חבייר קלמנטה
חבייר קלמנטה לאסרו (בספרדית: Javier Clemente Lázaro; נולד ב-12 במרץ 1950 בברקלדו) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל.
 | ||||
| קלמנטה, 2008 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
12 במרץ 1950 (בן 74) ברקלדו שבספרד | |||
| שם מלא | חבייר קלמנטה לאסרו | |||
| גובה | 1.71 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
קלמנטה, שזכה לכינוי הבלונדיני מברקלדו (בספרדית: El Rubio de Barkaldo), שיחק באתלטיק בילבאו אך פרש בגיל צעיר עקב פציעה. הוא עבר לקריירת אימון ענפה שכללה בין היתר את נבחרות ספרד, סרביה וקמרון, וכן קבוצות מהליגות הבכירות בספרד ובצרפת.
שיאיו כמאמן היו הזכיות בשתי אליפויות ספרד רצופות עם אתלטיק בילבאו, ואימון נבחרת ספרד בשני טורנירי מונדיאל ובאליפות אירופה.
קריירת משחק עריכה
קלמנטה החל את דרכו בקבוצה מקומית בעיר הולדתו ברקלדו, עד שהצטרף ב-1966, כשהיה בן 16, לקבוצת הנוער של אתלטיק בילבאו. הוא החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת בעונת 1968/1969, והיה שותף לזכייתה בגביע הספרדי באותה עונה. הוא פתח בהרכב הקבוצה למשחק הגמר, שהסתיים בניצחון 0–1 על אלצ'ה. עונה אחר כך, ב-23 בנובמבר 1969, במסגרת משחק חוץ מול סבאדל, נפצע קלמנטה באופן קשה ברגלו, ונעדר ארבעה חודשים רצופים מהמגרשים. הוא חזר לפני תום העונה למספר מצומצם של הופעות וסייע לקבוצתו לסיים במקום השני בטבלה, מרחק נקודה בלבד מהאלופה אתלטיקו מדריד. אמנם, הוא לא הצליח לשוב לכושר משחק מלא. עונה אחר כך הוא רשם 12 הופעות ליגה בלבד, ועבר ארבעה ניתוחים שלא צלחו במלואים. הוא ניסה לחזור לכושר משחק בקבוצת המילואים במהלך עונת 1973/1974, אך לאחר שבע הופעות בלבד פרש מכדורגל, כשהוא רק בן 24. קריירת המשחק של קלמנטה הסתיימה עם 54 הופעות ליגה, מתוכן 47 בליגה הבכירה, בהן כבש שבעה שערים.
קריירת אימון עריכה
השלבים המוקדמים עריכה
מיד לאחר פרישתו ממשחק, פנה קלמנטה לקריירת אימון, על אף שהיה בן 25 בלבד. הוא החל לאמן בקבוצת ארנס גצ'ו באזור הולדתו, והעפיל עם הקבוצה מהליגות המחוזיות לליגה הרביעית בעונת הבכורה שלו על הקווים. עונה אחר כך הוביל את קבוצת בסקוניה לעלייה לליגה השלישית, אך לא הצליח לשרוד עימה בליגה עונה אחר כך.
בעונת 1980/1981 חזר לקבוצת נעוריו, אתלטיק בילבאו, כמאמן קבוצת המילואים. הוא הוביל אותה לעונה מרשימה בליגה השלישית, שם סיימה הקבוצה במקום השלישי, כשמקדימות אותה רק הקבוצות הבכירות בליגה, עבורן היה זה ביקור נדיר בליגה השלישית, דפורטיבו לה קורוניה וסלטה ויגו.
