זאב טנא

זמר ישראלי

זאב טנא (נולד ב-1947) הוא יוצר, משורר, שחקן, פזמונאי וזמר רוק ישראלי, שידוע בשירי המחאה שלו ובסגנונו המשעשע. טנא הוא גם מהנדס מזון[1] ויזם בתחום הנדסת המזון, ושותף בחנות הנקניקיות "פרנק" בתל-אביב.

זאב טנא
זאב טנא (2023)
זאב טנא (2023)
לידה 1947 (בן 77 בערך)
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה זיגמונד טננבאום עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1975
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים עצמאי
www.zeevtene.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

זאב טנא נולד בפולין בשם זיגמונד טננבאום להורים ניצולי השואה, שושנה (רוזה) וחיים (חמק) טננבאום. אחותו הגדולה נספתה במלחמת העולם השנייה כאשר הבונקר בו הוחבאה התגלה על ידי הנאצים. לאחר המלחמה עלתה המשפחה לישראל. את שירותו הצבאי עשה טנא כפקח טיסה, לאחר שנשר מקורס טיס. רבים משיריו של טנא עוסקים בביוגרפיה שלו.

טנא עלה לראשונה לכותרות כשכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים את שיר המחאה "איפה טעינו", לאלבומו השלישי של אושיק לוי, שגם הוא נקרא "איפה טעינו". באלבום נכללו שני שירים נוספים שכתב טנא, "אישה מהצד" ו"טוב לחיות בעד ארצנו". רק ב-1981 הקליט טנא את שירו הראשון, "לא לגעת", ושלוש שנים חלפו בטרם נכנס שוב לאולפן כדי להקליט את "כפתו אותו". ב-1983 הקליט הזמר גדעון כפן את השיר "ילד השדה" שכתב במשותף עם טנא. שיר זה זכה להצלחה רבה והפך ללהיטו המפורסם ביותר של כפן, ובהמשך התפרסם גם בביצועם של אורנה ומשה דץ. ב-1984 יצא אלבומו של לוי "לילות שרב", שטנא כתב את כל שיריו. מהאלבום התפרסמו השירים "אין מקום להפתעות" ו"כמו בסרט", אותו הלחינה יהודית רביץ (והוא היה השיר היחיד בו הייתה מעורבות יצירתית של טנא ורביץ ביחד). לאלבומה של רבקה זהר "עבריה", שיצא ב-1987, כתב את השיר "דרך מוצא", שהלחין מיקי גבריאלוב.

אלבום הבכורה של טנא, בעל השם הסמלי "טנא והזאב", יצא רק ב-1987, כשהיה כבר בן 40, בחברת התקליטים "הליקון". באלבום ניגנו איתו בין השאר ערן צור, תמיר קליסקי וישראל נחום, והוא כלל 11 שירים. הבולטים שבהם היו "כפתו אותו", "שרה ודוד" ושתי גרסאות לשיר "איה", בעברית ובפולנית, שהייתה שפת אמו. האלבום, שהופק על ידי קליסקי, נכשל מסחרית.

ב-1989 יצא אלבומו השני, "חתול שחור", שאופיין בסאונד "מלוכלך" יותר ובהקלטות חיות. באלבום ליוותה אותו להקת הליווי אשר נשאה את שם האלבום וכללה את ישראל נחום, אבי סינגולדה ואלון נדל. גם אלבום זה לא זכה להצלחה מסחרית גדולה, אבל בתקשורת הוא זכה לאזכורים רבים בעיקר בגלל פזמון השיר "גרמנים", שבו מכריז טנא "אני שונא גרמנים, ואין לי שום דבר נגד ערבים". השיר שנפסל לשידור כולל מספר שורות פרובוקטיביות כמו הבית האחרון: "אוהב להסתובב בבית ערום, אוהב לדעת שלא חסר לי כלום, מעט לא מרגיש נוח כשאני תוקע נאד, כסף חשוב לי לביטחון מאוד". את עטיפת האלבום, שיצא בחברת התקליטים אן אם סי אייר חברו דודו גבע, וזכור ממנה צדה האחורי, שבו מצוירים אישה ואיש השואל אותה "תגידי, את מחומצנת או שזה טבעי?", שנלקח מהשיר "מחומצנת".

