יאניק סינר

טניסאי איטלקי

יאניק סינרגרמנית: Jannik Sinner, נולד ב-16 באוגוסט 2001) הוא טניסאי איטלקי מקצועני. מדורג במקום הראשון בעולם (נכון ל-8 נובמבר 2024) בסבב ה-ATP.

יאניק סינר
Jannik Sinner
לידה 16 באוגוסט 2001 (בן 23)
איניכן, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Anna Kalinskaya (2024–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.92 מטרים
פעילות כמקצוען 2018–הווה (כ־6 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סה"כ פרסים שצבר 33,989,584 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 212–75 (73.9%)
דירוג שיא 1 (10 ביוני 2024)
זכיות בטורנירים 13
זוגות
מאזן קריירה 14–8 (63.6%)
דירוג שיא 124 (27 בספטמבר 2021)
זכיות בטורנירים 2
שיאי גראנד סלאם
זכיות 2
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה (2024)
אליפות צרפת הפתוחה חצי גמר (2024)
וימבלדון חצי גמר (2023)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2024)
תאריך עדכון 8 בספטמבר 2024
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זכה פעמיים בגראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה (2024) ובאליפות ארצות הברית הפתוחה (2024).

ביוגרפיה

עריכה

סינר נולד וגדל בכפר באזור דרום טירול, איטליה הדובר גרמנית. הוא החל לשחק טניס בגיל 7 במקביל לעיסוק בסקי בתחרויות לנוער. בגיל 13 החליט להתמקד בטניס בלבד, והחל להתאמן עם מאמנו הראשון, הריברט מאייר.[1]

קריירה

עריכה

בטורניר שנערך בברגמו, איטליה בפברואר זכה בתואר הצ'לנג'ר הראשון שלו, לאחר ניצחון על רובטרו מרקורה מאיטליה בשתי מערכות (6–3, 6–1).

באליפות איטליה הפתוחה שנערכה ברומא במאי הפסיד בסיבוב השני לסטפנוס ציציפס מיוון (מדורג 8) ב-2 מערכות (3–6, 2–6) לאחר שניצח בסיבוב הראשון את סטיב ג'ונסטון מארצות הברית ב-3 מערכות (1–6, 6–1, 7–5). היה זה הניצחון הראשון שלו במאסטרס 1000 של סבב ה-ATP.

באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה באוגוסט הוא הפסיד בסיבוב הראשון לסטאן ואוורינקה משווייץ (מדורג 23) ב-4 מערכות (3–6, 6–7(4–7), 6–4, 3–6).

באליפות אוסטרליה הפתוחה ניצח לראשונה בסיבוב הראשון, את מקס פרסל מאוסטרליה. בטורניר רוטרדם הצטרף לסיבוב השני לאחר פרישה של שחקן וניצח את דויד גופן מבלגיה (10 בעולם) ב-2 מערכות (7–6(9–7), 7–5), ובכך ניצח לראשונה שחקן מדורג בעשירייה הראשונה. בסיבוב השלישי הוא הפסיד לפבלו קרניו בוסטה מספרד ב-3 מערכות (5–7, 6–3, 6–7(6–8)).

באליפות צרפת שנערכה באוקטובר הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לאלוף רפאל נדאל מספרד (2 בעולם) ב-3 מערכות (6–7(4–7), 4–6, 1–6), שאף זכה בטורניר בפעם ה-13 ולא הפסיד מערכה בטורניר זה. בסיבוב הראשון הוא ניצח את דויד גופן (מדורג 11) ב-3 מערכות (7–5, 6–0, 6–3) ובסיבוב הרביעי הוא ניצח את אלכסנדר זברב מגרמניה (מדורג 6) ב-4 מערכות (6–3, 6–3, 4–6, 6–3) ובכך היה לשחקן הראשון מאז רפאל נדאל שהעפיל לרבע גמר ברולאן גארוס בגיל 19 בהופעתו הראשונה בטורניר[2].

באליפות אוסטרליה הפתוחה הוא הפסיד בסיבוב הראשון לדניס שפובלוב מקנדה (מדורג 11) ב-5 מערכות (6–3, 3–6, 2–6, 6–4, 4–6).

באליפות מיאמי הפתוחה הוא הפסיד במשחק הגמר להוברט הורקץ' מפולין (מדורג 26) ב-2 מערכות (6–7(4–7), 4–6). בסיבוב השלישי הוא ניצח את קארן חצ'אנוב (מדורג 14) ב-3 מערכות (4–6, 7–6(7–2), 6–4) ובשלב חצי הגמר הוא ניצח את רוברטו באוטיסטה אגוט מספרד (מדורג 7) ב-3 מערכות (5–7, 6–4, 6–4).

