ויקיפדיה

חמישים גוונים (סדרת ספרים)

סדרת רומנים אירוטיים מאת א ל ג'יימס

חמישים גוונים (באנגלית: Fifty Shades) היא סדרה של רומנים ארוטיים מאת אי אל ג'יימס. בהתחלה יצא כטרילוגיה המורכבת מחמישים גוונים של אפור (2011), חמישים גוונים של אופל (2012) ו-חמישים גוונים של שחרור (2012)[1] לאחר מכן יצאו שלושה חלקים נוספים.

חמישים גוונים
Fifty Shades
שלושת הספרים הראשונים בסדרה
שלושת הספרים הראשונים בסדרה
מידע כללי
מאת אי. אל. ג'יימס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן אירוטי
מקום התרחשות סיאטל ארצות הברית
הוצאה בעברית
הוצאה ידיעות ספרים
תרגום חוה ארביב
סדרה
סדרת ספרים 6
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990035230120205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסדרה עוקבת אחר מערכת היחסים המעמיקה בין בוגרת הקולג' אנסטסיה סטיל לאיש העסקים הצעיר כריסטיאן גריי. גריי מציג את אנה לעולם ה-BDSM.

הטרילוגיה, שפורסמה תחילה באינטרנט, זכתה להצלחה רבה, כספר אלקטרוני ובמהדורת דפוס. עד מרץ 2012 נמכרו יותר מ-250,000 עותקים משלושת ספרי הטרילוגיה, והספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס ולמקום ראשון באמזון.[2] תוך 11 שבועות נמכר הספר בבריטניה ביותר ממיליון עותקים.[3] ברחבי העולם הסדרה נמכרה ב-65 מיליון עותקים, עם זכויות יוצרים שנמכרו ב-37 ארצות, וקבעו שיא כספר המודפס שנמכר במהירות הגבוהה בכל הזמנים, תוך עקיפת השיא הקודם שהיה שייך לסדרת "הארי פוטר".[4]

בספטמבר 2012 יצאה לאור גרסה עברית של הספר בהוצאת ידיעות ספרים.[5] המהדורה הראשונה, שהודפסה ב-50,000 עותקים, אזלה מהחנויות בתוך מספר ימים.[6] היצירה קיבלה ביקורת מעורבת עם השקתה.

על פי הספר הופק סרט באותו השם, שיצא לאקרנים בפברואר 2015 וזכה להצלחה דומה מבחינת הכנסות (ביחס לסרט למבוגרים בלבד).

המחברת סיפרה על ההלם שלה מהצלחת הספר: "התפוצצות העניין הפתיעה אותי לחלוטין".[7] ג'יימס תיארה את טרילוגיית חמישים גוונים כ"משבר אמצע החיים" שלה, באוגוסט 2013, מכירות הטרילוגיה הציבו את ג'יימס בראש רשימת הסופרים המרוויחים ביותר של פורבס[8] עם רווחים של 95 מיליון דולר, שכללו 5 מיליון דולר עבור זכויות הסרט חמישים גוונים של אפור.[9] למרות ההצלחה, הספרים זכו גם לביקורת עזה,[10] ובמיוחד הספר הראשון אשר "זכה ללעג כמעט על ידי כל מבקר שקרא אותו".[11]

מאז 2015 הסדרה הורחבה עם סט מקביל של רומנים "סיפורו של כריסטיאן": גריי העוקב אחר אירועי חמישים גוונים של אפור אבל מנקודת המבט של כריסטיאן גריי (2017), אופל ושחרור (2021) עושים את אותו הדבר עבור החלקים בהאים בהתאמה.

עלילה עריכה

טרילוגיה מקורית
  1. חמישים גוונים של אפור (2011)
  2. חמישים גוונים של אופל (2012)
  3. חמישים גוונים של שחרור (2012)
ספורו של כריסטיאן
  1. אפור (2015)
  2. אופל (2017)
  3. שחרור (2021)

דמויות ראשיות עריכה

כריסטיאן גריי - יזם מצליח בן 27/28 הבעלים של כריסטיאן אחזקות.

אנסטסיה "אנה" סטיל - בוגרת מכללה ועוזרת עורך בהוצאת ספרים.

ג'ייסון טיילור - שומר ראש ועוזר של כריסטיאן.

לוק סוייר - ראש מערכת האבטחה של כריסטיאן.

אלנה לינקולן - חברתו של כריסטיאן בעלת סלון יופי, קיימה מערכת יחסים מורכבת עם כריסטיאן.

אליוט גריי - אחיו של כריסטיאן עוסק בבנייה ירוקה.

מיה גריי - אחותו של כריסטיאן - עוסקת ברפואה.

קתרין "קייט" קוואנה - החברה הכי טובה ושותפה לדירה של אנה. במערכת יחסים עם אליוט גריי.

ג'ק הייד - עורך ראשי בהוצאת ספרים סיאטל (סא"פ) ויריבו של כריסטיאן גריי.

ליילה וויליאמס - שפחה נשלטת לשעבר של כריסטיאן.

ריי סטיל - אביה החורג של אנה שגידל אותה בצעירותה.

ד"ר גרייס טרווליאן-גריי - אמו המאמצת של כריסטיאן.

קאריק גריי - אביו המאמץ של כריסטיאן.

קרלה מאי ווילקס - אמה האמיתית של אנה. נשואה ארבעה פעמים.

אית'ן קוואנה - אחיה הגדול של קייט קוואנה, חבר של אנה ושל מיה.

חוזה רודריגז - חבר קרוב של אנה צלם במקצועו.

אליזבת מורגן - עמיתה בסא"פ.

ביקורת עריכה

סלמאן רושדי אמר על הספר: "מעולם לא קראתי משהו כתוב כל כך גרוע שפורסם. זה גרם לדמדומים להיראות כמו מלחמה ושלום "[12] מורין דאוד תיארה את הספר בניו יורק טיימס "כתוב כמו האחיות ברונטה אבל בלי כישרון", והוסיפה שהוא "משעמם וכתוב גרוע".[13] ג'סי קורנבלוט' מהפינגטון פוסט אמרה: "כחווית קריאה, חמישים גוונים... היא בדיחה עצובה, עלילה חלשה".[14]

אפריל אליסטון פרופסור בפרינסטון כתב, "למרות שזה לא יצירת מופת ספרותית, חמישים גוונים הוא יותר מסיפורת מעריצים זוטרית המבוססת על סדרת הערפדים האחרונה של דמדומים".[15] ליסה שוורצבאום כתבת ב-אנטרטיינמנט ויקלי, העניקה לספר דירוג "B+" ושיבחה אותו על היותו "במקום בפני עצמו". הסופרת הבריטית ג'ני קולגן כתבה בגרדיאן "הספר עליז, קריא במיוחד ומתוק ובטוח כמו ש-BDSM אירוטי יכול להיות מבלי להפר את חוק התיאורים המסחריים" וגם שיבחה את הספר על היותו "יותר נחמד" מאשר "ספרים ארוטיים" אחרים.[16] עם זאת, הטלגרף ביקר את הספר כ"קלישאה מרושעת", אך גם כתב כי הפוליטיקה המינית בחמישים גוונים של אפור תגרום לקוראות "לדון בו במשך שנים רבות".[17] הניו זילנד הראלד הצהיר כי הספר "לא יזכה בפרסים על הפרוזה שלו" וכי "יש כמה תיאורים נוראים במיוחד", אבל הוא גם היה קל לקריאה; "(אם רק אתה) יכול להשעות את חוסר האמונה שלך ואת הרצון שלך - אם תסלח על הביטוי - לסטור לגיבורה על כך שיש לה כל כך מעט כבוד עצמי, אתה עשוי ליהנות מזה."[18]

ה-Columbus Dispatch קבע כי, "למרות הפרוזה המגושמת, ג'יימס אכן גורמת לאדם להפוך את הדף."[19] הספר זכה גם ללא מעט שבחים. בדצמבר 2012, הוא זכה הן בקטגוריות "סיפורת פופולרית" והן בקטגוריות "ספר השנה" בפרסי הספרים הלאומיים בבריטניה.[20][21] באותו חודש, Publishers Weekly הכתיר את אל ג'יימס כ'איש השנה', מה שגרם ל"זעקה בעולם הספרותי". לדוגמה, "מה חשב Publishers Weekly?" שאלה סופרת הלוס אנג'לס טיימס, קרולין קלוג, בעוד שבכותרת של ניו יורק דיילי ניוז נכתב, "הציוויליזציה מסתיימת: אל ג'יימס נבחר ל"איש השנה" של Publishers Weekly.[22]

תיאורים של BDSM עריכה

טרילוגיית חמישים גוונים משכה ביקורת גם בשל התיאורים המפורטים של BDSM, לדוגמה קייטי רויפה מ-ניוזוויק שואלת "אבל למה, במיוחד אצל נשים, שהרצון החופשי יהיה נטל?... יכול להיות שהכוח לא תמיד כל כך נוח, אפילו לאלו מאיתנו שגדלו בו; יכול להיות ששוויון הוא משהו שאנחנו רוצים רק לפעמים ובכמה מקומות ובזירות מסוימות; יכול להיות שהכוח וכל הציוויים שלו יכולים להיות משעממים."[23] אנדריאה רייהר מ-Zap2it הביעה תסכול מהיבקרות של רויפה על הסדרה, וקבעה כי "להיות כנועה מינית איננה בגדר קורבן להתעללות" או שהם "מוותרים על כוחם או על השוויון שלהם עם בן הזוג שלהם".[24] אתרים אחרים כמו ג'זבל הגיבו לכתבה, כאשר ג'זבל מפרטת את הסיבות לפופולריות של הספר, וקבעה כי "הרוב המכריע של המעריצים מתלהבים מהקשר הרגשי שיש לאנסטסיה וכריסטיאן, לא על המין".[25]

צנזורה של ספרים עריכה

במרץ 2012, הסירו הסניפים של הספרייה הציבורית במחוז ברווארד, פלורידה, את ספרי חמישים גוונים של אפור מהמדפים שלהם, גורם רשמי קבע שהוא לא עומד בקריטריוני הבחירה של הספרייה ושהביקורות על הספר היו גרועות. נציג הספרייה ציין כי הדבר נובע מהתוכן המיני של הספר וכי ספריות אחרות סירבו לרכוש עותקים לסניפיהן.[26] דבורה קאלדוול-סטון מאגודת הספריות האמריקאית הגיבה כי "אם הסיבה היחידה שאתה לא בוחר ספר היא שאתה מסתייג מהתוכן שלו, אבל יש לו ביקוש, יש שאלה אם אתה הוגן. בספרייה ציבורית יש בדרך כלל מעט מאוד אנשים שימנעו מספר להיות על המדף אם יש ביקוש למידע."[26] הספריות הציבוריות של מחוז ברווארד העמידו מאוחר יותר את העותקים שלהן לרשות הפטרונים שלהן עקב דרישת הציבור.[27]

במאקה, ברזיל, השופט רפאל קווירוז קמפוס קבע בינואר 2013 כי חנויות ספרים ברחבי העיר חייבות להסיר את הסדרה כולה מהמדפים או להבטיח שהספרים יהיו עטופים ומניחים מחוץ להישג ידם של קטינים[28] השופט קבע כי הוא התבקש לבצע צו כזה לאחר שראה ילדים קוראים אותם,[29] וביסס את החלטתו על חוק הקובע כי "מגזינים ופרסומים שתוכנם אינו ראוי או אינו מתאים לילדים ובני נוער ניתן למכור רק אם הם אטומים ועם אזהרות לגבי תוכנם".[30]

עיבודים לסרטים עריכה

עיבוד קולנועי לספר הופק על ידי פוקוס,[31] מייקל דה לוקה הפקות וטריגר סטריט הפקות,[32] כאשר סרטי יוניברסל ו- פוקוס הבטיחו את הזכויות לטרילוגיה במרץ 2012.[33] יוניברסל היא גם מפיצת הסרט. צ'ארלי הונאם לוהק במקור לתפקיד כריסטיאן גריי לצד דקוטה ג'ונסון בתפקיד אנסטסיה סטיל,[34][35] אך הונאם ויתרה על התפקיד באוקטובר 2013,[36] כאשר ג'יימי דורנן הוכרז לתפקיד ב-23 באוקטובר .[37]

הסרט יצא לאקרנים ב-13 בפברואר 2015, והפך להצלחה מיידית, והגיע למקום הראשון בקופות עם 558.5 מיליון דולר. עם זאת, תגובות ביקורתיות היו בדרך כלל שליליות.[38] לאחר שהסרט הראשון הוקרן בהקרנת מעריצים מיוחדת בניו יורק ב-6 בפברואר 2015, הבמאי סם טיילור-ג'ונסון אישר ששני סרטי המשך יצאוו לאחר הסרט הראשון, כאשר חמישים גוונים של אופל יצא2017 וחמישים גוונים של שחרור יצא ב-2018.[39]

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: חמישים גוונים של אפור
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמישים גוונים (סדרת ספרים)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Julie Bosman (21 במאי 2012). "Libraries Debate Stocking 'Fifty Shades of Grey' Trilogy". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ מיה סלע, טרילוגיית ספרים אירוטית לנשים כבשה את טבלת רבי המכר בארה"ב, באתר הארץ, 13 במרץ 2012
  3. ^ מיה סלע, הספר האירוטי "חמישים גוונים של אפור" שבר שיא מכירות בבריטניה, באתר הארץ, 1 ביולי 2012
  4. ^ יותם שווימר, חדשות הספרות: רב המכר של כל הזמנים, באתר ynet, 8 באוגוסט 2012
  5. ^ מיה סלע, "50 גוונים של אפור" ייצא בישראל בגרסה דיגיטלית לפני שיגיע לחנויות, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012
  6. ^ רוני אפרת‏, "50 גוונים של אפור" בעברית אזל מהמדפים, באתר וואלה!‏, 10 בספטמבר 2012
  7. ^ "Fifty Shades of Grey author E L James – Exclusive interview". Shropshire Star. 16 ביולי 2012. נבדק ב-16 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "E.L. James Seals A Spot On List of Britain's Richest Authors". Lia. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2014. נבדק ב-23 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Fifty Shades makes EL James top-earning author". BBC News. 13 באוגוסט 2013. נבדק ב-15 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Hill, Libby (13 בספטמבר 2016). "First 'Fifty Shades Darker' trailer filled with lots of plot, little kissing". Los Angeles Times. נבדק ב-10 בפברואר 2017. The books were critically savaged hot messes that sold over 100 million copies for the sex. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Lyall, Sarah (11 בפברואר 2015). "'Fifty Shades of Grey,' the Movie, as a Fairy Tale". The New York Times. נבדק ב-10 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^   Chris Irvine,Chrisirvine, ‏Sir Salman Rushdie: 'Fifty Shades of Grey makes Twilight look like War and Peace', The Telegraph, 9 October 2012
  13. ^ Dowd, Maureen (31 במרץ 2012). "She's Fit to Be Tied". The New York Times. נבדק ב-30 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Kornbluth, Jesse (12 במרץ 2012). "'Fifty Shades Of Grey': Is The Hottest-Selling Book In America Really Just 'S&M For Dummies?'". The Huffington Post. נבדק ב-30 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "'Mommy porn' novel has retro message". CNN. 29 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Colgan, Jenny (13 באפריל 2012). "Fifty Shades of Grey". The Guardian. London. נבדק ב-24 ביוני 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^   Laura Barnett, ‏Mommy porn?: Fifty Shades of Grey by EL James: review, The Telegraph, 13 April 2012
  18. ^ Sheehy, Christine (13 באפריל 2012). "The 'mommy porn' seducing women". The New Zealand Herald. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Osterheldt, Jenee (26 במרץ 2012). "Book Review – Fifty Shades of Grey: Sultry subject spells success". The Columbus Dispatch. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Flood, Alison (5 בדצמבר 2012). "EL James comes out on top at National Book awards". The Guardian. London. נבדק ב-5 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Flood, Alison (26 בדצמבר 2012). "Fifty Shades of Grey voted the most popular book of 2012". The Guardian. London. נבדק ב-26 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Driscoll, Molly (3 בדצמבר 2012). "E L James as 'Publishing Person of the Year' draws outcry from literary world". The Christian Science Monitor. נבדק ב-5 בדצמבר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Roiphe, Katie (15 באפריל 2012). "Spanking Goes Mainstream". The Daily Beast. Newsweek. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Reiher, Andrea (16 באפריל 2012). "Katie Roiphe's Fifty Shades of Grey diatribe misses several points". Zap2it. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Fifty Shades of Grey's Success Has Nothing to Do with Repressed Feminist Fantasies". Jezebel. 16 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 Schwartz, Meredith (11 במאי 2012). "Florida County Pulls Fifty Shades of Grey From Shelves". Library Journal. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Clarke, Suzan (30 במאי 2012). "Florida County Library Lifts Ban on 50 Shades of Grey". ABC News. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Brazil Judge Orders '50 Shades of Grey' Sealed". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2015. נבדק ב-18 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Brazil judge orders '50 Shades of Grey' removed". USA Today. 18 בינואר 2013. נבדק ב-1 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Brazilian bondage browsers tied down by court order". Global Legal Post. נבדק ב-1 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Fleming, Mike (26 במרץ 2012). "Universal Pictures and Focus Features win Fifty Shades of Grey". Deadline Hollywood. PMC. נבדק ב-7 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Miller, Julie (10 ביולי 2012). "Fifty Shades of Grey Film Gets Oscar-Nominated Producers, Christian Grey–Casting Inspiration". Vanity Fair (online). נבדק ב-12 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Fleming, Mike (26 במרץ 2012). "Universal Pictures and Focus Features win Fifty Shades of Grey". Deadline Hollywood. PMC. נבדק ב-7 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Fifty Shades Of Grey Movie Casts Dakota Johnson In a Lead Role". EntertainmentWise (Yahoo! UK). אורכב מ-המקור ב-5 בינואר 2015. נבדק ב-3 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Rice, Lynette (2 בספטמבר 2013). "'Fifty Shades of Grey' casts Dakota Johnson and Charlie Hunnam". Entertainment Weekly. נבדק ב-3 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Charlie Hunnam: Quitting Fifty Shades of Grey Was 'Heartbreaking'". Us Weekly. 21 ביולי 2014. נבדק ב-27 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Kroll, Justin (23 באוקטובר 2013). "Jamie Dornan Will Play Christian Grey in 'Fifty Shades of Grey'". Variety. נבדק ב-24 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ "Fifty Shades of Grey Reviews". Metacritic. CBS Interactive. נבדק ב-13 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Schumann, Rebecka (6 בפברואר 2015). "'Fifty Shades of Grey' Sequels Confirmed; Fans React to 'Fifty Shades Darker' and 'Fifty Shades Freed' Movie Announcement". International Business Times. נבדק ב-6 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חמישים_גוונים_(סדרת_ספרים)&oldid=37588748"