הכנסת השמונה עשרה

הכנסת ה־18 (2009–2013)

הכנסת השמונה עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת השמונה עשרה, הושבעה ב-24 בפברואר 2009. ב-16 באוקטובר 2012 התפזרה הכנסת. הבחירות לכנסת התשע עשרה נערכו ב-22 בינואר 2013.

הכנסת השמונה עשרה
Emblem of Israel alternative blue-gold.svg
ממשלות הממשלה השלושים ושתיים
תקופת כהונה 24 בפברואר 2009 – 5 בפברואר 2013
(4 שנים)
מערכת בחירות 10 בפברואר 2009
הנהגה
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הקואליציה זאב אלקין
ראש האופוזיציה ציפי לבני, שאול מופז ושלי יחימוביץ'
הרכב הכנסת
18th Knesset Composition.svg
מפלגת השלטון הליכוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חלוקת המושבים בכנסת השמונה עשרהעריכה

תוצאות הבחירות לכנסת השמונה עשרהעריכה

  ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת השמונה עשרה, רשימת חברי הכנסת השמונה עשרה

גושים פוליטייםעריכה

גוש רשימות מושבים בכנסת
גוש הימין הליכוד, האיחוד הלאומי, הבית היהודי, ישראל ביתנו. 49 מושבים
גוש המרכז קדימה, העצמאות[1]. 33 מושבים[2]
חרדים ש"ס, יהדות התורה. 16 מושבים
ערבים חד"ש, רע"ם-תע"ל, בל"ד. 11 מושבים
גוש השמאל העבודה, מרצ-יחד. 11 מושבים[3]

לקראת הבחירות לכנסת ה-19עריכה

לאחר התפצלות סיעת העצמאות מסיעת העבודה, איחוד הרשימות ליכוד וישראל ביתנו, פיצול סיעת איחוד הלאומי לסיעת עוצמה לישראל וחלק שהתאחד בהמשך עם סיעת הבית היהודי, פרישת ח"כ חיים אמסלם מסיעת ש"ס, פרישת ח"כ טלב אלסאנע מסיעת רע"ם-תע"ל (והקמת סיעת היחיד "מד"ע"), וכן התפצלות סיעת "התנועה" מסיעת קדימה, שהתרחשו במהלך כהונת הכנסת, תמונת המצב הייתה כדלהלן:

  • סיעת הליכוד וסיעת ישראל ביתנו - 42 מושבים
  • סיעת קדימה - 21 מושבים
  • סיעת ש"ס - 10 מושבים
  • סיעת העבודה - 8 מושבים
  • סיעת התנועה - 7 מושבים
  • סיעת העצמאות - 5 מושבים
  • סיעת יהדות התורה - 5 מושבים
  • סיעת הבית היהודי - 5 מושבים
  • סיעת חד"ש - 4 מושבים
  • סיעת רע"ם תע"ל - 3 מושבים
  • סיעת מד"ע - מושב אחד
  • סיעת מרצ - 3 מושבים
  • סיעת בל"ד - 3 מושבים
  • סיעת עוצמה לישראל - 2 מושבים
  • ח"כ יחיד אמסלם - מושב אחד

הרכב אישיעריכה

לכנסת ה-18 נבחרו 31 חברי כנסת חדשים, עשרה חברי כנסת ערבים, ארבעה דרוזים ועשרה המתגוררים מעבר לקו הירוק. ותיק חברי הכנסת בעת השבעת הכנסת היה חיים רמון מקדימה, שהחל לכהן ב-1983 (אשר פרש במהלך כהונת הכנסת ה-18, ביום 2 ביולי 2009). את הישיבה הראשונה של הכנסת פתח, כנהוג, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס. את הישיבות הבאות בכנסת ה-18, עד לבחירת יושב ראש קבוע, ניהל חבר הכנסת הוותיק ביותר שאינו מכהן כשר, מיכאל איתן מהליכוד, שנבחר לראשונה ב-1984. (רמון, ותיק חברי הכנסת, ובנימין בן אליעזר, הזהה בוותק לאיתן, אך מבוגר ממנו, הוסיפו באותה עת לכהן כשרים מטעם ממשלת ישראל השלושים ואחת). ביום השבעת הכנסת צעירת הח"כים הייתה ציפי חוטובלי מהליכוד, ילידת 1978 וזקן הח"כים היה בנימין בן-אליעזר, יליד 1936. עקב מינויו של ח"כ מתן וילנאי לשגריר ישראל בסין בפברואר 2012 ופטירתו של ח"כ גדעון עזרא במאי 2012, עלה מניינם של הח"כים הדרוזים לשישה.