קדנציה ראשונה בבילבאו ובאספניול עריכה
הצלחתו כמאמן קבוצת המילואים הביאה את קלמנטה בן ה-31 בלבד לתפקיד מאמן אתלטיק בילבאו. הקבוצה, שעונה קודם לכן סיימה במקום התשיעי בליגה, נהנתה משילוב מוצלח בין ותיקים, כמו אנדוני גויקוצ'יאה, וצעירים כמו אנדוני זוביזרטה, והתחברה לכדי קבוצה חזקה ואיכותית שתפסה את מקומה בצמרת. קלמנטה הוביל את בילבאו למקום הרביעי בעונת הבכורה שלו, ועונה אחר כך הוביל אותה לזכייה באליפות ספרד לראשונה מאז 1956, בפער של נקודה מריאל מדריד. עונה אחר כך הוביל קלמנטה את בילבאו לאליפות שנייה ברציפות, הפעם בזכות פער שערים עדיף בשער אחד בלבד מריאל מדריד. באותה עונה התפתחה יריבות קשה בין ברצלונה לבין בילבאו[1]. במהלך העונה התפתח סכסוך בין קלמנטה לבין מאמנה של ברצלונה, ססאר לואיס מנוטי הארגנטינאי. מנוטי תקף את סגנון המשחק שהנחיל קלמנטה, וכינה אותו הגנתי והרסני. קלמנטה ביטל את טענותיו של מנוטי, בכך שכינה אותו רודף שמלות מזדקן. האיבה בין הקבוצות באותה עונה צברה תאוצה כבר במחזור הרביעי של העונה, כשהשתיים נפגשו בקאמפ נואו. בדקה ה-59, במצב של 0–2 לברצלונה, נפצע בצורה חמורה כוכבה הארגנטינאי של ברצלונה, דייגו מראדונה, פציעה שגרמה לו להיעדר כשלושה חודשים מהמגרשים. ברצלונה המשיכה לניצחון של 0–4. מראדונה נקם את הפציעה בסיבוב השני, במסגרת המחזור ה-21, כשכבש צמד בניצחונה של ברצלונה 1–2 על בילבאו. הקבוצות נפגשו בפעם האחרונה לעונה במסגרת גמר הגביע הספרדי. בילבאו גברה 0–1 על ברצלונה והשלימה זכייה בדאבל, והעימות בין הקבוצות הגיע לשיאו, במה שהחל בהצהרות פרובוקטיביות לפני המשחק והסתיים בקטטה שהחל מראדונה עם שריקת הסיום וגררה לתוכה את כל שחקני שתי הקבוצות. עונה אחר כך הסתיים רצף האליפויות של קלמנטה ובילבאו, שסיימה במקום השלישי. במהלך עונת 1985/1986 נקלע קלמנטה לסכסוך מתמשך עם כוכב הקבוצה מנואל סראביה. לבסוף החליט המאמן לגרוע את השחקן מהסגל. הנהלת הקבוצה דחקה במאמן לחזור בו מהחלטתו, וסירובו הוביל לסיום דרכו בקבוצה ב-25 בינואר 1986. ההחלטה לא התקבלה בעין יפה בקרב שחקני הקבוצה, וחלקם אף מחה בגלוי כנגד ההחלטה.
לקראת עונת 1986/1987 התמנה קלמנטה לתפקיד מאמן אספניול. עונת הבכורה שלו בקבוצה הייתה מוצלחת, כשהוביל את אספניול למקום השלישי בטבלה, הגבוה ביותר של המועדון בכל הזמנים. עונה אחר כך, במקביל לירידה משמעותית ביכולתה בליגה שהובילה אותה למקום ה-15 בסיום העונה, הוביל קלמנטה את אספניול לגמר גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה. הקבוצה הדיחה, בין היתר, את בורוסיה מנשנגלדבך, מילאן, אינטר מילאנו וקלאב ברוז', והגיעה למפגש גמר כפול מול באייר לברקוזן. אספניול גברה 0–3 על לברקוזן במשחק הראשון שהתקיים בביתה, ושמרה על שוויון 0-0 במחצית משחק הגומלין שקירב אותה לתואר. אמנם, התעוררות של לברקוזן הובילה אותה לניצחון 0–3, ולניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין. קלמנטה לא הצליח למנף את ההצלחה האירופית עונה אחר כך, והקבוצה נקלעה לקרבות תחתית. קלמנטה פוטר מתפקידו במרץ 1989, כחודשיים לסיום העונה, שבסיומה ירדה אספניול לליגת המשנה. פיטוריו הגיעו בעקבות הצהרתו בעיתונות כי הוא מטיל ספק ביכולתם ובתשוקתם של חלק משחקני הקבוצה.
