חורבת אדמות
חורבת אדמות (במקור: ח'רבת אִדמה) הוא אתר ארכאולוגי במזרח הגליל התחתון, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד.
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הרומית בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°38′04″N 35°32′05″E / 32.634459679356°N 35.534859851967°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   חורבת אדמות | |
  | |
החורבה שוכנת על מדרונותיה המזרחיים של רמת סירין, כשניים וחצי קילומטרים ממערב לנהר הירדן, וכקילומטר וחצי מצפון מערב לקיבוץ גשר. בסמוך לחורבה שופע המעיין "עין אדמה".
עיקר השרידים בחורבה הם מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, וכן נתגלו בה חרסים מהתקופה הישראלית, והיו לפיכך שהציעו לזהות בה את העיר המקראית אֲדָמָה הנזכרת בספר יהושע (יט, לו) כאחת מערי דרום נחלת שבט נפתלי.
באתר נתגלו שרידיהם של מספר מבני ציבור גדולים, ובהם אבני גזית רבות. כמו כן, נמצאה בחורבה אבן משקוף מבזלת המעוטרת בתחריט של עוף דורס, המזכירה אבני משקוף נוספות שנתגלו בבתי כנסת קדומים באזור הגליל התחתון והגולן.
יש הסבורים כי שמה המקורי של החורבה שימר את שמה של העיירה התלמודית אידמה, ממנה הגיע רבי קירוס דאידמה הנזכר בתלמוד הירושלמי[1].
לקריאה נוספת
עריכהא' שילר, אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 52 - בתי כנסת בגליל ובגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 66-65.
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ה', הלכה ד' וכן תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק ב', הלכה ה'.