יוסף ברדנשווילי

מלחין ישראלי וגאורגי

יוסף (סוֹסוֹ) בָּרדָנַשוויליגאורגית: იოსებ (სოსო) ბარდანაშვილი; נולד ב-23 בנובמבר 1948 בבתומי) הוא מלחין וצייר[1] ישראלי ממוצא יהודי-גאורגי.

יוסף (סוסו) ברדנשווילי
იოსებ (სოსო) ბარდანაშვილი
אין תמונה חופשית
לידה 23 בנובמבר 1948 (בן 72)
ברית המועצות (1955-1980)ברית המועצות (1955-1980) בתומי, ברית המועצות, גאורגיה הסובייטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה იოსებ ბარდანაშვილი עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גאורגיה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, צייר
סוגה מוזיקה קלאסית, מוזיקה קאמרית, אופרה
כלי נגינה פסנתר
www.josefbardanashvili.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יוסף ברדנשווילי נולד ב-1948 בבתומי שבמחוז אג'ריה גאורגיה במשפחה של אקדמאים יהודים. אביו היה צייר. אמו הייתה סגנית מנהל מוזיאונים בעיר מולדתו. האמצעי בין 3 אחים.

את לימודי המוזיקה הוא סיים כבוגר בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי שם היה תלמידו של אלכסנדר שברזשווילי. בין השנים 19731995 לימד בעצמו כמרצה בקונסרבטוריון בטביליסי הלחנה ומקצועות של תאוריית המוזיקה אחרים. שם בשנת 1975 סיים את עבודת התואר דוקטור למוזיקה. בשנים 1975–1976 ובשנת 1988 היה מלחין הבית של תיאטרון רוסתוולי בבתומי[2].

בין השנים 19861991 היה מנהל המכללה למוזיקה בבתומי. בין השנים 19931994 שימש כסגן שר התרבות של האזור האוטונומי אג'ריה. ברדנשווילי ארגן וניהל שורה של פסטיבלים בינלאומיים למוזיקה קלאסית ולמוזיקה "גבוהה" בת זמננו בעיר בתומי (למשל פסטיבל "מוצרט-200" בשנת 1991, בעיצומה של מלחמת אזרחים שם). בשנים 1991–1993 היה המנהל האמנותי של החברה הגאורגית למוזיקה[2].

ביוני 1995 עלה לישראל שם כבר חיו הרבה מבני משפחתו. בתחילת דרכו בארץ פירנס את עצמו כחצי שנה מעבודה כפועל בחנות ירקות ברחוב שינקין בתל אביב, שם שמח להכיר אנשים מחוגי האמנויות המקומיים. כבר ביולי 1995 ידידו הבמאי הגאורגי רוברט סטורואה שביקר בארץ וביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה "פעורי פה" מאת חנוך לוין, הזמין ממנו מוזיקת במה לאותה הצגה. בהמשך כתב מוזיקה מוערכת גם להצגת "הדיבוק" באותו התיאטרון[2]. לימד מוזיקה במסגרות שונות, ביניהן בקאמרה אובסקורה (1998-1999). בשנים 1996–1999 היה מלחין הבית של תזמורת סימפונט רעננה. תזמורת זו ביצעה, בבכורה (עם דוד ד'אור כסולן) את יצירתו "ילדי האלוהים" לפי טקסטים מהתנ"ך, התלמוד, הברית החדשה והקוראן; על היצירה ניצח יובל צליוק. ברדנשווילי לימד באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב קורס שיזם על "תמונה ומוזיקה" (בין השנים 1998-1999) וכמו כן קורס לקומפוזיציה (בין השנים 1998-2000). נעמה מלומד הייתה בין תלמידיו. הוא ניהל ביאנלה למוזיקת בת זמננו בתל אביב 2002–2006. כמו כן הוא היה בעבר מלחין הבית של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ושל הקאמרטה הישראלית ירושלים.