לקראת עונת 1989/1990 החל קלמנטה לאמן את אתלטיקו מדריד, אך משלא הצליח לקרוא תיגר על התואר, סיים את דרכו בקבוצה ב-27 בפברואר 1990, לאחר 27 משחקים בלבד. בזמן פיטוריו הייתה אתלטיקו במקום השני בליגה, והיא סיימה את העונה רק במקום הרביעי.
קדנציה שנייה בבילבאו ובאספניול עריכה
לקראת עונת 1990/1991, חזר קלמנטה לקדנציה שנייה בבילבאו. במהלך הקדנציה הוא שבר את שיא המשחקים למאמן בקבוצה. אמנם, קלמנטה לא הצליח לשחזר את הישגי הקדנציה הראשונה, והקבוצה נקלעה לחלק התחתון של הטבלה, מה שגרר את פיטוריו לאחר 26 מחזורים בלבד.
קלמנטה חזר למגרשים בינואר 1992, לאחר 19 מחזורים בעונת 1991/1992, לקדנציה שנייה באספניול. הקבוצה הייתה שקועה בקרבות תחתית, וצברה עד אז שני ניצחונות ליגה בלבד. קלמנטה הוביל את הקבוצה לשני ניצחונות כבר בשני משחקי הליגה הראשונים שלו בתפקיד, ובסך הכל עד לסיום העונה הוביל אותה לעשרה ניצחונות ושישה הפסדים בלבד ב-20 משחקים על הקווים. אספניול ניצלה מירידה במרחק נוח של חמש נקודות מהקו האדום.
נבחרת ספרד עריכה
בקיץ 1992 מונה קלמנטה לתפקיד מאמן נבחרת ספרד, שכשלה קודם לכן להעפיל לטורניר יורו 1992. הבכורה שלו כמאמן ספרד הייתה ב-9 בספטמבר, בניצחון 0–1 משחק ידידות מול אנגליה. משימתו הראשונה כמאמן הנבחרת הייתה העפלה ממוקדמות מונדיאל 1994. תקופתו הראשונה הייתה מלווה במחוקות רבות. בחודשיים הראשונים לתפקידו סיימה הקבוצה שלוש פעמים בשוויון 0-0 במסגרת מוקדמות המונדיאל, ובמקביל הוא החל בתהליך של שינוי בסגל הנבחרת. עד לקלמנטה היוותה "חמישיית העייט", שחקני הבית של ריאל מדריד וביניהם אמיליו בוטרגניו, רפאל מרטין ואסקס ומיצ'ל, להתבססות על שחקני ברצלונה של יוהאן קרויף. שני ניצחונות רצופים של 0–5 במוקדמות המונדיאל, על נבחרות ליטא ולטביה, הורידו את גובה הלהבות, וספרד העפילה מהמקום הראשון לטורניר מונדיאל 1994 בארצות הברית.
בטורניר המונדיאל, צלחה ספרד את שלב הבתים ללא הפסד, ורשמה ניצחון 0–3 מרשים בשמינית הגמר מול שווייץ. ספרד סיימה את דרכה בטורניר בשלב רבע הגמר מול איטליה. רוברטו באג'ו כבש את שער הניצחון שתי דקות לסיום, ובתוספת הזמן מרפק של מאורו טאסוטי לפניו של לואיס אנריקה, שהיה צריך לזכות את ספרד בפנדל, לא נשרק על ידי השופט.
ספרד צלחה את מוקדמות יורו 1996 עם מאזן נקי מהפסדים והעפילה מהמקום הראשון בבית. בטורניר יורו 1996 באנגליה צלחה ספרד את שלב הבתים, שוב ללא הפסד, ושוב הודחה בשלב רבע הגמר, הפעם לאחר הפסד לאנגליה המארחת בדו-קרב בעיטות עונשין, שסיים את דרכה בטורניר.
