יהודה לייב כהן
יהודה לייב כהן (Cahan; 1881, וילנה - 1937, ניו יורק) היה בין גדולי החוקרים של פולקלור היידיש ביהדות מזרח אירופה, ובמיוחד במחקרם של שירי היידיש.
קורות חייו
עריכהיהודה לייב כהן נולד בשנת 1881 בווילנה, האימפריה הרוסית (כיום בליטא). בגיל שמונה משפחתו העתיקה מגוריה לוורשה, בה למד כהן את מקצוע השענות, למד במקביל בחדר והשתתף במפגשי יום ראשון אצל המשורר והסופר י"ל פרץ. פרץ עודד את כהן בן השמונה לאסוף ולתעד שירים. בשנת 1901, והוא כבן 20, היגר כהן ללונדון (אנגליה) בה חי במשך שלוש שנים. בשנת 1904 הוא היגר לניו יורק (ארצות הברית) ובה השתקע (כהן חי כ-33 שנים בניו יורק, עד מותו בשנת 1937). כמו רוב הפולקלוריסטים היהודים של מזרח אירופה, כהן לימד את עצמו. למרות שבמקצועו היה שען, הקדיש את עיקר זמנו לאיסוף פולקלור וללמידתו. במקביל למחקר אתנוגרפי, הוא הקדיש זמן גם ללימוד התאוריה של פולקלור, בחן ופיתח נושאים כמו מקורות הפולקלור היהודי, היחסים בין הפולקלור היהודי לפולקלור הבינלאומי, הקשר בין הרכב בעל פה ובכתב, והערכת מהימנותם של אוספי פולקלור.
גישתו בפולקלור
עריכהגישתו לאיסוף פולקלור, כפי שהתפרסמה בסדרת מאמרים שרובם יצאו לאור ביידיש, כללה את מערכת היחסים בין האספן לאינפורמנט[1] ואת עבודת האספן על החומר שאסף. לגבי הקשר עם אינפורמנטים, כהן דיבר על הצורך לטפח קשר הדוק עמם, ולתעד את המידע שהתקבל מהם באופן מלא, מילה במילה, לפני שלב השעתוק. לגבי הקשר בין האספן והחומר, כהן האמין כי עדיף שאספן יתמחה בז'אנר שמתאים לו. הוא היה מודע לחשיבותו של ההקשר התרבותי וקבע כי אספנים חייבים ללמוד את טבעה של המסורת שבכוונתם לתעד.
לפי תפישתו, על אספנים לפתח את היכולת להבחין בין שירה ומוזיקה אותן הגדיר כפולקלור אותנטי, לבין כאלה שאינן אותנטיות לשיטתו, בהן שירים בני זמנו, שירי עובדים, שירי חתונות ושירי חג ודת. הדאגה המרכזית של כהן הייתה להגדיר את ז'אנר השירה העממית, והקריטריון הראשי היה משך הזמן שהשיר הופץ בין אנשים, אם כי כהן הדגיש גם את חשיבות המנגינה. לטענתו רק שילוב של מילים ומנגינה יחדיו מבטאת את נשמת העם. כהן הבדיל בין שירי עם אותנטיים לשירים "בסגנון שירי עם", להם התייחס כמוזיקה פופולרית. הוא האמין כי יש שירי עם אוניברסליים, ולמרות שהם אינם ספציפיים בהכרח לתרבות מסוימת, כל תרבות מעניקה להם אופי מיוחד משלה. כהן קרא תיגר על ההשקפה של מבקרי ספרות היידיש, שקבעו כי המילה "אהבה" אינה חלק מלקסיקון היידיש עד אמצע המאה ה-19, והוא הראה כי יהודים רבים שרו שירי אהבה ביידיש כבר במאה ה-16.
הקשר עם מכון ייווא
עריכהיִיווֹא ("ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט"), "המכון המדעי היהודי" או "המכון למחקר יהודי", הוא מכון לאורתוגרפיה, מילונאות ותקינות בשפת היידיש, שנוסד ב-1925. כשעסק בתקנון השפה, נחשב כמקביל לאקדמיה ללשון העברית בשפת היידיש (למעשה לוועד הלשון העברית), וכהן שמר על קשרים הדוקים עם וועדת האתנוגרפיה שלו בווילנה (פולין). למרות שגישת כהן נתפסה בין חוקרים כבררנית יותר וגם ביקורתית יותר מהמקובל במכון, ועדת האתנוגרפיה קיבלה אותו כסמכות. כהן גם הוזמן להיות המרצה הראשון על אתנוגרפיה כאשר הוקם סניף ייווא בארצות הברית. הודות להיקף העצום של פעילותו כאספן ולעומק מחקרו, עבודתו משפיעה על חוקרי הפולקלור היהודים עד ימינו.
מורשתו
עריכהלאחר פטירת יהודה לייב כהן בשנת 1937, תכננו בייווא להוציא לאור את כל עבודותיו, בהן האוספים של שירי עם ואגדות עם ועבודות תאורטיות, אך הם הספיקו לפרסם רק את סיפורי העם, שכן שאר החומר נעלם במהלך מלחמת העולם השנייה.
פרסומים
עריכהספרים
עריכה- Cahan, Y.L., Yidishe Folkslider mit Melodien ( 1912),(1930)
- Cahan, Y.L., Yidishe Folks-mayses (1931)
- Cahan, Y.L., Shtudyes vegn Yidisher Folksshafung (1952).
- Cahan, Y.L., ed. Yidisher folklor (Yiddish Folklore). Vilna: YIVO, 1938 (in Yiddish).
מאמרים
עריכה- Cahan, Y.L., Dos yidishe folkslid - (The Yiddish Folksong), Shtudyehs vegn yidisher folksshafung - (Studies in Yiddish Folklore) New York, 9-42, עמ' 1952
- Cahan, Y.L., Folksgezang un folkslid: bamerkingen tsu arbet un frayhayt, (Folk Singing and Folksong)
New York YIVO, 1926, עמ' 139–154
- Cahan, Y.L., Folkslid un fokstimlekh lid (Folksong and Songs Sung by the Folk), Shtudyehs vegn yiddisher folksshafung YIVO, 194–201, עמ' 1952
קורות
עריכה- Proverbs in Israeli Folk Narratives: A Structural Semantic Analysis. Folklore Fellows Communications 232. Academia Scientiarum Fennica, Helsinki 1982.
- I.L. Perets vi a zmler fun yidishe folkslider: Bamerkungen tsu zayne kolektsyes. (I.L. Peretz as a Collector of Yiddish Folksongs: Comments to His Collections). YIVO bleter 12:1-3 (1937): 280–285.
- Tsu hilf dem zamler (Assisting the Collector). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, p. 141-149. New York: YIVO, 1952.
- Vegn a program far’n folklor-zamler (On the Program for the Folklore Collector). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, p. 129–140. New York: YIVO, 1952.
- Vegn yidishe folksmayses. (On Yiddish Folk Märchens). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, pp. 240–261. New York: YIVO, 1952.
- Vi alt zaynen undzere libe lider? (How Old Are Our Love Songs). In Shtudyes vegn yidisher folksshafung, ed. Max Weinreich, pp. 69–87. New York: YIVO, 1952.
- Yidishe folkslider: Mit melodien (Yiddish Folksongs with Melodies). 2 vols. New York: International Library, 1912.
- Yidishe folkslider (Yiddish Folksongs). In Der pinkes: Yorbukh fun der geshikhte fun der yiddisher literature un shprakh, far folklore, kritik un bibliografye, ed. Shmuel Niger, p. 364–365. Vilna: Kletskin, 1913.
- Yidishe folkmayses: Funem folksmoyl gezamlt (Yiddish Wondertales: Collected from Oral Folk Tradition). Vilna: Yiddishe folklor bibliotek, 1931.
- Cahan, Y.L. - Encyclopedia of Jewish Folklore and Traditions Raphael Patai (Editor), Haya Bar-Itzhak (Editor) M.E.Sharpe, 2013
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ האדם המוסר מידע לאספן/חוקר על התרבות והפולקלור הנחקרים.