יגאל שוחט

רופא וטייס קרב ישראלי

יגאל שוחט הוא רופא אף-אוזן-גרון, לשעבר טייס קרב שנפל בשבי וקצין רפואה ראשי של חיל האוויר בדרגת אלוף-משנה.

יגאל שוחט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
תפקידים אזרחיים
רופא אף-אוזן-גרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

שוחט השתתף במלחמת ששת הימים כטייס קרב, בטייסת העקרב (טייסת 105), תחת פיקודו של אהרון (יאלו) שביט, ובין השאר השתתף בתקיפת מטרות בסוריה. מטוס הסמב"ד שהטיס הופל בסיני ב-7 ביוני 1967, והוא חולץ בידי הטייס אמנון גלעד, שקיבל את עיטור העוז על כך.[1] שוחט הוצב בטייסת האחת כטייס פנטום, בפיקודו של רס"ן שמואל חץ. במלחמת ההתשה השתתף במבצע קשת אווירי.

מבצע שיער 265 והנפילה בשבי עריכה

ב-3 באוגוסט 1970, השתתף במבצע "שיער 265" לתקיפת סוללות טילי קרקע אוויר מצריים וסובייטיים שהוצבו על אדמת מצרים. המבצע נערך בימיה האחרונים של מלחמת ההתשה.[2][3]

בימיה האחרונים של המלחמה הוחלט לצאת למבצע גדול לפגיעה במערך הטילים שבין אבו סואר לאסמאעיליה. לגל התקיפה השני הוקצו שני זוגות מטוסי פנטום ו-16 מטוסי סקייהוק. אל זוג מטוסי הפנטום הראשון נורו טילים רבים שחייבו את הטייסים לבצע תמרוני התחמקות חריפים. לאחר ביצוע יעף ההפצצה של מספר 2 נורו עליו מספר טילים והוא נפגע מאחד מהם. פגיעת הטיל במספר 2 בזוג המוביל, הטייס סרן יגאל שוחט דווח בקשר על הפגיעה וניסה להשתלט על המטוס הפגוע ולהפנותו מזרחה לכוון ישראל. הטייס הצליח להשתלט על המטוס והחל לאסוף גובה תוך טיסה מזרחה. כעבור זמן קצר חדל אחד המנועים לפעול וכעבור שניות אחדות פגע במטוס טיל נוסף. הטייס שוחט והנווט סגן משה גולדווסר פלטו את עצמם מהמטוס הפגוע וצנחו סמוך לאיסמעיליה.[4] במהלך הצניחה שארכה זמן רב נורתה לעברם אש מהקרקע.

הטייס שוחט נפצע קשה ברגליו מהירי והגיע לקרקע כשהוא מעולף מאבדן דם. הוא הועבר לבית חולים מצרי שם נקטעה רגלו הימנית. הנווט, משה גולדווסר (גולד), הגיע אל הקרקע ללא פגע, נתפס על ידי חיילים סובייטים שמסרו אותו לחיילים מצריים. אלה ביצעו בו לינץ'. למחרת היום הודיעו המצרים כי שני השבויים שבידם פצועים, אך לאחר מכן הודיעו כי גולדווסר נפטר. לאחר חודשים אחדים הוחזרה גופתו. נקבע לאחר בדיקת הגופה כי נהרג כתוצאה מהעינויים.[5]

המטוס השני, קורנס 661, שהוטס בידי הטייס רענן נאמן והנווט יורם רומם, הצליח לחזור ולנחות ב-רפידים אף על פי שטייסו נפגע. על גבורתם זכו אנשי הצוות בעיטור.[6]

ב-15 באוגוסט 1970 הוחזר מהשבי[7]. בעיתונות נטען שהמצרים הסכימו להשיבו רק לאחר שמצבו הרפואי הידרדר והיה חשש שימות בשבי[8]. לאחר שחזר מהשבי שהה זמן מה בבית החולים תל השומר. בדצמבר 1970 כובד בגזירת הסרט בהנחת אבן הפינה למבנה הקבע של בית החולים[9]. כן הסיר את הלוט, יחד עם מאיר הר-ציון, מעל אנדרטה חדשה שהותקנה בבית החולים[10]. לאחר שחזר מהשבי, למרות נכותו המשיך שוחט להטיס מטוסים קלים. במלחמת יום הכיפורים השתתף כקצין מטה בחיל האוויר, בדרגת רב-סרן.

מסלול הרפואה עריכה

שוחט למד רפואה באוניברסיטת תל אביב, ובתחילת 1975 התחתן עם אורית, בתה של יפה ירקוני[11]. הוא סיים התמחות בבית החולים איכילוב ברפואת אף-אוזן-גרון, במחלקתו של הפרופ' אליהו שנון. בהמשך חזר לשירות קבע בצה"ל והתמנה לקצין רפואה ראשי של חיל האוויר בדרגת אלוף-משנה.

עמדות פוליטיות עריכה

שוחט חבר בארגון רופאים לזכויות אדם, ובשנים האחרונות שותף בתנועת הסרבנות הקוראת לחיילים לסרב לשרת בשטחים, ולטייסים לסרב להפציץ ערים.[12][13]

במאי 2021 נמנה עם החותמים על מכתב המופנה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בנוגע לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, ובו קריאה לבית הדין שלא לסמוך על הגופים הרשמיים של מדינת ישראל, ולחקור בעצמו את הנעשה.[14]

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 7.6.67-עיטור העוז לסרן אמנון גלעד, באתר הגבורה
  2. ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה, הוצאת באוויר - פרסומי תעופה, כרך ב' עמ' 1081 - 1104
  3. ^ הותקפו בסיסי טילים באיזור התעלה - אחד ממטוסינו הופל וצוותו צנח בשטח מצרים, למרחב, 4 באוגוסט 1970
  4. ^ נפל מטוס בשטח מצרי בעת תקיפת בסיס טילים, מעריב, 4 באוגוסט 1970
  5. ^ אהוד יונאי, עליונות אווירית: סיפורו של חיל-האוויר הישראלי. עמ' 234
  6. ^ מרקיע שחקים - עיטור המופת לסגן רענן ולסג"ם יורם רומם
  7. ^ הטייס יגאל שוחט הוחזר מהשבי המצרי, דבר, 16 באוגוסט 1970
  8. ^ אחרי החזרת יגאל שוחט, דבר, 17 באוגוסט 1970
  9. ^ מבנה חדש ומשוכלל יחליף הביתנים הרעועים ב"תל השומר", מעריב, 24 בדצמבר 1970
  10. ^ מנחם שמואל, אנדרטה - לפצועים הרוצים לעוף, מעריב, 29 בדצמבר 1970; המשך
  11. ^ מזל טוב לאורית ויגאל, מעריב, 24 בפברואר 1975
  12. ^ אל"ם מיל. ד"ר יגאל שוחט - בעד סירוב
  13. ^ יגאל שוחט, פעם הייתי טייס צייתן, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  14. ^   ניר חסון, כ-180 מדענים ואנשי רוח מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
    כ-180 מדענים, אנשי רוח ואישי ציבור מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net