ספרד סיימה טורניר מוקדמות נוסף ללא הפסד, כשהעפילה מהמקום הראשון במאזן של שמונה ניצחונות מעשרה משחקים ממוקדמות מונדיאל 1998. לאחר טורניר המוקדמות, ב-28 בינואר 1998, נוצחה ספרד על ידי צרפת במשחק ידידות משער של זינדין זידאן. הפסד זה קטע רצף של 31 משחקים ללא הפסד, שהחל ב-7 בספטמבר 1994 עם ניצחון על קפריסין במוקדמות היורו ונמשך שלוש וחצי שנים. רצף זה היה הארוך ביותר של ספרד בהיסטוריה עד אז. במונדיאל 1998 בצרפת הופתעה ספרד עם הפסד לניגריה בתוצאה 2–3 במשחק הראשון, וכשלה לנצח את פרגוואי במשחק השני, עם תיקו 0-0 בלבד. ספרד אמנם גברה 1–6 מרשים על בולגריה במשחק האחרון, אך ניצחון של פרגוואי על ניגריה סיים את דרכה בטורניר באופן מפתיע כבר לאחר שלב הבתים.
קלמנטה אמנם נותר בתפקידו לאחר הטורניר, אך לא החזיק בו מעמד זמן רב. ב-5 בספטמבר 1998, עם פתיחת מוקדמות יורו 2000, נוצחה ספרד 2–3 בקפריסין, ובעקבות ההפסד פוטר קלמנטה מתפקידו. הוא הדריך את נבחרת ספרד במשך 62 משחקים, ורשם מאזן נאה של 36 ניצחונות לעומת שישה הפסדים בלבד.
חזרה לליגה הספרדית עריכה
זמן קצר לאחר פיטוריו מהנבחרת, חזר קלמנטה לליגה הספרדית. הוא מונה למאמנה של ריאל בטיס שבעה מחזורים לאחר פתיחת עונת 1998/1999, כשהקבוצה הייתה במקום האחרון בליגה. הוא הוביל אותה בסיום העונה למקום ה-11 במרכז הטבלה והרחק מקרבות הירידה, וסיים את דרכו בקבוצה בסיום העונה. מקרה כמעט זהה קרה לו עונה אחר כך, כשהתמנה למאמנה של ריאל סוסיאדד לאחר תשעה מחזורים מפתיחת העונה, והוביל אותה בסיום העונה למקום ה-13. הפעם חוזהו חודש והוא פתח עם הקבוצה את עונת 2000/2001. קלמנטה פוטר מתפקידו שישה מחזורים לאחר פתיחת העונה, בהם השיג ניצחון אחד בלבד. זמן קצר לאחר פיטוריו התמנה בפעם היחידה בקריירה למאמן קבוצה שאינה ספרדית, כשחל לאמן את אולימפיק מרסיי הצרפתית[2]. הקבוצה הייתה שקועה בחלק התחתון של הטבלה, וקלמנטה פוטר מתפקידו לאחר חמישה חודשים בלבד, עוד בטרם סיום העונה.
לאחר שפתח את עונת 2001/2002 ללא קבוצה, נקרא קלמנטה להציל את טנריפה מירידה, 12 מחזורים לסיום העונה. הוא הצליח להשיג ניצחון במשחק הראשון שלו בתפקיד, אך ההמשך היה מוצלח פחות והוא לא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה. בסיום העונה סיים קלמנטה את תפקידו בקבוצה.
קדנציה שלישית בבילבאו ובאספניול עריכה
לאחר ששוב פתח את העונה ללא קבוצה, הצטרף קלמנטה לקדנציה שלישית באספניול לאחר 14 מחזורים בעונת 2002/2003. הוא היה המאמן השלישי של הקבוצה באותה עונה, אך הצליח לשנות את מצבה ולהשאיר אותה בליגה הבכירה, מרחק שבע נקודות מהקו האדום. חוזהו חודש לעונה נוספת, אך הוא פוטר עשרה מחזורים מפתיחתה כשהוא מותיר את הקבוצה במקום האחרון. יורשו, לואיס פרננדז, הציל בסופו של דבר את הקבוצה מירידת ליגה.