בעת פעילותו בגאורגיה בשנות 1980–1990 הלחין ברדנשווילי את האופרה "כוכבים נודדים" לפי ספרו של שלום עליכם (1981), אופרת הרוק "אלטרנטיבה" (1976), אופרת הבלט האפוטרופוס (1979), קונצרט לפסנתר, צ'לו ותזמורת. כתב סימפוניות, מוזיקה קאמרית וכו'. ברדנשווילי כתב בגאורגיה מוזיקה ליותר מ-60 הצגות תיאטרון וליותר מ-45 סרטים. למשל - לסרטים כמו "מסא אל ארץ האור", "הבלש מצ'גם" לפי רומן של פזיל איסקנדר ואחרים. גם בארץ כתב ברדנשווילי את הפסקול למספר סרטים ובהם הסרט "חתונה מאוחרת". יצירותיו בוצעו בארצות הברית, גרמניה, גאורגיה, רוסיה, צרפת, פינלנד, יוגוסלביה, איטליה, סקוטלנד, יפן, קנדה, שווייץ, וזכו בפרסום רב. הליווי המוזיקלי בסרטיו של דובר קוסאשווילי "חתונה מאוחרת" ו"מתנה משמיים" -

יוסף ברדנשווילי כתב מוזיקה לכ־60 הצגות תיאטרון ושיתף פעולה עם במאים בולטים וביניהם, רוברט סטורואה, מיקי גורביץ', יוסי יזרעאלי, חנן שניר, עודד קוטלר, אודי בן-משה, משה קפטן, עמרי ניצן ועוד. עבד עם כל התיאטרונים הבולטים בישראל, תיאטרון הבימה ("הדיבוק בין שני העולמות", "טנגו", "נעצר בחצות"), התיאטרון הקאמרי ("פעורי פה" "בית ספר לנשים", "כטוב בעיניכם", "הילד חולם" [הפקה משותפת עם תיאטרון הבימה]), תיאטרון בית ליסין ("סינית אני מדבר אליך"), תיאטרון החאן ("מילה של אהבה", "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", "חיל פרשים אנו", "האשליה", "הקיץ", "הקסם הגדול", "הדוד וניה" ועוד) ותיאטרון חיפה ("מלאכים באמריקה").

בשנת 2002 הלחין עבור האופרה הישראלית החדשה את המוזיקה עבור האופרה מסע אל תום האלף על פי ספרו של א.ב. יהושע[3].

הוא מתגורר בבת ים ובנוסף למוזיקה עוסק גם בציור. מציוריו הוצגו בתערוכות בגאורגיה ובישראל.

אחיו הבכור של יוסף ברדנשווילי, ראובן, חי בעיר קרקוב בפולין שם הוא אדריכל מוערך ומשורר מוערך. האח הצעיר הוא מהנדס אלקטרוניקה בניו יורק.

יצירותיועריכה

מוזיקה בימתית

אופרות

  • אלטרנטיבה - אופרת רוק בשתי מערכות, לברית מאת רוברט סטורואה, ראובן ברדנשווילי, נוגזר ארגמלידזה, 1976
  • כוכבים נודדים - אופרה בשתי מערכות, לברית מאת המלחין וג'מאל אדגיאשוילי, 1982
  • חווה - מונו-אופרה למצו-סופרן ופסנתר, על לברית מאת אלכסנדר פארין, 1998
  • מסע אל תום האלף - אופרה על פי ספרו של א. ב. יהושע, על פי ליברית מאת א. ב. יהושע, 2005
  • הדיבוק -אופרה בשתי מערכות, לברית מאת עידו ריקלין על פי הדיבוק (בין שני עולמות) מת ש.אנ-סקי 2020

בלט

  • בלדה לאשה - בלט במערכה אחת, לברית מאת המלחין - 1972
  • האפוטרופוס - בלט רוק, כוריאוגרפיה מאת בוריס אייפמן
  • נשמה נעה - בלט בשתי מערכות, לפי לברית של המלחין ושל גוגי אלכסידזה, 1991
  • גורג'י חטון (Georgian Queen) -בלט במערכה אחת, לברית דתו טורשווילי 2014

