טייסת 116

טייסת 116
	סמל הטייסת
	סמל הטייסת
פרטים
כינוי	"אריות הדרום"
כינוי עבר	"הכנף המעופפת", "מגיני הדרום"
מדינה	ישראל
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	מטוסי קרב
בסיס האם	בסיס נבטים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1956–הווה (כ־68 שנים)
נתוני היחידה
ייעוד	תקיפה, יירוט, הפצצה
כלי טיס	F-35I ("אדיר")
כלי טיס בעבר	F-16A ("נץ" חד־מושבי); F-16B ("נץ" דו־מושבי) A-4 סקייהוק, מיסטר, P-51 מוסטנג
הפלות	1
אובדן כלי טיס	10

טייסת 116, המכונה גם טייסת "אריות הדרום", היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. הטייסת נפתחה מחדש ב-16 בינואר 2020 כטייסת מטוסי "אדיר" (F-35I), לאחר שנסגרה כטייסת מטוסי "נץ" (F-16A/B) בקיץ 2015.

היסטוריה

דאסו מיסטר של טייסת מגיני הדרום במוזיאון חיל האוויר בחצרים

הטייסת הוקמה בשנת 1956 כטייסת מטוסי P-51 מוסטנג תחת השם "טייסת הכנף המעופפת". הטייסת הוקמה כטייסת הצ"ח (הצבת חירום), כאשר מוצבים אליה 14 מדריכי טיסה מבית הספר לטיסה בבסיס תל נוף, אז עקרון. מפקדה הראשון היה מפקד בית הספר, רס"ן צחיק יבנה, והטייס הסדיר היחיד בה היה סגן אמיתי חסון "שפן". הטייסת הוקמה בבסיס תל נוף ( עקרון ), בצמוד לבית הספר לטיסה.

במבצע קדש נתנו מטוסי הטייסת את אות הפתיחה למלחמה - ארבעה ממטוסי הטייסת קרעו באמצעות המדחפים שלהם את כבלי הטלפון המצריים בסיני על מנת לנתק את הקשר בין הצבא המצרי הפרוס בסיני למפקדה בקהיר. במהלך המלחמה ביצעה הטייסת 66 גיחות, רובן הגדול גיחות אמנעה וסיוע קרוב לכוחות הקרקע. 6 ממטוסי הטייסת אבדו, טייס אחד נהרג והאחר נפל בשבי.

בתחילת 1957 קלטה הטייסת את מטוסיה של טייסת 105 ואת טייסי המילואים שלה. בשנת 1959 צורפו לטייסת מטוסי הרווארד של טייסת 140. ב-15 בינואר 1961 הוצא מטוס המוסטנג מהשירות והטייסת נסגרה.

באוקטובר 1961 הוקמה הטייסת מחדש בבסיס חצור עם הטייסים ומטוסי המיסטר IV של טייסת 101 שהתכוננה לקליטת מטוס המיראז' 3. מפקד הטייסת הראשון בתקופת המיסטר היה רפי הר-לב, וסגניו היו רן פקר ואהרון "ילו" שביט. שבועיים לאחר מכן עברה הטייסת חזרה לבסיס תל נוף.

במלחמת ששת הימים תקפו בגל הראשון 6 מבנים מהטייסת את שדה התעופה פאיד. אחד המובילים, מפקד הטייסת רס"ן יהונתן שחר, נפגע מהתפוצצות מטוס אותו הפציץ, נטש את מטוסו וחולץ במהלך הלילה. את שחר החליף סגנו אביהו בן-נון. בגל השני תקפו מטוסי הטייסת את שדה אבו סואר, ומאוחר יותר שוב את פאיד ואת שדה כברית. במהלך המלחמה ביצעה הטייסת 269 גיחות מבצעיות. 5 ממטוסיה הופלו, שני טייסים נהרגו ואחד נפל בשבי.

בנובמבר 1967 שני מבנים מהטייסת יצאו למשימת תקיפת שריון ירדני שהפציץ עמדות צה"ל מסביב לבית שאן במסגרת תקרית אום שורט. מטוסו של סרן דוד נבו, סגן מפקד הטייסת, נפגע, הוא נטש ונרצח מייד בהגיעו לקרקע.

בשנת 1968 קלטה הטייסת את מטוסי המיסטר של טייסת 109, יחד עם טייסי המילואים וההצ"ח, לקראת קליטת מטוסי הסקייהוק בטייסת זו. הטייסת פעלה לאורך מלחמת ההתשה, ובהם אף איבדה את אחד מלוחמיה. ב-18 במרץ 1971 ביצעו מטוסי המיסטר את טיסתם האחרונה.

ב-18 בפברואר 1971 הגיעו לארץ מטוסי הסקייהוק דגם E של הטייסת, וב-7 במרץ 1971 בוצעה הטיסה הראשונה על ידי מפקד הטייסת, רס"ן יוסי אביב.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הטייסת רס"ן אהוד שלח. במלחמה התווספו לטייסת מטוסים וטייסים של טייסת 140 שהייתה בשלבי הקמה בבסיס עציון. במלחמה ביצעה הטייסת 823 גיחות, רובן באזורים מוכי טילים ואיבדה 5 מטוסים ושני טייסים, ביניהם מפקד הטייסת סא"ל אהוד שלח. את שלח החליף רס"ן שמואל בן-רום. שני טייסים נפלו בשבי.

