חלון לים התיכון
חלון לים התיכון (על עטיפת הסינגל נכתב: חלון לים התיכון (דצמבר 1950)) הוא שיר שכתב יעקב גלעד והלחין יהודה פוליקר, ועובד ביחד על ידי שניהם. את השיר ביצע במקור פוליקר באלבום "אפר ואבק" (1988), שנוצר בשיתוף פעולה עם גלעד.
 | |
| סינגל בביצוע יהודה פוליקר | |
| מתוך האלבום אפר ואבק | |
| יצא לאור | 1988 |
|---|---|
| הוקלט | יועד נבו – אולפני טריטון |
| שפה | עברית |
| אורך | 5:43 |
| חברת תקליטים | CBS |
| כתיבה | יעקב גלעד |
| לחן | יהודה פוליקר |
תוכן השיר והרקע לכתיבתו עריכה
השיר מתאר מכתב דמיוני שכותב ניצול שואה שעלה לישראל לאהובתו שנותרה בחוץ לארץ. בשיר הוא מספר על כך שהצליח למצוא דירת חדר וחצי על גג של בית נטוש ביפו.[1] מחלון הדירה שמצא נשקף נופו של הים התיכון, ומכאן שם השיר. הוא מציע לה להצטרף אליו כי יש מקום בדירה לה ולילד. את המכתב הוא כותב בדצמבר 1950,[2] ומציין תופעת טבע חריגה כששלג ירד במישור החוף,[3] והזכיר לכותב את נוף ילדותו, כנראה באירופה. השואה מוזכרת בשיר רק במרומז, כשהכותב אומר "עוד הפצע פתוח", או בפזמון החוזר כשהוא מדבר על "סיכוי אחד למיליון" לאושר.
לימים, מקץ שני עשורים, נשאל יעקב גלעד על הנסיבות שבהן נכתב השיר. הוא השיב כי הסיפור דמיוני, אבל הוא מבוסס על הסיפורים שאביו של יהודה פוליקר, ז'אקו פוליקר (פּוליקארי), ניצול השואה מיוון, ואמו של גלעד, הלינה בירנבאום, ניצולת השואה מפולין, ששניהם שרדו את אושוויץ, סיפרו לו. גלעד כתב אז:
בעיקר תהיתי מאיפה היה להם האומץ להביא ילדים לעולם שאת הצדדים הכי מפלצתיים שלו הם כבר הכירו מקרוב וחוו על בשרם. זה עדיין פלא בעיניי, כי גם יהודה וגם אני בנים לניצולי שואה, שנינו נולדנו חמש שנים אחרי שהורינו השתחררו מאושוויץ.
מה עבר להם בראש כשהם החליטו להביא ילדים לעולם הזה, אחרי התופת ההיא, בתוך העוני של ראשית ימי המדינה, כשכל העולם שלהם וכל מי שאהבו נשאר בתוך ערימות האפר? מתוך שיחות עם אמא שלי ועם אבא של יהודה הסתבר לנו שהייתה שם תמיד איזו תקווה שהחזיקה אותם בחיים גם במחנות ההשמדה וגם בשנים שאחרי המלחמה. תקווה שהם לא העזו לוותר עליה, כי התקווה הזאת נמצאת ביסוד האנושיות באשר היא, וכי המשמעות של הוויתור על אותה תקווה תהיה ניצחונו של השטן.
מכאן נולד משפט הסיום של כל פזמון: "ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון, ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון". על הסיכוי העלוב הזה הם באו לכאן, שיקמו את חייהם מאפס, והולידו אותנו. זה כל הסיפור.— יעקב גלעד מתארח בפורום "ספרות וכתיבה גאה", תפוז אנשים, 18 בדצמבר 2008
ביצוע השיר בפי פוליקר עריכה
|
עוד הפצע פתוח |
| בתיו האחרונים של השיר |
השיר הופיע לראשונה באלבום "אפר ואבק" שיצא לאור בשנת 1988 בהוצאת CBS. האלבום היה אלבומו השלישי של הזמר יהודה פוליקר, שיצר אותו בשיתוף פעולה עם יעקב גלעד, שהפיק וכתב את מרבית השירים. פוליקר וגלעד שילבו בו שנים עשר שירים הנוגעים בחייהם כבני הדור השני לשואה, שגדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם. הלחן לשיר אותו כתב פוליקר, שגדל על ברכי המוזיקה היוונית, הוא יווני באופיו, ופוליקר מלווה את השירה בנגינה בבוזוקי. פרט לבוזוקי מנגן פוליקר בשיר גם בגיטרה, באס וקלידים, והוא מלוּוה בז'אן פול זימבריס (תופים וכלי הקשה) ובאיתי הבר (קלידים).[4]
השיר הגיע למצעד הפזמונים השבועי של רשת ג' ב-16 בפברואר 1988 וצעד בו במשך 13 שבועות, מתוכם שבוע אחד (29 במרץ 1988) בראש המצעד.[5] במצעד השנתי תשמ"ח-1988 דורג השיר במקום ה-35 (השיר היחידי מהאלבום שהגיע ל-50 המקומות הראשונים).
השיר בביצועו של פוליקר הופיע בכמה אלבומים נוספים: באלבום "הופעה חיה בקיסריה" של יהודה פוליקר (1997); באלבום "המיטב" של יהודה פוליקר (2003); באלבום "שישים שנה ושיר - שיר לכל שנה 1948–2007" (2008); ובהוצאה המחודשת של האלבום הכפול של "אפר ואבק" משנת (2008), במלאת 20 שנה לאלבום המקורי – כל האלבומים בהוצאת NMC.
