חולדה גורביץ

פעילה למען נכי צה"ל
(הופנה מהדף חולדה גורביץ')

חולדה גורביץ (2 בינואר 192616 בינואר 2024)[1] הייתה פעילה חברתית ישראלית, מתנדבת שכונתה "המלאך בלבן" או "אם הפצועים" על עזרתה לנכי צה"ל ובני משפחותיהם, פצועים בבתי החולים ומשפחות שכולות. בשנת 1977 הוענק לה אות הנשיא למתנדב. כלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"א (2011).

חולדה גורביץ
לידה 2 בינואר 1926
עתלית, פלשתינה (א"י)
פטירה 16 בינואר 2024 (בגיל 98)
חיפה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינויים נוספים המלאך בלבן, אם הפצועים
ידועה בשל עזרתה לנכי צה"ל ובני משפחתם, פצועים בבתי החולים ומשפחות שכולות
פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"א (2011)
בן זוג בן-עמי גורביץ
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גורביץ נולדה בעתלית לדב וחנה הופמן, ממקימי "חברת המלח בארץ-ישראל". היא הייתה נכדתם של גבריאל וטובה שפירא, ממייסדי המושבה עתלית.

גורביץ הייתה חברת ארגון ההגנה ועם הקמתו של צה"ל, שירתה בחיל הים והייתה מארבע הבנות הראשונות בחיל.

בסמוך לשחרורה מהצבא, החלה להתנדב בוועד למען החייל, ובשנים שלאחר מכן עסקה בארגון פעילויות עבור חיילים. כן הדריכה ילדי עולים במעברות ובוואדי סאליב, הייתה פעילה בסיוע לדרוזים[2][3] ובאגודת ידידות ישראל - צרפת.[4]

במשך שנים הייתה חברה בתנועת החרות.[5] בשנת 1959 היא יצאה בהתקפה חריפה נגד אבא חושי, בטענה שהפעיל אלימות כדי להשתיק ביקורת.[6][7][8][9][10] בהמשך, כיהנה כחברת מועצת העיר חיפה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים בחרה להתפטר מעבודתה ולהקדיש את זמנה לפעילות התנדבותית למען חיילים ונפגעי פעולות איבה. מאז, הייתה מגיעה מדי יום לבתי החלמה ובתי חולים לעיסוק בפעילות זו, לבושה בלבן, שם הייתה עורכת מסיבות[11][12] ופעילויות לעידוד והעלאת המורל לנפגעים. בעיקר הייתה פעילה במרכז הרפואי רמב"ם ובבית ההבראה הצבאי הסמוך.

גורביץ הייתה פעילה בעיר מגוריה חיפה בארגונים שונים. על כך הוענקו לה אות "יקירת העיר חיפה" ואותות הוקרה נוספים.

הייתה ממייסדות עמותת "ארגון נשי חרות בישראל",[13] המפעילה 23 מעונות יום ברחבי הארץ.[14]

 
חולדה גורביץ, "אם הפצועים", מבקרת את הלוחמים הפצועים ממלחמת לבנון השנייה (יושבים מימין:) עשהאל לובוצקי וגדעון גולדנברג, בבית החולים רמב"ם, נובמבר 2006

עד 2007 הייתה חברת הנהלה, במשך 18 שנה, במרכז היהודי-ערבי "בית הגפן", ועד למותה המשיכה בפעילותה כחברת מועצה במוסד זה.

הקימה עם בעלה, עו"ד בן-עמי גורביץ (שנפטר בשנת 1965), אגודות ידידות עם מדינות שונות בעולם, ביניהן "המרחב", לעמים הלא-ערבים במזרח התיכון, ו"אגודת ידידות ישראל-צרפת". עשייתה בתחום זה נגעה גם בעידוד תיירות לארץ.

ב-2020 נחנכה טיילת על שמה בחוף בת גלים בחיפה.[15]

גורביץ נפטרה ב-16 בינואר 2024 בגיל 98,[15] והובאה לקבורה בבית הקברות חוף הכרמל.[16]

פרסים והוקרה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שי חורב, הערך "חולדה גורביץ", לקסיקון החיפאים – אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור; חיפה, 2018; עמ' 107

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חולדה גורביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בועז כהן, חולדה גורביץ', המלאך בלבן, הלכה לעולמה, באתר כלבו, 16 בינואר 2024
  2. ^ יהודה בן זאב, בעל הברית הנשכח משווע לצדק, חרות, 2 ביוני 1958
  3. ^ יוחזרו אדמות בית ג'אן לבעליהם הדרוזים, חרות, 7 ביוני 1960
  4. ^ "בלי פוליטיקה" למען ידידות ישראל — צרפת, חרות, 17 בספטמבר 1964
  5. ^ לקח 11 שנות אופוזיציה, חרות, 29 באוקטובר 1959
  6. ^ הפקח התנפל בגסות על תובעת מס' 2, חרות, 13 במרץ 1958
  7. ^ בנפול רודן, חרות, 8 במרץ 1959
  8. ^ התביעה נגד אבא חושי, חרות, 20 במרץ 1958
  9. ^ חולדה גורביץ, אבא חושי שואף להיות מלך המעוטים, חרות, 3 באפריל 1959
  10. ^ עדויות על היד הקשה בחיפה, חרות, 4 ביוני 1959
  11. ^ קרנבל בחיפה בוטל בגלל הגשם, דבר, 17 במרץ 1976
  12. ^ בבתי הכנסת מתפללים, מעריב, 18 בספטמבר 1985
  13. ^ CheckId, ארגון נשי חרות בישראל (ע"ר) - 580027258, באתר checkid
  14. ^ נשי חירות – מעונות יום
  15. ^ 1 2 ליאור אל-חי, הלכה לעולמה חולדה גורביץ, "המלאך בלבן" מחיפה שליוותה פצועים ונכי צה"ל, באתר ynet, 16 בינואר 2024
  16. ^ חולדה גורביץ באתר חברה קדישא חיפה
  17. ^ יוסף וקסמן, סבתא, בתה ונכדתה – בין מקבלי "אות המתנדב", מעריב, טורים 1–2, 20 באוקטובר 1976