 
ראובן ריבלין - יו"ר הכנסת השמונה עשרה

לתפקיד יושב ראש הכנסת נבחר ראובן ריבלין ממפלגת הליכוד. זו הייתה כהונתו השנייה של ריבלין כיו"ר הכנסת, לאחר שכיהן בתפקיד במהלך כהונת הכנסת השש עשרה.

נשיםעריכה

בתחילת כהונת הכנסת נבחרו 21 נשים, במהלך כהונת הכנסת, בעקבות התפטרותם של חברי הכנסת חיים רמון ואופיר פינס, נכנסו אליה שתי נשים נוספות - חברות הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ועינת וילף. בכך גדל מספר הנשים בכנסת ל-23. אך ב-13 באפריל 2010, פרשה חברת הכנסת יולי תמיר מתפקידה. את מקומה החליף חבר הכנסת לשעבר ראלב מג'אדלה ובכך ירד מספר הנשים בכנסת ל-22 ומספר הערבים עלה ל-11. ב 9 בנובמבר 2010 התפטר צחי הנגבי מהכנסת ובמקומו נכנסה נינו אבסדזה ובכך עלה מספר הנשים שוב ל 23 לאחר מכן ב 25 במרץ 2011 התפטר חיים אורון ובמקומו נכנסה זהבה גלאון וכך מספר הנשים עלה ל 24. ב 3 במאי 2012 התפטרה ציפי לבני ובמקומה נכנס יובל צלנר ומספר הנשים ירד ל 23. במהלך כהונת הכנסת ילדו ארבע מחברות הכנסת - אנסטסיה מיכאלי, גילה גמליאל (שילדה פעמיים במהלך כהונתה בכנסת), עינת וילף ואורלי לוי-אבקסיס. קדמה להן רק אסתר וילנסקה שילדה בן בתחילת כהונת הכנסת השנייה (1951).

כהונת הכנסתעריכה

הבחירות לכנסת התשע עשרה נערכו ב-22 בינואר 2013. תקופת כהונתה של הכנסת השמונה עשרה הייתה כמעט ארבע שנים.

אם הייתה הכנסת משלימה את כהונתה, הבחירות היו נערכות ב-22 באוקטובר 2013, והכנסת השמונה עשרה הייתה מכהנת כארבע שנים ושמונה חודשים.

הרכבת הממשלהעריכה

  ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים ושתיים

לאחר ש-65 חברי כנסת המליצו על בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ורק 28 חברי מפלגת קדימה המליצו על ציפי לבני לראשות הממשלה, הטיל הנשיא שמעון פרס ב-20 בפברואר 2009 את הרכבת הממשלה על נתניהו[4]. לרשות נתניהו עמדו 42 ימים (28 ימים לאחר הטלת המשימה על ידי הנשיא ועוד 14 ימי הארכת זמן שביקש מן הנשיא). נתניהו הודיע כי יעשה מאמץ להרכיב ממשלה רחבה, אך בתום שבוע ומספר פגישות עם אנשי קדימה, הודיעה ציפי לבני כי לא תצטרף לממשלתו של נתניהו, בשל רצונה של לבני בהסכם רוטציה. לבסוף, נתניהו הצליח לצרף את מפלגת העבודה לממשלה, וב-31 במרץ הושבעה ממשלתו, הממשלה ה-32[5].

פילוג מפלגת העבודהעריכה

ב-17 בינואר 2011 הודיעו אהוד ברק וארבע חברי כנסת נוספים (מתן וילנאי, עינת וילף, אורית נוקד ושלום שמחון) במכתב לחברי מפלגת העבודה על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעה עצמאית בשם "עצמאות". ועדת הכנסת אישרה את המהלך[6]. בעקבות המהלך, התפטרו מהממשלה שלושת שרי מפלגת העבודה: יצחק (בוז'י) הרצוג, אבישי ברוורמן ובנימין בן אליעזר[7].