באליפות צרפת הפתוחה הוא הפסיד בסיבוב הרביעי לאלוף רפאל נדאל מספרד (מדורג 3) ב-3 מערכות (5–7, 3–6, 0–6).

באליפות וימבלדון הוא הפסיד בסיבוב הראשון למרטון פוצ'וביץ' מהונגריה ב-4 מערכות (7–5, 3–6, 5–7, 3–6).

באליפות ארצות הברית הפתוחה הוא הפסיד בסיבוב הרביעי לאלכסנדר זברב מגרמניה (מדורג 4) ב-3 מערכות (4–6, 4–6, 6–7(7–9)). בסיבוב השלישי הוא ניצח את גאל מונפיס מצרפת (מדורג 17) ב-5 מערכות (7–6(7–1), 6–2, 4–6, 4–6, 6–4).

באליפות אוסטרליה הפתוחה הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לסטפנוס ציציפס (4 בעולם) ב-3 מערכות (3–6, 4–6, 2–6), בסיבוב הרביעי הוא ניצח את אלכס דה מינור מאוסטרליה ב-3 מערכות (7–6(7–3), 6–3, 6–4).

באליפות וימבלדון הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לאלוף נובאק ג'וקוביץ' (1 בעולם) ב-5 מערכות (7–5 6–2 3–6, 2–6, 2–6), לאחר שניצח את 2 המערכות הראשונות. בסופו של דבר זכה ג'וקוביץ' באליפות, בפעם הרביעית ברציפות. בסיבוב הראשון הוא ניצח את סטאן ואוורינקה משווייץ (כרטיס חופשי) ב-4 מערכות (7–5, 4–6, 6–3, 6–2), בסיבוב השלישי הוא ניצח את ג'ון איזנר מארצות הברית (מדורג 20) ב-3 מערכות (6–4, 7–6(7–4), 6–3) ובסיבוב הרביעי הוא ניצח את קרלוס אלקרס מספרד (מדורג 5) ב-4 מערכות (6–1, 6–4, 6–7(8–10), 6–3).

בארצות הברית הפתוחה הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לקרלוס אלקרס (מדורג 3) בחמש מערכות (3–6, 7–6(9–7), 7–6(7–0), 5–7, 3–6). בסופו של דבר זכה אלקרס באליפות.

באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר 2023 הפסיד בסיבוב הרביעי לסטפנוס ציציפס מיוון (4 בעולם) בחמש מערכות (4–6, 4–6, 6–3, 6–4, 3–6).

בטורניר רוטרדאם שנערך בפברואר הוא הפסיד במשחק הגמר לדנייל מדבדב מרוסיה ב-3 מערכות (7–5, 2–6, 2–6). בסיבוב השני הוא ניצח את סטפנוס ציציפס (מדורג 1) ב-2 מערכות (6–4, 6–3) ובסיבוב השלישי ניצח את סטאן ואוורינקה משווייץ ב-2 מערכות (6–1, 6–3).

בטורניר אינדיאן וולס מאסטרס שנערך במרץ הוא הפסיד בשלב חצי הגמר לקרלוס אלקרס מספרד בשתי מערכות (6–7(4–7), 3–6). בשלב רבע הגמר הוא ניצח את טיילור פריץ מארצות הברית (מדורג 4) ב-3 מערכות (6–4, 4–6, 6–4). שבועיים לאחר מכן, באליפות מיאמי הפתוחה הוא הפסיד במשחק הגמר לדנייל מדבדב ב-2 מערכות (5–7, 3–6), לאחר שניצח בשלב חצי הגמר את קרלוס אלקרס ב-3 מערכות (6–7(4–7), 6–4, 6–2), שבועיים לאחר מכן, בטורניר מונטה קרלו מאסטרס הוא הגיע לשלב חצי הגמר והפסיד להולגר רונה מדנמרק ב-3 מערכות (6–1, 5–7, 5–7).

באליפות צרפת שנערכה ביוני הפסיד באופן מפציע בסיבוב השני לדניאל אלטמאייר מגרמניה (לא מדורג) ב-5 מערכות (7–6(7–0), 6–7(7–9), 6–1, 6–7(4–7), 5–7), במשחק שערך 5 שעות ו-26 דקות, המשחק החמישי הכי ארוך בהיסטוריה של הטורניר.

באליפות וימבלדון הגיע לשלב חצי הגמר, בפעם הראשונה בקריירה שלו והפסיד לנובאק ג'וקוביץ' מסרביה (2 בעולם) ב-3 מערכות (3–6, 4–6, 6–7(4–7)).

זכייה ראשונה בתחרות מאסטרס

עריכה

לראשונה בקריירה שלו הוא זכה בטורניר מאסטרס 1000 של סבב ה-ATP, בקנדה מאסטרס שנערך באוגוסט לאחר ניצחון על אלכס די מינור מאוסטרליה ב-2 מערכות (6–4, 6–1).

