טט (הונגריה)

טט
**Tét**
סמל טט סמל טט	דגל טט דגל טט
מדינה	הונגריה
חבל	מערב טרנסדנוביה
מחוז	גיור-מושון-שופרון
נפה	נפת טט
ראש העיר	Lajos Bánfi
שטח	56.35 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	4,064 (2019)
קואורדינטות	47°31′00″N 17°31′00″E / 47.516666666667°N 17.516666666667°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.tet.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. טט

טט (בהונגרית: Tét) היא עיר במחוז גיור-מושון-שופרון, שבצפון-מערב הונגריה.

יהודי טט

נראה שיהודים התיישבו במקום בסוף המאה ה-18 ורובם התפרנסו ממסחר או ממלאכה, כמה מהם היו בעלי טחנות קמח וכמה היו בעלי משקים חקלאיים. הקהילה היהודית התארגנה במסגרת הזרם האורתודוקסי בתחילת המאה ה-19 והקימה בית כנסת, תלמוד תורה, חברה קדישא ואגודת נשים לפעולות סעד. בסוף המאה ה-19 עזבו יהודים רבים את טט ועברו לערים הגדולות^[2].

הרב נתן פייטל רייניטץ, שימש כרב העיר עד שנת 1835. הרב עקיבא פישר כיהן כרב העיר בין השנים 1848–1894. רב העיר הרב אברהם יעקב סופר שימש עד 1944 אז גורש למחנה ההשמדה אושוויץ. הרב יקותיאל דוב געווירץ היה שו"ב בעיר, ונרצח באושוויץ באוקטובר 1944.

בתחילת מאי 1944 רוכזו יהודי טט בבית הכנסת, ומשם הועברו לגטו גיור. ב-11 ביוני 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.

אחרי המלחמה חזרו כמה עשרות יהודים לטט אך עזבו תוך שנים אחדות וב-1957 כבר לא נותרו שם יהודים אך במקום נותר בית קברות יהודי.

בית הקברות היהודי בטט

שנה	מספר היהודים בכפר^[3]	כלל האוכלוסייה
1840	230
1880	283	3,238
1910	234
1920	212
1930	178
1941	159	4,358

ילידי המקום

איגנץ קונט, (במקור קוהן הגרסה ההונגרית-אוסטרית לכהן עד 1878^[4] בהונגרית: Kont Ignác; טט, 27 באוקטובר 1856 – פריז, 22 בדצמבר 1912) היה היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי, מורה בגימנסיה, אחר כך פרופסור בסורבון בפריז, חבר נספח באגודת קישפלודי ובאגודת פטפי.

לקריאה נוספת

פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 297
טאט, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 160. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)