פתיחת התפריט הראשי

רן פקר

טייס ואלוף הפלות בחיל האוויר הישראלי

רַן פֶּקֶר (ידוע פחות בשמו המעוברת, רַן רוֹנֵן); (19 ביולי 1936 - 3 בדצמבר 2016) היה טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, שהגיע לדרגת תת-אלוף. נחשב לאחד מבכירי טייסי החיל ומפקדיו, ולזכותו נרשמו שבע הפלות של מטוסי אויב.

רן פקר
Ran-pakar.jpg
רן פקר, 4 ביוני 2012
לידה 19 ביולי 1936
כפר ויתקין
פטירה 3 בדצמבר 2016 (בגיל 80)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
קונסול ישראל בלוס אנג'לס, איש עסקים
כיכר ע"ש רן פקר בהרצליה

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

רן פקר נולד בכפר ויתקין, בנם האמצעי של לאה (לבית שטורמן) ודוד, ממקימי היישוב.

שירות צבאיעריכה

התגייס במרץ 1954 לקורס טיס מספר 18, במגמת קרב. את תחילת שירותו כטייס קרב עשה במטוס ספיטפייר ובהמשך שירת בטייסת 117 על מטוסי מטאור. עם הקמת טייסת 113, שקלטה את מטוסי האוראגן בחיל האוויר, נשלח לשרת בה. בראשית אוקטובר 1956 עבר הסבה למטוסי המיסטר החדשים שנקלטו בחיל, ובסוף החודש כבר נלחם עם המטוס במלחמת סיני. לאחר המלחמה שהה במשך כשנה בטייסת מיסטרים של חיל האוויר הצרפתי, במסגרת משלחת הכשרה של טייסי צה"ל. שימש כמדריך בקורסים של חיל האוויר וב-1962 מונה לסגן מפקד טייסת 101 שהטיסה מיסטרים. בנובמבר 1963 ערך טיסת מבחן במטוס "שחק" (מיראז' 3) שהוסב לנשיאת חרטום צילום, ובמהלך הטיסה נדם מנועו. פקר ביצע פעולות חירום עד שנאלץ לנטוש את המטוס בגובה 500 רגל, בסמוך למושב בני ראם. המטוס עצמו לא התרסק אלא המשיך לגלוש עד שנחת בשדה סמוך. שנתיים לאחר מכן חזר המטוס לכשירות בחיל האוויר, ופקר אף היה הטייס שערך לו את טיסת הניסוי לאחר שיפוצו.[1]

לאחר חצי שנה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה מונה לממלא מקום מפקד טייסת תעופה בבסיס חצור, ובקיץ 1965 מונה למפקד טייסת המיראז'ים "העטלף". במסגרת זו הפיל את מטוס האויב הראשון בקריירה שלו, הוקר הנטר ירדני, בקרב אוויר[2] שנערך בנובמבר 1966, בעת פעולת סמוע. בהמשך קריירת הטיסה שלו הפיל עוד שישה מטוסי אויב והיה לאלוף ההפלות השני בתולדות חיל האוויר. פקר פיקד על הטייסת גם במלחמת ששת הימים, שבסיומה נחשבה הטייסת כטייסת הקרב המובילה, כשטייסיה הפילו 19 מטוסי אויב ורק שני מטוסים שלה אבדו, פחות מכל טייסת אחרת בחיל האוויר. אף טייס בטייסת לא נהרג במלחמה זו. פקר הפיל במלחמה שני מטוסי מיג 19 מצריים. לאחר-מכן פיקד על בית הספר לטיסה ובהצבת חירום טס בטייסת 119. במלחמת ההתשה הפיל ארבעה מטוסי מיג 21 מצריים. בקיץ 1970, עם נפילתו של שמואל חץ, מפקד טייסת הפאנטומים 201, מונה פקר למפקד הטייסת, אף שלא טס קודם לכן על מטוסי פנטום. פקר שיקם את רוח הלחימה של הטייסת והובילה לגיחות תקיפה אינטנסיביות במלחמה נגד מערך הטק"א.[3] לאחר שסיים קורס פיקוד ומטה בבסיס חיל הנחתים קוונטיקו, מונה ב-1972 לראש מחלקת הדרכה במטה חיל האוויר והועלה לדרגת אלוף-משנה. בשנת 1973 מונה למפקד בסיס תל נוף, ופיקד עליו במלחמת יום הכיפורים. ב-1975 קודם לדרגת תת-אלוף.

בשנת 1979 שב לישראל מלימודים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, והיה אמור לקבל את התפקיד של ראש להק אוויר. אז פנה אל שר הביטחון נחמיה דגן בטענה כי מיד לאחר מלחמת ששת הימים רצח פקר מפקד פלוגה ירדני שבוי, שהודה כי הוא וחייליו סקלו באבנים ושרפו למוות את הטייס הישראלי שבתאי בן-אהרון, שנטש את מטוסו הפגוע באזור מעלה אדומים. חקירות אחדות שנערכו ניקו את פקר מאשמה זו, אך הפרקליט הצבאי הראשי המליץ לרמטכ"ל לשקול את קידומו של פקר. בעקבות זאת פרש פקר מצה"ל בדרגת תת-אלוף.[4]

במבצע שלום הגליל שימש יועץ בכיר לאלוף יאנוש בן גל.