מוזיקה תזמורתית

מוזיקה קאמרית

  • חמישייה לפסנתר ומיתרים, 1973.
  • פואמת-דו-שיח ל4 קרנות יער, גיטרה, ושני פסנתרים, 1975.
  • שלישייה עם פסנתר מס. 1 "לזכרו של ביזה - לכינור, צ'לו ופסנתר.
  • רביעיית מיתרים מס.1, 1985
  • שלישייה עם פסנתר מס.2, 1976.
  • רביעייה "רומטנית" לכינור, צ'לו ופסנתר מס. 2, 1988.
  • פוסטלוד לחליל וקלרינט, 1995.
  • סצנה לחליל, 2 פיקולו, חליל אלטו, ע'וד, צ'מבלו וכלי הקשה, 1992
  • שיר פרידה, 1997
  • רביעייה למיתרים, חליל אלטו, נבל, קונטרבס ותופים, 1997.
  • מתאמורפוזות לכינור ופסנתר, 1999.
  • מומנט מוזיקלי לדולי, לרביעית מיתרים ולשתי מרימבות, 1999.
  • הליכה על חבל ל4 צ'לי, 2001.
  • אימאז' (תמונות) לחליל ושני כלי הקשה
  • "מזרח" - פואמה סימפונית לקלרינט ותזמורת, בוצעה לראשונה על ידי לגיורא פיידמן[6].

מוזיקה מקהלתית

  • שביל של שתיקה - מחזור שירים למילים מאת גארגי פקחובלי
  • ששה קולות מעורבים עם פסנתר, 1971.
  • ארבע מיניאטורות - על טקסטים מאת אבן גבירול, אבן עזרא ושמואל הנגיד למקהלה מעורבת, 1977.
  • מניאטורות מקהלתיות מס. 1 (ווקליזה) למקהלה מעורבת. 1986
  • תפילת ערבית על טקסטים מהתפילה הזכה
  • מיניאטורות מקהלתיות מס. 2 על טקסט מאת יהודה הלוי למקהלה מעורבת, 1989.
  • שאלו שבת (טקסטים מתהילים 32, 122 ותפילות לשבת למקהלה מעורבת ותזמורת קטנה, 1996.
  • תהילים 121 למקהלת גברים, 1996.
  • תהילים 123 למקהלה מעורבת, 1999.
  • שלשה קטעים על טקסטים של ניקיטה זבולוצקי ולאו דזה למקהלה מעורבת, 1986 - 2001.
  • "פסיון של רבי שמעון בר־יוחאי" - 2016[7]
  • '"על מה ולמה" - פואמה - 2017[8]

מוזיקה קולית

מוזיקה לפסנתר

  • סונטה מס.1, 1974.
  • ארבע מיניאטורות, 1975.
  • סונטה מס.2, 1984.
  • פוסטלוד, 1993.
  • פרפטואום מובילה ל4 פסנתרים ול16 ידיים, 2000.

פרסים והוקרהעריכה

לברדנשווילי הוענקו פרסים רבים בארץ הולדתו ובישראל, ביניהם:

  • פרס המוזיקאי המצטיין ע"ש זכריה פאליאשווילי (גאורגיה 1987)
  • "אמן בר כבוד" של גאורגיה (1988)
  • פרס "אמן השנה" ע"ש מנחם אבידום של אקו"ם (1998)
  • פרס מרגלית (1999)
  • פרס ראש הממשלה (2000)[9]
  • "מלחין השנה" ב"פרס התיאטרון הישראלי", עבור המוזיקה למחזה דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, בתיאטרון גשר (2003)[10]
  • פרס "מפעל חיים" מטעם אקו"ם (2002)
  • פרס "מלחין השנה" של אקו"ם (2004)
  • ופרס אמנויות הבמה ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב-יפו (2005)
  • פרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה עייש מיכאל לנדאו (2005)
  • פרס השר לקליטת העלייה עייש יורישטרן (2008)
  • "מלחין השנה" ב"פרס התיאטרון הישראלי", עבור המוזיקה למחזה "הלילה ה-12" של תיאטרון החאן (2011)[11]
  • פרס ראש הממשלה (2011)[9]
  • פרס היצירה הציונית (2016)[12]
  • פרס אקו"ם ע"ש מנחם אבידום על הישג שנה (2018)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה