טייסת 116

טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי

טייסת 116, המכונה גם טייסת "אריות הדרום", היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. הטייסת נפתחה מחדש ב-16 בינואר 2020 כטייסת מטוסי "אדיר" (F-35I), לאחר שנסגרה כטייסת מטוסי "נץ" (F-16A/B) בקיץ 2015.

טייסת 116
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פרטים
כינוי "אריות הדרום"
כינוי עבר "הכנף המעופפת", "מגיני הדרום"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מטוסי קרב
בסיס האם בסיס נבטים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1956–הווה (כ־68 שנים)
נתוני היחידה
ייעוד תקיפה, יירוט, ציד, איסוף, מבצעים מיוחדים
כלי טיס F-35i ("אדיר")
כלי טיס בעבר

F-16A ("נץ" חד־מושבי)
F-16B ("נץ" דו־מושבי)

A-4 סקייהוק, מיסטר, P-51 מוסטנג
הפלות 1
אובדן כלי טיס 10
מטוסי F-35I אדיר של טייסת 116 החל מ-2020

היסטוריה עריכה

 
דאסו מיסטר של טייסת מגיני הדרום במוזיאון חיל האוויר בחצרים

הטייסת הוקמה בשנת 1956 כטייסת מטוסי P-51 מוסטנג תחת השם "טייסת הכנף המעופפת". הטייסת הוקמה כטייסת הצ"ח (הצבת חירום), כאשר מוצבים אליה 14 מדריכי טיסה מבית הספר לטיסה בבסיס תל נוף, אז עקרון. מפקדה הראשון היה מפקד בית הספר, רס"ן צחיק יבנה, והטייס הסדיר היחיד בה היה סגן אמיתי חסון "שפן". הטייסת הוקמה בבסיס תל נוף ( עקרון ), בצמוד לבית הספר לטיסה.

במבצע קדש נתנו מטוסי הטייסת את אות הפתיחה למלחמה - ארבעה ממטוסי הטייסת קרעו באמצעות המדחפים שלהם את כבלי הטלפון המצריים בסיני על מנת לנתק את הקשר בין הצבא המצרי הפרוס בסיני למפקדה בקהיר. במהלך המלחמה ביצעה הטייסת 66 גיחות, רובן הגדול גיחות אמנעה וסיוע קרוב לכוחות הקרקע. 6 ממטוסי הטייסת אבדו, טייס אחד נהרג והאחר נפל בשבי.

בתחילת 1957 קלטה הטייסת את מטוסיה של טייסת 105 ואת טייסי המילואים שלה. בשנת 1959 צורפו לטייסת מטוסי הרווארד של טייסת 140. ב-15 בינואר 1961 הוצא מטוס המוסטנג מהשירות והטייסת נסגרה.

באוקטובר 1961 הוקמה הטייסת מחדש בבסיס חצור עם הטייסים ומטוסי המיסטר IV של טייסת 101 שהתכוננה לקליטת מטוס המיראז' 3. מפקד הטייסת הראשון בתקופת המיסטר היה רפי הר-לב, וסגניו היו רן פקר ואהרון "ילו" שביט. שבועיים לאחר מכן עברה הטייסת חזרה לבסיס תל נוף.

במלחמת ששת הימים תקפו בגל הראשון 6 מבנים מהטייסת את שדה התעופה פאיד. אחד המובילים, מפקד הטייסת רס"ן יהונתן שחר, נפגע מהתפוצצות מטוס אותו הפציץ, נטש את מטוסו וחולץ במהלך הלילה. את שחר החליף סגנו אביהו בן-נון. בגל השני תקפו מטוסי הטייסת את שדה אבו סואר, ומאוחר יותר שוב את פאיד ואת שדה כברית. במהלך המלחמה ביצעה הטייסת 269 גיחות מבצעיות. 5 ממטוסיה הופלו, שני טייסים נהרגו ואחד נפל בשבי.

בנובמבר 1967 שני מבנים מהטייסת יצאו למשימת תקיפת שריון ירדני שהפציץ עמדות צה"ל מסביב לבית שאן במסגרת תקרית אום שורט. מטוסו של סרן דוד נבו, סגן מפקד הטייסת, נפגע, הוא נטש ונרצח מייד בהגיעו לקרקע.

בשנת 1968 קלטה הטייסת את מטוסי המיסטר של טייסת 109, יחד עם טייסי המילואים וההצ"ח, לקראת קליטת מטוסי הסקייהוק בטייסת זו. הטייסת פעלה לאורך מלחמת ההתשה, ובהם אף איבדה את אחד מלוחמיה. ב-18 במרץ 1971 ביצעו מטוסי המיסטר את טיסתם האחרונה.

ב-18 בפברואר 1971 הגיעו לארץ מטוסי הסקייהוק דגם E של הטייסת, וב-7 במרץ 1971 בוצעה הטיסה הראשונה על ידי מפקד הטייסת, רס"ן יוסי אביב.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הטייסת רס"ן אהוד שלח. במלחמה התווספו לטייסת מטוסים וטייסים של טייסת 140 שהייתה בשלבי הקמה בבסיס עציון. במלחמה ביצעה הטייסת 823 גיחות, רובן באזורים מוכי טילים ואיבדה 5 מטוסים ושני טייסים, ביניהם מפקד הטייסת סא"ל אהוד שלח. את שלח החליף רס"ן שמואל בן-רום. שני טייסים נפלו בשבי.