אלבומו השלישי של טנא, "חצי צוחק", יצא ב-1992 בחברת התקליטים הד ארצי והופק מוזיקלית על ידי גלעד עצמון, שהפיק באותה שנה גם את אלבומה של ירדנה ארזי "אנשים זרים". השירים הבולטים באלבום היו "אחרי שכולם ימותו", "שקט יחסי" ו"מה שהיא השאירה", שנכתב לזכר אחותו שנספתה בשואה. אך גם אלבום זה נחל כישלון מסחרי. למרות זאת, החלו להתאסף סביב טנא מעריצים אדוקים רבים שמילאו את הופעותיו.

ב-1995 הוציא טנא מעין אלבום הופעה, "חתול שחור מארח", שהוקלט בהופעותיו השונות והכיל גרסאות שונות לשיריו. את האלבום הפיץ הלייבל האוזן השלישית.

ב-1997 הוציא טנא את אלבומו החמישי, "הכל במקום", שהופץ על ידי חברת התקליטים "הליקון". האלבום כלל שירים שונים שהקליט טנא בשנים שחלפו מאז אלבום האולפן השלישי שלו, בין השאר "דוד שלח אותי", "חברים על ישו" (שיר הומוריסטי על ישו שנפסל לשידור מחשש לפגיעה ברגשות הנוצרים) ו"לא הספקנו". השיר "לא הספקנו" נקרא כך מכיוון ששולב בו קטע מוזיקלי שהקליט טנא עם מוזיקאי פלסטיני בשם חאתם אפרני, שנהרג בתאונת דרכים זמן קצר לאחר שהשניים נפגשו והקליטו אותו. כבר אחרי צאת האלבום "חתול שחור מארח" עבדו טנא ואפרני על הופעה בפסטיבל עכו, אך היא התבטלה כבר בדרך מירושלים להופעה, כיוון שלהקתו של אפרני ואפרני עצמו עברו בדיקות ביטחוניות, שלטענתו היו משפילות עקב היותו ערבי.

ארבע שנים לאחר מכן (2001) הוציא טנא את אלבומו השישי, "זיכרון קצר", שאופיין באווירה כבדה יותר ובשירים אוטוביוגרפים כמו "מחלות טובות" (אותו כתב על שחרורו ממלחמת לבנון הראשונה בזכות מחלת האסתמה ממנה הוא סובל[2]) ו"השנה לא היה פה חורף". כמעט מחצית משירי האלבום היו בעצם דקלומים על רקע מוזיקלי, והוא הופץ בחברת התקליטים הד ארצי.

בשנת 2002 החליט טנא להוציא את השיר "איפה טעינו" בגרסה חדשה, שכללה גם בית נוסף שבו נכתב: "פרצנו צפונה וקדמה עד ים, אבל בדרך שכחנו שיש פה עוד עם, וגם הוא כמונו ממש, רוצה לטעום חלב וגם דבש. שם טעינו, שם עשינו רע, שם אולי נמצא את התשובה". השיר צורף לאוסף שהוציא טנא ב-2003 וכלל שני שירים נוספים שמעולם לא הופיעו באלבום של טנא: "לא לגעת" (שירו הראשון) ו"הורה", שהוקלט ב-1991 והיה פרודיה פוליטית-פסיכדלית להורה הישראלית.

ב-2005 הוציא טנא את אלבומו השביעי, "הרוב חי", הפעם בחברת התקליטים התו השמיני. באלבום נכללו כמה שירים בהופעה חיה וארבעה שירים חדשים, ביניהם שני שירי מחאה בולטים, "שלא תדע עוד...(צה"ל)" ו"ביירות". את השיר "ביירות" תרגם טנא מהשיר "I Bombed Korea" (השיר, שנכתב ובוצע על ידי הלהקה האמריקנית "Cake", מספר על טייס אמריקני שמתרברב במסבאה על פעולותיו במלחמת קוריאה, אך בגרסתו של טנא הטייס מתרברב על הערים שהפציץ במלחמת לבנון הראשונה, ובין השאר כולל את הקטע: "בלחיצה קלה גמרנו על אנשים שלא הכרנו, הרגנו בטח כמה בטעות, יצאתי חי יכולתי גם למות"). כעבור שלוש שנים השתמש הבמאי ארי פולמן בשיר זה בפסקול סרטו המצליח "ואלס עם באשיר".

