חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה)

חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני הוא חוק הכולל בעיקר תיקונים לחוק המאבק בטרור, חוק העונשין וחוק למניעת הטרדה מינית, המגדילים את העונש ואת הפיצוי על הטרדה מינית כאשר זו נעשתה על רקע לאומני.

חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה)
פרטי החוק
מדינה ישראל
תאריך חקיקה 30 ביולי 2023
תאריך חקיקה עברי י"ב באב תשפ"ג
גוף מחוקק הכנסת העשרים וחמש
תומכים 39
מתנגדים 7
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד המשפטים
המשרד לביטחון לאומי

היסטוריה חקיקתית עריכה

יוזמי החוק הם חברי הכנסת לימור סון הר-מלך ויצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, וחברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר ממפלגת ישראל ביתנו. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרתו היא

"להתמודד עם פגיעה מינית בנשים או הטרדה מינית של נשים על רקע לאומני, על ידי כך שיובהר כי עבירת מין עשויה להיחשב למעשה טרור לעניין חוק המאבק בטרור... וכי ההוראה בדבר מניע של גזענות... תחול גם על עבירות הטרדה מינית. עוד מוצע לקבוע הוראות לעניין כפל פיצוי ללא הוכחת נזק למי שנפגע מסוגים מסוימים של הטרדה מינית על רקע לאומני".[1]

הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה ראשונה בכ"ב בתמוז התשפ"ג, 11 ביולי 2023, והועברה לדיון בוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.[2] ב-18 ביולי אישרה הוועדה המשותפת את החוק לקריאה שנייה ושלישית,[3] ובי"ב באב, 30 ביולי, אושר החוק.[4]

הוראות תיקון החוק עריכה

  1. סעיף 37 לחוק המאבק בטרור קובע שהעונש על עבירה שהיא מעשה טרור יהיה כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, ולא יותר מ־25 שנים. התיקון לחוק זה מבהיר שכלל זה חל גם על עבירות (המנויות בחוק העונשין) של אונס אישה, מעשה סדום בגבר בנסיבות השקולות לאונס וסוגים מסוימים של מעשה מגונה.
  2. העונש על ביצוע עבירה של הטרדה מינית (לפי הגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית) מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור (כהגדרתם בסעיף 144ו לחוק העונשין), יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, לעניין עבירות שהעונש עליהן לא עולה על עשר שנים.
  3. על פי החוק למניעת הטרדה מינית, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות, בסכום שלא יעלה על 120,000 ש"ח. החוק מכפיל תקרה זו כאשר העבירה נעשתה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור.

בנוסף לתיקונים הנ"ל החוק מטיל על גורמי האכיפה והתביעה חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, על מנת להציף את היקף התופעה. פרקליט המדינה ומפכ"ל משטרת ישראל ידווחו לוועדה, בכל שנה, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים של עבירות מין ועבירות הטרדה מינית ממניע של גזענות, ובתיקים של עבירות מין שהן מעשה טרור ועל מספר תיקי החקירות שנפתחו בגין עבירות אלו.

דיון ציבורי עריכה

חברת הכנסת לימור סון הר מלך נימקה את הצעת החוק: "שילוב של הטרדה מינית, שנעשה על רקע לאומני מותיר בנפגעות צלקת כפולה. גם את הצלקת של נפגעת הטרור וגם את הצלקת של נפגעת ההטרדה. על כן אין שום סיבה שהענישה לא תהיה כפולה."[5] חברת הכנסת יוליה מלינובסקי אמרה כי "הטענה הרווחת היא שאונס זה אונס, ואיני ממעיטה בכך לרגע, אך גם רצח הוא רצח, ובכל זאת אנו מבדילים בין רצח פלילי ובין מחבל שמבצע פיגוע". והוסיפה כי מועצת הביטחון של האו"ם קבעה בהחלטה מספר 1820 משנת 2008 כי תקיפה מינית שמבצע בן לאום אחד בבן לאום שני באזור המצוי בסכסוך בין שני העמים, תוכר כפשע מלחמה.[6]

בפני ועדות הכנסת הוצגו עדויות על מקרי תקיפה של נשים יהודיות באזורים מעורבים, כשהזהות הלאומית של הקורבנות שימשה מניע נוסף לתוקפים. בחמור שבהם המחבל אנס ורצח את אורי אנסבכר[7].

לעומת זאת, חבר הכנסת עופר כסיף, שהצביע נגד החוק, טען ש"חלקו מיותר, כי הוא חוזר על הוראות קיימות, וכולו גזעני ומכוון להפלות לרעה מיעוטים לא יהודים בישראל".[8] חבר הכנסת גלעד קריב הוקיע את חברי האופוזיציה שהתחמקו מהצבעה נגד החוק ו"נתנו ידם לחקיקה גזענית".[9]

ארבעה ניירות עמדה שהוגשו לוועדת הכנסת, מטעם ארגון "נבחרות" של נשים חרדיות,[10] יוזמות אברהם,[11] והתנועה הרפורמית,[12] הביעו התנגדות לתיקון החקיקה שהוא, לדעתם, גזעני ומוזיל את כלל הפגיעות המיניות.

נייר עמדה מטעמם של ארגון זכויות האדם ''בצלמו'' וארגון זכויות הנשים ''יהודית'' הביעו תמיכה בחוק, לדעתם, תקיפות מיניות על רקע לאומני הן תופעה רחבת היקף ומטרידה מאוד, וכי החוק יביא לצמצום אירועי הטרור הנעשים באמצעות תקיפה מינית[13].

ראשיהם של איגודי רופאים אחדים, בהם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, יצאו נגד הצעת החוק, בנימוק ש"עולה ממנה ניחוח גזעני מובהק".[14]

בעקבות אישור החוק, ד"ר אורית קמיר, יוזמת החוק למניעת הטרדה מינית, מתחה ביקורת על חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני, ותיארה אותו "חוק גזעני לתפארת, המזהם את יחסו של המשפט הישראלי להטרדה מינית בלאומנות שוביניסטית".[15][16]

מאמר המערכת של העיתון "הארץ" הגדיר את החוק "חוק רקוב", משום שהוא "מתאים את הענישה ל'גזעו" של העבריין – עונש אחד לאנס יהודי ועונש אחר לאנס ערבי".[17]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, ה"ח הכנסת 970 מ-10 ביולי 2023
  2. ^   ישי אלמקייס, ‏החמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני אושרה בקריאה ראשונה, בעיתון מקור ראשון, 11 ביולי 2023
  3. ^ הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני אושרה לקריאה שנייה ושלישית, באתר ynet, 18 ביולי 2023
  4. ^ מערכת ישראל היום, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2023
  5. ^ חזקי ברוך, אושר בקריאה טרומית: כפל עונש על הטרדה ממניע לאומני, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2023
  6. ^ בניגוד לטענות: החמרת הענישה על אונס לאומני אינה גזענית, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2023
  7. ^ אריאל בולשטיין, דעה | טרור מיני: המניע הנוסף, באתר ישראל היום
  8. ^ חה"כ עופר כסיף על עבירות כנגד נשים כפשע שנאה, נבדק ב-2023-08-08
  9. ^ ציוץ של גלעד קריב, באתר טוויטר
  10. ^ ארגון נבחרות, נייר עמדה: החמרת ענישה לתוקפים מינית על רקע לאומני, באתר הכנסת
  11. ^ יוזמות אברהם, נייר עמדה: הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, באתר הכנסת
  12. ^ התנועה הרפורמית בישראל, נייר עמדה: הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג–2023, באתר הכנסת
  13. ^ אתר הכנסת, תמיכה בחוק החמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני
  14. ^ רופאים יוצאים נגד הכפלת הענישה במקרי הטרדה מינית על רקע לאומני, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only, ‏24 במאי 2023
  15. ^   אורית קמיר, חוק גזעני לתפארת המזהם את היחס להטרדה מינית בלאומנות שובינסטית, באתר הארץ, 30 ביולי 2023
  16. ^ אורית קמיר, לא רק שחוק "האונס הלאומני" אינו פמיניסטי – הוא פטריארכלי, באתר זמן ישראל, 2 באוגוסט 2023
  17. ^ מאמר המערכת, גם אנס יהודי שווה יותר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2023