לאחר המלחמה הוחלפו מטוסי הטייסת לדגם מתקדם יותר, דגם N. דגם זה שירת בטייסת עד סגירתה כטייסת סקייהוק. באוקטובר 1983 הייתה הטייסת לטייסת הראשונה שעברה לבסיס נבטים, וב-1985 הפכה הטייסת, עם מפקדה דאז עמוס ידלין, להיות גם טייסת קא"מ, קורס אימון מתקדם.

ב-2002 סיימה הטייסת את טיסותיה המבצעיות כטייסת סקייהוק. ב-2003 קלטה מטוסי F-16 פייטינג פלקון מדגמי A ו-B, "נץ", ושמה שונה ל"מגיני הדרום". באוגוסט 2013 קלטה טייסת 116 לשורותיה את מטוסי הנץ של טייסת 140, את מרבית אנשיה ואת גף הקא"מ (קורס אימון מבצעי), לאחר שהאחרונה נסגרה כחלק מהקיצוצים במערכת הביטחון. בקיץ 2015 הטייסת נסגרה כטייסת "נץ". סגירת הטייסת הייתה סוף העידן המבצעי של מטוסי ה"נץ" בחיל האוויר.

טקס פתיחת הטייסת המחודשת כטייסת F-35I אדיר, ינואר 2020

בנובמבר 2019 נחתו בישראל שני מטוסי ה"אדיר" הראשונים של הטייסת.^[1] ב-16 בינואר 2020 נפתחה הטייסת מחדש כטייסת אדיר, F-35I, בבסיס נבטים, ושמה שונה ל"אריות הדרום".^[2] באוגוסט באותה שנה היא הוכרזה כטייסת מבצעית.^[3]

מפקדי הטייסת


שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערות
יצחק יבנה	פברואר 1956	נובמבר 1957
אמיתי חסון	נובמבר 1957	פברואר 1958	ממלא מקום
אברהם הכהן	פברואר 1958	אפריל 1959
הרי קרסנשטיין	אפריל 1959	ינואר 1961
רפי הר-לב	אוקטובר 1961	נובמבר 1963
שבתאי גלבוע	נובמבר 1963	יולי 1966
יהונתן שחר	יולי 1966	4 בדצמבר 1967
משה סער	4 בדצמבר 1967	6 בדצמבר 1969
יוסי אביב (אוורבוך)	6 בדצמבר 1969	מרץ 1972
אהוד שלח	אפריל 1972	9 באוקטובר 1973
שמואל בן-רום	9 באוקטובר 1973	מאי 1975
נחום מרחבי	מאי 1975	ספטמבר 1977
סא"ל צבי	ספטמבר 1977	אוגוסט 1978
דודו זית	אוגוסט 1978	יוני 1979
גדעון שפר	יוני 1979	אוקטובר 1980
דוד גל	אוקטובר 1980	יוני 1982
ישראל גלבוע	יוני 1982	מאי 1983
עופר לפידות	מאי 1983	מרץ 1985
עמוס ידלין	מאי 1985	1987
זיו קולקר
רחמן לוטן	1987	1989
ניצן בן-סירה	2003	2005
שאול ארנון	2005	2007
תומר מצנע	2007	2009
סא"ל נטע	2009	2011
מתן כהנא	2011	2013
יותם סיגלר	2013	2015
נדב בר	2019	2021

סמלי הטייסת

הסמל החדש, בעל הרקע השחור המציין את האופי של טייסות מטוסי חמקן בחיל האוויר (כדוגמת טיסת 140), עוצב לקראת פתיחתה המחודשת של הטייסת, עם קבלתם המיועדת של מטוסי "האדיר" בשנת 2020. בסמל החדש ניתן לראות היפוך צבעים מהגרסאות הקודמות, וזאת כדי להמחיש את השינוי המשמעותי בכלי הטיס, ממטוסי ה-F-16 למטוסי ה-F-35i. צורת הכנף בסמל, צומצמה ל-5 מקטעים, שמסמלים את הדור החמישי של מטוסי הקרב, אליו משתייך ה-F-35i. שמונה הפסים האפורים מציינים את שמונה הטייסים שנפלו במערכות השונות האפהנקודות שמאחורי הפסים האפורים, יוצרות את המילים "טייסת 116" בקוד מורס.^[4] את סמל הטייסת המקורי עיצב זיקי (אבינועם וייס), טייס בטייסת 116.

סמלה החדש של הטייסת
עם פתיחתה המחודשת ב-2020
סמל הטייסת בעידן מטוסי ה-F-16
סמל הטייסת
טרם עידן מטוסי ה-F-16

גלריה

מטוסי F-16A של טייסת מגיני הדרום טסים מעל מכתש רמון, 2012.
קבלת ה-F-35I אדיר לטייסת 116
מטוסי ה-F-35I אדיר של טייסת 116 עם סמלי חיל האוויר והטייסת, 2020
מטוסי F-35I אדיר של הטייסת (מאחור) ביחד עם מטוסי F-35A של טייסת 421 של חיל האוויר האמריקאי בתרגיל "ברק מתמיד 3", 2020