קלמנטה נותר ללא קבוצה עד לסיום אותה העונה. הוא לא אימן כלל במהלך כל עונת 2004/2005, ועשרה מחזורים לתוך עונת 2005/2006 חזר למגרשים כשהתמנה בפעם השלישית לתפקיד מאמן בילבאו[3]. הקבוצה הייתה אז במקום האחרון בליגה, וקלמנטה הוביל אותה עד למקום ה-12 ולהישארות בליגה בפער של שש נקודות מהקו האדום. הצלת הקבוצה זיכתה אותו בחוזה לעונה הבאה, אך הוא פוטר עוד בטרם התחילה מכיוון שהעביר ביקורת על מדיניות הרכש של הבעלים[4].
נבחרות לאומיות והליגה הספרדית עריכה
ב-21 ביולי 2006 התמנה קלמנטה לתפקיד מאמן נבחרת סרביה[5]. מטרתו הראשונה הייתה טורניר מוקדמות יורו 2008, שהחל חודשיים לאחר מינויו. הוא החל את דרכו בנבחרת בניצחון 1–3 על צ'כיה במשחק ידידות, בו החל בתהליך של חילופי דורות בנבחרת. פתיחת דרכו במוקדמות היורו הייתה מוצלחת, וכללה שלושה ניצחונות ביתיים ותיקו אחד בחוץ. אמנם, אז חלה ירידה ביכולתה של הנבחרת. בעשרה המשחקים הנותרים במוקדמות היא צברה שלושה ניצחונות נוספים בלבד, וסיימה במקום השלישי בבית, אחרי פולין ופורטוגל. בעקבות הכישלון להעפיל, פוטר קלמנטה מתפקידו ב-6 בדצמבר 2007[6].
ב-6 במרץ 2008 חזר קלמנטה לליגה הספרדית, בניסיון להציל את ריאל מורסיה מירידה. הוא אמנם הצליח לשפר את יכולתה של הקבוצה ב-12 המחזורים שנותרו, אך היא ירדה בפער משמעותי של 13 נקודות מהקו האדום לליגת המשנה. הוא המשיך לאמן את הקבוצה גם בליגת המשנה, ובכך למעשה אימן קבוצה שאינה בליגה הבכירה לראשונה מזה 27 שנים, אז עזב את קבוצת המילואים של בילבאו. קלמנטה פוטר מתפקידו 16 מחזורים מפתיחת העונה, כשהקבוצה בסכנת ירידה לליגה השלישית.
ב-6 באפריל 2010, שמונה מחזורים לסיום עונת 2009/2010, התמנה קלמנטה לתפקיד מאמן ריאל ואיאדוליד[7], והיה למאמן השלישי של הקבוצה באותה עונה בניסיון להציל אותה מירידה. אמנם, הוא חווה שוב ירידת ליגה, כשקבוצתו סיימה נקודה אחת בלבד מתחת לקו האדום.
ב-13 באוגוסט 2010 קיבל קלמנטה את תפקיד המאמן בנבחרת קמרון, לאחר שהפסידה בכל משחקיה במונדיאל 2010[8]. הוא החל את דרכו בנבחרת עם ניצחון 1–3 בחוץ מול מאוריציוס במסגרת מוקדמות גביע אפריקה לאומות 2012, אך על אף שהייתה פייבוריטית, נבחרתו סיימה רק במקום השני בבית אחרי סנגל וכשלה להעפיל לטורניר. בעקבות כך, פוטר קלמנטה מתפקידו ב-25 באוקטובר 2011, לאחר כ-14 חודשים בלבד.
ב-13 בפברואר 2012 חזר קלמנטה לליגה הספרדית, כשקיבל את תפקיד מאמן ספורטינג חיחון[9]. פעם נוספת, מטרתו הייתה להציל את הקבוצה מירידה, אך פעם נוספת הוא לא הצליח לשרוד בליגה עם חיחון, והקבוצה נשרה לליגת המשנה. בעקבות הירידה סיים קלמנטה את תפקידו בקבוצה. במהלך הקדנציה הקצרה, רשם קלמנטה את משחקו ה-500 כמאמן בליגה הספרדית הבכירה, במשחק בו הפסידה חיחון 1–2 בחוץ לגרנדה.
