כ"ז באלול

אלול

ה'תש"ף
ה'תשפ"א
ה'תשפ"ב
ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'
ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד
ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א
כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח
כ"ט

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ב

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ד

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

כ"ז באלול הוא היום העשרים ושבעה בחודש השנים עשר בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש השישי למניין החודשים מניסן. כ"ז באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

חגים ומועדים

תענית ציבור קהילתית של יהדות פרנקפורט לזכר גירושם מן העיר (ראו לקמן)

אירועים היסטוריים ביום זה

היום השלישי מששת ימי בראשית לפי רבי אליעזר בן הורקנוס.
ה'שע"ד – 1800 יהודי פרנקפורט דמיין גורשו מן העיר בידי אנשי וינצנץ פטמילך. הם הורשו לשוב רק בכ' באדר ה'שע"ו (לאחר שפטמילך נתלה בידי מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה). לאחר שובם נקבע יום זה כתענית ציבור קהילתית, וכן נוספו לסדר הסליחות של אותו היום סליחות מיוחדות לזכר המאורע.
ה'תשל"ב – טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן: במהלך ניסיון-חילוץ כושל של משטרת גרמניה, נהרגו תשעת חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן שהוחזקו כבני ערובה בידי מחבלים מארגון הטרור "ספטמבר השחור"
ה'תשנ"ג – בבית הלבן מוצג לציבור ונחתם באופן רשמי הסכם אוסלו בין מדינת ישראל לפלסטינים בחסות נורווגיה
ה'תשס"ו – עצמות פאולינה והאנס הרצל, ילדיו של בנימין זאב הרצל, מובאות לקבורה בהר הרצל

נולדו

ה'תרע"ג – יעקב מרידור, מפקד האצ"ל ופוליטיקאי ישראלי (נפטר ה'תשנ"ה)
ה'תר"ע – הרב חיים פינחס שיינברג, ראש ישיבת תורה אור
ה'תש"ו – הרב מנחם פליקס, מראשי גוש אמונים
ה'תש"ח – הרב שלום דובער לוין, מנהל וספרן ראשי של ספריית חב"ד בברוקלין. חוקר, עורך ומחבר ספרים וכתבי עת תורניים, והמהדיר של המהדורה החדשה של שולחן ערוך הרב
ה'תשכ"ב – זבולון כלפה, חבר כנסת מטעם הבית היהודי

נפטרו

ה'תפ"ו – רבי יצחק חיות, אב"ד סקוליה ומחבר "זרע יצחק"
ה'תק"ס – רבי נתן אדלר הכהן מפפד"מ, רבו של החת"ם סופר (נולד בה'תק"ב)
ה'תרט"ו – רבי שלום רוקח ה"שר שלום", מייסד חסידות בעלז והאדמו"ר הראשון שלה (נולד בה'תקמ"א)
ה'תרס"ב – אמיל זולא, סופר צרפתי (נודע במאמרו "אני מאשים" בעקבות פרשת דרייפוס) (נולד בה'ת"ר)
ה'תש"ך – זכריה גלוסקא, ח"כ מטעם התאחדות התימנים בישראל
ה'תש"ם – שמואל שאולזון, סגן ראש עיריית ירושלים וממנהיגי אגודת ישראל בירושלים.
ה'תשס"א – אליעזר פרמינגר, חבר הכנסת הראשונה, ולאחר מכן מנהל חברות ממשלתיות בתחום משאבי הטבע (נולד בה'תר"פ)
ה'תשס"ג – הרב רפאל יצחק וסרמן, ראש ישיבת אהל יעקב (נולד ב-ה'תרפ"ד)
ה'תש"ע – הרב דוד צבי הילמן חוקר תורני (נולד בכ"ו בשבט ה'תרפ"ז)