חואן קרלוס רודריגס
חואן קרלוס רודריגס מורנו (בספרדית: Juan Carlos Rodríguez Moreno, נולד ב-19 בינואר 1965 בפואנטה קסטרו שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי שנודע בשם חואן קרלוס ושיחק כמגן שמאלי. חואן קרלוס שיחק במספר קבוצות בליגה הספרדית. הוא החל את הקריירה שלו בריאל ואיאדוליד, לפני שעבר לאתלטיקו מדריד. עם ברצלונה זכה בגביע אירופה ב-1992. לאחר תקופה קצרה בוולנסיה, שב חואן קרלוס לוואיאדוליד, שם סיים את הקריירה שלו. בנוסף, ערך הופעה בודדת במדי נבחרת ספרד.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
19 בינואר 1965 (בן 58) פואנטה קסטרו שבספרד | |||
| שם מלא | חואן קרלוס רודריגס מורנו | |||
| גובה | 1.72 מטר | |||
| עמדה | מגן שמאלי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קריירהעריכה
בצעירותו הצטרף חואן קרלוס למחלקת הנוער של ריאל ואיאדוליד, שם עשה את צעדיו המקצועיים הראשונים. ב-9 בספטמבר 1984, בהיותו בן 19, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון, במשחק הליגה בו ניצחה ואיאדוליד 1-0 את ראסינג סנטנדר. לאחר שלא ערך אף הופעה נוספת עד סוף עונת 1984/1985, החל מהעונה הבאה הפך לחבר קבע בקבוצה. הוא שותף ב-33 משחקי ליגה ועזר לקבוצה להגיע למקום ה-10. בעונת 1986/1987 הוסיף לשחק בתדירות גבוהה במשחקי הקבוצה. הוא פתח ב-43 מתוך 44 משחקי הליגה לאותה עונה. ב-3 במאי 1987 כבש שער בכורה בליגה הספרדית, בתיקו 1-1 עם אתלטיקו מדריד, ושבוע לאחר מכן כבש שער נוסף, שערו השני והאחרון בליגה הספרדית, בהפסד 3-2 לריאל בטיס. ואיאדוליד, על אף מספר חילופי מאמן שפגעו ביציבותה, סיימה פעם נוספת במקום ה-10.
בקיץ 1987 עבר לאתלטיקו מדריד. הוא שותף ב-11 משחקים רצופים מספטמבר ועד ינואר 1988, אך מנקודה זו לא ערך הופעה נוספת עד תום העונה. בעונה הבאה התבסס מעמדו בקבוצה, אף על פי שסבלה מחוסר יציבות והחליפה מאמן מספר פעמים במהלך העונה, אותה סיימה אתלטיקו מדריד במקום הרביעי. בעונת 1989/1990 מיעט מאמן הקבוצה חבייר קלמנטה לשתף את חואן קרלוס במשחקי הקבוצה, ולאחר שהוחלף בחואקין פאירו במרץ 1990, שב חואן קרלוס להרכב והוא פתח בכל המשחקים עד סוף עונת 1989/1990. גם בעונה זו סיימה הקבוצה במקום הרביעי. בעונת 1990/1991, ב-2 בדצמבר הורחק חואן קרלוס בכרטיס אדום לראשונה בקריירה שלו, במשחק בו ניצחה אתלטיקו מדריד 4-0 את ריאל סרגוסה. בסך הכול השתתף ב-24 משחקי ליגה והוא סייע לאתלטיקו מדריד לסיים כסגנית האלופה. בנוסף, זכתה הקבוצה בגביע הספרדי לאחר שניצחה את מיורקה במשחק הגמר, בו חואן קרלוס לא לקח חלק.
לקראת עונת 1991/1992 הצטרף חואן קרלוס לברצלונה, אלופת ספרד אותה אימן יוהאן קרויף ההולנדי. באותן שנים כונתה הקבוצה "קבוצת החלומות" בשל הצלחתה המקצועית תחת קרויף, וחואן קרלוס שיחק לעיתים קרובות כמגן השמאלי בהרכבה. בעונתו הראשונה בקבוצה עזר לה לזכות באליפות שנייה ברציפות עם 22 הופעות. בגביע אירופה שותף ב-5 משחקים ואף פתח במשחק הגמר נגד סמפדוריה, בו ניצחה ברצלונה 1-0 בהארכה וזכתה בתואר לראשונה בתולדותיה. בנוסף, פתח במשחק הראשון מבין השניים בסופר קאפ הספרדי נגד קבוצתו לשעבר אתלטיקו מדריד. ברצלונה ניצחה 1-0 במשחק זה וזכתה בתואר לאחר תיקו 1-1 בגומלין. בעונתו השנייה בברצלונה שיחק חואן קרלוס כשחקן הרכב ומחליף לסירוגין. הוא זכה עם הקבוצה באליפות נוספת, השלישית של ברצלונה ברציפות, וכן בסופר קאפ הספרדי והאירופי. מליגת האלופות הודחה ברצלונה על ידי צסק"א מוסקבה כבר בסיבוב השני.
