פתיחת התפריט הראשי

יוליה גלושקו

טניסאית ישראלית

יוליה סרגייבנה גלושקואוקראינית: Глушко Юлія Сергіївна; נולדה ב-1 בינואר 1990) היא טניסאית ישראלית, לשעבר אלופת ישראל בטניס נשים (בשנים 2011, 2013 ו-2014). דורגה בשיאה במקום 79 בעולם (23 ביוני 2014) בדירוג ה-WTA, וכיום (מאי 2019) מדורגת במקום 135 בעולם.

יוליה גלושקו
יוליה גלושקו עם הגביע באליפות ישראל בטניס לשנת 2011
לידה 1 בינואר 1990 (בת 29)
ארטמיבסק, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות (כיום באוקראינה)
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום מגורים תל אביב, ישראל
גובה 1.70 מטר
יד חובטת ימין
מקצוענית משנת 2007
סה"כ פרסים שצברה 634,105 $
יחידים
דירוג שיא 79 (23 ביוני 2014)
זכיות בטורנירים 8 (כולן בסבב ה-ITF)
זוגות
דירוג שיא 109 (4 בנובמבר 2013)
זכיות בטורנירים 7 (כולן בסבב ה-ITF)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה סיבוב ראשון (2014)
אליפות צרפת הפתוחה סיבוב שלישי (2014)
וימבלדון סיבוב ראשון (2014)
אליפות ארצות הברית הפתוחה סיבוב שלישי (2013)

קריירה מקצועיתעריכה

גלושקו נולדה בעיר ארטיומובסק שבאוקראינה הסובייטיתברית המועצות דאז), להורים מאמני טניס[1]. החלה לשחק בגיל 4. בגיל 9 עלתה לארץ. בדירוג הנוער הגיעה למקום ה-10 בעולם (יוני 2007)[2]. השתתפה בפעם הראשונה בטורניר מסבב הבוגרות בשנת 2004. מאזן המשחקים שלה בסבב הבוגרות עומד נכון ל-21 בפברואר 2011 על 123 ניצחונות ו-97 הפסדים ביחידות ו-56 ניצחונות ו-61 הפסדים בזוגות. הישגי השיא שלה עד כה היו חמש זכיות בטורנירים מסבב ה-ITF, שלוש על סך פרסים של 10,000 דולרים ושתיים על סך פרסים של 25,000 דולרים. הזכיות בטורנירים על סך 10,000 דולרים היו במיורקה בנובמבר 2007, ברעננה במאי 2010 ובעכו באוקטובר 2010. הזכיות בטורנירים על סך 25,000 דולרים היו בקלגורלי ובטראראלגון שבאוסטרליה בנובמבר 2010 וכן בטורניר איניסברוק שבמיאמי. כמו כן זכתה גלושקו בשישה תוארי זוגות באותו הסבב. בספטמבר 2008 התגייסה גלושקו לצה"ל כספורטאית מצטיינת[3][4].

2009עריכה

בדצמבר 2009 העפילה לגמר אליפות ישראל בטניס שבו נוצחה בשתי מערכות בידי שחר פאר. שנה מאוחר יותר שוב העפילו השתיים לגמר, שהתמשך הפעם לשלוש מערכות, בסיומן ירדה גלושקו שוב מנוצחת 0-6, 6-4, 5-7.

2011עריכה

בינואר 2011 השתתפה גלושקו לראשונה במוקדמות גראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה, וכן נכנסה לראשונה בקריירה שלה לרשימת 200 הטניסאיות הטובות בעולם. בפברואר 2011 היא השתתפה לראשונה בקריירה במוקדמות טורניר WTA, בבוגוטה על משטח החימר, שם היא הגיעה עד לסיבוב האחרון, הסיבוב השלישי של המוקדמות, שם היא הפסידה לפרואנית המדורגת מתחתיה בדירוג העולמי. בדצמבר 2011 היו אלו שוב גלושקו ופאר בגמר אליפות ישראל, בפעם השלישית ברציפות. בשנה זו הייתה לראשונה ידה של גלושקו על העליונה כשזכתה בתואר עם ניצחון 3-6, 4-6.

2012עריכה

לאחר תחילת שנה לא טובה של יוליה גלושקו, הגיעה סדרת התחרויות בצפון אמריקה לקראת אליפות ארצות הברית הפתוחה, שם השיגה הישגים רבים: שני חצאי גמר, גמר וזכייה בטורניר בארצות הברית. בטורניר המסכם, הגראנד סלאם האחרון של השנה, אליפות ארצות הברית הפתוחה, עברה גלושקו שלושה סיבובי מוקדמות והעפילה לראשונה בקריירה לתחרות ראשית בגראנד סלאם, שם הפסידה בסיבוב הראשון למדורגת 29 בעולם הבלגית יאנינה וויקמאייר. בדצמבר 2012 הפסידה גלושקו במשחק הגמר באליפות ישראל לנשים, לפאר בתוצאה של 6:3, 5:7, 6:1.