הפלותיועריכה

מספר תאריך הקרב המטוס המפיל המטוס שהופל החימוש פרטי ההפלה
1 13 בנובמבר 1966 מיראז' 3 ירדן הוקר הנטר ירדני תותחים בקרב אוויר ארוך מאד נגד מואפק סאלטי מפקד טייסת ההנטרים, בפעולת סמוע
2 7 באפריל 1967 מיראז' 3 סוריה מיג 21 סורי תותחים בקרב אוויר המוני מעל רמת הגולן
3 5 ביוני 1967 מיראז' 3 מצרים מיג 19 מצרי תותחים יומה הראשון של מלחמת ששת הימים מעל ע'רדקה. במסגרת מבצע מוקד
4 5 ביוני 1967 מיראז' 3 מצרים מיג 19 מצרי תותחים הפלה שנייה באותו הקרב[5]
5 15 ביולי 1967 מיראז' 3 מצרים מיג 21 מצרי שפריר 2 בקרב אוויר המוני כחודש לאחר מלחמת ששת הימים מעל הדלתא.
6 21 במאי 1969 מיראז' 3 מצרים מיג 21 מצרי תותחים מעל איסמעיליה בתחילת מלחמת ההתשה[6]
7 11 בספטמבר 1969 מיראז' 3 מצרים מיג 21 מצרי סיידווינדר במהלך קרב אוויר המוני מעל הדלתא

לאחר פרישתו מצה"לעריכה

פקר עבד כסמנכ"ל במשרד הפרסום "דחף".

בשנת 1989 מונה לקונסול ישראל בלוס אנג'לס, תפקיד בו כיהן במשך שלוש שנים.

לאחר מכן עסק בתחום הסחר והשיווק הבינלאומי. במקביל החל להדריך חבורה של נערים משכונות מצוקה ויזם את פרויקט "צהלה", פרויקט התנדבותי בתחום החינוך, בו השתתפו אנשי צבא לשעבר. הפרויקט אומץ על ידי משרד החינוך, הוגדר על ידי זבולון המר כ"פרויקט לאומי", וזכה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.

בשנת 2002 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "נץ בשחקים".

בשנת 2008 זכה פקר ב"פרס מוסקוביץ' לציונות". ועדת הפרס נימקה את מתן הפרס לפקר: "הפרס ניתן לפקר על היותו מופת של אומץ, הקרבה ומנהיגות, על התמודדותו יוצאת הדופן עם האתגרים החינוכיים והערכיים העומדים בפני הציונות, ועל הצלחתו בהקמת פרויקט "צהלה", תוך גיוסם של קצינים ומפקדים לשעבר לחזית העשייה החברתית ולמען הנוער הישראלי".[7]

בשנים 20092012 היה חבר במועצת המנהלים של התעשייה האווירית לישראל.

בשנת 2013 ראה אור ספרו "יומן מבצעים", בהוצאת ידיעות ספרים, המבוסס על ספרו הקודם אבל מתמקד בנושאים המבצעיים.

תאריםעריכה

בעל תואר מוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד, שימש עמית מחקר במכון ברוקינגס ובתאגיד ראנד.

חיים אישייםעריכה

בגיל 21 נשא פקר את חרותה, שאותה הכיר כשהיה בן שמונה, ולזוג נולדו שלושה ילדים. לאחר שלושים שנות נישואים התגרשו בני הזוג. בת זוגו השנייה הייתה הזמרת מלי ברונשטיין, שגם ממנה נפרד כעבור זמן מה.

רן פקר נפטר ממחלת הסרטן ב-3 בדצמבר 2016.

הנצחהעריכה

עיריית הרצליה הקדישה כיכר ליד בית חיל האוויר לזכרו של רן פקר.

לקריאה נוספתעריכה

  • אהוד יונאי, עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1993, עמ' 174–176 189, 193–196.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏תאונת שחק 53 11.11.63, באתר "מרקיע שחקים"
  2. ^ יפתח ספקטור, "רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 93, "זמן קצר קודם לפתיחת קורס המובילים שלנו הפיל רן מטוס הנטד ירדני, בקרב אוויר שכראוי לאיש כמוהו היה הקרב הקשה והמסוכן ביותר בהיסטוריה של חיל־האוויר".
  3. ^ יפתח ספקטור, "רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 185, "פקר קיבל עליו התמודדות קשה ביותר, להקים את הטייסת ולהובילה תוך כדי המשך הלחימה, שלא נפסקה אף ליום. ועוד משהו, שאפילו פרנק סבג' עצמו לא נדרש לו: לעשות זאת על מטוס מורכב וקשה שלא הכיר אותו ולא טס עליו מעולם, ובלא שקיבל ארכת זמן ללמוד אותו. הוא המריא לקרב כמעט מיד. אמנם כשנחגר לראשונה בכיסא הפנטום כבר עמדה מלחמת ההתשה להיפסק, ונותרו לו רק עוד שלושה שבועות להילחם. אבל לא הוא, ולא איש מאיתנו שהסתכלנו עליו בהערצה, לא יכול היה לדעת זאת. הקרבות געשו מדי יום ביומו והסוף לא נראה באופק. ועובדה: ברגע שנכנס לטייסת 'האחת' המוכה, התעודדה הטייסת והמשיכה להילחם".
  4. ^ תא"ל רן פקר פורש בכל זאת מהשירות, דבר, 31 באוקטובר 1980
  5. ^ אבינעם מיסניקוב, 5 ביוני - הפלת שלושה מטוסי מיג 19 מצריים מעל גרדקה, באתר "מרחב אווירי", 22 בדצמבר 2006
  6. ^ שחק מס' 03, באתר "מרחב אווירי"
  7. ^ תא”ל (מיל.) רן רונן (פקר), באתר פרס מוסקוביץ לציונות