בעונת 1993/1994 דעך מעמדו של חואן קרלוס בברצלונה וקרויף מיעט לשתפו במשחקיה. הוא הופיע ב-9 משחקי ליגה וב-3 נוספים בליגת האלופות. ברצלונה זכתה באליפות רביעית ברציפות והעפילה לגמר ליגת האלופות. חואן קרלוס נכלל בסגל הקבוצה למשחק אך לא שותף בו, וברצלונה הפסידה למילאן 4-0. בסוף העונה עזב חואן קרלוס את ברצלונה ועבר לוולנסיה. שם שימש לרוב גיבוי למגן השמאלי אנריקה רומרו, ולכן השתתף ב-13 משחקי ליגה בלבד. למרות זאת, בגמר הגביע הספרדי פתח חואן קרלוס בהרכב ולנסיה, אך היא הפסידה 2-1 לדפורטיבו לה קורוניה.
בקיץ 1995 שב חואן קרלוס לקבוצת נעוריו ריאל ואיאדוליד, אותה אימן רפאל בניטס, והוא השתלב בה במהרה. במהלך עונת 1995/1996 הוחלף בניטס בוויסנטה קנטורה. עם שני המאמנים הרבה חואן קרלוס לשחק ובסך הכול הופיע ב-28 משחקי ליגה, ובגביע, שם הגיעה ואיאדוליד לסיבוב השלישי, הופיע בכל 6 משחקי הקבוצה לעונה זו. בעונה הבאה המשיך לשחק בתדירות גבוהה במדי הקבוצה והוא סייע לה להגיע למקום ה-7. בעונת 1997/1998 החל להצטמצם חלקו במשחקי הקבוצה, ואת מקומו תפס אלברטו מרקוס הצעיר. חואן קרלוס פתח ב-15 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-5 נוספים, וואיאדוליד הגיעה למקום ה-11 בסוף העונה. בנוסף, הוא פתח ב-3 משחקים בגביע אופ"א, אך קבוצתו הודחה כבר בסיבוב השני על ידי ספרטק מוסקבה. בעונת 1998/1999 איבד באופן מוחלט את מקומו בקבוצה למרקוס, והוא שותף במשחק אחד כל העונה, כשנכנס כמחליף במשחק הגביע נגד אספניול ב-20 בינואר 1999. חואן קרלוס פרש מכדורגל בסוף העונה, בהיותו בן 34.
חואן קרלוס שיחק במדי נבחרת ספרד הצעירה והוא זכה עמה באליפות אירופה לנוער 1986. הוא פתח במשחק הראשון של חצי הגמר נגד הונגריה ונכנס כמחליף בגומלין הגמר נגד איטליה. המשחק המשיך להארכה וספרד ניצחה בטורניר בדו-קרב בעיטות עונשין. במדי הנבחרת הבוגרת ערך הופעה אחת בלבד, במשחק ידידות נגד רומניה ב-17 באפריל 1991.
לאחר הפרישהעריכה
ב-2002 אימן את נבחרת קסטיליה ולאון, הנבחרת הלא רשמית של חבל הארץ, למשחק ידידות נגד נבחרת ארגון. ב-2008 חזר לריאל ואיאדוליד בתפקיד ניהולי. בעונת 2011/2012 אימן את אחת מהקבוצות במחלקת הנוער של המועדון.
תאריםעריכה
אתלטיקו מדרידעריכה
- הגביע הספרדי (1): 1990/1991
ברצלונהעריכה
- גביע אירופה (1): 1991/1992
- לה ליגה (3): 1991/1992, 1992/1993, 1993/1994
- הסופר קאפ הספרדי (2): 1991, 1992
- הסופר קאפ האירופי (1): 1992
נבחרת ספרד עד גיל 21עריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר National Football Teams