נפתלי הלברשטאם (בורו פארק)
רבי נפתלי הלברשטאם (כ"א בניסן ה'תרפ"ד, 25 באפריל 1924 – י"ב בתמוז תש"ף, 4 ביולי 2020) היה האדמו"ר מצאנז בארצות הברית. חצרו מכונה חסידות צאנז גריבוב.
ביוגרפיה עריכה
נולד לרבי ברוך, רבה של גריבוב וה"רב הצעיר" בצאנז. אמו הייתה בת רבי סיני הלברשטאם מזימגראד. גדל והתחנך אצל אב סבו, רבי אריה לייבוש אב"ד צאנז, ואחר פטירתו אצל בנו - סבו רבי מרדכי זאב מצאנז. בהגיעו לגיל הכניסה לישיבה, נרשם והתקבל לישיבת חכמי לובלין, אך אז פרצה מלחמת העולם השנייה והוא לא הספיק ללמוד בה.
עם פרוץ המלחמה נמלט עם אמו ואחיו לרוסיה, ושהה בבויבריק קרוב לשנה יחד עם סבו השני רבי סיני מזימגראד. בתקופה זו למד עם סבו ואף כתב את חידושי תורתו.
בקיץ של שנת ת"ש גורשו לסיביר, שם למד ב'חברותא' עם הרב שלום ברנדר, לימים ראש ישיבת בעלז. כעבור שלוש שנים עבר לסמרקנד, שם התיידד עם רבי יהודה הורוביץ מסטוטשין, עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול) ועם הרב יצחק דוב קופלמן.
עם תום המלחמה נסע לקראקא, שם היה חבר ב'ועד רבנים' שדאגו לצורכי הפליטים. אחר כך עבר לארצות הברית והתיישב בבראנסוויל, והוסמך להוראה על ידי רבי ישראל גוסטמן.
נישא לבת הרב ליפא מאנן, שכיהן כאב"ד מזקובאצ'האזה (קאוואטשהאזא) בהונגריה לאחר המלחמה. אז עבר להתגורר בבורו פארק. הקים את 'מכון מנורה' להדפסת ספרי ה"ראשונים", במסגרתו הדפיס כחמישים ספרי ראשונים, בחלקם מכתבי יד.[1]
הקים את "מכון יוחסין" ("יוחסין אינסטיטיוט"), מאגר שמות ושושלות יוחסין של משפחות יהודיות.[1]
נפטר בשבת, י"ב בתמוז תש"ף.[2]
אדמו"רות עריכה
בשנת תשכ"ד פתח בית מדרש בבורו פארק, בתמיכת רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חצרו נקראה "צאנז גריבוב", על שם אבות השושלת; כאמור היה אביו רבה של העיירה גריבוב ובמקביל היה הרב הצעיר בצאנז, לצד אביו רבי מרדכי זאב שהיה רבה של צאנז, ולפני כן רבה של גריבוב. כך גם אב סבו רבי אריה לייבוש היה רבה של גריבוב לפני כהונתו בצאנז.
לחצרו רשת כוללים צאנז בראשות בנו רבי מרדכי זאב, ו"היכל התורה - צאנז" בבית המדרש "אושפיצין" בירושלים. לאדמו"ר 18 ילדים ונחשב לאיש אמיד, ב-2019 ביקר בישראל והעדה החרדית ערכה לו קבלת פנים אחרי שהביא תרומה מרשימה למוסדות שאינם נוטלים כספים מהמדינה.
משפחתו עריכה
לרב הלברשטאם 9 בנים. כולם מונו לאדמו"רים לאחר פטירתו[3]
- רבי ברוך מצאנז בורו פארק
- רבי מרדכי זאב מצאנז מונטיסלו. בחיי אביו כיהן כ"אב"ד צאנז ויליאמסבורג", נשיא "מפעל חק לישראל העולמי" ו"מערכת דברי חיים המבואר".
- רבי מנחם צבי מ"קהל בני תורה דצאנז". חתנו של רבי מאיר ממושלו.
- רבי סיני מצאנז וויליאמסבורג.
- רבי אשר מצאנז סטרופקוב. מנהל מכון היוחסין שהקים אביו.
- רבי חיים מאיר מצאנז מונסי.
- רבי אהרן, מצאנז-סטטן איילנד. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת צאנז בשכונת 44 סט. בבורו פארק, וכמנהל התלמוד תורה של החסידות.
- רבי קלמן מצאנז קריית יואל. מכהן כראש ישיבה בחסידות סאטמר.
- רבי לייבוש מצאנז גריבוב.
חתניו: רבי יוסף יצחק מאיר זינגר האדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית, רבי יהושע שלום נתן רובין ר"מ בישיבת סאטמר ובן האדמו"ר מגלגוב, הרב חיים יצחק רובין (בן רבי מרדכי דוד מסאסרגן) אב"ד קולומייא, הרב אליהו כץ רב בית המדרש פרשוב-דושינסקיא בבורו פארק (נכד הרב ישראל משה דושינסקי), רבי חיים שפיגל אב"ד ונגרוב במונסי (בנו של רבי יעקב יצחק מאוסטרוב קאלושין) והרב חיים מיכאל דוב ווייסמנדל ראש ישיבת נייטרא.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 דבר, נח זבולוני, יוחסין - תמורת שני דולרים 04/01/1983
- ^ שימי שפר, דיין האמת: נפטר האדמו"ר מצאנז גריבוב זצ"ל, באתר כיכר השבת, 5 ביולי 2020
- ^ וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ: קווים לדמותם של תשעת האדמורי"ם החדשים לבית צאנז גריבוב • מיוחד, באתר JDN.