הצטרפות קדימה לממשלהעריכה

בתחילת חודש מאי 2012 הוחל בהכנה להקדמת הבחירות, וחוק הקדמת הבחירות שיזמה הממשלה אף עבר ב-7 במאי בקריאה ראשונה[8]. אך למחרת הודיעה מפלגת קדימה בראשות שאול מופז על הצטרפותה לממשלה, ותהליך פיזור הכנסת נעצר[9]. במסגרת ההצטרפות לא מונו שרים מטעם הסיעה. לאחר קצת יותר מחודשיים (70 יום) פרשה קדימה מהממשלה ב-17 ביולי 2012[10].

פיזור הכנסת והקדמת הבחירותעריכה

ב 9 באוקטובר 2012 בערב הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו להקדים את הבחירות על ידי פיזורה של הכנסת.הסיבה שנתן נתניהו הייתה רצונו להעביר "תקציב אחראי עם ראייה ארוכת טווח" לאור האתגרים בפניה ניצבת המדינה. נתניהו הסביר כי לאחר שקיים סבב שיחות עם ראשי הקואליציה הגיע למסקנה "כי בעת הזאת לא ניתן להעביר תקציב אחראי. אנחנו עומדים בפתח שנת בחירות ולצערי בשנת בחירות קשה למפלגות לשים את האינטרס הלאומי מעל האינטרס המפלגתי.התוצאה של דבר זה עלולה להיות פריצה תקציבית והגדלה מאסיבית של הגירעון מה שידרדר אותנו מהר מאוד למצב של הכלכלות הקורסות באירופה."[11].

חילוף גבריעריכה

תאריך חבר הכנסת היוצא חבר הכנסת המחליף רשימה
2.7.2009 חיים רמון יוליה שמאלוב-ברקוביץ' קדימה
10.1.2010 אופיר פינס-פז עינת וילף העבודה
13.4.2010 יולי תמיר ראלב מג'אדלה
9.11.2010 צחי הנגבי נינו אבסדזה קדימה
6.2.2011 מאיר פרוש ישראל אייכלר יהדות התורה
18.3.2011 זאב בוים דורון אביטל קדימה
25.3.2011 חיים אורון זהבה גלאון מרצ
25.1.2012 אלי אפללו אבי דואן קדימה
14.2.2012 מתן וילנאי שכיב שנאן מפלגת העצמאות
3.5.2012 ציפי לבני יובל צלנר קדימה
17.5.2012 גדעון עזרא אכרם חסון
16.8.2012 אבי דיכטר אחמד דבאח
16.9.2012 יוסי פלד אללי אדמסו הליכוד
9.12.2012 עמיר פרץ יורם מרציאנו העבודה