ב-2007 יצא בלייבל "EnT-T" אלבומו השמיני של טנא, "חדר", שגם הוא מעין אלבום אוסף הכולל 13 משיריו בעיבודים מעודכנים של הזמרת טל וייס וליאור סולימאן. באלבום נכלל גם שיר אחד חדש, "ביום שתיגמר השאכטה", שאותו הגדיר כ"שיר מחאה אופטימי"[3].

ב-2009 יצא באותו לייבל ספר בשם "זיכרון קצר", בעריכת ליאור סולימאן. הספר כולל סיפורים קצרים ושירים שכתב טנא במהלך השנים.

ב-2010 יצא אלבומו ה-9 במספר "זה שר", ממנו התפרסם שיר הנושא. האלבום זכה לביקורות מפרגנות. ב-2016 השתתף בסרטו של נוני גפן, "הכל שבור ורוקד".

בניגוד לאמנים ישראלים רבים, טנא אינו מסתמך על המוזיקה לצורך פרנסתו. הוא נוהג להקליט את אלבומיו בעצמו ורק לאחר מכן הוא מוכר את המאסטר לחברות תקליטים. טנא מתפרנס מעבודתו כמהנדס מזון וכמסעדן. בין היתר פיתח קו מוצרים מסויה תחת השם "צמחון", שנמכר לחברת טבעול, ופיתח את סדרת מוצרי "מאמא עוף" לחברת תנובה[4]. כמו כן הוא בעליה של רשת המסעדות "פרנק" בתל אביב, המתמחה בנקניקיות.

בשנת 2019 השתתף בפסטיבל דרך הנדיב שהתקיים בפרדס חנה, לצד ירונה כספי, סטלה גוט, יובל מנדלסון, דן תורן ואחרים.[5]

חיים אישיים עריכה

טנא נשוי לד"ר עפרה טנא, מרצה לסוציולוגיה בגמלאות שלימדה במכללה האקדמית בית ברל. עפרה טנא שרה קולות רקע בשירו הראשון של טנא "לא לגעת", והוזכרה בשירו "מחלות טובות" מהאלבום "זיכרון קצר".

לטנא שני בנים: מיכאל ואיתמר.

מתגורר בתל אביב.

סגנון מוזיקלי עריכה

הסגנון המוזיקלי של טנא הוא רוק בועט, מלווה בטקסטים שנונים, מלאים בהומור עצמי ובמסרים פוליטיים. לדבריו, מלחמת יום הכיפורים עודדה אותו להוציא את שיריו מהמגירה ולהתחיל להפיץ אותם ושם החלה הקריירה שלו. מבחינה פוליטית ממוקם טנא בשמאל, ובמלחמת לבנון השנייה הוא הופיע בערב הופעות נגד המלחמה ותמך פומבית בסרבנות[2].

משחק עריכה

ב-2009 שיחק טנא בסדרה "תמרות עשן" בתפקיד בנצי זווילי, חבלן בעל שם שאיבד חלק מזכרונו עקב פיצוץ מוקש שבו טיפל. ב-2011 חזר לשחק את הדמות בעונה השנייה של הסדרה. כמו כן שיחק בסדרות הדרמה "המיוחדת" (2012) ו"שטיסל" (2013) ושבאבניקים ושיחק בסרטי הקולנוע "לרדת מהעץ" (2013), הכל שבור ורוקד (2016) ו"בית בגליל" (2017).

 
זאב טנא בהופעה (2004)

דיסקוגרפיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זאב טנא בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איש זאב
  2. ^ 1 2 בעור של קבס – ריאיון עם זאב טנא, באתר "המאסף"
  3. ^ בן שלו, הארץ‏, לרקוד עם זאבים, באתר וואלה!‏, 7 בנובמבר 2007
  4. ^ קרינה שטוטלנד, ‏מאמא רוק, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2003
  5. ^ פסטיבל דרך הנדיב 2019, מוסף תרבות, הארץ