פתיחת התפריט הראשי

טונגה

מדינה באוקיאניה

ממלכת טוֹנְגָהטונגאית: Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga) היא מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט, בערך בשליש הדרך בין ניו זילנד לבין הוואי. היא נמצאת מדרום לסמואה וממזרח לפיג'י.

ממלכת טונגה
Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga
Flag of Tonga.svg Coat of arms of Tonga.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיאטול ג'ונסטוןוייק (אי)פפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקיריבטיפולינזיה הצרפתיתפיטקרןטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יהאולנדבייקראטול פאלמירהשונית קינגמןג'רביסקלדוניה החדשהיפןאנטארקטיקהרוסיהאי הפסחאאלסקהקנדהמקסיקוארצות הבריתקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהרפובליקה העממית של סיןטאיוואןוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברונייTonga on the globe (small islands magnified) (Polynesia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אלוהים וטונגה הם מורשתי
המנון לאומי המנון טונגה
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית טונגאית, אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
נוקואלופה
21°10′18″S 175°11′02″W / 21.17160633827271°S 175.18386840820312°W / -21.17160633827271; -175.18386840820312
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
מלך
ראש ממשלה
מלך
טופו השישי
Sialeʻataongo Tuʻivakanō
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
4 ביוני 1970
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
747 קמ"ר 
190 בעולם
4%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

106,398 נפש 
192 בעולם
142.43 נפש לקמ"ר
80 בעולם
אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 33.26%
גילאי 15 - 24 19.69%
גילאי 25 - 54 34.69%
גילאי 55 - 64 5.81%
גילאי 65 ומעלה 6.56%
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

591 מיליון $ 
211 בעולם
5,555 $
167 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.726 
98 בעולם
מטבע פאנגה ‏ (TOP)
אזור זמן UTC +13
סיומת אינטרנט .to
קידומת בינלאומית 676

אטימולוגיהעריכה

בשפות פולינזיות רבות, כולל טונגאית, המילה טונגה פירושה "דרום", שכן הארכיפלג בו שוכנת המדינה הוא הקבוצה הדרומית ביותר של האיים במרכז פולינזיה.

היסטוריהעריכה

  ערכים מורחבים – היסטוריה של טונגה, אימפריית טואי טונגה
 
סאלוט טופו השלישית, מלכת טונגה, בילדותה. סאלוט טופו מלכה מ-1918 עד 1965

כבר במאה ה-10 פיתחה החברה הטונגית שושלת של כהני דת קדושים, שבמשך הזמן היו לשליטים.

מאז החלו, במאה ה-17 הקשרים עם האירופאים, נעשו מנהיגים אלה למלכים.

בשנת 1875 הסתיימה מלחמת אזרחים ארוכה עם עלייתו לכס המלוכה של טאופאהאו (ששינה את שמו לג'ורג' טופו הראשון אחרי התנצרותו). בשנות מלכותו אישרה ממלכת טונגה את חוקתה הראשונה. בשנים שלאחר מכן חתמה טונגה על הסכמים עם המדינות גרמניה וארצות הברית, בהם הוכרה ריבונותה של טונגה. בגלל קשיים פנימיים הולכים וגוברים, ניהלה טונגה משא ומתן עם בריטניה וב-1900 הייתה לשטח חסות בריטי. ב-1905 קיבל הקונסול הבריטי זכות וטו על קשרי החוץ של טונגה. ב-1918 עלתה על כס המלכות המלכה סאלוט טופו השלישית, והיא שלטה על המדינה עד 1965. את מקומה ירש המלך טאופאאהאו טופוו הרביעי.

טונגה הייתה בין עשר המדינות הראשונות שהכריזו כבר בספטמבר 1939 מלחמה על גרמניה הנאצית.

בשנת 1958 נחתם הסכם ידידות בין טונגה לבין בריטניה אשר איפשר מינוי מושל בריטי במקום. ביוני 1970 זכתה טונגה בעצמאות.

בשנת 2008 הודיע המלך ג'ורג' טופו החמישי, כי הוא מוותר על רוב סמכויותיו, ומסיים מאות שנים של מונרכיה אבסולוטית. ב-18 במרץ 2012 נפטר המלך ג'ורג' טופו החמישי בבית חולים בהונג קונג, בתור המלך האחרון בעל סמכות אבסולוטית.

פוליטיקהעריכה

טונגה היא מונרכיה חוקתית. המלך, משפחתו וכן קבוצה אליטיסטית מצומצמת חיים בעושר רב לעומת רוב יתר האזרחים, וישנו נוהג חברתי ותרבותי עמוק שלא לבקר אותם ואת שיטת המלוכה. השלטון מעניק חינוך חובה חינם. לשלטון יש שליטה כוללת על הקרקע ברחבי המדינה, אשר לא ניתנת למכירה לזרים.

התנועה הדמוקרטית במדינה מנסה לקדם רפורמות רבות, בהן ייעול מערכת הבחירות, אך ללא ביטול מוסד המלוכה הנהנה מתמיכה עממית רחבה. ישנו שוויון בין גברים לנשים בתחומי התעסוקה ונגישות לחינוך לרפואה ולחינוך, אם כי יש אפליה לרעה של נשים בתחומי הקרקעות, הפוליטיקה ויחס ממשרדי הממשלה.

יחסי חוץעריכה

הממשל בטונגה פיתח בשנים האחרונות יחסים דיפלומטיים וכלכליים ענפים עם מדינות אסיה. בנוסף על כך, ישנו יחס חם מאוד עם ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד. למרות היחסים הטובים בין שתי המדינות, הממלכה המאוחדת סגרה את הנציבות שלה במדינה בשנת 2006. טונגה חברה בארגונים רבים של המדיניות באוקיינוס השקט.

יחסי טונגה-ישראלעריכה

  ערך מורחב – יחסי טונגה-ישראל

שתי המדינות מכירות זו בזו ושוררת ביניהן יחסי ידידות חמים. על אף המרחק הרב בין שתי המדינות פעמיים נערכו שני ביקורים ממלכתיים בטונגה: הנשיא חיים הרצוג ב-1986 ולאחר כן, ב-2011 ביקר ראובן ריבלין כיו"ר הכנסת במטרה לקידום העזרה של מדינת ישראל בטיפול במחלת הסכרת הנפוצה בטונגה[5].

צבא וביטחוןעריכה

טונגה שלחה 40 חיילים כחלק מהכוח האמריקאי למלחמת עיראק למספר חודשים במהלך שנת 2004. משלחות נוספות נשלחו בשנים 2007 וחזרו בשנת 2008, כל אלו ללא אבידות. בשנת 2010 שלחה המדינה כ-200 חיילים למלחמת אפגניסטן.

כלכלהעריכה

מקורות הפרנסה העיקריים הם (לפי סדר החשיבות) חקלאות, דיג, תיירות ועבודה במדינות אחרות.

הייצוא החקלאי כולל: וניל, קוקוס ומוצריו (קופרה, שמן קוקוס), דגים מיובשים, בננות ודלעות כולל תוצריהן (שמן דלעת וגרעיני דלעת).

ענף נוסף המכניס מטבע זר הוא מכירת סיומת האינטרנט של המדינה ליזמים המוכרים את הכתובות הנוחות כמו go.to move.to jump.to

גאוגרפיהעריכה

טונגה היא ארכיפלג המורכב מ-150 איים קטנים באוקיינוס השקט. האיים שהיו ידועים בעבר כאיי הידידות, נמצאים מזרחית לאיי פיג'י באוקיינוס השקט הדרומי. 36 מהאיים מאוכלסים. רוב האיים הם הרי געש, כמה מהם - איי אלמוגים.

טונגה שוכנת באזור אקלים משווני, כלומר אזור בעל משקעים רבים והפרשי טמפרטורות בין עונה לעונה הם קטנים וכך אף ההבדלים בטמפרטורה בין יום לבין לילה. האיים נמצאים באזור בו פוגעות סופות טרופיות.

ב-13 בפברואר 2010 פקד את הארכיפלג רעש אדמה בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר.

דמוגרפיהעריכה

 
עובדים בעיבוד קופרה בטונגה, 1967

נכון ליולי 2016, גרים במדינה כ-106,000 תושבים. מעל ל-70% מתושבי האי מתגוררים באי הגדול טונגטפו. 98% מהתושבים הם ממוצא אתני משולב של פולינזים ומלנזים. 90% מהאוכלוסייה היא נוצרית. הזרמים הנוצריים המרכזיים הם:

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ חזקי ברוך, ביקור ממלכתי ראשון בטונגה מזה 25 שנים, באתר ערוץ 7, 07/04/2011