טיוטה:פראבו סוביאנטו
 | |||||||
| פורטרט בחירות רשמי, 2023 | |||||||
| לידה |
17 באוקטובר 1951 (גיל: 72) ג'קרטה, אינדונזיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 אינדונזיה | ||||||
| מפלגה | ג'רנדרה | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרבואו סוביאנטו (באינדונזית: Prabowo Subianto Joyohadikusumo, נולד ב-17 באוקטובר 1951), הוא פוליטיקאי אינדונזי, איש עסקים וסגן גנרל לשעבר, אשר מכהן כשר ההגנה האינדונזי ה־26 מאז 2019. בשנת 1983, נישא פרבואו לטיטיק סוהארטו, בתו השנייה של הנשיא סוהארטו. בשנת 1998, הוא פרש מן הצבא ולאחר מכן נאסר עליו להיכנס לארצות הברית בשל ביצוע לכאורה של הפרות זכויות אדם.
הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית האינדונזית בשנת 1970 ובעיקר שירת בכוחות המיוחדים האינדונזיים (קופסוס) עד שמונה להוביל את פיקוד המילואים האסטרטגי בשנת 1998. הוא מתואר כלאומן ימני.
חייו המוקדמים עריכה
אביו של סוביאנטו, היה כלכלן שכיהן כשר הכלכלה בממשלה האינדונזית הראשונה תחת הנשיא סוקרנו וכשרו של הנשיא השני סוהרטו למחקר וטכנולוגיה. שמו של פראבובו נבחר על ידי אביו על שם אחיו הצעיר שנהרג בתקרית נגד כוחות יפניים בלנקונג, טנג'ראנג במהלך המהפכה הלאומית האינדונזית. אמו של פראבו, דורה מארי סיגר, הייתה נוצרייה פרוטסטנטית ממוצא מינהאסן, שמקורה במשפחת סיגר-מאנגקום בלנגואן, צפון סולאווסי.
לסוביאנטו שתי אחיות גדולות יותר, ביאנטי דג'יוונדונו,, ומריאני ג'וג'והאדיקוסומו, ואח האשים ג'וג'והאדיקוסומו, אחותו, ביאנטי, נשואה לג'. סודרדג'אד דג'יוונדונו, נגיד בנק אינדונזיה מ-1993 עד 1998, בעוד שאחותה הגדולה, מריאני, נישאה ליזם הצרפתי דידייה למאיסטר. אחיו של פראבו, האשים, הוא אחד מאנשי העסקים העשירים באינדונזיה עם נכסים ברחבי העולם. אביו הסתכסך פוליטית עם הנשיא סוקרנו בשנות ה-60 ובשל כך חיה המשפחה בגלות במדינותסינגפור, מלזיה, תאילנד, שווייץ ובריטניה, מה שיצר אצל פרבובו ולאחיו תפיסה קוסמופוליטית. במהלך שנות התיכון שלו, הוא למד במכון ויקטוריה בקואלה לומפור, מלזיה. בין השנים 1966 ו-1968 התגוררה המשפחה בלונדון, שם למד פראבוו וסיים את לימודיו בבית הספר האמריקאי בלונדון. סומיטרו עודד לאחר מכן את בנו ללמוד באקדמיה צבאית. אחד המודלים לחיקוי של פראבו היה המנהיג הטורקי מוסטפא כמאל אטאטורק, ולפי עמיתים ומשקיפים, פראבו היה מוכשר עם תשוקה לתחבולות והיה לו תיאבון לכוח פוליטי.
סבו היה המייסד של הבנק הממלכתי הראשון במדינה והמנהיג הראשון של המועצה המייעצת העליונה הזמנית של אינדונזיה, וחבר בוועדת החקירה לעבודות הכנה לעצמאות שניסחה את הצעדים לעצמאות אינדונזיה. עם אילן היוחסין של אביו וסבו, פראבו הוא הדור השלישי למשפחה שמשרתת בתפקידים גבוהים באינדונזיה מאז הקמתה ב-1945.
קריירה צבאית עריכה
סוביאנטו נרשם לאקדמיה הצבאית האינדונזית במגלאנג בשנת 1970.[1] הוא סיים את לימודיו ב-1974. בשנת 1976 שירת בכוח המיוחד של הצבא הלאומי האינדונזי קופסוס והוצב כמפקד קבוצה 1 שהייתה אחת מיחידות הקומנדו האינדונזי "ננגגלה" במזרח טימור, טימור הפורטוגזית לשעבר בה הצבא האינדונזי ביצע רצח עם שנה קודם לכן .[1] סוביאנטו, אז בן 26, היה מפקד ננגגלה הצעיר ביותר.[1] סוביאנטו הוביל את המשימה ללכוד את סגן הנשיא של מפלגת פרטילין, שהיה ראש הממשלה הראשון של מזרח טימור, ניקולאו דוס רייס לובאטו.[1]
ב-1983 נטען כי פיקד על הכוחות המיוחדים האחראים לטבח קראס במזרח טימור.[2] הניצולים ממעשי הטבח הללו נכלאו במחנה ריכוז שנשמר על ידי אנשיו של סוביאנטו, שם מתו רבים מרעב והתעללות. [3] סוביאנטו טען שהוא לא היה קרוב למחוז ויק כשהטבח אירע, האו"ם וממשלת טימור לסטה מעולם לא הגישו נגדו אישומים בגין הפרת זכויות אדם.[4]
בשנת 1985 השתתף בקורס קציני חי"ר מתקדמים בפורט בנינג, בארצות הברית לאימון קומנדו. [5] בתחילת שנות ה-90, כמפקד קבוצת קופסוס 3, ניסה למחוץ את תנועת העצמאות של מזרח טימור באמצעות כוחות לא סדירים -כנופיות בדמות נינג'ה עם ברדס לבושות שחורים ופועלות בלילה ובערים מרכזיות כפרים, מיליציות שהוכשרו והכוונו על ידי מפקדי קופסוס שביצעו הפרה בוטה של זכויות האדם.
בשנת 1996, הוביל את מבצע בשטח ההררי של מחוז פפואה באינדונזיה. מטרת המבצע הייתה שחרורם של 11 חוקרים מדעיים, שנלקחו כבני ערובה על ידי ארגון גרילה בשם תנועת פפואה חופשית (OPM). החוקרים היו חמישה אינדונזים, ארבעה בריטים, הולנדי אחד ואשתו הגרמניה אשר הייתה בהריון. שניים מבני הערובה האינדונזים נהרגו זמן קצר לפני מבצע החילוץ. המשימה כללה תמיכה סמויה של הנספח הצבאי הבריטי והקולונל הוותיק של SAS איבור הלברג. [6] לאחר העברת בני הערובה, החלה יחידת קופסוס בפיקודו של סוביאנטו במסע נקמה נגד כפרים שנתפסו כתומכים בתנועת פפואה חופשית, בתקרית אחת בכפר גסלמה הוא ביצע פשע מלחמה כאשר תקף את תושבי הכפר עם מסוק צבאי מחופש למסוק הצלב האדום . [7] ב-20 במרץ 1998 מונה סוביאנטו לראש פיקוד המילואים האסטרטגי המונה 27,000 איש. [8]
הערך בבניה.
הערות שוליים עריכה
[[קטגוריה:ילידי 1951]] [[קטגוריה:פוליטיקאים אינדונזים]]
- ^ 1 2 3 4 Conboy, Kenneth (2003). Kopassus : inside Indonesia's special forces. Equinox Pub. ISBN 979-95898-8-6. OCLC 51242376. ארכיון מ-14 בפברואר 2024. נבדק ב-23 במרץ 2023.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "What ever happened in Kraras, Timor Leste, 'Pak' Prabowo?". The Jakarta Post. 20 בדצמבר 2013. ארכיון מ-8 באפריל 2023. נבדק ב-14 בפברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Prabowo and human rights". Inside Indonesia. 27 אפר' 2014. ארכיון מ-13 בפברואר 2024. נבדק ב-14 בפברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Letter to the editor: Prabowo Clarifies". The Jakarta Post. 27 בדצמבר 2013. ארכיון מ-17 בפברואר 2024. נבדק ב-17 בפברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Priest, Dana (23 במאי 1998). "U.S.-Trained Unit Suspected of Torture". The Washington Post. ארכיון מ-7 באוקטובר 2018. נבדק ב-23 בספטמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Davis, Mark (12 ביולי 1999). "Blood on the Cross". Four Corners, Australian Broadcasting Corporation. ארכיון מ-23 בדצמבר 2013. נבדק ב-6 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "West Papua Report January 2013" (PDF). ReliefWeb. ארכיון (PDF) מ-27 בינואר 2013. נבדק ב-10 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Friend (2003), p. 325