ב-25 בספטמבר 2013 מונה קלנטה לתפקיד מאמן נבחרת לוב[10], לאחר שלא עברה את השלב הראשון במוקדמות מונדיאל 2014. בפברואר 2014 הוא הוביל את נבחרתו לזכייה בטורניר אליפות אפריקה לאומות.
תארים עריכה
תארים כשחקן עריכה
- אתלטיק בילבאו
- הגביע הספרדי (3): 1968/1969
תארים כמאמן עריכה
- אתלטיק בילבאו
- אליפות ספרד (2): 1982/1983, 1983/1984
- הגביע הספרדי: 1983/1984
- הסופר קאפ הספרדי: 1984
תארים אישיים עריכה
- פרס דון בלון למאמן העונה בליגה הספרדית (3): 1982/1983, 1983/1984, 1986/1987
קישורים חיצוניים עריכה
חבייר קלמנטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים עריכה
- ^ מיכאל יוכין, הקטטה הגדולה של מראדונה: חזרה ליריבות המדממת בין ברצלונה לבילבאו, באתר וואלה!, 14 באוגוסט 2015
- ^ קלמנטה מונה למאמן מארסיי, באתר וואלה!, 26 בנובמבר 2000
- ^ קלמנטה חוזר לבילבאו, טיגאנה חתם בבשיקטאש, באתר וואלה!, 31 באוקטובר 2005
- ^ בילבאו: קלמנטה פוטר לאחר שהתבטא נגד מדיניות הרכש, באתר nrg, 7 ביולי 2006
- ^ קלמנטה יאמן את סרביה, באתר וואלה!, 17 ביולי 2006
- ^ תומר גנור, חאבייר קלמנטה יפוטר מנבחרת סרביה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2007
- ^ חאבייר קלמנטה מונה למאמן ויאדוליד, באתר וואלה!, 6 באפריל 2010
- ^ חבייר קלמנטה מונה למאמן נבחרת קמרון, באתר ynet, 13 באוגוסט 2010
- ^ ספורטינג חיחון: קלמנטה מונה למאמן, באתר ynet, 14 בפברואר 2012
- ^ זוכרים? חבייר קלמנטה יאמן את נבחרת לוב, באתר ערוץ הספורט, 25 בספטמבר 2013
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 אוטרו • 4 קמארסה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 גויקוצ'אה • 8 גאררו • 9 גוארדיאולה • 10 באקרו • 11 צ'יקי • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 חואנלה • 15 קמינרו • 16 מינמברס • 17 וורו • 18 אלקורטה • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 לופטגי • מאמן: קלמנטה |
| |
| נבחרת ספרד – יורו 1996 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 לופס • 3 בלסואה • 4 אלקורטה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 אמביסקה • 8 גררו • 9 פיצי • 10 דונאטו • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 קיקו • 15 קמינרו • 16 אוטרו • 17 מנחארין • 18 אמור • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 מולינה • מאמן: קלמנטה |
| |
| נבחרת ספרד – אולימפיאדת אטלנטה 1996 | ||
|---|---|---|
|
1 מורה • 2 מנדייטה • 3 ארנסבאל • 4 נבארו • 5 סנטי • 6 אוסקר • 7 ראול • 8 רוברטו • 9 קורינו • 10 חוסה איגנסיו • 11 אידיאקס • 12 קראנקה • 13 אייסקורטה • 14 מוריינטס • 15 דה לה פנייה • 16 לרדין • 17 סייטס • 18 דני • מאמן: קלמנטה |
| |
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1998 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 ארנזאבל • 4 אלקורטה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 מוריינטס • 8 גאררו • 9 פיצי • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 קאמפו • 15 אגילרה • 16 סלאדס • 17 אצ'בריה • 18 אמור • 19 קיקו • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 מולינה • מאמן: קלמנטה |
| |