324.
  2. ^ Briggs L, Joyce PR. What determines post-traumatic stress disorder symptomatology for survivors of childhood sexual abuse? Child Abuse & Neglect, 1997, 21:575–582.
  3. ^ לאחר שנים: מחר ייפתח חדר לקורבנות אונס באילת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 באוגוסט 2020‏
  4. ^ רותם אליזרע, מחיפה ועד חולון: באף בית חולים אין חדר אקוטי לטיפול בנאנסות, באתר ynet, 3 בפברואר 2019
  5. ^ אריק בנדר, ‏העדות שריגשה את חברי הכנסת: "כשאני נאנסתי לא ידעתי שיש דבר כזה חדר אקוטי", באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2020
  6. ^ נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית, נובמבר 2003
  7. ^ על פי תקנות בריאות העם – הודעה על חשש אלימות, התשל"ו–1975
  8. ^ על פי חוק העונשין, תשל"ז–1977
  9. ^ על פי הערכה של זהר סהר-לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות בשנת 2017
  10. ^ שני אשכנזי, ‏החשד לאונס בת ה-16 חושף את הכשל המערכתי בטיפול באלימות נגד נשים, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2020
  11. ^ Council of Europe Convention on Preventing and Combating Violence against Women and Domestic Violence, article 25, Istanbul, May 11, 2011