בעלי תפקידיםעריכה

בעלי תפקידים בכנסת ה-18
התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין הליכוד
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת זאב אלקין הליכוד עד ל-4 באוגוסט 2009
יריב לוין הליכוד מ-4 באוגוסט 2009
ועדת הכספים משה גפני יהדות התורה
ועדת הכלכלה אופיר אקוניס הליכוד עד ל-10 בדצמבר 2010
כרמל שאמה הכהן הליכוד מ-10 בדצמבר 2010
ועדת החוץ והביטחון צחי הנגבי קדימה עד ל-9 בנובמבר 2010
שאול מופז קדימה 16 במאי 2012 - 9 בנובמבר 2010
רוני בר-און קדימה מ-16 במאי 2012
ועדת הפנים והגנת הסביבה דוד אזולאי ש"ס עד ל-18 במאי 2011
אמנון כהן ש"ס מ-18 במאי 2011
ועדת החוקה, חוק ומשפט דוד רותם ישראל ביתנו
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ליה שמטוב ישראל ביתנו עד ל-8 בנובמבר 2010
דני דנון הליכוד מ-8 בנובמבר 2010
ועדת החינוך, התרבות והספורט זבולון אורלב הבית היהודי עד ל-8 בנובמבר 2010
אלכס מילר ישראל ביתנו 13 ביוני 2012 - 8 בנובמבר 2010
עינת וילף העצמאות מ-13 ביוני 2012
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ הליכוד
ועדה לענייני ביקורת המדינה יואל חסון קדימה עד ל-27 ביולי 2011
רוני בר-און קדימה 16 במאי 2012 - 27 ביולי 2011
אורי אריאל האיחוד הלאומי מ-16 במאי 2012
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ציפי חוטובלי הליכוד
ועדת המדע והטכנולוגיה מאיר שטרית קדימה עד ל-3 באוגוסט 2011
רונית תירוש קדימה מ-3 באוגוסט 2011
ועדת האתיקה שלי יחימוביץ' העבודה עד ל-17 במאי 2011
יצחק וקנין ש"ס מ-17 במאי 2011
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול מוחמד ברכה חד"ש עד ל-27 בדצמבר 2010
טלב א-סאנע רע"מ-תע"ל מ-27 בדצמבר 2010
הוועדה לזכויות הילד דני דנון הליכוד עד ל-8 בנובמבר 2010
זבולון אורלב הבית היהודי 18 ביוני 2012 - 8 בנובמבר 2010
אורלי לוי-אבקסיס ישראל ביתנו מ-28 ביוני 2012
ועדה מיוחדת לפניות הציבור אורי מקלב יהדות התורה עד ל-3 באוגוסט 2011
דוד אזולאי ש"ס מ-3 באוגוסט 2011
ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים יעקב כץ האיחוד הלאומי עד ל-2 באוגוסט 2011
ניצן הורוביץ מרצ מ-2 באוגוסט 2011
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה זאב אלקין הליכוד
ראש האופוזיציה ציפי לבני קדימה עד ל-2 באפריל 2012
שאול מופז קדימה 9 במאי 2012 - 2 באפריל 2012

מ-23 ביולי 2012

שלי יחימוביץ' העבודה 23 ביולי 2012 - 9 במאי 2012
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת דן לנדאו
מזכיר/ת הכנסת איל ינון עד-2 באפריל 2010
ירדנה מלר-הורוביץ מ-2 באפריל 2010
היועץ המשפטי לכנסת נורית אלשטיין עד-2 באפריל 2010
איל ינון מ-2 באפריל 2010
קצין הכנסת יצחק שד"ר
יוסף גריף

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התפלגה ממפלגה העבודה במהלך הכהונה
  2. ^ לפני התפלגות העצמאות ממפלגת העבודה מנה גוש המרכז 28 מנדטים
  3. ^ לפני התפלגות מפלגת העצמאות ממפלגת העבודה, הגוש מנה 16 מנדטים
  4. ^ פרס החליט: נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, אתר "רשת"
  5. ^ אטילה שומפלבי, לבני: ביבי לא מחויב למשא ומתן; נתניהו: אין בה נכונות, באתר ynet, 27.02.09
  6. ^ אהוד ברק כתב: נמשיך את מסורת מפא"י, אתר "ynet"
  7. ^ יהונתן ליס, מזל מועלםהשרים יצחק הרצוג, בנימין בן אליעזר ואבישי ברוורמן הודיעו על התפטרותם מהממשלה, באתר הארץ
  8. ^ מורן אזולאי, פיזור הכנסת אושר בקריאה ראשונה, באתר ynet, 8 במאי 2012
    הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ב-2012, ה"ח הממשלה 685 מיום 7 במאי 2012
  9. ^ אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, נתניהו הפתיע: אין בחירות, אחדות עם קדימה, באתר ynet, 8 במאי 2012
  10. ^ אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, מופז פרש מהממשלה: "נתניהו בחר במשתמטים", באתר ynet, 17 ביולי 2012
  11. ^ אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, בנימין נתניהו הכריז על הקדמת הבחירות, באתר ynet, 9 באוקטובר 2012


הקודמת:
הכנסת השבע עשרה
20062009
הכנסת השמונה עשרה
20092013
הבאה:
הכנסת התשע עשרה
2013-2015