2013עריכה

במרץ 2013 זכתה גלושקו בטורניר איניסברוק במיאמי לאחר ניצחון במשחק הגמר את פטריסיה מאייר-אכלייטנר מאוסטריה בתוצאה 6-2, 0-6, 4-6.

במאי 2013 העפילה גלושקו לראשונה לתחרות הראשית של טורניר גרנד סלאם הרולאן גארוס בפריז. אחרי שבשני סיבובי המוקדמות הראשונים היא ניצחה ב-2 מערכות, שיחקה בסיבוב השלישי מול אנסטסיה רודיונובה מאוסטרליה וניצחה 6-3, 6-4, 6-8 במשחק שערך 3 שעות ו-10 דקות.

ב-10 ביוני עלתה לדירוג השיא שלה עד אז, מקום 131 בעולם והפכה לשחקנית הבכירה בישראל לאחר שפאר ירדה למקום 171 בעולם. בסוף יולי ירדה למקום 123 בעולם, ומדורגת אחרי שחר פאר.

בטורניר ווימבלדון היוקרתי, הצליחה גלושקו לנצח שני סיבובי מוקדמות ולהעפיל לסיבוב המוקדמות האחרון, אך בסופו של דבר הודחה בשתי מערכות לאיטלקייה מריה אלנה קמרין. היא זכתה בטורניר ווטרלו ועלתה לדירוג השיא שלה עד כה בקריירה, המקום ה-105 בעולם וכן לשלב חצי גמר בטורניר יקיאמה. היא הגיעה לשלב חצי גמר בטורניר לקסינגטון וכניסה לטורניר טורונטו, שם העפילה לראשונה בקריירה לתחרות ראשית של טורניר WTA, לאחר שניצחה שני משחקי מוקדמות. בסיבוב הראשון הפסידה לסמנתה סטוסור (11 בעולם), לאחר 7-5, 2-6, 3-6.

באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה באוגוסט יוליה הגיע לסיבוב השלישי בטורניר גראנד סלאם שהיווה את הישג השיא שלה עד לאותה שנה. בסיבוב זה היא הפסידה לדניאלה האנטוחובה מסלובקיה (48 בעולם) 3-6, 7-5, 7-6. לאחר ניצחון במערכה הראשונה, יוליה הובילה במערכה השנייה 2-5 והייתה פעמיים במרחק של שתי נקודות משמינית הגמר, אלא שאז, יריבתה ניצחה 8 משחקונים ברציפות. גלושקו התאוששה ולקראת סיום המערכה השלישית היו לזכותה 4 נקודות משחק, שלא נוצלו.

2014עריכה

יוליה פתחה את שנת 2014 ברגל שמאל כשהודחה כמעט בכל טורניר בסיבוב הראשון כולל בגראנד סלאם הראשון של העונה אליפות אוסטרליה הפתוחה. ברולאן גארוס, הגראנד סלאם השני של העונה הנערך בצרפת גלושקו נכנסה אוטומטית להגרלה הראשית ושם הצליחה להשוות את הישג השיא שלה בגראנד סלאם כשהעפילה לסיבוב השלישי לאחר ניצחונות צמודים ב-2 הסיבובים הראשונים. בסיבוב השלישי פגשה גלושקו את המדורגת 11 בעולם דאז שרה ארני מאיטליה ונוצחה 6-0 6-1 ובכך סיימה את השתתפותה בטורניר. בעקבות ההעפלה לסיבוב השלישי עלתה גלושקו לדירוג השיא שלה, המקום ה-79.

2015עריכה

 
גלושקו בגמר אליפות ישראל לזוגות 2015

באליפות ישראל בטניס שנערכה בדצמבר העפילה לשלב הגמר בו הפסידה לאולגה פרידמן 2-6 2-6.

2016עריכה

באליפות ישראל בטניס שנערכה בדצמבר 2016 בחרה גלושקו שלא להשתתף בעצת מאמנה שלמה גליקשטיין על מנת להתכונן טוב יותר לאליפות אוסטרליה הפתוחה.

2017עריכה

למרות ההכנות הממושכות הפסידה גלושקו בסיבוב השני של מוקדמות אליפות אוסטרליה הפתוחה לטניסאית האמריקאית יוליה בוסרופ. במרץ 2017 הפסידה בסיבוב הראשון של טורניר שנזן בסין, ובעקבות כך ירדה למקום ה-248 בדירוג ה-WTA, ומאז היא הטניסאית הישראלית השנייה המדורגת הכי הגבוה ב-WTA לאחר דניז חזניוק.

2018עריכה

באליפות ארצות הברית הפתוחה העפילה גלושקו לסיבוב שני, שבו הפסידה לנאומי אוסקה מיפן בשתי מערכות שבסופו של דבר זכתה בתואר האליפות.

