פתיחת התפריט הראשי

שמואל חץ

קצין צה"ל, מפקד טייסת 201, נפל במלחמת ההתשה.

שמואל חץ (11 בפברואר 1938 - 18 ביולי 1970) היה סגן-אלוף בחיל האוויר הישראלי, מפקדה הראשון של טייסת האחת. נהרג במלחמת ההתשה.

שמואל חץ
אין תמונה חופשית
לידה 11 בפברואר 1938
י' באדר תרצ"ח
חיפה, ארץ ישראל
נהרג 18 ביולי 1970 (בגיל 32)
י"ד בתמוז תש"ל
תעלת סואץ
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה סגן-אלוף (אוויר) סגן-אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד טייסת האחת
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדרטה לשמואל חץ ביער בן שמן

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

חץ נולד בשנת 1938 בקריית חיים, בן לחיים ושבע, ואח לעמוס חץ מייסד החוג לתנועה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בילדותו התחנך בקיבוץ שפיים. לאחר סיום בית הספר היסודי בחולון, המשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי "מקס פיין" בתל אביב במגמת מכונאות מטוסים וסיים בהצטיינות. בתקופת הלימודים היה פעיל בגדנ"ע אוויר ובמסגרת זו השתתף בתוכנית חילופי גדנ"ע אוויר וביקר בארצות הברית.[1]

התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1957. לאחר שסיים בהצלחה את קורס הטיס במגמת קרב שירת כטייס קרב בטייסת 105.

ב-29 ביוני 1960 היה מעורב בתאונה אווירית, כאשר רפי הר לב שטס בסופר-מיסטר מספר 16 התנגש, בזמן יציאה ממטווח, במטוס מספר 17 שחץ הטיס. הטייסים ניצלו.[2] חץ היה חבר בצוות ההקמה של טייסת 119 כטייסת מטוסי מיראז' 3 ב-1964. במלחמת ששת הימים שירת כסמ"ט א' בטייסת 113, טייסת אורגן, ולאחר המלחמה שירת כסמ"ט א' בטייסת המיראז' 101.

חץ נשלח להשתלמויות רבות בצרפת, בבריטניה ובארצות הברית והיה מראשוני טייסי הפנטום. בינואר 1969 החלו לצאת לארצות הברית צוותי האוויר והקרקע שנבחרו לקורס הסבה למטוסי הפנטום ובהם שני מפקדי הטייסות המיועדות להיפתח, שמואל חץ לטייסת "האחת" ואביהו בן-נון לטייסת "הפטישים". קורס ההסבה החל במרץ בטייסת פנטום אמריקאית ונמשך כחמישה חודשים.

טייסת 201 הוקמה ב-17 באוגוסט 1969 בעיצומה של מלחמת ההתשה, כטייסת F-4 פנטום ("קורנס"), הראשונה של חיל האוויר בבסיס חצור תחת פיקודו של רס"ן חץ. ב-5 בספטמבר קלטה את רביעיית מטוסי הפנטום הראשונים שקיבל חיל האוויר. כשבועיים לאחר הגעת המטוסים החדשים, החלה הטייסת להשתלב בפעילות מבצעית, כאשר זוג מטוסים הוזנק לסיור יירוט באזור שארם א-שייח'.

ב-25 באפריל 1970 הותקף אזור אל עריש על ידי זוג מטוסי איליושין 28 מצריים. לעבר התוקפים הוזנקו זוג מטוסי פנטום וזוג מטוסי מיראז' 3. מטוס הפנטום של חץ הפיל אחד ממטוסי האיליושין 28 באמצעות טיל אוויר אוויר.

ב-16 במאי 1970 הוביל חץ רביעיית מטוסי פנטום, שיחד עם שני זוגות נוספים מטייסת 69 תקפו את הנמל המצרי בראס בנאס (אנ'), שהוא נמל הים המצרי העיקרי בים סוף. בתקיפה, שכונתה "מבצע קשת אווירי", טובעה משחתת מצרית ונפגעו כלי שיט נוספים שעגנו בנמל. הייתה זו התקיפה ארוכת הטווח של חיל האוויר עד מבצע רגל עץ.

בראשית שנת 1970 החלה ברית המועצות בשילוח חיל משלוח גדול למצרים לשם הדיפת המתקפות של חיל האוויר הישראלי, בעיקר באמצעות הקמת מערך הגנה אווירית צפוף שהלך והתפשט מזרחה. חיל האוויר הישראלי בכלל וטייסות הפנטום בפרט, ביצעו גיחות רבות לעצירת הפריסה. ב-18 ביולי 1970 הוביל חץ שמונה מטוסי פנטום לתקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר בחזית תעלת סואץ. טילים רבים נורו לעבר מטוסי הפנטום במהלך התקיפה, מהם נפגעו מטוסיהם של חץ ונווטו מנחם עיני[3] ושל אביהו בן-נון ונווטו שאול לוי. מטוסם של חץ ועיני התפוצץ.[4] חץ הצליח לפלוט את הנווט עיני,[5] אך לא הצליח לנטוש בעצמו ונהרג.[6] אביהו בן-נון הצליח להגיע עד רפידים וביצע נחיתת אונס.

שמואל חץ היה נשוי ואב לשני בנים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן-אלוף.

ביום שחץ נהרג נתבקש רן פקר לקבל את הפיקוד על הטייסת.[7]

בעיתונות הכתובה במדינת ישראל הופיעו מדי פעם פרסומים אשר הוכחשו, כי חץ הועבר כשבוי למוסקבה.[8]

תקופה ארוכה סירבו המצרים לחפש את גופתו של שמואל בחשאי[9] ובחלקת הנעדרים על הר הרצל הוצבה מצבת אבן לזכרו.

לאחר מלחמת יום הכיפורים נמצאו שרידי גופתו בשטח שממערב לתעלת סואץ שנכבש על ידי צה"ל. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי קריית שאול.[10]

הנצחתועריכה

חורשה על שמו ניטעה על ידי הקרן הקיימת ביער מודיעין, (יער הטייסים) ובה הוצבה אנדרטה לזכרו.[11] מדי שנה מחולקת מלגה לזכרו בבית הספר המקצועי "מקס פיין". בספריית בית הספר פינה לזכרו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה