שלמה ריסקין

רב ישראלי

הרב שלמה הכהן ריסקין (נולד בכ' באייר ה'ת"ש, 28 במאי 1940; באנגלית: Shlomo Riskin) הוא הרב לשעבר של המועצה המקומית אפרת ומייסד מוסדות אור תורה סטון. מרבני האורתודוקסיה המודרנית שבציונות הדתית.

שלמה ריסקין
לידה 28 במאי 1940 (בן 84)
כ' באייר ה'ת"ש
ברוקלין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום מגורים ניו יורק, אפרת עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אורתודוקסיה מודרנית
מעסיק ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב יוסף דוב סולובייצ'יק
חיבוריו The New Passover Haggadah, Torah Lights, אור תורה, יד לאשה, שיח שולחן
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שלמה (סטיבן) נולד בברוקלין שבניו יורק. למד בישיבה יוניברסיטי וקיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף דוב סולובייצ'יק. בשנים 19631977 לימד תנ"ך ותלמוד בישיבה יוניברסיטי ושימש רב של בית הכנסת לינקולן סקוור, הסמוך למרכז לינקולן שבמנהטן. בשנת 1975, הוא הקים, יחד עם הרב פנחס באק, את הישיבה התיכונית "מתיבתא אור תורה" בריברדייל שבניו יורק.

משנות 1964 היה פעיל במחאה למען יהדות ברית המועצות, לצד יעקב בירנבאום. הוא רתם לעניין את קהילתו. בסתיו 1970 נסע בעקבות בקשה של הרבי מלובביץ' וראש נתיב נחמיה לבנון לברית המועצות, כדי להקים ישיבות ואולפנים מחתרתיים ללימוד עברית. בשהותו שם שמע על משפטי לנינגרד שהתנהלו באותה עת נגד מי שניסו לחטוף מטוס כדי לברוח מברית המועצות. הוא הקליט את דיווחיהם. לאחר ששב לארצות הברית תורגמו ההקלטות ופורסמו. פרשה זו סייעה לדחיפת 'תיקון ג'קסון-ואניק' שהתנה שיפור ביחסים הכלכליים בין ארצות הברית וברית המועצות בהקלת הרדיפות מעל היהודים[1].

בשנת 1983 עלה ארצה יחד עם מספר משפחות מקהילתו בניו-יורק כדי להתיישב באפרת שבגוש עציון. למן היווסדה ועד 2020 כיהן הרב ריסקין כרבה של אפרת. ייסד את מוסדות "אור תורה סטון", הכוללים את אולפנת "נווה חנה" שבגוש עציון, הישיבה התיכונית "נווה שמואל", התיכון "דרך אבות" שבאפרת, מדרשת לינדנבאום, עמותת יד לאישה, מכון עמיאל, המכון להכשרת טוענות רבניות, כולל תורת יוסף וישיבת מחנים. הוסמך לרבנות עיר על ידי הרבנים שלמה גורן[2], אברהם שפירא, שלום משאש, שאול ישראלי ויצחק קוליץ.

בשנת תשמ"ד (1984) העניקה לו מועצת הרבנות הראשית כושר לרבנות עיר[3]. כשלושים שנה לאחר מכן, בקיץ תשע"ה (2015), כאשר הגיע הרב ריסקין לגיל 75, העמידה מועצת הרבנות הראשית קשיים בפני הארכת כהונתו, לאחר שחלק מחבריה הביעו ביקורת על עמדותיו הליברליות. לאחר שהיועץ המשפטי של הרבנות הבהיר כי הנימוק הרלוונטי היחיד המאפשר סיום כהונה בגיל זה הוא מצבו הבריאותי של הרב, האריכה המועצה את כהונתו תוך שהיא מביעה מורת רוח מעמדותיו[4].

בשנת 2018 הוענק לו פרס בוני ציון בתחום החינוך[5]. בתחילת חורף ה'תשע"ט פרש מתפקידו כנשיא מוסדות אור תורה סטון ומינה למחליפו את הרב ד"ר קנת ברנדר[6]. בשנת 2020 פרש לגמלאות והפסיק את כהונתו כרב היישוב אפרת.

חיים פרטיים

עריכה

נשוי לוויקי ולהם ארבעה ילדים.

אידאולוגיה

עריכה
 
הרב שלמה ריסקין באירוע יום הלל השנתי ביום העצמאות, גוש עציון, 12 במאי 2016
 
הרב שלמה ריסקין נפגש עם האפיפיור פרנציסקוס ברומא, 26 באוקטובר 2016

בציבור הדתי-לאומי נחשבת השקפת עולמו של הרב ריסקין פתוחה וחדשנית. הוא מגדיר את עצמו כפמיניסט, "אך עם הגבולות של ההלכה"[7]. הרב ריסקין הקים את ארגון יד לאישה המסייע לעגונות ולמסורבות גט ויזם את שילובן של נשים כטוענות רבניות בבתי הדין הרבניים. בשנת 2015 היה הרב האורתודוקסי המקומי הראשון שמינה אישה לתפקיד רבני רשמי למחצה של "מנהיגה רוחנית"[8].

הרב ריסקין מנהל את המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי באפרת, בשותפות עם הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי מטקסס[9]. במסגרת פעילות המרכז הושקה במרץ 2015 יוזמת "יום הלל" שבה מוזמן העולם הנוצרי לדקלם את תפילת ההלל (תהילים קי"ג-קי"ח) ביום העצמאות של ישראל, עם העם היהודי.

ספריו

עריכה
  • The New Passover Haggadah
  • סדרת Torah Lights
  • סדרת אור תורה: על חיים, אהבה ומשפחה בספר בראשית, ידיעות ספרים, 2008; על חירות, התגלות וייעוד בספר שמות, 2010; על הקרבה קדושה ושתיקה בספר ויקרא, 2011; על מעבר, מחלוקת ומנהיגות בספר במדבר, 2012; על מורשה היסטוריה ובית בספר דברים, 2013;
  • יד לאשה - האשה והגירושין ע"פ ההלכה, ספרי מגיד, 2008
  • שיח שולחן - זמירות, תפילות וטקסים מסביב לשולחן ובחיק המשפחה, ספרי מגיד, 2009
  • ציוני דרך: זיכרונות וסיפורים בדרך לציון, ידיעות ספרים, תל אביב 2012

ספרים לכבודו

  • חכמה לשלמה : מאמרים לכבוד הרב ד"ר שלמה ריסקין / מאת עמיתיו ותלמידיו הנכבדים ; עורכים: ברוך סטרמן וג'ודי טאובס סטרמן. ירושלים: מגיד; [אפרת]: אור תורה סטון, 2021.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שלמה ריסקין בוויקישיתוף
מאמריו

הערות שוליים

עריכה