פתיחת התפריט הראשי

הרב חיים פינחס שיינברג (כ"ז באלול ה'תר"ע, 1 באוקטובר 1910 - כ"ז באדר ה'תשע"ב, 20 במרץ 2012) היה ראש ישיבת תורה אור, פוסק הלכה, רבה של קריית מטרסדורף בירושלים וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בסוף ימיו נודע בכינוי "זקן ראשי הישיבות".

חיים פינחס שיינברג
Rabbi Chaim Pinchas Scheinberg.JPG
הרב חיים פינחס שיינברג
לידה 1 באוקטובר 1910
כ"ז באלול תר"ע
אוסטרוב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 2010 (בגיל 99)
כ"ז באדר תשע"ב
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
השתייכות ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבת תורה אור
רבותיו הרב משה סולובייצ'יק והרב שמעון שקופ
חיבוריו טבעת החושן, אגרא דשמעתתא, מילואי אבן, משמרת חיים, שעורי רבי חיים פינחס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב חיים פינחס שיינברג
ישיבת תורה אור

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

נולד באוסטרוב שבפולין, בנם השני של יעקב יצחק ויוספה (לבית טמבק). בצעירותו התגורר במיר. טרם לידתו היגר אביו לארצות הברית, בשנת ה'תרע"ט, כשהיה בן תשע, הצטרפו אליו האישה והילדים. הם התגוררו בלואר איסט סייד.

למד בישיבת רבנו יעקב יוסף עד גיל 14. בשנת ה'תרפ"ד[דרושה הבהרה] עבר ללמוד אצל הרב משה סולובייצ'יק בישיבת רבנו יצחק אלחנן. משם עבר לבית מדרש לרבנים בראשותו של הרב יהודה לבנברג שבניו הייבן שבקונטיקט, מוסד תורני ללא לימודי חול. בגיל שש עשרה וחצי סיים ללמוד את כל הש"ס. בגיל 17 חזר ללמוד בישיבת רבנו יצחק אלחנן, אצל הרב משה סולובייצ'יק והרב שלמה פוליצ'ק. קיבל סמיכה לרבנות מהרב ברוך בר ליבוביץ, הרב משה סולובייצ'יק, הרב ד"ר דב (ברנרד) רבל ועוד.

בט"ו באדר א' ה'תרפ"ט[דרושה הבהרה] נישא לבאשע, בהיותה בת 17, על פי הצעת אביה, הרב יעקב יוסף הרמן. הרב ברוך בר ליבוביץ, סידר חופה וקידושין. בעידוד חותנו, עברו בני הזוג להתגורר בעיירה מיר שבפולין (כיום בלארוס), על מנת ללמוד בישיבת מיר.

לאחר קרוב לחמש שנים, בשנת ה'תרצ"ה[דרושה הבהרה] חזרה המשפחה לניו יורק, כדי לא לאבד את אזרחותם האמריקאית[דרוש מקור]. לאחר חזרתו למד בישיבת היכל רבינו חיים הלוי בבוסטון אצל הרב יוסף דוב סולובייצ'יק ולאחר מכן שימש משגיח רוחני בישיבת חפץ חיים שברובע קווינס. בתפקיד זה הוא שימש במשך 25 שנה. בשנת ה'תשכ"א[1], הקים (בעזרתם של אחיו הרב שמואל וחתנו הרב חיים דוב אלטוסקי) בשכונת בנסונהרסט שבברוקלין את ישיבת "תורה אור" והחל לעמוד בראשה. במקביל שימש כרב של קהילת "בקש שלום אנשי אוסטרובא".

באייר ה'תשכ"ה[דרושה הבהרה] עלה לישראל והעביר לשם את ישיבתו. תחילה שכנה הישיבה בבניין בית היתומים דיסקין בירושלים. בשנת ה'תשל"א היא עברה לבניין הנוכחי בקריית מטרסדורף.

נהג להיות עטור בתפילין במשך כל היום ולבש מעל 50 ציציות. בשבת לא דיבר דברי חול. לא אכל אלא בסעודת מצווה[דרוש מקור].