וידאו קליפ עריכה
השיר זכה לווידאו קליפ. בקליפ נראה פוליקר בדירה מרוהטת בצניעות המשקיפה לים, כותב מכתב ושר כשהוא מביט דרך החלון לים. המכתב מגיע לאישה (שאותה משחקת אתי אנקרי) המטפלת בתינוק (שאותו שיחקה תינוקת), והיא אורזת מזוודה ויוצאת מביתה כשהתינוק בידיה ונראית פוסעת לאורך חוף הים.
גרסאות כיסוי והתייחסויות תרבותיות עריכה
עם השנים בוצעו לשיר גרסאות כיסוי רבות, בהן: יזהר כהן, באלבום "אגדה ישראלית, חלק ב'", 2000; גליקריה באלבום Far Away שרה חלק ממנו ביוונית; גבי ברלין, בתקליט "שירים הם חברים"; רון שובל; וביצוע כֵּלי של שלישיית אדלר.
בשנת 2013 נכלל עיבוד באנגלית לשיר באלבום All Is One של להקת האוריינטל מטאל הישראלית אורפנד לנד תחת השם "As I Stare at the Ocean Alone".
להקת ההיפ הופ העברית-ערבית-רוסית מיפו "סיסטם עאלי" ביצעה גרסת כיסוי הפותחת במילים: "אחרי שהגעתי ליפו / תקוות נולדו מתוך ייאוש / מצאתי לי חדר וחצי / על גג של בית נטוש", וברגע שמבוטאת המילה "נטוש" צורח נטע וינר, אחד מחברי הלהקה, "נטוש!?" – והשיר עובר לראפ בעברית וערבית הדן באופן מורכב הן בנכבה והן בקיבוץ גלויות, כאשר הסיום הוא שוב חזרה מלודית לשורת הסיום של שירו של פוליקר: "ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון", הנטען במשמעות חדשה. בריאיון לבן שלו אמר וינר: "השיר של פוליקר הדהד חזק כשהתחלנו את הלהקה. 'אפר ואבק' הוא חלק מהדנ"א האישי-זהותי-מוזיקלי שלי. יש בי הרבה אהבה למקור, אבל היה גם רצון להוסיף את הנדבך הזה. מה חלק מהסיפור ומה לא חלק מהסיפור. זה מאוד מרגש לשיר אותו כך. זאת לא תוכחה ובטח לא ציניות. ההתרגשות מהשיר של פוליקר נמצאת שם והיא לגמרי כנה, אבל היא לא מבטלת את הצורך להביא לו כאפה".[6]
שם השיר שימש מקור לשם הפסטיבל "חלון לים התיכון" המתרחש מדי שנה בחוף אשדוד, והתחיל שנה אחרי שיצא השיר לאור.
הערכה עריכה
לדעת ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר, השיר מבטא יחס אישי מאוד, ולא לאומי, למולדת החדשה: "טרגדיה פרטית, סיפור אהבה פרטי וניסיון פרטי מאוד לשרוד בעוני ובייסורים.[7]
מבקר המוזיקה עינב שיף כתב כי "לפני ש'חלון לים התיכון' הוא שיר מדהים על ניצול האסון הגדול בהיסטוריה, הוא שיר אהבה אולטימטיבי: גבר שמנותק מאהובתו שולח לה מכתב מרגש ונטול אשליות שמתאר את חייו של המהגר ביפו בשנות ה-50, כשהרגש המרכזי שעוטף אותו הוא לא טראומה או חרדת מוות, אלא געגוע [...] המשפט הזה, הלא ייאמן בפשטותו מחד והכוח שלו מצד שני – 'יש פה מיטה מתקפלת, אם נרצה שלושתנו לישון' – מנותק לגמרי מהגיהנום ממנו נמלטו מאות אלפים", וכי לדעתו זהו אחד משירי האהבה העבריים הגדולים ביותר.[8]
קישורים חיצוניים עריכה
מידע על היצירה "חלון לים התיכון" באתר מיוזיק בריינז- "חלון לים התיכון" באתר של אקו"ם
- מילות השיר "חלון לים התיכון" באתר שירונט
חלון לים התיכון, בביצוע יהודה פוליקר, סרטון באתר יוטיוב- הקליפ לשיר, סרטון באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
גרסאות כיסוי:
- חלון לים התיכון, בביצוע עמיר בניון, סרטון באתר יוטיוב
- חלון לים התיכון, בביצוע דורית פרקש, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ רבים מבתיה של יפו היו אז נטושים משום שרוב תושביה הערבים נמלטו או פונו מבתיהם במלחמת העצמאות, ובמקומם התיישבו עולים חדשים שהגיעו בעלייה ההמונית. (ראו גם חוק נכסי נפקדים.)
- ^ זהו תאריך הלידה של פוליקר.
- ^ זהו אי-דיוק היסטורי של המשורר; השלג ירד עשרה חודשים לפני כן, בפברואר 1950.
- ^ הקרדיטים – על פי גב עטיפת הסינגל; ראו באתר Discogs.
- ^ חלון לים התיכון באתר "פזמונט".
- ^ בן שלו, "סיסטם עאלי": היפ-הופ רב-לשוני מהרחוב המדוכא, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2012.
- ^ Fania Oz-Salzberger, "Oh, My Land, My Homeland: Origins, Varieties and Fate of Zionist Poetics of Moledet," in: Ron Robin and Bo Stråth (eds.), Homelands: Poetic Power and the Politics of Space, Bruxelles: P.I.E.-Peter Lang, 2003, p. 146.
- ^ עינב שיף, הזמן, היום, הרגע: יהודה פוליקר חוגג 60, באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2010.