באליפות ארצות הברית שנערכה בספטמבר הפסיד בסיבוב הרביעי לאלכסנדר זברב מגרמניה (מדורג 12) ב-5 מערכות במשחק שנמשך למעלה ל-4 שעות (4–6, 6–3, 2–6, 6–4, 3–6).

באליפות סין הפתוחה שנערכה בתחילת אוקטובר הוא זכה בתואר לאחר ניצחון בשלב חצי הגמר על קרלוס אלקרס ב-2 מערכות (7–6(7–4), 6–1) ובגמר ניצח לראשונה, לאחר שישה הפסדים, את דנייל מדבדב ב-2 מערכות (7–6(7–2), 7–6(7–2)) ועלה למקום חמישי בעולם.

מדורג חמישי בעולם

עריכה

באליפות וינה הפתוחה שנערכה בסוף אוקטובר הוא זכה בתואר לאחר ניצחון במשחק הגמר על דנייל מדבדב (מדורג 3) ב-3 מערכות (7–6(9–7), 4–6, 6–3). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את אנדריי רובליוב מרוסיה (מדורג 5) ב-2 מערכות (7–5, 7–6(7–5)).

בגמר ה-ATP שנערך בטורינו, איטליה בנובמבר הוא הפסיד במשחק הגמר לנובאק ג'וקוביץ' ב-2 מערכות (6–3, 6–3). את שלב הבתים הוא סיים במקום ראשון לאחר שלושה ניצחונות, על נובאק ג'וקוביץ', ב-3 מערכות (7–5, 6–7(5–7), 7–6(7–2)), על סטפנוס ציציפס ב-2 מערכות (6–4, 6–4) ועל הולגר רונה ב-3 מערכות (6–2, 5–7, 6–4). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את דנייל מדבדב ב-3 מערכות (6–3, 6–7(4–7), 6–1).

זכייה בגראנד סלאם ראשון

עריכה

באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר 2024 הוא זכה לראשונה בקריירה שלו בתואר גראנד סלאם לאחר ניצחון במשחק הגמר על דנייל מדבדב (מדורג 3) ב-5 מערכות, לאחר פיגור בשתי מערכות (3–6, 3–6, 6–4, 6–4, 6–3). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את אלוף השנתיים האחרונות נובאק ג'וקוביץ' (1 בעולם) ב-4 מערכות (6–1, 6–2, 6–7(6–8), 6–3). במהלך הטורניר הוא ניצח את חמשת יריביו הראשונים 3–0 במערכות ולא איבד אף מערכה עד למשחק עם ג'וקוביץ'.

זכייה בטורניר המאסטרס במיאמי

עריכה

בגמר מיאמי מאסטרס באפריל ניצח 3:6, 1:6 את גריגור דימיטרוב וזכה בטורניר המאסטרס השני שלו בקריירה. בזכות ניצחון זה עלה למקום השני בעולם, והיה לאיטלקי הראשון בהיסטוריה שמגיע למקום הזה בדירוג העולמי[3].

זכייה בטורניר המאסטרס בסינסינטי

עריכה

בגמר סינסינטי מאסטרס באוגוסט ניצח את פרנסס טיאפו 6-7, 2-6, וזכה בטורניר המאסטרס השני שלו בשנה זו, והשלישי בקריירה.

זכייה בגראנד סלאם שני

עריכה

בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה בספטמבר ניצח את טיילור פריץ 3-6, 4-6, 5-7, וזכה בפעם השנייה בטורניר גראנד סלאם.

זכייה בטורניר המאסטרס בשנגחאי

עריכה

בגמר שאנגחאי מאסטרס באוקטובר ניצח את נובאק ג'וקוביץ' 6-7, 3-6, וזכה בטורניר המאסטרס השלישי שלו בשנה זו, והרביעי בקריירה.

סגנון משחק

עריכה

סינר הוא שחקן מהיר והתקפי בעל חבטות עוצמתיות וסיבוביות הן בגב היד הן בכף היד. סינר מעדיף להתחרות על משטח קשיח.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יאניק סינר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
עשרת הטניסאים בעלי הדירוג הגבוה ביותר בהתאחדות הטניסאים המקצוענים נכון ל-4 בנובמבר 2024
1. איטליה  יאניק סינר

6. ארצות הברית  טיילור פריץ

2. גרמניה  אלכסנדר זברב

7. נורווגיה  קספר רוד

3. ספרד  קרלוס אלקרס

8. אוסטרליה  אלכס דה מינור

4. רוסיה  דניאיל מדבדב

9. רוסיה  אנדריי רובליוב

5. סרביה  נובאק ג'וקוביץ'

10. בולגריה  גריגור דימיטרוב