עסק רבות במשנתו של הרב אריה לייב הלר וכתב חיבורים על כל ספריו, "קצות החושן", "אבני מלואים" ו"שב שמעתתא".

בשנותיו האחרונות כונה "זקן ראשי הישיבות". נפטר בכ"ז באדר ה'תשע"ב, בן 101, ונקבר בהר הזיתים.

משפחהעריכה

היה נשוי לבאשע (ה'תרע"ג - ג' בחשוון ה'תש"ע), במשך כשמונים שנה[2]. אחות אשתו הייתה הסופרת רוחמה שיין.

לרב שיינברג בן יחיד - הרב שמחה שיינברג, שהתמנה תחתיו לראשות הישיבה; וארבע בנות - חנה, זלדה, פרומה רחל ורבקה. בתו זלדה הייתה נשואה לרב ניסן אלפרט שכיהן כר"מ במתיבתא תפארת ירושלים וכראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן. בתו פרומה רחל הייתה נשואה לרב חיים דב אלטוסקי, מחבר סדרת ספרי "חידושי בתרא" על מסכתות התלמוד, שכיהן כראש ישיבת תורה אור לבני חו"ל. נכדו הוא הרב מרדכי אלטוסקי, אשר הוציא לאור בצעירותו את ספרו של סבו "משמרת חיים".

מתלמידיו הבולטיםעריכה

  • חתנו הרב חיים דוב אלטוסקי, ראש הישיבה לבני חו"ל
  • בנו הרב שמחה שיינברג, ראש הישיבה הנוכחי
  • אחיינו הרב יוסף שטרן, היה מגיד שיעור בישיבת תורה אור
  • הרב נח אורלוויק מנהל רוחני בישיבת תורה אור
  • הרב ישראל גואלמן, רב ברמות ור"מ בישיבת תורה אור
  • הרב משה לואיס, ראש ישיבת "שערי חיים"
  • הרב מרדכי לוין, ראש כולל "תורת חיים"
  • הרב אליהו פרנקל, מגיד שיעור בישיבת תורה אור
  • הרב אלחנן פרץ, רב קהילה ברמת בית שמש ומחבר ספרים
  • הרב צבי שרלין, רב בשכונת רמת אשכול ומגיד שיעור בישיבת תורה אור

מספריועריכה

  • טבעת החושן, על שולחן ערוך חושן משפט, כולל הערות על הספרים קצות החושן ונתיבות המשפט, ה' כרכים, ה'תשי"א-ה'תשל"ב
  • אגרא דשמעתתא (ה' כרכים) - על הספר שב שמעתתא
  • מילואי אבן (ה' כרכים) - על הספר אבני מילואים
  • משמרת חיים, שאלות לעיון שמטרתן הרגלת התלמידים בחשיבה למדנית-ישיבתית, ואשר נאמרו לפני תלמידים בשעות מאוחרות בליל שישי המכונה בשפה הישיבתית בשם "משמר", ומכאן שמו של הספר "משמרת חיים". בסופו של הספר ישנן הצעות לפתרונות. ג' חלקים, ה'תשל"ה-ה'תשנ"ו. הספר יצא לאור במהדורה מחודשת ומפוארת בשנת ה'תשע"ו, בתוספת תירוצים הערות והארות על כל קושיותיו מאת הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל (אשר מחבב מאד את הספר הזה ונהג להגות בו במהלך טיסותיו הארוכות בנסיעותיו לרחבי העולם), במדור מיוחד הנקרא "ברכת מרדכי".
  • שיעורי רבי חיים פינחס - חידושים על שבע מסכתות בש"ס
  • אמרי חיים - על ענייני סדר קדשים והלכות נדה
  • דרך אמונה וביטחון
  • נתיבות חיים - שיחות מוסר

לקריאה נוספתעריכה

  • רוחמה שיין, הכל לאדון הכל (פרק עליו), הוצאת פלדהיים, 1987
  • הרב אלחנן פרץ, אורחות הרב וראש הישיבה, ה'תשע"ב
  • חיים שלמה רוזנטל, מגדלתו ומרוממתו, ירושלים ה'תשע"ו, ישיבת תורה אור

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה