חנוך ארנטרוי

רב בגרמניה
אין תמונה חופשית

הרב חנוך הכהן ארנטרויכתיב מיושן: עֶהרֶנְטרָייא; ה'תרי"ד, 1854 - כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927) היה רב גרמני-אורתודוקסי, רב ואב"ד מינכן.

ביוגרפיהעריכה

נולד באלטאופן שליד בודפשט, לרב יונה ולשרה בתו של הרב וולף בוניהד מדונא-סרדהל. למד אצל אביו ואצל הרב מרדכי עמרם הירש, לימים רב בפראג ובהמבורג.

מגיל 13 למד בישיבתו של הרב פייבל פלויט בשוראני, ואחרי שלוש שנים בישיבתו עבר לישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, בה למד שבע שנים.

עם תום לימודיו בפרשבורג, נסע למיינץ ושימש כמורה פרטי ללימודי קודש אצל משפחת בונדי כשבמקביל השלים לימודים באוניברסיטת היידלברג. הוא נישא לחנה בתו של רבו, הרב מרדכי עמרם הירש. אשתו נפטרה בצעירותה, וכך גם בתו שרה שנפטרה בהיותה בת 24. הוא נישא בשנית לייטל פויכטוונגר, אולם גם היא נפטרה בגיל 47.

בשנת תרמ"ו, 1886, התמנה כרב הקהילה החרדית "קהל יראים - אהל יעקב" במינכן, בתרפ"ב, 1921, דחה הצעה לכהן כראש הסמינר לרבנים בברלין לאחר פטירתו של הרב דוד צבי הופמן. הוא שימש כרב ואב"ד במינכן במשך ארבעים שנה עד פטירתו כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[1].

הגותועריכה

הרב ארנטרוי כתב פסקי הלכה רבים וחידושים על לשונות חז"ל לאור המדע וממצאים בני זמנו שקובצו לאחר מותו בידי חתנו בספר "עיונים בדברי חז"ל ובלשונם" (מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ח).

היה מעורב בשני פולמוסים מפורסמים:

  1. פולמוס פינוי בית העלמין היהודי באלטונה וקבורת אפר המתים היהודים שבחרו לשרוף את גופתם, בבית הקברות היהודי; בפולמוס זה עמד לצדו של חמיו הרב מרדכי עמרם הירש, רבה הראשי של המבורג, כנגד הרב מאיר לרנר מאלטונה, ופרסם במהלך הפולמוס את החוברת "חקר הלכה" (תרס"ד, 1904) ומאוחר יותר את הספרון "אור האמת: מכתבים על דבר הספר חיי-עולם של הרב ד"ר לרנר...".
  2. פולמוס ספר האשכול, בו התייצב יחד עם פרופ' אברהם ברלינר, הרב יעקב שור והרב דוד צבי הופמן לצד הרב צבי בנימין אויערבאך. הם פרסמו יחד את הקונטרס "צדקת הצדיק" המצדיקה את עמדתו של הרב אויערבאך.

ספרים נוספים שלו: "מנחת פתים" על סוגיות בתלמוד הבבלי; "קמץ המנחה" על פרשיות השבוע; "שירי המנחה" שו"ת וחידושים על הש"ס. רוב כתביו תורגמו מגרמנית.

מלבד ספריו, היה אחראי להשלמת הפרויקט דקדוקי סופרים על מסכת חולין לאחר פטירתו הפתאומית של המחבר רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, שהשתקע במינכן לצורך מחקרו זה, ונפטר בעת נסיעה בקייב בשנת תרמ"ט (1888).

משפחתועריכה

ילדיו

קישורים חיצונייםעריכה

  • חומר על הרב ארנטרוי, משפחתו, יצירתו וימי עיון לזכרו ניתן למצוא כאן
מספריו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארכיון חנוך ארנטרוי, באתר הספרייה הלאומית.