טיטאנומכיה
הטיטאנומכיה (ביוונית עתיקה: Τιτανομαχία) היא מלחמה במיתולוגיה היוונית. המלחמה התרחשה בין האלים האולימפיים, לבין הטיטאנים. המלחמה התרחשה מפני שהטיטאן קרונוס, בלע את הסטיה, דמטר, הרה, פוסידון והאדס, בנבואה שאחד מילדיו יהרוג אותו. אשתו ריה, הצילה את זאוס, והחליפה אותו באבן. זאוס יחד עם אשתו הראשונה מטיס, הוציאו אותם, והכריזו מלחמה על הטיטאנים.
אילן יוחסין
עריכההערות: זאוס נשוי רק להרה, עם שאר הנשים הוא רק שכב ויש הרבה שגם קרובי משפחה גנטית וגם נשואים. מטיס ואמפיטריטה הן אחיות, בנותיהם של אוקיינוס וטתיס הטיטאנים, שתיהן מהאוקיינידים
מקרא
עריכה
לפני המלחמה ובזמנה
עריכהלפני המלחמה
עריכהלאדמה (גאיה) ולשמים (אורנוס), היו 18 ילדים: 12 טיטאנים, 3 קיקלופים, ו-3 הקאטונכרים (מפלצות בעלות 100 ידיים). אורנוס שנא את הקיקלופים וההקאטונכרים. הוא כלא אותם בטרטרוס. לגאיה כאב הדבר, והיא ביקשה מהטיטנים שיחלצו אותם. כולם פחדו, חוץ מבן הזקונים קרונוס, שקיבל מגאיה חרמש, ואיתו פצע אנושות את אורנוס, שנמלט לשמים לעולם. הוא שחרר את הקיקלופים וההקאטונכרים ממאסרם, והפך למלך הטיטנים והעולם. אבל החזיר את הקיקלופים וההקאטונכרים, לטרטרוס. לקרונוס וריה, נולדה ילדה בשם הסטיה, וקרונוס שמע מהוריו, שאחד מילדיו יהרוג אותו, אז הוא בלע את הסטיה. אותו דבר קרה עם דמטר, הרה, האדס ופוסידון. כאב לריה על שלא תוכל לראותם וביקשה עצה מגאיה. היא אמרה לה להערים על קרונוס, ולהחליף את התינוק באבן. קרוב ללידת התינוק, ריה נסעה לכרתים, ושם נתנה לשלוש נימפות ועז אגדית בשם אמילתיאה לגדל התינוק, (שנקרא זאוס). היא בדרך לקחה אבן וכסתה אותה בשמיכה, וקרונוס חשב שזה התינוק ובלע את האבן. כשזאוס גדל, ריה נתנה לו אישה, מטיס, והיא יעצה לו לא להתקיף את קרונוס לפני שיצבור עוד כח. מטיס התחפשה לרועה, והיא אמרה לקרונוס שעבר במקרה שיש לה עשבים שיתנו לו כוח כה גדול עד שלא יובס לעולם. הוא הסכים, והיא הביאה לו שיקוי הקאה. הוא הקיא את הילדים, והם הכריזו מלחמה על הטיטאנים.
בזמן המלחמה
עריכההמלחמה נמשכה 10 שנים, ובזמנה זאוס שחרר את הקיקלופים וההקאטונכרים מכלאם, והם נתנו להם מתנות. לזאוס הם הכינו ברקים, לפוסידון הם הכינו קלשון בעל 3 שיניים, ולהאדס הם הכינו קסדה שהפכה אותו לבלתי נראה. הטיטאנים הובסו, ונכלאו בטרטרוס.
עונשי הטיטאנים
עריכהלאחר עליית האלים האולימפיים לגדולה, הושלכו חלק מן הטיטאנים למעמקי טרטרוס, שם נכלאו ונשמרו על ידי הקיקלופים. חלק מן הטיטאנים הורשו להישאר בעולם, אולם מאז ואילך סרו למרות האלים האולימפיים, וירדו לדרגה פחותה יותר בהיררכיה של האלים.
טיטאנים מפורסמים שלא גורשו לטרטרוס עם בוא זאוס:
אחרי המלחמה
עריכה
אחרי המלחמה וניצחון האלים, גאיה, כעסה על כך שזאוס, כלא את הטיטאנים בטרטרוס, ויצאו לה שתי מפלצות מראשה : אכידנה וטיפון (טיפאוס). אחרים אומרים שאכידנה היא ביתם של פורקיס וקטו, וטיפון, של גאיה וטרטרוס. אכידנה הייתה חצי נימפה חצי נחש, וטיפון היה דרקון בעל 100 ראשים. הם הזדווגו ונולדו להם שלושה ילדים מפלצתיים: אורתוס, כלב בעל 2 ראשים ששומר על עדר של הענק גריאון, ונהרג במטלתו העשירית של הרקלס. קרברוס, הכלב ששומר על שערי השאול, ונלקח על ידי הרקולס במטלתו השתים עשרה. ההידרה, נחש מים שנהרג בסוף על ידי הרקולס במטלתו השנייה. יש כאלה שמשייכים לאכידנה וטיפון גם את הכימרה, שנהרגה על ידי בלרופון ופגסוס. את הספינקס, ואת האריה מנמאה, שנהרג על ידי הרקולס במטלתו הראשונה. יש כאלה שאומרים שאחיה של אכידנה, לאדון, מצורף לרשימת הצאצאים. יש כמה גרסאות למותה של אכידנה: גרסה ראשונה אומרת שאכידנה היא בת אלמוות, וגרסה שנייה אומרת שהיא נהרגה על ידי הענק בעל מאה העיניים, ארגוס. טיפון מת כי זאוס הכה בהר אטנה בברק, שטיפון ניסה לזרוק אותו עליו, וטיפון נכלא בתוך ההר.
גיגאנטים
עריכה
ערכים מורחבים – גיגאנטים, גיגאנטומכיה
אחרי שחוסלו אכידנה וטיפון, גאיה, יצרה את הגיגאנטים, ענקים נחשיים. לכל אל היה גיגאנט שבו הוא נלחם.
| אלים | גיגאנטים |
|---|---|
| זאוס | פורפיריון |
| האדס | אלקיאונאוס |
| אתנה | אנקלדוס |
| פוסידון | פוליבוטס |
| ארס | דמאסן |
| דיוניסוס | אפיאלטס ואוטוס |
| הפייסטוס | מימאס |
| אפולו וארטמיס | אוריון[1] |
| הרמס | היפוליטוס[2] |
| אלות גורל | תאוס |
בתרבות
עריכהבספר פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס מסופר על מלחמת הטיטאנים השנייה, בה קרונוס חוזר לחיים. הוא מתמזג עם לוק קסטלאן, בן הרמס, שמשרת אותו. מחנה החצויים יוצא לקרב נגד הנסיכה אנדרומדה, ספינת התענוגות של קרונוס, ובשליחת 15,000 ליטרים של מים, הספינה הוטבעה, אך צ'ארלס בקנדרוף מת. בהמשך, הם פוגשים את פרומתאוס, שעבר לצבא הטיטאנים, שנותן לפרסי את כד פנדורה. בעוד האלים נלחמים בטיפון, החצויים מובסים על ידי צבאות קרונוס, ונסוגים לאולימפוס. לבסוף, לוק קסטלאן מקריב את עצמו ועוצר את קרונוס. האלים חוגגים את ניצחונם, ולפרסי ניתנת משאלה. פרסי בוחר לא להפוך ל"אל-מת", אלא שהאלים יכירו בילדיהם החצויים ויכבדו את האלים המשניים, כגון: הקטה, מורפיאוס, יאנוס, איריס, נמסיס ועוד. בונים ביתנים לכל אל כולל אלים משניים והאדס, שלו אין ביתן במחנה החצוים.