לאחר המלחמה הוחלפו מטוסי הטייסת לדגם מתקדם יותר, דגם N. דגם זה שירת בטייסת עד סגירתה כטייסת סקייהוק. באוקטובר 1983 הייתה הטייסת לטייסת הראשונה שעברה לבסיס נבטים, וב-1985 הפכה הטייסת, עם מפקדה דאז עמוס ידלין, להיות גם טייסת קא"מ, קורס אימון מתקדם.

ב-2002 סיימה הטייסת את טיסותיה המבצעיות כטייסת סקייהוק. ב-2003 קלטה מטוסי F-16 פייטינג פלקון מדגמי A ו-B, "נץ", ושמה שונה ל"מגיני הדרום". באוגוסט 2013 קלטה טייסת 116 לשורותיה את מטוסי הנץ של טייסת 140, את מרבית אנשיה ואת גף הקא"מ (קורס אימון מבצעי), לאחר שהאחרונה נסגרה כחלק מהקיצוצים במערכת הביטחון. בקיץ 2015 הטייסת נסגרה כטייסת "נץ". סגירת הטייסת הייתה סוף העידן המבצעי של מטוסי ה"נץ" בחיל האוויר.

 
טקס פתיחת הטייסת המחודשת כטייסת F-35I אדיר, ינואר 2020

בנובמבר 2019 נחתו בישראל שני מטוסי ה"אדיר" הראשונים של הטייסת.[1] ב-16 בינואר 2020 נפתחה הטייסת מחדש כטייסת אדיר, F-35I, בבסיס נבטים, ושמה שונה ל"אריות הדרום".[2] באוגוסט באותה שנה היא הוכרזה כטייסת מבצעית.[3]

מפקדי הטייסת עריכה

שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
יצחק יבנה פברואר 1956 נובמבר 1957
אמיתי חסון נובמבר 1957 פברואר 1958 ממלא מקום
אברהם הכהן פברואר 1958 אפריל 1959
הרי קרסנשטיין אפריל 1959 ינואר 1961
רפי הר-לב אוקטובר 1961 נובמבר 1963
שבתאי גלבוע נובמבר 1963 יולי 1966
יהונתן שחר יולי 1966 4 בדצמבר 1967
משה סער 4 בדצמבר 1967 6 בדצמבר 1969
יוסי אביב (אוורבוך) 6 בדצמבר 1969 מרץ 1972
אהוד שלח אפריל 1972 9 באוקטובר 1973
שמואל בן-רום 9 באוקטובר 1973 מאי 1975
נחום מרחבי מאי 1975 ספטמבר 1977
סא"ל צבי ספטמבר 1977 אוגוסט 1978
דודו זית אוגוסט 1978 יוני 1979
גדעון שפר יוני 1979 אוקטובר 1980
דוד גל אוקטובר 1980 יוני 1982
ישראל גלבוע יוני 1982 מאי 1983
עופר לפידות מאי 1983 מרץ 1985
עמוס ידלין מאי 1985 1987
זיו קולקר
רחמן לוטן 1987 1989
ניצן בן-סירה 2003 2005
שאול ארנון 2005 2007
תומר מצנע 2007 2009
סא"ל נטע 2009 2011
מתן כהנא 2011 2013
יותם סיגלר 2013 2015

סמלי הטייסת עריכה

הסמל החדש, בעל הרקע השחור המציין את האופי של טייסות מטוסי חמקן בחיל האוויר (כדוגמת טיסת 140), עוצב לקראת פתיחתה המחודשת של הטייסת, עם קבלתם המיועדת של מטוסי "האדיר" בשנת 2020. בסמל החדש ניתן לראות היפוך צבעים מהגרסאות הקודמות, וזאת כדי להמחיש את השינוי המשמעותי בכלי הטיס, ממטוסי ה-F-16 למטוסי ה-F-35i. צורת הכנף בסמל, צומצמה ל-5 מקטעים, שמסמלים את הדור החמישי של מטוסי הקרב, אליו משתייך ה-F-35i. שמונה הפסים האפורים מציינים את שמונה הטייסים שנפלו במערכות השונות האפהנקודות שמאחורי הפסים האפורים, יוצרות את המילים "טייסת 116" בקוד מורס.[4] את סמל הטייסת המקורי עיצב זיקי (אבינועם וייס), טייס בטייסת 116.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 116 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שירה פיינסקי ודור פלקוביץ, ‏זוג מטוסי "אדיר" ראשונים לטייסת 116, באתר חיל האוויר הישראלי, 20 בנובמבר 2019
  2. ^   מערכת אתר צה"ל, טייסת "אריות הדרום" נפתחה בטקס חגיגי בבסיס "נבטים", באתר צה"ל, 16 בינואר 2020.
  3. ^ שירה פיינסקי, ‏טייסת ה"אדיר" השנייה הוכרזה כמבצעית, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 באוגוסט 2020
  4. ^ דור פלקוביץ, ‏מיהי הטייסת השנייה שתפעיל את ה"אדיר"?, באתר חיל האוויר הישראלי, 25 באפריל 2019