גביע הפדרציהעריכה

הופעת הבכורה של גלושקו בגביע הפדרציה הייתה באפריל 2007, אז היא הפסידה למלאני קלפנר האוסטרית בניצחון של הנבחרת הישראלית על זו של אוסטריה.

במשחקי בית אירופה/אפריקה 1 של גביע הפדרציה באילת (2011) ניצחה גלושקו בשלושה מבין ארבע משחקי היחידות.

במשחקים שנערכו באילת בשנת 2013, רשמה גלושקו את הניצחון הגדול ביותר שלה עד אז, על המדורגת 39 בעולם אורסולה רדוונסקה הפולנייה בתוצאה 6-4, 6-4.

המאזן של גלושקו בגביע הפדרציה עומד על 8 ניצחונות (ארבעה במשחקי יחידות ו-4 במשחקי זוגות) מול 7 הפסדים (5 במשחקי יחידות ושניים במשחקי זוגות).

הישגים בולטיםעריכה

יחידותעריכה

זכיות (8)עריכה

מקרא
גראנד סלאם (0)
אליפות סבב ה-WTA‏ (0)
הקטגוריה העליונה - טורנירים מנדטוריים (0)
הקטגוריה העליונה - פרמייר 5 (0)
הקטגוריה העליונה (0)
הקטגוריה הבינלאומית (0)
סבב ה-ITF‏ (8)
מס' תאריך טורניר משטח יריבה בגמר תוצאה
1. 11 בנובמבר 2007 ספרד  מיורקה, ספרד חימר רומניה  דיאנה אנש 0-6, 0-6
2. 29 במאי 2010 ישראל  רעננה, ישראל קשה ישראל  קרן שלמה 1-6, 3-6
3. 23 באוקטובר 2010 ישראל  עכו, ישראל קשה גרמניה  יוליה קימלמן 2-6, 2-6
4. 7 בנובמבר 2010 אוסטרליה  קלגורלי, אוסטרליה קשה אוסטרליה  איזבלה הולנד 1-6, 2-6
5. 28 בנובמבר 2010 אוסטרליה  טראראלגון, אוסטרליה קשה ניו זילנד  סשה ג'ונס 6-2, 5-7, 6-7(4)
6. 29 ביולי 2012 ארצות הברית  לקסינגטון, ארצות הברית קשה הממלכה המאוחדת  יוהאנה קונטה 0-6 3-6
7. 29 במרץ 2013 ארצות הברית  איניסברוק, ארצות הברית קשה אוסטריה  פטרישה מאייר-אכליטנר 6-2 0-6 4-6
8. 7 ביולי 2013 קנדה  ווטרלו, קנדה חימר ירוק קנדה  גבריאלה דברובסקי 1-6 3-6

זוגותעריכה

זכיות (7)עריכה

מקרא
גראנד סלאם (0)
אליפות סבב ה-WTA‏ (0)
הקטגוריה העליונה - טורנירים מנדטוריים (0)
הקטגוריה העליונה - פרמייר 5 (0)
הקטגוריה העליונה (0)
הקטגוריה הבינלאומית (0)
סבב ה-ITF‏ (7)
מס' תאריך טורניר משטח שותפה יריבות בגמר תוצאה
1. 17 בפברואר 2008 פורטוגל  אלבופרה, פורטוגל קשה רוסיה  מרינה מלינקובה סלובקיה  מרטינה בבקובה
רוסיה  ילנה צ'אלובה
3-6, 6-0, [9-11]
2. 21 במרץ 2008 יוון  פורטו רפטי, יוון קשה גרמניה  דומיניק ריפול איטליה  ניקול קלריקו
סלובניה  מיקה אורבנצ'יץ'
6-1, 5-7, [7-10]
3. 24 במאי 2008 ישראל  רעננה, ישראל קשה גאורגיה  מננה שאפָּכּידזֶה ישראל  חן אסטרוגו
הולנד  מרסלה קואק
5-7, (5)7-6, [6-10]
4. 28 במאי 2010 ישראל  רעננה, ישראל קשה ישראל  קרן שלמה רוסיה  אנה רפופורט
ישראל  אפרת מישור
6-3, 6-7(6), [3-10]
5. 17 ביולי 2010 ארצות הברית  אטלנטה, ארצות הברית קשה ארצות הברית  כריסטי פרילינג ארצות הברית  אירינה פאלקוני
ארצות הברית  מריה סאנצ'ס
2-6, 6-2, [7-10]
6. 22 באוקטובר 2010 ישראל  עכו, ישראל קשה אוסטריה  יאניה טוליאן בלגיה  חאלי דה ואל
צ'כיה  זוזאנה לינהובה
2-6, 2-6
7. 5 ביולי 2012 קנדה  ונקובר, קנדה קשה אוסטרליה  אוליבייה רוגוסקה ארצות הברית  ג׳קלין קאקו
ארצות הברית  נטלי פלוסקוטה
4-6 7-5 [7-10]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה