חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל)
חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אושר בכנסת ב-25 בינואר 1999, ונקבע בו שהחלטת ממשלה לפיה המשפט השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח מחייבת אישור של רוב חברי הכנסת ואישור במשאל עם.
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 25 בינואר 1999 |
| תאריך חקיקה עברי | ח' בשבט תשנ"ט |
| גוף מחוקק | הכנסת הארבע עשרה |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1703, עמ' 86 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הפנים |
| מספר תיקונים | 3 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
  | |
היסטוריה חקיקתית עריכה
הצעת החוק הוגשה לכנסת הארבע עשרה על ידי חברי הכנסת יהודה הראל, עמנואל זיסמן ואלכס לובוצקי[1], על רקע שיחות בין ישראל לסוריה, שהתקיימו בשנות ה-90 של המאה ה-20, על הסכם שלום בין המדינות, שכללו גם דיון בהחזרת רמת הגולן לשליטת סוריה.
החוק אושר ב-25 בינואר 1999[2]. בגרסתו המקורית היה זה חוק קצר, בו ארבעה סעיפים, שקבע בי החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק חוק יסוד המסדיר משאל העם בישראל.
במהלך כהונתה של הכנסת השבע עשרה הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה[3], לפיו ועדת הבחירות המרכזית היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם ויבוטל הצורך בהסמכת חוק יסוד. התיקון לחוק עבר בקריאה טרומית ב-16 במאי 2007, בניגוד לעמדת הממשלה המכהנת[4], והוא הועבר לוועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט במטרה להכינו ולנסחו לקריאה ראשונה. ב-30 ביוני 2008 התיקון עבר גם בקריאה הראשונה ברוב גדול[5] והצעת החוק הוחזרה לוועדה לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, אך זו לא הגיעה עד התפזרותה של הכנסת לקראת עריכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה.
ממשלת ישראל השלושים ושתיים, שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק[6], והדיון בה בוועדה המשותפת נמשך גם במהלך כהונתה של הכנסת השמונה עשרה. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק, וב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את התיקון לחוק הקיים[7] שזכה לכינוי הנוסף "חוק משאל עם"[8], לפיו בטלה הדרישה לעיגון בחוק יסוד. כשלושה שבועות לאחר אישור התיקון בכנסת, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת[9] בטענה כי החוק במתכונתו החדשה פוגע בסדרי השלטון של מדינת ישראל ועוקף חוקי יסוד אחרים ועל כן אין זה ראוי להעבירו בחקיקה רגילה.
עם הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש לאחר השבעתה של הכנסת התשע עשרה, ובמסגרת הסכם קואליציוני שנחתם בין סיעת השלטון הליכוד ביתנו לבין סיעת הבית היהודי[10], הוסכם לעגן את קיומם של משאלי העם בחוק יסוד, וזאת כדי למנוע אפשרות שבג"ץ יידרש לדון בשאלת החוקתיות של "חוק משאל העם" הקיים משנת 2010[11]. באופן זה החל הליך חקיקתו של חוק היסוד החדש. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם[12].
הוראות החוק עריכה
לב החוק הוא סעיף 1א שלו הקובע:
(א) הממשלה לא תאשרר הסכם הטעון אשרור ולא תחתום על הסכם שאינו טעון אשרור, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו על שטח, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, אלא לאחר שההסכם אושר בידי הכנסת ובמשאל עם, לפי הוראות חוק זה.
(ב) החלטת הממשלה שלפיה המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שלא בדרך של הסכם כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור בידי הכנסת ובמשאל עם, לפי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים כאילו היתה הסכם כאמור.
יתר סעיפי החוק מסדירים את אופן האישור בכנסת ואופן עריכתו של משאל העם.
יישום החוק עריכה
מאז חקיקתו של חוק זה לא התקבלה כל החלטה על ביטול החלת השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על שטח כלשהו, כך שנדרשה הפעלה של המנגנונים שנקבעו בחוק (אישור הכנסת ומשאל עם).
לאחר החתימה על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון בשנת 2022, שאושר בצד הישראלי רק על ידי ממשלת ישראל, הוגשו מספר עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק בטענה שנדרש משאל עם לאישור ההסכם, אך העתירות נדחו[13].
קישורים חיצוניים עריכה
חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק סדרי השלטון והמשפט, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים עריכה
- ^ שלבי החקיקה של חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, ס"ח 1703 מ-9 בפברואר 1999
- ^ הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון - התקנת תקנות), התשס"ז-2007, באתר הכנסת
- ^ אמנון מרנדה, אולמרט נתלה באופוזיציה, והפסיד בהצבעה, באתר ynet, 16 במאי 2007
- ^ אריק בנדר, אושר בקריאה ראשונה: משאל עם לפני ויתור בגולן, באתר nrg, 30 ביוני 2008
- ^ החלת דין רציפות על הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט, באתר משרד ראש הממשלה
- ^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ עמית סגל, הכנסת אישרה את חוק משאל העם, באתר מאקו, 22 בנובמבר 2010
- ^ גלעד גרוסמן, עתירה לבג"ץ: חוק משאל העם אינו חוקי ויש לבטלו, באתר וואלה!, 13 בדצמבר 2010
- ^ יהונתן ליס, בתום משא ומתן מפרך, נתניהו הודיע לנשיא על הקמת הממשלה ה-33, באתר הארץ, 16 במרץ 2013
- ^ עידן יוסף, יריב לוין: חוק משאל העם – בגלל בג"ץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוגוסט 2013
- ^ גיל קלנר, בנוכחות הקואליציה בלבד: הכנסת אישרה את חוק יסוד משאל עם, באתר "סרוגים", 12 במרץ 2014
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הסכם הגבול הימי עם לבנון, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2022;
בג"ץ 6654/22 פורום קהלת ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־13 בדצמבר 2022